שינויים

==רקע - המחיר של תאונות הדרכים==

==רקע - המחיר של תאונות הדרכים==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים= [[תאונות דרכים]], [[תאונות דרכים בישראל]]}}

ברחבי העולם  מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל  373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2000 פצועים קשים  (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

ברחבי העולם  מתים מעל מיליון בני אדם ב[[תאונות דרכים]] בכל שנה. תאונות דרכים הן גורם המוות מספר אחד בקרב אנשים צעירים. בשנת 2016 נהרגו בתאונות דרכים בישראל  373 בני אדם, ונפצעו 145 אלף אנשים, מהם 2,000 פצועים קשים  (חלקם הופכים להיות [[נכות|נכים לכל החיים]]). לפי משרד התחבורה, העלות של תאונות הדרכים למשק, היא כ-15 מיליארד ש"ח בשנה. לפי סקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2008, כמעט כל אדם חמישי במגזר היהודי בישראל, כ-800,000 איש, היה מעורב בתאונת דרכים במהלך תקופה של 5 שנים.  

מאז שנות ה-70 [[תאונות דרכים בישראל]] נמצאות בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת כמות ההרוגים בתאונות לא יורדת משנת 2012 ואף החלה לעלות. לפני 20 שנה הולנד ושוודיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בכמות הנפגעים שם ביחס למדינות אחרות.  

מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, היקף [[תאונות דרכים בישראל]] נמצא בסימן ירידה, ומגמה זו אופיינית גם למדינות מערביות. הסיבות העיקריות לכך הן שיפורים בבטיחות כלי הרכב, שיפורים בהנדסה של כבישים ורחובות ושיפורים ברפואת חירום. היבטים כמו כיכרות תנועה, במפרים, הפרדה לתנועה חד סטרית מחלפים והיבטים עיצוביים אחרים סייעו להקטין פגיעות בתאונות. לדוגמה כיכרות תנועה סייעו להפוך תאונות קטלניות מסוג התנגשות חזית -צד לתאונות צד-לצד שהן הרבה פחות מסוכנות. עם זאת כמות ההרוגים בתאונות לא יורדת משנת 2012 ואף החלה לעלות. לפני 20 שנה הולנד ושוודיה החלו לאמץ מדיניות תחבורה ותכנון אחרת שהובילו לירידה חדה יותר בכמות הנפגעים שם ביחס למדינות אחרות.  

==השוואה של חזון אפס לגישה המסורתית של בטיחות בדרכים==

==השוואה של חזון אפס לגישה המסורתית של בטיחות בדרכים==

==עקרונות מנחים לבטיחות מערכתית==

==עקרונות מנחים לבטיחות מערכתית==

העקרון היסודי של מערכת בטיחות מערכתית היא '''מערכת שמותאמת לבני אדם'''. שתי התכונות היסודיות של בני אדם הן - בני אדם הם פגיעים מצד אחד והם מבצעים טעויות מצד שני. אלו תכונות אנושיות אינהרנטיות ולא ניתן לשרש אותן באמצעות חינוך.  

העיקרון היסודי של מערכת בטיחות מערכתית היא '''מערכת שמותאמת לבני אדם'''. שתי התכונות היסודיות של בני אדם הן - בני אדם הם פגיעים מצד אחד והם מבצעים טעויות מצד שני. אלו תכונות אנושיות אינהרנטיות ולא ניתן לשרש אותן באמצעות חינוך.  

מערכת שמניחה שכולם לא יעשו טעויות 100% מהזמן היא לא מערכת בטיחות טובה. חלק חשוב בתכנון המערכת הוא שאסטר שטעות קטנה תוביל לפציעה קשה או למוות. {{הערה|שם=Furth2015}}

מערכת שמניחה שכולם לא יעשו טעויות 100% מהזמן היא לא מערכת בטיחות טובה. חלק חשוב בתכנון המערכת הוא שאסטר שטעות קטנה תוביל לפציעה קשה או למוות. {{הערה|שם=Furth2015}}

פרופסור Peter G Furth מאוניברסיטת Northeastern  מציע 5 עקרונות יסוד לבטיחות מערכתית:{{הערה|שם=Furth2015}}

פרופסור Peter G Furth מאוניברסיטת Northeastern  מציע 5 עקרונות יסוד לבטיחות מערכתית:{{הערה|שם=Furth2015}}

* '''שליטה על מהירות והפרדה'''. קיימת מהירות בטוחה מירבית לכל סוג של קונפליקט. לדוגמה בין מכוניות לבין הולכי רגל שחוצים את הכביש. יש לעצב דרכים כך שאלו יפרידו בין סוגי משתמשים שונים כך שלא יתרחש קונפליקט, או שיגבילו את מהירות התנועה , למזער את הנזק לרמה בטוחה בהנחה שכן יתרחשו קונפליקטים. לדוגמה ברחובות שהם דמויי [[מדרחוב]] או במעברי חצייה ברחוב צר שבו אין רעות טובה, מהירות המטרה של מכוניות היא 10 קמ"ש.  במקומות שבהם אנשים עשויים לחצות את הרחוב בכל מקום, כמו ברחוב שקט, וכאשר אופניים מעורבבים בתנועה  

