שורה 40: |
שורה 40: |
| # '''הורדת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מסעות. | | # '''הורדת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מסעות. |
| | | |
− | ==אימוץ חזון אפס במדינות שונות== | + | ==יצירת חזון אפס בשוודיה== |
| + | בשנות ה–90, מספר ההרוגים בתאונות דרכים ב[[שוודיה]] היה בין 500 ל-600 בני אדם בשנה. בזמן זה מונה האפידמיולוג קלאס טינגוואל לתפקיד מנהל תחום הבטיחות ברשות התחבורה הממלכתית של שוודיה. טינגוואל, שלא היה לו רקע בתחבורה, שאל את עצמו "לכמה הרוגים אנחנו אמורים להסכים?" התשובה המהפכנית שלו היתה - אפס. גישה זו עוררה התנגדות מיידית בקרב עמיתים רבים של טינגוואל שהיו רגילים לבצע טרייד-אוף בין בטיחות לבין זמן נסיעה, תקציבים ויעילות התחבורה. טינגוואל שהגיע מחוץ למערכת טען שלחיי אדם יש מעמד מיוחד והם מעל לכל שיקול אחר, בדומה למצב בבטיחות בעבודה או בתעופה והוא רצה להביא גישה זו גם לתחבורה. {{הערה|שם=setbro|דיויד סטברו, [https://www.haaretz.co.il/magazine/MAGAZINE-1.5937055 המטרה: אפס הרוגים בתאונות דרכים עד 2050], דה-מרקר (מתורגם),23 במרץ 2018}} |
| + | |
| + | טינגוואל מספר על תאונה שהתרחשה בשנתו הראשונה בתפקיד. מכונית שהחליקה באחת היציאות של כביש E4 החליקה ונמחצה על ידי גוש בטון שתמך בעמוד תאורה. חמישה אנשים נהרגו כתוצאה מכך. |
| + | |
| + | האחראי המחוזי טען בפני טינגוואל כי האחריות לתאונה היא של הנהג וכי הרשות תציב את אותה תשתית בדיוק בואתו מקום. הטענה היתה שהנהג הוא האשם הבלעדי בגלל שהוא לא ציית לחוק, נסע מהר מידי או היה שיכור. {{הערה|שם=setbro}} טינגוואל טען לשמרות שנהיגה מסוכנת גורמת לתאונות, על המדינה לעשות הכל על מנת להפחית את מספר הקורבנות, גם אם הם טעו או התרשלו. לטענתו יש להציל בני אדם גם אם הם טועים ומקבלים החלטה טיפשית. "אנשים מתים לא יכולים להשתפר."{{הערה|שם=setbro}} |
| + | |
| בשנת 1991 הוצאה תוכנית בטיחות בדרכים ב[[הולנד]] המבוססת על רעיונות של בטיחות מערכתית. התוכנית אומצה בשנת 1997 בהסכם שיתוף פעולה בין כל דרגי הממשל בהולנד. באותה שנה אומצה תוכנית דומה ב[[שוודיה]]. {{הערה|שם=Furth2015| | | בשנת 1991 הוצאה תוכנית בטיחות בדרכים ב[[הולנד]] המבוססת על רעיונות של בטיחות מערכתית. התוכנית אומצה בשנת 1997 בהסכם שיתוף פעולה בין כל דרגי הממשל בהולנד. באותה שנה אומצה תוכנית דומה ב[[שוודיה]]. {{הערה|שם=Furth2015| |
| Peter G Furth, [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf The Dutch “Vision Zero” Program for Traffic Safety: What Has It Meant There? How Would It Apply in Boston?], Northeastern University 2015}} | | Peter G Furth, [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf The Dutch “Vision Zero” Program for Traffic Safety: What Has It Meant There? How Would It Apply in Boston?], Northeastern University 2015}} |
| | | |
| + | ==אימוץ חזון אפס במדינות שונות== |
| * משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית. העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז אימצו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התחייבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/] | | * משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית. העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז אימצו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התחייבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/] |
| * בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצבמר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס. ביוני 2016 הכריז ראש עריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס. | | * בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצבמר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס. ביוני 2016 הכריז ראש עריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס. |
שורה 102: |
שורה 109: |
| | | |
| ===שיפור בטיחות הולכי הרגל וחווית ההליכה=== | | ===שיפור בטיחות הולכי הרגל וחווית ההליכה=== |
| + | {{הפניה לערך מורחב|תכנון ידידותי להולכי רגל}} |
| [[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|250px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. הדגמה של [[איזור ידידותי להולכי רגל|מרחב ציבורי נוח להולכי רגל]], המשלב מגורים עם מסחר- [[עירוב שימושי קרקע]]]] | | [[תמונה:Rua-XV.jpg|left|thumb|250px|[[מדרחוב]] ב[[קוריטיבה]]. הדגמה של [[איזור ידידותי להולכי רגל|מרחב ציבורי נוח להולכי רגל]], המשלב מגורים עם מסחר- [[עירוב שימושי קרקע]]]] |
| * פיתוח '''[[מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]''' לשיפור הבטיחות בסביבה העירונית. מיתון תנועה הוא צעד זול, מהיר ופשוט לשיפור הבטיחות העירונית ומוביל לירידה משמעותית בתאונות דרכים, להורדת כמות הנפגעים בקרב הולכי רגל וילדים, וכן לשיפור החיים העירוניים בגלל הקטנת הסיכון והרעש של מכוניות בתוך רחובות מגורים. | | * פיתוח '''[[מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]''' לשיפור הבטיחות בסביבה העירונית. מיתון תנועה הוא צעד זול, מהיר ופשוט לשיפור הבטיחות העירונית ומוביל לירידה משמעותית בתאונות דרכים, להורדת כמות הנפגעים בקרב הולכי רגל וילדים, וכן לשיפור החיים העירוניים בגלל הקטנת הסיכון והרעש של מכוניות בתוך רחובות מגורים. |