47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''סיכוני אסון עולמיים''' מתייחסים לאירוע היפותטי עתידי עם פוטנציאל לפגיעה ח..."
'''סיכוני אסון עולמיים''' מתייחסים לאירוע [[השערה (מדע)|היפותטי]] עתידי עם פוטנציאל לפגיעה חמורה ב[[אדם]] בקנה מידה עולמי. חלק מהאירועים יכולים להרוס או לפגוע קשות ב[[מודרניות|חברה המודרנית]], חלקם יכולים להכחיד חלק גדול מהאנושות או אירועים אחרים, חמורים יותר, יכולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האדם]], וכן להכחדת מינים נוספים, אירועים אלה מכונים '''סיכונים קיומיים'''.
[[אסון טבע|אסונות טבע]] כמו [[התפרצות-על]] של [[הר געש|הרי געש]] או פגיעת [[אסטרואיד]] בכדור הארץ, יכולים להוות סיכון קיומי אם הם עוצמתיים מספיק. גם ל[[השפעת האדם על הסביבה]] יכולה לגרור [[תהליך ארוך טווח]] שעלולים לגרום לסיכון לאנושות בכדור הארץ. אירועים כאלה יכולים לכלול אסונות עקב [[התחממות עולמית]], [[מלחמה גרעינית]] או [[טרור ביולוגי]] גורמי סיכון נוספים עלולים להיות בעיות ב[[חקלאות תעשייתית]] מלחמות עקב אובדן משאבים מתכלים ועוד. [[המוסד לעתיד האנושות]] מאמין כי [[הכחדה המונית|הכחדת]] האדם תיגרם קרוב לוודאי מאירוע מעשה אדם מאשר אסון טבע.
חוקרים מתקשים בחקר הכחדת האדם באופן ישיר, מכיוון שהאנושות מעולם לא נהרסה בעבר. הדבר אינו אומר שאירוע כזה לא יתרחש בעתיד, אך הוא מקשה על בניית מודלים להערכת סיכונים קיומיים, בעיקר בגלל [[הטיית הישרדות]]. הזרם הפוליטי והתרבותי שמודאג מפני אסון עולמי כזה נקרא [[קיימות]] והוא בדרך כלל עוסק בסיכונים בגלל [[השפעות סביבתיות]]. אם כי סיכונים אלה קשורים לפעמים לסיכונים אחרים. דוגמה לכך היא ארגון [[גרינפיס]] שהתמקד בתחילת דרכו בנסיונות למנוע מלחמה גרעינית. מחקרים על אתרגים מול סיכונים עולמיים מתמקדים לעיתים בסיכונים שהתרחשו בעבר עבור מינים אחרים (לדוגמה אירועים של [[הכחדה המונית]]) או סיכונים שהובילה להכחדה או התמוטטות של חברות אנושיות בעבר - דוגמה בולטת לכך הוא הספר [[התמוטטות]]. הספר [[גבולות לצמיחה]] והמחקרים על [[גבולות פלנטריים]] מצביעים על הקשיים לקיים [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] ועל הסיכונים הנגרמים מכך.
מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שטפונות או הגנה צבאית.
== סיווג הסיכונים ==
[[קובץ:X-risk-chart-en-01a.svg|ממוזער|350x350px|טבלת הסיכונים של בוסטרום]]
[[פילוסופיה|הפילוסוף]] [[ניק בוסטרום]] מסווג את הסיכונים בהתאם להיקפם ועוצמתם. הוא מתייחס לאירועים שהם לפחות "עולמיים" בהיקפם ו"נסבלים" בעוצמתם כאירוע אסון עולמי. אירועים שהם "בין-דורותיים" (משפיעים על כל ה[[דור |דורות]] העתידיים) בהיקפם, ו"סופניים" בעוצמתם מסווגים כאיום קיומי. בעוד שאירוע אסון עולמי יכול לפגוע ברוב החיים על פני כדור הארץ, יש סיכוי כי האנושות תוכל להשתקם. מצד שני, אירוע סיכון קיומי הוא אירוע שישמיד את האנושות כולה או ימנע כל שיקום של החברה המודרנית.
בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:
* "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתפסק.
* "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.
* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.
* "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר]]ית, ולאחריה פלישת [[חוצנים]].
בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר מדגיש שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].
== הסתברות לאסון קיומי ==
להלן דוגמאות של אנשים ומוסדות שביצעו תחזיות הסתברות על אירועים קיומיים. חלק מהסיכונים, כמו פגיעת אסטרואיד, הם בסיכוי של אחד למיליון לגרום להכחדת האנושות במאה השנים הבאות. הסיכוי להתפרצות געש בעלת עוצמה מספקת על מנת לגרום לאסון [[אקלים |אקלימי]], בדומה ל[[תאוריית אסון טובה]], אשר ייתכן וכמעט גרם להכחדת המין האנושי, מוערך ב-1 לכל 50 אלף שנים. הסכנה היחסית מאיומים אחרים היא קשה יותר לחישוב. ב-2008 העריכה קבוצה של "מומחים בסיכוני אסון עולמיים" בכנס סיכוני אסון עולמיים שנערך ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שיש סיכוי של 19% שהמין האנושי ייכחד במאה השנים הבאות.