* '''שליטה על מהירות והפרדה'''. קיימת מהירות בטוחה מירבית לכל סוג של קונפליקט. לדוגמה בין מכוניות לבין הולכי רגל שחוצים את הכביש. יש לעצב דרכים כך שאלו יפרידו בין סוגי משתמשים שונים כך שלא יתרחש קונפליקט, או שיגבילו את מהירות התנועה, למזער את הנזק לרמה בטוחה בהנחה שכן יתרחשו קונפליקטים. לדוגמה ברחובות שהם דמויי [[מדרחוב]] או במעברי חצייה ברחוב צר שבו אין רעות טובה, מהירות המטרה של מכוניות היא 10 קמ"ש.  במקומות שבהם אנשים עשויים לחצות את הרחוב בכל מקום, כמו ברחוב שקט, וכאשר אופניים מעורבבים בתנועה  

* '''הרמוניה תפקודית ( functional harmony)''' -לרחובות ודרכים יכולות להיות פונקציות או תפקודים שונים כמו לאפשר גישה לבתים ולחנויות, לאפשר נתיב נסיעה לאוטובוס או להעביר תנועה חוצה. הרמוניה תפקודית פרושה שיש למנוע מדרך להיות בעלת תפקודים סותרים זה לזה. לדוגמה ברחוב עם הרבה חנויות ומסחר יכיל מכוניות שנכנסות ויוצאות מחניות, ואנשים שחוצים את הרחוב. תפקוד כזה לא משתלב טוב עם תפקוד של נפח גדול של תנועה חוצה.  

* '''הרמוניה תפקודית ( Functional harmony)''' -לרחובות ודרכים יכולות להיות פונקציות או תפקודים שונים כמו לאפשר גישה לבתים ולחנויות, לאפשר נתיב נסיעה לאוטובוס או להעביר תנועה חוצה. הרמוניה תפקודית פרושה שיש למנוע מדרך להיות בעלת תפקודים סותרים זה לזה. לדוגמה ברחוב עם הרבה חנויות ומסחר יכיל מכוניות שנכנסות ויוצאות מחניות, ואנשים שחוצים את הרחוב. תפקוד כזה לא משתלב טוב עם תפקוד של נפח גדול של תנועה חוצה.  

* '''פשטות ויכולת חיזוי קלה''' - אנשים מבצעים פחות טעויות כאשר הם יודעים למה לצפות וכאשר ההחלטות הן פשוטות. לדוגמה בערים הולנדיות מדרכה אדומה פרושה שביל אופניים. כולם יודעים את זה, בגלל שכל שבילי האופניים הם אדומים. מעברי חציה הם כמעט תמיד בעלי "איי  חצייה" בגלל שעבור הולך הרגל זה הרבה יותר פשוט ולכן הרבה יותר בטוח, לבדוק כיוון אחד בכל פעם.

* '''פשטות ויכולת חיזוי קלה''' - אנשים מבצעים פחות טעויות כאשר הם יודעים למה לצפות וכאשר ההחלטות הן פשוטות. לדוגמה בערים הולנדיות מדרכה אדומה פרושה שביל אופניים. כולם יודעים את זה, בגלל שכל שבילי האופניים הם אדומים. מעברי חציה הם כמעט תמיד בעלי "איי  חצייה" בגלל שעבור הולך הרגל זה הרבה יותר פשוט ולכן הרבה יותר בטוח, לבדוק כיוון אחד בכל פעם.

* '''סלחנות והטלת מגבלות''' - סלחנות של מערכת פרושה שאם מישהו מבצע טעות קטנה זה לא יוביל לפציעה קשה. הטלת מגבלות פרושה למנוע מאנשים לבצע טעויות שהם עלולים לרצות לבצע. לדוגמה שבילי אופניים עם הפרדה פיזית מונעים מאנשים את האפשרות לחנות עליהם. הגבלה של כבישים לנתיב אחד בכל כיוון מקשה על פיתוח מהירות מופרזת כאשר יש מכונית לפניך.

* '''סלחנות והטלת מגבלות''' - סלחנות של מערכת פרושה שאם מישהו מבצע טעות קטנה זה לא יוביל לפציעה קשה. הטלת מגבלות פרושה למנוע מאנשים לבצע טעויות שהם עלולים לרצות לבצע. לדוגמה שבילי אופניים עם הפרדה פיזית מונעים מאנשים את האפשרות לחנות עליהם. הגבלה של כבישים לנתיב אחד בכל כיוון מקשה על פיתוח מהירות מופרזת כאשר יש מכונית לפניך.

