שינויים

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].  

'''גורם סיכון בריאותי''' (באנגלית: '''Health risk''') מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רפואה מונעת]].  

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם צריכת אלכוהול, רמה גבוהה של כולסטרול בדם ו[[תזונה גרועה]] (צריכה נמוכה של ירקות ופירות).[http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/].  

נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון הבריאותיים לתמותה בעולם כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|עישון טבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוהה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם [[צריכת אלכוהול]], רמה גבוהה של [[כולסטרול|כולסטרול בדם]] ו[[תזונה גרועה]] (לדוגמה צריכה נמוכה של ירקות ופירות). [http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/]. נוסף להשפעה על התמותה, גורמי סיכוון שונים עלולים לגרום ל[[נטל תחלואה]] כלומר גם למחלות כרוניות או ל[[נכות]]. קיימים גורמים נוספים הגורמים לסיכוני בריאות כמו [[לחץ נפשי|לחץ נפשי עודף]], [[דיכאון]], [[תאונות דרכים]], [[זיהום]] ועוד.  

גורמי סיכון יחודיים ל[[מדינות עניות]] ובינוניות כוללות [[תת-תזונה]] ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, מים לא בטוחים (מובילים ל[[שלשול]] ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, ו[[זיהום אוויר תוך-ביתי]] כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).{{הערה|שם=who2009}} 

בנוסף לגורמי סיכון הנוגעים להחלטה אישית כמו עישון או תזונה יש גם [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו [[אי שוויון כלכלי]], הדרה חברתית, אבטלה, [[התמכרות]] ועוד. גם לגורמי סיכון בריאותיים הנתפסים כאישיים - כמו עישון טבק לדוגמה, יש מימדים חברתיים - לדוגמה קיום של מגבלות על [[שיווק מוצרי טבק לבני נוער]] או חוסר קיומן של מגבלות כאלה.  

רמת ההשפעה של גורמים שונים יכולה להיות שונה במדינות שונות, בהתאם לרמת התפוצה של גורמים שמשפיעים על גורם הסיכון, בהתאם להכנסה ולסיכוני בריאות נוספים, לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ולכן התמותה ממחלות כרוניות (שמופיעות בגיל מבוגר יותר) כמו סרטן או מחלות לב נמוכה יותר. סיבה נוספת היא צריכה שונה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה שתיית אלכוהול מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד עישון טבק גורם ברחבי העולם ל-9% מהתמותה בכלל העולם, במדינות עשירות עישון טבק גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  

יש הבדלים בעוצמת ההשפעה של גורמי סיכון במדינות שונות. בהתאם להכנסה, להרגלי בריאות, תרבות, חקיקה ועוד. לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ותמותה גבוה יותר של תינוקות וילדים, ולכן התמותה ממחלות כרוניות (כמו סרטן או מחלות לב), שמופיעות בגיל מבוגר יותר, נמוכה יותר. סיבה נוספת היא הבדלים בצריכה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה [[שתיית אלכוהול]] מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד [[עישון ובריאות|עישון טבק]] גורם ל-9% מהתמותה הכוללת בעולם, במדינות עשירות העישון גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  

 

גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון, כחלק מ[[אי שוויון בריאותי]], בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשירותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מ[[אי שוויון בריאותי בישראל]], גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.  

גם בתוך מדינות יש הבדלים בהשפעה של גורמי סיכון, כחלק מ[[אי שוויון בריאותי]], בשל מודעות בריאותית שונה, הבדלים בין גברים ונשים, גישה שונה לשירותי בריאות ועוד. לדוגמה כחלק מ[[אי שוויון בריאותי בישראל]], גברים ערבים מעשנים יותר לעומת גברים יהודים, ונשים יהודיות, בעיקר חילוניות, מעשנות יותר לעומת נשים ערביות או נשים יהודיות דתיות וחרדיות.  

גורמי סיכון נמצאים במצב של שינוי מתמיד. אוכלוסיות מזדקנות עקב הצלחות של טיפול ומניעה של מחלות מדבקות, בו בזמן דפוסים של פעילות גופנית ושל צריכת מזון, משקאות מתוקים, אלכוהול, וטבק משתנים. במדינות עניות ומתפתחות הנטל של מחלות שנוצר עקב גורמי סיכון אלה מתווספים לגורמים המסורתיים של תחלואה ממחלות מדבקות.  