הסיבות הן:
{| class="wikitable"
!סיכון
!הסתברות להכחדת
המין האנושי במאה השנים הבאות
|-
|נשק ננוטכנולוגיה מולקולרי
|5%
|-
|אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת מאוד
|5%
|-
|מלחמות
|4%
|-
|מגפה מהונדסת
|2%
|-
|מלחמה גרעינית
|1%
|-
|תאונת ננוטכנולוגיה
|0.5%
|-
|מגפה טבעית
|0.05%
|-
|טרור גרעיני
|0.03%
|}
ישנם אתגרים רבים בהערכת סבירות אירועים אלה. סוגי האיומים יכולים להיות קבועים, אך ייתכן שבעתיד יתגלו סיכונים חדשים. יחד עם זאת איומים כתוצאה מהשפעת האדם על הסביבה צפויים להשתנות משמעותית עם התפתחות טכנולוגיות חדשות. בעוד התפרצות געש מהווה איום לאורך כל ההיסטוריה, [[נשק גרעיני|כלי נשק גרעיניים]] קיימים רק מ[[המאה ה-20]]. במבט לאחור, האפשרות של מומחים לחזות אירועים כאלה היא מוגבלת מאוד. איומים מעשי אדם כמו מלחמה גרעינית או ננוטכנולוגיה הם קשים יותר לחיזוי מאשר אסונות טבע. באופן כללי קשה להעריך את העוצמה של סיכון כזה או אחר, במיוחד בגלל ש[[יחסים בינלאומיים|היחסים הבינלאומיים]] והטכנולוגיה משתנים בקצב מהיר.
אירוע הכחדה מציב אתגרים ייחודיים לחיזוי, אפילו יותר מאירועים לטווח ארוך בגלל [[העיקרון האנתרופי]].
=== פרדוקס פרמי ===
ב-1950, ה[[פיזיקאי]] האיטלקי [[אנריקו פרמי]] תהה מדוע בני האדם עדיין לא נתקלו בתרבויות חוצניות. הוא שאל "איפה כולם?", בהתחשב בגיל היקום והמספר הרב של כוכבים, חיים חוצניים צריכים להיות שכיחים. אם כך מדוע אין ראיות לחיים חוצניים? הדבר ידוע כ[[פרדוקס פרמי]].
אחת מההסברען המוצעים (אם כי אין הסכמה רחבה עליה), שבני האדם לא פגשו צורת חיים מכוכבים אחרים היא בגלל ההסתברות של אסונות קיומיים. כלומר תרבויות אחרות נמחקו לפני שבני האדם הספיקו למצוא אותם או לפני שהם הספיקו למצוא את כדור הארץ.
== חשיבות מוסרית של סיכון קיומי ==
חלק מהחוקרים בעד הפחתת הסיכון הקיומי בטענה שהדבר ייטיב עם הדורות הבאים. [[דרק פארפיט]] טוען שהכחדה תהיה אובדן גדול מכיוון שצאצאינו יוכלו לשרוד מיליארדי שנים לפני שהתרחבות [[השמש]] תהפוך את כדור הארץ ללא ראוי לקיום חיים. בוסטרום טוען שיש אפילו פוטנציאל גדול יותר אם בני האדם [[מושבת חלל|יתיישבו בחלל]]. אם בני האדם יעשו זאת, הם יוכלו לתמוך במספר גדול של אנשים המפוזרים על פני מספר כוכבים וכך לשרוד טריליוני שנים. לכן להפחתת הסיכון הקיומי אפילו בכמות קטנה, יכולה להיות משמעות גדולה על מספר האנשים שיחיו בעתיד.
מעט נכתב על טיעונים נגד עמדה זו, אך חלק מהחוקרים חולקים על כך וטוענים שהערך העתידי הוא הרבה פחות משמעותי.
חלק מהכלכלנים העלו את החשיבות של סיכוני אסון עולמיים, אך לא של סיכון קיומי. [[מרטין ויצמן]] טוען כי רוב הנזק הכלכלי הצפוי משינוי האקלים יכול להגיע מהסיכוי הקטן שההתחממות תעלה בהרבה על הציפיות לטווח בינוניות, מה שיגרום לאסון. פונזר טוען כי אנחנו עושים מעט מדי באופן כללי, לגבי סיכונים בקנה מידה עולמי אשר קשה להעריך אותם.
היקף חוסר הרגישות (scope insensitivity) היא [[הטיה קוגניטיבית]], המשפיעה על עד כמה בני אדם תופשים את אירוע ההכחדה של המין האנושי כאירוע רע. לדוגמה, כאשר לאנשים יש מוטיבציה לתרום למטרה נעלה, הסכום שהם מוכנים לתת לא גדל בצורה ליניארית ככל שהבעיה גדולה יותר: אנשים מודאגים לגבי 200 אלף ציפורים שנפגעו מדליפת נפט, כפי שהם מודאגים מ-2,000 ציפורים. כמו כן, אנשים מודאגים לרוב מאיומים על בודדים יותר מאשר על קבוצות.
== מקורות פוטנציאליים לסיכון ==
איומים קיומיים ואחרים על הציוויליזציה, יכולים להגיע ממקורות טבעיים או מעשי אדם. נטען כי רבים מהאיומים הקיומיים לא ידועים כרגע.