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות אפשר להתמקד ב-3 אסטרטגיות עיקריות:  

כדי להגיע ל-0 נפגעים בתאונות אפשר להתמקד ב-3 אסטרטגיות עיקריות:  

# '''צעדים להורדת הנזק מכלי רכב''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הולכי רגל|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

# '''צעדים להורדת הנזק מכלי רכב''' - [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], [[איזורים עירוניים ללא מכוניות]], שיפור מודעות ל[[רכיבת אופניים בטוחה]], [[הולכי רגל|שיפורי בטיחות הולכי רגל]], אמצעים טכנולוגיים ושיפור השכלה בקרב נהגים, שינויים בתובלת מטענים ועוד.

# '''מעבר לאמצעי נסיעה בטוחים יותר''' -  הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] ואמצעים נוספים של [[תחבורה רכה]], שימוש ב[[מכוניות אוטונמית]]. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.

# '''מעבר לאמצעי נסיעה בטוחים יותר''' -  הקטנת השימוש ברכב פרטי ומעבר לאמצעי תחבורה בטוחים יותר - שילוב של [[BRT]], [[תחבורת מעברים]], [[נתיבי תחבורה ציבורית]] ו[[תחבורת אופניים]] ואמצעים נוספים של [[תחבורה רכה]], שימוש ב[[מכוניות אוטונומית]]. הדבר כולל גם שינוי תמריצים כלכליים, שינויים מוסדיים ושינויים נדרשים בתכנון העירוני.

# '''הורדת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מסעות.  

# '''הורדת כמות הנסיעות''' - [[עירוב שימושי קרקע]], הגדלת [[צפיפות עירונית|צפיפות הבנייה העירונית]], [[עבודה מרחוק|עבודה ולימוד מרחוק]] ועבודה מהבית, שימוש ברחפנים כדי להוביל מסעות.  

Peter G Furth, [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf The Dutch “Vision Zero” Program for Traffic Safety: What Has It Meant There? How Would It Apply in Boston?], Northeastern University 2015}}

Peter G Furth, [http://www.northeastern.edu/peter.furth/wp-content/uploads/2015/06/Sustainable-Safety-for-Boston.pdf The Dutch “Vision Zero” Program for Traffic Safety: What Has It Meant There? How Would It Apply in Boston?], Northeastern University 2015}}

* משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית.  העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז איצמו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התייחבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]  

* משנת 2014 האימוץ של "חזון אפס" תפס תאוצה בארצות הברית.  העיר [[ניו יורק]] החלה בכך והצעד הוביל לירידה בכמות הנפגעים בעיר. מאז אימצו את החזון ערים נוספות. עד שנת 2016 18 ערים בארצות הברית התחייבו לחזון אפס ובכללן [[פורטלנד]]. נכון לשנת 2017 מספר הערים המשיך לגדול וכולל את סן פרנסיסקו, סן דיאגו, לוס אנגל'ס, שיקאגו, דנבר, וושינגון הבירה, מיניאפוליס, יוסטון ועוד. [https://visionzeronetwork.org/resources/vision-zero-cities/]  

* בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצבמר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס.  ביוני 2016 הכריז ראש עריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס.   

* בשנת 2015 החל אימוץ של חזון אפס בקנדה. בספטמר 2015 אימצה את חזון אפס העיר אדמונטון, שקראה לתכנית בת 4 שנים בשנים 2016-2020 להורדת כמות ההרוגים והפצועים הקשים ל-אפס.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] בדצבמר אותה השנה החל קמפיין לאומי להסברה בנושא visionzero.ca. בינואר 2016 קנדה אימצה את חזון אפס כאסטרגיה פדרלית.[https://www.edmonton.ca/transportation/traffic_safety/vision-zero.aspx] באפריל 2016 החליטה מועצת וונקובר לאמץ את חזון אפס.  ביוני 2016 הכריז ראש עריית טורנטו על יעד הורדה של 20% תוך עשור. נוכח זעקה ציבורית הוא הסכים לשנות את היעד לאפס הרוגים תוך חמש שנים. ביולי 2017 החליטו באוטווה על אימוץ תוכנית עם עקרונות מתוך חזון אפס.   

   

   

* מתן אפשרות לאופניים לרכוב נגד התנועה ברחובות חד סטריים בעלי מיתון תנועה.  

* מתן אפשרות לאופניים לרכוב נגד התנועה ברחובות חד סטריים בעלי מיתון תנועה.  