גורמי סיכון נמצאים במצב של שינוי מתמיד. אוכלוסיות מזדקנות עקב הצלחות של טיפול ומניעה של מחלות מדבקות, בו בזמן משתנים דפוסים של פעילות גופנית ושל צריכת מזון, משקאות מתוקים, אלכוהול, וטבק. במדינות עניות ומתפתחות הנטל של מחלות שנוצר עקב גורמי סיכון אלה מתווספים לגורמים המסורתיים של תחלואה ממחלות מדבקות.

אחד הקשיים ביחס לגורמי סיכון הוא האם למדוד את ההשפעה הבריאותית שלהם או גם את ההשפעה האפשרית שלהם על גורמי סיכון אחרים ועל שינוי התנהגות של הפרט והחברה. לדוגמה מחקרים רבים מבדילים בין [[השמנת יתר]] או [[לחץ דם גבוה]] לבין [[מחסור בפעילות גופנית]]. אבל בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על גורמי סיכון בריאותיים אחרים - מחסור בפעילות גופנית תורם ליתר לחץ דם, ולהשמנה לדוגמה. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה מתח נפשי שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב בהתחלת עישון. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וסוציולוגי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים. בעיה זו קיימת גם לגבי גורמי סיכון אחרים - לדוגמה [[עישון]] או [[השמנה]] מקשים על התחלת ביצוע של פעילות גופנית. הדילמה הזאת באה לידי ביטוי במחקרים כמו [[אזורים כחולים]] שמדגישים את ההשפעה הסינרגטית של גורמי סיכון שונים, שיכולה להיות גדולה יותר מאשר כל גורם בנפרד. אורח חיים בריא נובע לא רק מפעילות גופנית לבדה אלא מאימוץ מכלול שלם של התנהגויות שמחזקות זו את זו.

אחד הקשיים במחקר של גורמי סיכון הוא האם למדוד את ההשפעה הבריאותית שלהם או גם את ההשפעה האפשרית שלהם על גורמי סיכון אחרים ועל שינוי התנהגות של הפרט והחברה. לדוגמה מחקרים רבים מבדילים בין [[השמנת יתר]] או [[לחץ דם גבוה]] לבין [[מחסור בפעילות גופנית]]. אבל בנוסף להשפעות הישירות שלה על מגוון רחב של מחלות, פעילות גופנית היא גם גורם שמשפיע על גורמי סיכון בריאותיים אחרים - מחסור בפעילות גופנית תורם ליתר לחץ דם, ולהשמנה לדוגמה. פעילות גופנית בדרך כלל גם מפחיתה מתח נפשי שהוא גורם סיכון בפני עצמו וגם גורם סיכון חשוב בהתחלת עישון. עיסוק בפעילות גופנית יכול לגרור שינוי נפשי וחברתי - גילוי עניין בנושאי בריאות והכרות עם גורמי בריאות ועם אנשים אחרים שיכולים לשפר את המודעות לסיכוני בריאות אחרים. בעיה זו קיימת גם לגבי גורמי סיכון אחרים - לדוגמה [[עישון]] או [[השמנה]] מקשים על התחלת ביצוע של פעילות גופנית. הדילמה הזאת באה לידי ביטוי במחקרים כמו [[אזורים כחולים]] שמדגישים את ההשפעה הסינרגטית של גורמי סיכון שונים, שיכולה להיות גדולה יותר מאשר כל גורם בנפרד. אורח חיים בריא נובע לא רק מפעילות גופנית לבדה אלא מאימוץ מכלול שלם של התנהגויות שמחזקות זו את זו.

==גורמי סיכון בריאותיים עולמים ביחס לתמותה==

==גורמי סיכון בריאותיים עולמים ביחס לתמותה==

להלן טבלה של 10 התרומה הישירה של גורמי הסיכון הבריאותיים המרכזיים בעולם, לשני המינים ולתושבי כלל המדינות, נכון לשנת 2009.{{הערה|שם=who2009}}   

להלן טבלה של 10 התרומה הישירה של גורמי הסיכון הבריאותיים המרכזיים בעולם, לשני המינים ולתושבי כלל המדינות, נכון לשנת 2009.{{הערה|שם=who2009}}