=== סיכונים מעשי אדם ===
==== אינטליגנציה מלאכותית ====
ההתקדמות המתמדת בעוצמת החישוב ובמהירות החישוב של [[מחשב|מחשבים]] מהווה קרקע פורייה לפיתוח מערכות אוטומטיות מתוחכמות יותר ויותר עד כדי פיתוח תאורטי של מערכת מחשב בעלת [[אינטליגנציה מלאכותית]] השולטת במערכות טכנולוגיות אחרות הכפופות לה. לצד היתרונות שבמערכת כזו קיים גם חשש מפני מצב שבו מחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית ויכולת שליטה במערכות כפופות, ינקטו בפעולות בלתי צפויות שיגרמו נזק קטסטרופלי או שיראו בבני האדם איום, נטל או יצורים נחותים ולכן יפעלו כדי להשמידם. הרחבה של תסריט אימים שכזה עשויה לכלול גם הפעלה של רובוטים לצורך שיעבוד האנושות או השמדתה כליל והיא אחד התרחישים התאורטיים האפשריים ב[[סינגולריות טכנולוגית]].
==== ננוטכנולוגיה ====
בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום ה[[ננוטכנולוגיה]] בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, [[ננו-צינורית פחמן]]) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים ה[[מולקולה|מולקולאריים]], יהווה מן-הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.
האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מ[[חיידקים]] על ידי מעיכה מכנית שלהם).
סיבות אלה עלולות ליצור סיכון פוטנציאלי משמעותי לחיים על-פני כדור הארץ בכלל, ולבני-אדם בפרט. האיום הפוטנציאלי בהקשר זה הוא [[עיסה אפורה]], מונח המתאר שכפול של ננו-רובוטים (ננו-מכונות) שיצאו מכלל שליטה והגורמים לנזק קטסטרופלי לחומרים או יצורים חיים, עקב התרבות בלתי נשלטת, השפעה על חומרים שלא נצפתה ותוכננה מראש או כשל במנגנוני הבקרה.
==== ביוטכנולוגיה ====
[[ביוטכנולוגיה]] מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות ל[[ביוספרה]]. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ב[[לוחמה ביולוגית]] נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או [[הנדסה גנטית]], המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.
==== לוחמה והשמדה המונית ====
העלייה בתפוצתו של [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]], החשש מפני זליגת כלי נשק שכאלה לידי ארגוני [[טרור]] והנזק האדיר הנגרם כתוצאה מהפעלתה של פצצת אטום או מימן מעלים חשש לתרחיש שבו הפעלה של נשק גרעיני במקום אחד גורמת להידרדרות לכדי [[מלחמה גרעינית]] כוללת. מלחמה גרעינית שכזו, הכוללת החלפת מהלומות גרעיניות בין מדינות ומעצמות, עשויה להביא לגרימת נזק אדיר ממדים לחיים על-פני כדור הארץ, נזק העשוי להימשך עשרות שנים עקב נשורת גרעינית, וכן עקב [[חורף גרעיני]] - דברים שעלולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האנושות]]. הסיכונים עקב מלחמה גרעינית הובילו מדעני גרעין בולטים כמו רוברט הופנייהמר ו[[אלברט איינשטיין]] להצביע על הסיכונים העצומים מנשק זה ולקרוא ל[[פדרציה עולמית]], בחוברת [[עולם אחד או אף עולם]]. דרך התמודדות אחרת היא האמנה נגד הפצת נשק גרעיני.
==== התחממות עולמית ====
[[התחממות עולמית]] מתייחסת להתחממות כדור הארץ כתוצאה משימוש בטכנולוגיות מעשה אדם מאז [[המאה ה-19]]. סיכונים של
==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====
המאה ה-20 הצביעה על עלייה משמעותית ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר העלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. זיהום המים ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים. אם תימשך המגמה, יגרום המחסור במים מתוקים לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון. בעיה נוספת היא התבססות של [[חקלאות תעשייתית]] על [[משאבים מתכלים]]. סיכון מרכזי נוגע להשפעות האקלים על החקלאות וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[הצפת שטחי חוף]].
==== תאונה בטכנולוגיה ניסיונית ====
בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ו[[מערכת השמש]] כולה.
=== סיכונים שאינם מעשי אדם ===
==== פגיעת אסטרואיד ====
אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם ל[[מכתש צ'יקשולוב]] אשר על פי מחקרים הביא ל[[הכחדת קרטיקון-שלישון]] לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם ה[[דינוזאורים]]. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין.
==== מגפה עולמית ====
מניין ההרוגים מ[[מגפה]] שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי. תרחיש למגפה כזו שמביא להכחדה עולמית של בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".
==== שינוי האקלים ====
[[שינוי האקלים]] מתאר באופן כללי את השינויים בטמפרטורה הממוצעת המתרחשים במשך תקופות זמן שונות. ההשערה היא שייתכן שינוי אקלים משמעותי (קר יותר או חם יותר), אשר יסכן את האנושות.
==== עידן הקרח ====
בהיסטוריה של כדור הארץ התרחשו 12 [[עידן הקרח|עידני קרח]]. עידני קרח נוספים אפשריים כל 40,000 - 100,000 שנים. לעידן קרח יכולה להיות השפעה נרחבת על הציוויליזציה, בעיקר כיוון שאזורים שלמים עלולים להפוך ללא ראויים למגורים. מדענים אינם חוזים שעידן קרח טבעי יתרחש בעתיד הנראה לעין.