אחד הכלים לשינוי הוא  "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים. במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים כהולכי רגל מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

אחד הכלים לשינוי הוא  "[[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]]" – איזור קטן (פחות מק"מ) בעיר שבו מהירות הנהיגה מוגבלת ל-30 קמ"ש. הצעד הזה לא פוגע בנהגים בצורה דרמטית, היות והנסיעה באיזור כזה הוא רק בתחילת ובסוף הנסיעה, מדובר בעוד 1-3 דקות נסיעה לכל היותר. כל שאר הנסיעה מבוצעת בכבישים ראשיים או משניים ולא בתוך שכונות מגורים. במי זה כן פוגע?  בנהגים שנוהגים במהירות מופרזת לאורך קטע דרך של 100 מטר ב-60 קמ"ש או 80 קמ"ש. ההבדל עבור הולכי הרגל הוא משמעותי. מכונית שפוגעת בהולך רגל במהירות 60 קמ"ש תהרוג אותו בסיכוי של 50%. ב-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד ל-5%. שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים כהולכי רגל מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם.

==יעדי פיצול נסיעות==

==יעדי פיצול נסיעות==

[[פיצול הנסיעות]] הוא אחוז הנסיעות שמבוצעות באמצעי תנועה שונים, בדרך כלל לשם נסיעות [[יוממות]] לעבודה. בישראל עומד אחוז הנסיעות כיום על כ-70% על שימוש ברכב פרטי, 20% בתחבורה ציבורית, 10% ברגל ועוד כ-1-2% באופניים. אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה:

[[פיצול הנסיעות]] הוא אחוז הנסיעות שמבוצעות באמצעי תנועה שונים, בדרך כלל לשם נסיעות [[יוממות]] לעבודה. בישראל עומד אחוז הנסיעות כיום על כ-70% על שימוש ברכב פרטי, 20% בתחבורה ציבורית, 10% ברגל ועוד כ-1%-2% באופניים. אנו שואפים לתמהיל אמצעי [[יוממות]] (נסיעות יומיומיות למקום העבודה, הלימודים ולקניות) שונה:

* 50% מנסיעות  ב[[תחבורה ציבורית]] ובהסעות מאורגנות.

* 50% מנסיעות  ב[[תחבורה ציבורית]] ובהסעות מאורגנות.

מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם כ-16 ק"מ בממוצע. שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/>

מתוך 93% המועסקים שעובדים מחוץ לבית, העריכו העובדים בשנת 2003 את המרחק למקום העבודה שלהם כ-16 ק"מ בממוצע. שליש מהם עובדים ברדיוס של 5 ק"מ מהבית, שליש ברדיוס של 6-20 ק"מ מהבית ושליש במרחק של 20 ק"מ ומעלה.<ref name="brandman2003"/>

[[קובץ:Delivery bike.jpg|ממוזער|300px|בלדרית עוברת ממשאית קטנה לאופניים לשם הפצת החבילות ב"מייל האחרון" בוינה, אוסטריה.]]

[[קובץ:Delivery bike.jpg|ממוזער|300px|בלדרית עוברת ממשאית קטנה לאופניים לשם הפצת החבילות ב"מייל האחרון" בווינה, אוסטריה.]]

בנוסף לנסיעות יוממות, אלינו לתת מענה גם לסוגי נסיעות נוספים.  

בנוסף לנסיעות יוממות, אלינו לתת מענה גם לסוגי נסיעות נוספים.  

* [https://www.nycvzv.info/ אתר "חזון אפס" בעיר ניו יורק]

* [https://www.nycvzv.info/ אתר "חזון אפס" בעיר ניו יורק]

* [https://www.nytimes.com/2014/02/19/nyregion/de-blasio-unveils-plans-to-eliminate-traffic-deaths.html "חזון אפס" בעיר ניו יורק], ניו יורק טיימס, 18.02.2014

* [https://www.nytimes.com/2014/02/19/nyregion/de-blasio-unveils-plans-to-eliminate-traffic-deaths.html "חזון אפס" בעיר ניו יורק], ניו יורק טיימס, 18.02.2014

* EMMA G. FITZSIMMONSJAN, [https://www.nytimes.com/2016/01/02/nyregion/number-of-traffic-deaths-in-new-york-falls-for-a-second-year-in-a-row.html ירידה בכמות התאונות בעיר ניו יורק בעקבות תכנית "חזון אפס"] , new york times, 1.1.2016

* EMMA G. FITZSIMMONSJAN, [https://www.nytimes.com/2016/01/02/nyregion/number-of-traffic-deaths-in-new-york-falls-for-a-second-year-in-a-row.html ירידה בכמות התאונות בעיר ניו יורק בעקבות תכנית "חזון אפס"], new york times, 1.1.2016

* [https://www.portlandoregon.gov/transportation/40390 חזון אפס] בעיר [[פורטלנד]]

* [https://www.portlandoregon.gov/transportation/40390 חזון אפס] בעיר [[פורטלנד]]

* [http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum

* [http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum