בסוף שנות ה-90 ניסו כלכלנים מהרווארד בהשארת חברות מוול-סטריט לטעון כי ספר הלימוד של סמואלסון אינו רלוונטי יותר וכי הוא יותר מידי קיינסיאני. המחלוקת הייתה בנושא של [[עקומת פיליפס]]- הטענה הייתה כי הכלכלה האמריקאית פורחת בניגוד לתזות מוקדמות יותר של עקומת פיליפס - אבטלה נמוכה יכולה להתקיים יחד עם המשך צמיחה ואינפלציה נמוכה לאורך זמן, בגלל המהפכה הטכנולוגית. וטענה נוספת היא ושכל זה יכול להתבצע רק בשוק חופשי לחלוטין עם 'עזרה-מייצבת' במדיניות המוניטרית ללא מעורבות נוספת של המדינה. עם זאת נראה שסמואלסון בעצמו הלך לכיוון שנוטה יותר לעקרון אי ההתערבות עם השנים. כמו כן לא ברור היה אם מדובר במגמה חדשה או בשינוי זמני בלבד. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121327 הרווארד נגד סמואלסון], גלובס, 14.10.1997}} | בסוף שנות ה-90 ניסו כלכלנים מהרווארד בהשארת חברות מוול-סטריט לטעון כי ספר הלימוד של סמואלסון אינו רלוונטי יותר וכי הוא יותר מידי קיינסיאני. המחלוקת הייתה בנושא של [[עקומת פיליפס]]- הטענה הייתה כי הכלכלה האמריקאית פורחת בניגוד לתזות מוקדמות יותר של עקומת פיליפס - אבטלה נמוכה יכולה להתקיים יחד עם המשך צמיחה ואינפלציה נמוכה לאורך זמן, בגלל המהפכה הטכנולוגית. וטענה נוספת היא ושכל זה יכול להתבצע רק בשוק חופשי לחלוטין עם 'עזרה-מייצבת' במדיניות המוניטרית ללא מעורבות נוספת של המדינה. עם זאת נראה שסמואלסון בעצמו הלך לכיוון שנוטה יותר לעקרון אי ההתערבות עם השנים. כמו כן לא ברור היה אם מדובר במגמה חדשה או בשינוי זמני בלבד. {{הערה|1=[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=121327 הרווארד נגד סמואלסון], גלובס, 14.10.1997}} |