==== התפרצות געשית ====
אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום ל[[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.
==== מגה צונמי ====
מגה-[[צונמי]] הוא גלי ים עצומים, בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מהתמוטטות חלק מאי או חוף של [[יבשת]] אל תוך הים, או נפילת מטאוריט ענק אל תוך האוקיינוס. המגה-צונמי החזק ביותר שתועד הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-[[9 ביולי]] [[1958]].
==== היפוך מגנטי של כדור הארץ ====
מדידות [[פלאומגנטיזם|פלאומגנטיות]] מראות שהיפוכי [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] מתרחשים במהירות רבה יחסית, כהרף עין. [[העתיד הרחוק|תוך מספר אלפי שנים]], לכל היותר, מחליף השדה המגנטי את כיוונו. אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי הסיבות להיפוכי השדה. התאוריה היא שבזמן תהליך היפוכי השדה, השדה המגנטי סביב כדור הארץ יהיה חלש או לא יהיה כלל, ובכך מאיים על החשמל או מיני בעלי חיים בכך שיתאפשר לקרינה מהשמש או ל[[קרינת הרקע הקוסמית]] להגיע אל פני כדור הארץ. יחד עם זאת אין הסכמה רחבה לתאוריות אלה.
==== פלישת חוצנים ====
[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.
על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]].[[קטגוריה:הכחדה המונית]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]
[[אסון טבע|אסונות טבע]] כמו [[התפרצות-על]] של [[הר געש|הרי געש]] או פגיעת [[אסטרואיד]] בכדור הארץ, יכולים להוות סיכון קיומי אם הם עוצמתיים מספיק. גם ל[[השפעת האדם על הסביבה]] יכולה לגרור [[תהליך ארוך טווח]] שעלולים לגרום לסיכון לאנושות בכדור הארץ. אירועים כאלה יכולים לכלול אסונות עקב [[התחממות עולמית]], [[מלחמה גרעינית]] או [[טרור ביולוגי]] גורמי סיכון נוספים עלולים להיות בעיות ב[[חקלאות תעשייתית]] מלחמות עקב אובדן משאבים מתכלים ועוד. [[המוסד לעתיד האנושות]] מאמין כי [[הכחדה המונית|הכחדת]] האדם תיגרם קרוב לוודאי מאירוע מעשה אדם מאשר אסון טבע.
חוקרים מתקשים בחקר הכחדת האדם באופן ישיר, מכיוון שהאנושות מעולם לא נהרסה בעבר. הדבר אינו אומר שאירוע כזה לא יתרחש בעתיד, אך הוא מקשה על בניית מודלים להערכת סיכונים קיומיים, בעיקר בגלל [[הטיית הישרדות]]. הזרם הפוליטי והתרבותי שמודאג מפני אסון עולמי כזה נקרא [[קיימות]] והוא בדרך כלל עוסק בסיכונים בגלל [[השפעות סביבתיות]]. אם כי סיכונים אלה קשורים לפעמים לסיכונים אחרים. דוגמה לכך היא ארגון [[גרינפיס]] שהתמקד בתחילת דרכו בנסיונות למנוע מלחמה גרעינית. מחקרים על אתרגים מול סיכונים עולמיים מתמקדים לעיתים בסיכונים שהתרחשו בעבר עבור מינים אחרים (לדוגמה אירועים של [[הכחדה המונית]]) או סיכונים שהובילה להכחדה או התמוטטות של חברות אנושיות בעבר - דוגמה בולטת לכך הוא הספר [[התמוטטות]]. הספר [[גבולות לצמיחה]] והמחקרים על [[גבולות פלנטריים]] מצביעים על הקשיים לקיים [[צמיחה כלכלית]] ו[[גידול אוכלוסין]] ועל הסיכונים הנגרמים מכך.
מוצעות דרכים שונות להתמודדות כדי להקטין או להתמודד עם סיכוני אסון עולמיים, חלקם דוגלים ב[[כלכלה בת קיימא]] וצעדים אחרים לקיימות, וחלקם נוגעים ל[[תכנון ארוך טווח]]. היבטים חשובים נוגעים לא רק להתמודדות טכנולוגית עם אתגרים אלא גם לאתגרים כלכליים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. לדוגמה הצעות ל[[פדרליזם עולמי]] וכן פתרונות נוספים מוצעים כדי לחזק ולקיים [[שלום עולמי]] או כדי לקדם [[שיתוף פעולה בינלאומי]] או עולמי. עולם בטוח יותר מפני סיכון לעולם כולו הוא בעל מאפיינים של [[מוצר ציבורי]] - כל או רוב האנשים יכולים להנות מקיומו אבל קשה לתמחר זאת דרך מנגנון של [[שוק]] בגלל שאדם יכול להנות מכך גם אם לא שילם - דבר דומה להנאה ממערכת הגנה מפני שטפונות או הגנה צבאית.
