שינויים

רמת הקשבה השנייה נקראת "הקשבה עובדתית" (Factual listening) או "הקשבה מבחוץ". בהקשבה מסוג זה אנו מבחינים בכך שישנו מידע חדש, שאינו בהכרח מתאים למה שאנו מצפים. היכולת שלנו להבחין בכך תלויה ב"תודעה פתוחה" או "ראש פתוח" (Open mind) – לראות בעיניים רעננות מידע ונתונים שלא הכרנו, ולא לפסול אותם. [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/] הדוגמה לסוג כזה של הקשבה היא חוקרים ומדענים שמחפשים נתונים ומידע שעלולים לסתור את התאוריה שהם פיתחו - וכך לפסול אותה, לשכלל אותה או לנסח אותה בצורה אחרת. הקושי הוא לא להתאהב בתאוריה שלך או בתאוריה מקובלת.  

רמת הקשבה השנייה נקראת "הקשבה עובדתית" (Factual listening) או "הקשבה מבחוץ". בהקשבה מסוג זה אנו מבחינים בכך שישנו מידע חדש, שאינו בהכרח מתאים למה שאנו מצפים. היכולת שלנו להבחין בכך תלויה ב"תודעה פתוחה" או "ראש פתוח" (Open mind) – לראות בעיניים רעננות מידע ונתונים שלא הכרנו, ולא לפסול אותם. [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/] הדוגמה לסוג כזה של הקשבה היא חוקרים ומדענים שמחפשים נתונים ומידע שעלולים לסתור את התאוריה שהם פיתחו - וכך לפסול אותה, לשכלל אותה או לנסח אותה בצורה אחרת. הקושי הוא לא להתאהב בתאוריה שלך או בתאוריה מקובלת.  

רמת ההקשבה שלישית היא הקשבה אמפתית, או "הקשבה מבפנים". במקום להסתכל על מידע אובייקטיבי ועובדות עוברים לצפייה הלוקחת בחשבון את הסיפור של האדם האחר, נקודת מבט אחרת. כדי להיות מסוגלים להקשיב באופן זה אנחנו צריכים להיות בעלי [[אינטליגנציה נפשית]] ולהיות מודעים לרגשות או "לפתוח את הלב" (open heart), ומנסים לראות את המידע או הסיטואציה מנקודת מבטו של מישהו אחר. לנסות שים את עצמנו במקומו ובחוויה שהוא חווה. רמה זו יוצרת חיבור רגשי לאדם האחר, חיבור [[אמפתיה|אמפתי]], שעשוי להמשך זמן מה. אפשר לומר שזוהי הקשבה "מהשדה" (listening from the field). [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/]

רמת ההקשבה שלישית היא הקשבה אמפתית, או "הקשבה מבפנים". במקום להסתכל על מידע אובייקטיבי ועובדות עוברים לצפייה הלוקחת בחשבון את הסיפור של האדם האחר, נקודת מבט אחרת. כדי להיות מסוגלים להקשיב באופן זה אנחנו צריכים להיות בעלי [[אינטליגנציה נפשית]] ולהיות מודעים לרגשות או "לפתוח את הלב" (Open heart), ומנסים לראות את המידע או הסיטואציה מנקודת מבטו של מישהו אחר. לנסות שים את עצמנו במקומו ובחוויה שהוא חווה. רמה זו יוצרת חיבור רגשי לאדם האחר, חיבור [[אמפתיה|אמפתי]], שעשוי להמשך זמן מה. אפשר לומר שזוהי הקשבה "מהשדה" (listening from the field). [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/]

רמת ההקשבה הרביעית נקראת "פרזנסינג" presensing הלחם בין המילה 'חישה'- sensing לבין המילה 'נוכחות' – being present. שם אחר להקשבה מסוג זה הוא הקשבה מחוללת או יוצרת. כדי שרמה זו תתאפשר יש צורך להקשיב עם "רצון פתוח" (open will). כלומר, להיות מוכנים להרפות ממה שבאנו איתו לסיטואציה ולאפשר למשהו חדש להיווצר, מהעתיד האפשרי. משהו שנובע מהפוטנציאל האמיתי של האנשים המעורבים ולאו דווקא ממה שחשבנו מראש עליו. זהו מצב שיכול להתרחב עם אנשים נוספים, בקבוצה, או לבד, כאשר אנחנו קשובים לעצמנו ולרגע ההווה. [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/]

רמת ההקשבה הרביעית נקראת "פרזנסינג" Presensing הלחם בין המילה 'חישה'- Sensing לבין המילה 'נוכחות' – Being present. שם אחר להקשבה מסוג זה הוא הקשבה מחוללת או יוצרת. כדי שרמה זו תתאפשר יש צורך להקשיב עם "רצון פתוח" (Open will). כלומר, להיות מוכנים להרפות ממה שבאנו איתו לסיטואציה ולאפשר למשהו חדש להיווצר, מהעתיד האפשרי. משהו שנובע מהפוטנציאל האמיתי של האנשים המעורבים ולאו דווקא ממה שחשבנו מראש עליו. זהו מצב שיכול להתרחב עם אנשים נוספים, בקבוצה, או לבד, כאשר אנחנו קשובים לעצמנו ולרגע ההווה. [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/]

==מקורות התאוריה==

==מקורות התאוריה==

מקורות התאוריה פותחו (בשם "תהליך ה-U") על ידי פרידריך גלאסי (Friedrich (Fritz) Glasl) ודירק למסון בשנת 1968. ומאז הוצגה ושימשה לפיתוח ארגוני וחברתי וליישוב סכסוכים. בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת Witten/Herdecke  שארמר למד מתודה זו מגלאסי. בשנות ה-2000 שארמר הרחיב את "תהליך ה-U" וכלל בו תיאוריות שלו של "פרזנסינג" ("presensing"), ו"קפיטליזם 3.0". שארמר פיתח היבטים אלו יחד עם פיטר סנגיי, ג'וזף ג'רווסקי ובטי סו פלאוורס. הוא הרחיב את התהליך לתאוריה של לימוד וניהול.  

מקורות התאוריה פותחו (בשם "תהליך ה-U") על ידי פרידריך גלאסי (Friedrich (Fritz) Glasl) ודירק למסון בשנת 1968. ומאז הוצגה ושימשה לפיתוח ארגוני וחברתי וליישוב סכסוכים. בזמן לימודי הדוקטורט שלו באוניברסיטת Witten/Herdecke  שארמר למד מתודה זו מגלאסי. בשנות ה-2000 שארמר הרחיב את "תהליך ה-U" וכלל בו תיאוריות שלו של "פרזנסינג" ("presensing"), ו"קפיטליזם 3.0". שארמר פיתח היבטים אלו יחד עם פיטר סנגיי, ג'וזף ג'רווסקי ובטי סו פלאוורס. הוא הרחיב את התהליך לתאוריה של לימוד וניהול.  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Theory_U תאוריית U] בוויקיפדיה באנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Theory_U תאוריית U] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.ulab-israel.org/ מנהיגות מאגו-לאקו], יוזמה ישראלית להכרה והתנסות בתאוריה.

* [https://www.ulab-israel.org/ מנהיגות מאגו-לאקו], יוזמה ישראלית להכרה והתנסות בתאוריה

* הילה ליאו שפירא, [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/ תיאוריית U (יוּ) ככלי לשינוי חברתי – חלק א'], [[קח את הקיימות בידיים]], 12 באפריל, 2017

* הילה ליאו שפירא, [https://www.bayadaim.org.il/2017/04/%d7%aa%d7%99%d7%90%d7%95%d7%a8%d7%99%d7%99%d7%aa-u-%d7%99%d7%95%d6%bc-%d7%9b%d7%9b%d7%9c%d7%99-%d7%9c%d7%a9%d7%99%d7%a0%d7%95%d7%99-%d7%97%d7%91%d7%a8%d7%aa%d7%99-%d7%97%d7%9c%d7%a7-%d7%90/ תיאוריית U (יוּ) ככלי לשינוי חברתי – חלק א'], [[קח את הקיימות בידיים]], 12 באפריל, 2017