== סיווג הסיכונים ==
[[קובץ:X-risk-chart-en-01a.svg|ממוזער|350x350px|טבלת הסיכונים של בוסטרום]]
[[פילוסופיה|הפילוסוף]] [[ניק בוסטרום]] מסווג את הסיכונים בהתאם להיקפם ועוצמתם. הוא מתייחס לאירועים שהם לפחות "עולמיים" בהיקפם ו"נסבלים" בעוצמתם כאירוע אסון עולמי. אירועים שהם "בין-דורותיים" (משפיעים על כל ה[[דור |דורות]] העתידיים) בהיקפם, ו"סופניים" בעוצמתם מסווגים כאיום קיומי. בעוד שאירוע אסון עולמי יכול לפגוע ברוב החיים על פני כדור הארץ, יש סיכוי כי האנושות תוכל להשתקם. מצד שני, אירוע סיכון קיומי הוא אירוע שישמיד את האנושות כולה או ימנע כל שיקום של החברה המודרנית.
בוסטרום מגדיר ארבעה סוגים של סיכון קיומי:
* "מפצים" (Bangs) הם אסונות פתאומיים, היכולים להיות מכוונים או כתוצאה מתאונה. הוא חושב שהמפצים הסבירים ביותר הם שימוש לרעה ב[[ננוטכנולוגיה]], מלחמה גרעינית והאפשרות שהיקום הוא [[סימולציה]] שתפסק.
* "קראנצ'ים" (Crunches) הם תרחישים בהם האנושות שורדת, אך ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] נהרסת לעד. הסיבות הסבירות לדעתו הן מיצוי ה[[משאב טבע|משאבים הטבעיים]], [[ממשלה עולמית]] יציבה המונעת התפתחות טכנולוגית או התנוונות האינטליגנציה.
* "צרחות" (Shrieks) הם עתיד לא רצוי. לדוגמה, אם יחיד מחליט להגביר את כוחותיו על ידי מיזוגו עם מחשב, הוא יכול לשלוט על המין האנושי, דבר אשר עלול להיות רע.
* "יבבות" (Whimpers) מתייחס לירידה הדרגתית של התרבות אנושית או הערכים הנוכחיים. הוא חושב שהתרחיש הסביר במקרה זה יהיה אבולוציה של שינוי בהעדפה [[מוסר]]ית, ולאחריה פלישת [[חוצנים]].
בספרו של [[ריצ'רד פוזנר]] מצוינים אירועים המביאים להרס מוחלט בקנה מידה עולמי, במקום בקנה מידה מקומי או אזורי. פוזנר מדגיש שאירועים אלה נדרשים להתייחסות מיוחדת על בסיס [[ניתוח עלות-תועלת|עלות-תועלת]] מכיוון שהם עלולים לסכן ישירות או בעקיפין את המין האנושי. האירועים של פוזנר כוללים [[אירוע פגיעה|אירוע פגיעת]] מטאור, התחממות עולמית, [[עיסה אפורה]], טרור ביולוגי ותאונה ב[[מאיץ חלקיקים]].
== הסתברות לאסון קיומי ==
להלן דוגמאות של אנשים ומוסדות שביצעו תחזיות הסתברות על אירועים קיומיים. חלק מהסיכונים, כמו פגיעת אסטרואיד, הם בסיכוי של אחד למיליון לגרום להכחדת האנושות במאה השנים הבאות. הסיכוי להתפרצות געש בעלת עוצמה מספקת על מנת לגרום לאסון [[אקלים |אקלימי]], בדומה ל[[תאוריית אסון טובה]], אשר ייתכן וכמעט גרם להכחדת המין האנושי, מוערך ב-1 לכל 50 אלף שנים. הסכנה היחסית מאיומים אחרים היא קשה יותר לחישוב. ב-2008 העריכה קבוצה של "מומחים בסיכוני אסון עולמיים" בכנס סיכוני אסון עולמיים שנערך ב[[אוניברסיטת אוקספורד]], שיש סיכוי של 19% שהמין האנושי ייכחד במאה השנים הבאות.
הסיבות הן:
{| class="wikitable"
!סיכון
!הסתברות להכחדת
המין האנושי במאה השנים הבאות
|-
|נשק ננוטכנולוגיה מולקולרי
|5%
|-
|אינטליגנציה מלאכותית מתקדמת מאוד
|5%
|-
|מלחמות
|4%
|-
|מגפה מהונדסת
|2%
|-
|מלחמה גרעינית
|1%
|-
|תאונת ננוטכנולוגיה
|0.5%
|-
|מגפה טבעית
|0.05%
|-
|טרור גרעיני
|0.03%
|}
ישנם אתגרים רבים בהערכת סבירות אירועים אלה. סוגי האיומים יכולים להיות קבועים, אך ייתכן שבעתיד יתגלו סיכונים חדשים. יחד עם זאת איומים כתוצאה מהשפעת האדם על הסביבה צפויים להשתנות משמעותית עם התפתחות טכנולוגיות חדשות. בעוד התפרצות געש מהווה איום לאורך כל ההיסטוריה, [[נשק גרעיני|כלי נשק גרעיניים]] קיימים רק מ[[המאה ה-20]]. במבט לאחור, האפשרות של מומחים לחזות אירועים כאלה היא מוגבלת מאוד. איומים מעשי אדם כמו מלחמה גרעינית או ננוטכנולוגיה הם קשים יותר לחיזוי מאשר אסונות טבע. באופן כללי קשה להעריך את העוצמה של סיכון כזה או אחר, במיוחד בגלל ש[[יחסים בינלאומיים|היחסים הבינלאומיים]] והטכנולוגיה משתנים בקצב מהיר.
אירוע הכחדה מציב אתגרים ייחודיים לחיזוי, אפילו יותר מאירועים לטווח ארוך בגלל [[העיקרון האנתרופי]].
=== פרדוקס פרמי ===
ב-1950, ה[[פיזיקאי]] האיטלקי [[אנריקו פרמי]] תהה מדוע בני האדם עדיין לא נתקלו בתרבויות חוצניות. הוא שאל "איפה כולם?", בהתחשב בגיל היקום והמספר הרב של כוכבים, חיים חוצניים צריכים להיות שכיחים. אם כך מדוע אין ראיות לחיים חוצניים? הדבר ידוע כ[[פרדוקס פרמי]].
אחת מההסברען המוצעים (אם כי אין הסכמה רחבה עליה), שבני האדם לא פגשו צורת חיים מכוכבים אחרים היא בגלל ההסתברות של אסונות קיומיים. כלומר תרבויות אחרות נמחקו לפני שבני האדם הספיקו למצוא אותם או לפני שהם הספיקו למצוא את כדור הארץ.
== חשיבות מוסרית של סיכון קיומי ==
חלק מהחוקרים בעד הפחתת הסיכון הקיומי בטענה שהדבר ייטיב עם הדורות הבאים. [[דרק פארפיט]] טוען שהכחדה תהיה אובדן גדול מכיוון שצאצאינו יוכלו לשרוד מיליארדי שנים לפני שהתרחבות [[השמש]] תהפוך את כדור הארץ ללא ראוי לקיום חיים. בוסטרום טוען שיש אפילו פוטנציאל גדול יותר אם בני האדם [[מושבת חלל|יתיישבו בחלל]]. אם בני האדם יעשו זאת, הם יוכלו לתמוך במספר גדול של אנשים המפוזרים על פני מספר כוכבים וכך לשרוד טריליוני שנים. לכן להפחתת הסיכון הקיומי אפילו בכמות קטנה, יכולה להיות משמעות גדולה על מספר האנשים שיחיו בעתיד.
מעט נכתב על טיעונים נגד עמדה זו, אך חלק מהחוקרים חולקים על כך וטוענים שהערך העתידי הוא הרבה פחות משמעותי.
חלק מהכלכלנים העלו את החשיבות של סיכוני אסון עולמיים, אך לא של סיכון קיומי. [[מרטין ויצמן]] טוען כי רוב הנזק הכלכלי הצפוי משינוי האקלים יכול להגיע מהסיכוי הקטן שההתחממות תעלה בהרבה על הציפיות לטווח בינוניות, מה שיגרום לאסון. פונזר טוען כי אנחנו עושים מעט מדי באופן כללי, לגבי סיכונים בקנה מידה עולמי אשר קשה להעריך אותם.
היקף חוסר הרגישות (scope insensitivity) היא [[הטיה קוגניטיבית]], המשפיעה על עד כמה בני אדם תופשים את אירוע ההכחדה של המין האנושי כאירוע רע. לדוגמה, כאשר לאנשים יש מוטיבציה לתרום למטרה נעלה, הסכום שהם מוכנים לתת לא גדל בצורה ליניארית ככל שהבעיה גדולה יותר: אנשים מודאגים לגבי 200 אלף ציפורים שנפגעו מדליפת נפט, כפי שהם מודאגים מ-2,000 ציפורים. כמו כן, אנשים מודאגים לרוב מאיומים על בודדים יותר מאשר על קבוצות.
== מקורות פוטנציאליים לסיכון ==
איומים קיומיים ואחרים על הציוויליזציה, יכולים להגיע ממקורות טבעיים או מעשי אדם. נטען כי רבים מהאיומים הקיומיים לא ידועים כרגע.
=== סיכונים מעשי אדם ===
==== אינטליגנציה מלאכותית ====
ההתקדמות המתמדת בעוצמת החישוב ובמהירות החישוב של [[מחשב|מחשבים]] מהווה קרקע פורייה לפיתוח מערכות אוטומטיות מתוחכמות יותר ויותר עד כדי פיתוח תאורטי של מערכת מחשב בעלת [[אינטליגנציה מלאכותית]] השולטת במערכות טכנולוגיות אחרות הכפופות לה. לצד היתרונות שבמערכת כזו קיים גם חשש מפני מצב שבו מחשבים בעלי אינטליגנציה מלאכותית ויכולת שליטה במערכות כפופות, ינקטו בפעולות בלתי צפויות שיגרמו נזק קטסטרופלי או שיראו בבני האדם איום, נטל או יצורים נחותים ולכן יפעלו כדי להשמידם. הרחבה של תסריט אימים שכזה עשויה לכלול גם הפעלה של רובוטים לצורך שיעבוד האנושות או השמדתה כליל והיא אחד התרחישים התאורטיים האפשריים ב[[סינגולריות טכנולוגית]].
==== ננוטכנולוגיה ====
בראשית המאה ה-21 נמצא עדיין תחום ה[[ננוטכנולוגיה]] בחיתוליו וביישומים מעשיים מתבטא בעיקר ביצירת חומרים חדשים המתבססים על ננו-תצורות של חומרים קיימים (לדוגמה, [[ננו-צינורית פחמן]]) ופחות על יצירת ננו-מכונות. יחד עם זאת, הפוטנציאל התאורטי האדיר הגלום בננו-מכונות, המסוגלות לבצע מניפולציה בחומר ברמת המבנים ה[[מולקולה|מולקולאריים]], יהווה מן-הסתם זרז להמצאה ולפיתוח מכונות זעירות שכאלה.
האיום התאורטי המסתתר באותן ננו-מכונות נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, המבנה הזעיר שלהן איננו מאפשר לכלול בהן מנגנוני בקרה או אבטחה מספקים. שנית, אחת מנקודות החוזק התאורטיות של ננו-מכונות היא יכולתן לשכפל את עצמן בכמויות עצומות בהתבסס על חומרים בסביבתן, ובכך הן למעשה בלתי תלויות במתקני יצור שעליהם ניתן לשלוט. שלישית, גודלן הזעיר מקשה מאוד לגלותן ולנטרלן באמצעים פשוטים (באותו המובן שבו אי-אפשר לחטא משטחים גדולים מ[[חיידקים]] על ידי מעיכה מכנית שלהם).
סיבות אלה עלולות ליצור סיכון פוטנציאלי משמעותי לחיים על-פני כדור הארץ בכלל, ולבני-אדם בפרט. האיום הפוטנציאלי בהקשר זה הוא [[עיסה אפורה]], מונח המתאר שכפול של ננו-רובוטים (ננו-מכונות) שיצאו מכלל שליטה והגורמים לנזק קטסטרופלי לחומרים או יצורים חיים, עקב התרבות בלתי נשלטת, השפעה על חומרים שלא נצפתה ותוכננה מראש או כשל במנגנוני הבקרה.
==== ביוטכנולוגיה ====
[[ביוטכנולוגיה]] מציבה איום עולמי במובן של פתוגנים טבעיים או מהונדסים, המשתחררים בכוונה או בטעות ל[[ביוספרה]]. הסיכון הרב הגלום באסון ביוטכנולוגי נובע משלוש סיבות עיקריות: ראשית, ב[[לוחמה ביולוגית]] נעשה שימוש בפתוגנים אלימים ביותר, במיוחד אם עברו השבחה גנטית או [[הנדסה גנטית]], המתאימים במיוחד להפצה קלה ולגרימת נזק. שנית, פשטות בניית מעבדה ביולוגית מאולתרת או נסתרת, שבה גדלים פתוגנים, והקלות שבהפצתם מעלות חשש אמיתי לתרחיש שבו גורמים קיצוניים ישתמשו במעבדות שכאלה לגרימת נזק מכוון או שעקב רמת בטיחות לקויה במעבדות אלה יתרחש שחרור פתוגנים בטעות. שלישית, מרגע שחרורם של הפתוגנים, באופן מכוון או כתוצאה מתאונה, קיים קושי מהותי לשלוט בתפוצתם ובפעולתם, מאחר שחיידקים אינם יודעים לזהות גבולות במפה או אויב לעומת ידיד.
==== לוחמה והשמדה המונית ====
העלייה בתפוצתו של [[נשק גרעיני|הנשק הגרעיני]], החשש מפני זליגת כלי נשק שכאלה לידי ארגוני [[טרור]] והנזק האדיר הנגרם כתוצאה מהפעלתה של פצצת אטום או מימן מעלים חשש לתרחיש שבו הפעלה של נשק גרעיני במקום אחד גורמת להידרדרות לכדי [[מלחמה גרעינית]] כוללת. מלחמה גרעינית שכזו, הכוללת החלפת מהלומות גרעיניות בין מדינות ומעצמות, עשויה להביא לגרימת נזק אדיר ממדים לחיים על-פני כדור הארץ, נזק העשוי להימשך עשרות שנים עקב נשורת גרעינית, וכן עקב [[חורף גרעיני]] - דברים שעלולים לגרום ל[[אומניסייד|הכחדת האנושות]]. הסיכונים עקב מלחמה גרעינית הובילו מדעני גרעין בולטים כמו רוברט הופנייהמר ו[[אלברט איינשטיין]] להצביע על הסיכונים העצומים מנשק זה ולקרוא ל[[פדרציה עולמית]], בחוברת [[עולם אחד או אף עולם]]. דרך התמודדות אחרת היא האמנה נגד הפצת נשק גרעיני.
==== התחממות עולמית ====
[[התחממות עולמית]] מתייחסת להתחממות כדור הארץ כתוצאה משימוש בטכנולוגיות מעשה אדם מאז [[המאה ה-19]]. סיכונים של
==== אוכלוסיית העולם ומשבר חקלאי ====
המאה ה-20 הצביעה על עלייה משמעותית ב[[אוכלוסיית העולם]] דבר העלול להוביל ל[[התפוצצות אוכלוסין]]. זיהום המים ברחבי העולם מותיר פחות מים מתוקים זמינים. אם תימשך המגמה, יגרום המחסור במים מתוקים לצמצום היבולים החקלאיים ומשבר חמור באספקת המזון. בעיה נוספת היא התבססות של [[חקלאות תעשייתית]] על [[משאבים מתכלים]]. סיכון מרכזי נוגע להשפעות האקלים על החקלאות וכן סיכונים נוספים כמו [[פליטי סביבה]] ומלחמות, וסיכונים עקב [[הצפת שטחי חוף]].
==== תאונה בטכנולוגיה ניסיונית ====
בוסטרום משער שבמרדף אחר ידע וקידמה, עלולה האנושות לייצר מתקן אשר ישמיד את כדור הארץ ו[[מערכת השמש]] כולה.
=== סיכונים שאינם מעשי אדם ===
==== פגיעת אסטרואיד ====
אסטרואידים פגעו בכדור הארץ במהלך ההיסטוריה. אחד מהם גרם ל[[מכתש צ'יקשולוב]] אשר על פי מחקרים הביא ל[[הכחדת קרטיקון-שלישון]] לפני 65 מיליון שנים. בהכחדה זו נכחדו כ-50% מן המינים שחיו על פני כדור הארץ באותה תקופה, ויותר מ-80% מכלל היצורים, בהם גם ה[[דינוזאורים]]. אם אסטרואיד דומה יפגע בכדור הארץ, הדבר ישפיע קשות על האנושות כולה ואף ייתכן כי האנושות תושמד לחלוטין.
==== מגפה עולמית ====
מניין ההרוגים מ[[מגפה]] שווה לקטלניות הפתוגן כפול מספר האנשים שנדבקו. ההשערה היא שיש גבול עליון לקטלניות של פתוגן שהתפתח בצורה טבעית. הסיבה לכך היא שפתוגן ההורג את הגוף המארח שלו במהירות גדולה מדי, לא יצליח להתפשט ולהדביק אנשים נוספים. יחד עם זאת, ההיסטוריה מראה דוגמאות רבות למגיפות אשר השפיעו על קבוצות אוכלוסייה גדולות מאוד, ולכן האיום של מגפה עולמית אשר תאיים על עתיד האנושות הוא אפשרי. תרחיש למגפה כזו שמביא להכחדה עולמית של בני האדם מובא בסדרת הסרטים "עולם הקופים".
==== שינוי האקלים ====
[[שינוי האקלים]] מתאר באופן כללי את השינויים בטמפרטורה הממוצעת המתרחשים במשך תקופות זמן שונות. ההשערה היא שייתכן שינוי אקלים משמעותי (קר יותר או חם יותר), אשר יסכן את האנושות.
==== עידן הקרח ====
בהיסטוריה של כדור הארץ התרחשו 12 [[עידן הקרח|עידני קרח]]. עידני קרח נוספים אפשריים כל 40,000 - 100,000 שנים. לעידן קרח יכולה להיות השפעה נרחבת על הציוויליזציה, בעיקר כיוון שאזורים שלמים עלולים להפוך ללא ראויים למגורים. מדענים אינם חוזים שעידן קרח טבעי יתרחש בעתיד הנראה לעין.
==== התפרצות געשית ====
אירוע גאולוגי כמו [[התפרצות געשית]] או [[התפרצות-על]], יכול לגרום ל[[חורף געשי]] אשר דומה במהותו ל[[חורף גרעיני]], ונגרם כאשר ענן נרחב של [[אפר געשי]] הנפלט בהתפרצות געשית בעוצמה גבוהה מחזיר את [[קרינת השמש]] בחזרה לחלל ומוריד את הטמפרטורה על פני השטח.
==== מגה צונמי ====
מגה-[[צונמי]] הוא גלי ים עצומים, בסדרי גודל של מאות מטרים, שנובעים מהתמוטטות חלק מאי או חוף של [[יבשת]] אל תוך הים, או נפילת מטאוריט ענק אל תוך האוקיינוס. המגה-צונמי החזק ביותר שתועד הגיע לגובה של 524 מטרים, והוא אירע ב-[[9 ביולי]] [[1958]].
==== היפוך מגנטי של כדור הארץ ====
מדידות [[פלאומגנטיזם|פלאומגנטיות]] מראות שהיפוכי [[השדה המגנטי של כדור הארץ]] מתרחשים במהירות רבה יחסית, כהרף עין. [[העתיד הרחוק|תוך מספר אלפי שנים]], לכל היותר, מחליף השדה המגנטי את כיוונו. אין הסכמה בקרב החוקרים לגבי הסיבות להיפוכי השדה. התאוריה היא שבזמן תהליך היפוכי השדה, השדה המגנטי סביב כדור הארץ יהיה חלש או לא יהיה כלל, ובכך מאיים על החשמל או מיני בעלי חיים בכך שיתאפשר לקרינה מהשמש או ל[[קרינת הרקע הקוסמית]] להגיע אל פני כדור הארץ. יחד עם זאת אין הסכמה רחבה לתאוריות אלה.
==== פלישת חוצנים ====
[[חוצנים]] יכולים לפלוש לכדור הארץ במטרה להשמיד את בני האדם, ל[[עבדות|שעבד]] אותם, לקצור את משאבי הטבע או להשמיד את כדור הארץ עצמו.
על אף שאין ראיות מתועדות לחוצנים, מדענים כמו [[קרל סייגן]] קבעו כי קיומם של [[חיים מחוץ לכדור הארץ]] אפשרי בהחלט. ב-[[1969]] "חוק החשיפה לחיים מחוץ לכדור הארץ" התווסף לתקנות הפדרליות בארצות הברית, בתגובה לאפשרות של זיהום ביולוגי כתוצאה מ[[תוכנית אפולו]]. התקנה בוטלה ב-[[1991]].[[קטגוריה:הכחדה המונית]]
[[קטגוריה:איומים ומפגעים סביבתיים]]