שינויים

'''צרכים וגבולות: כלכלה חדשה לרווחה מקיימת''' Needs and Limits  (או בקיצור '''ENL''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן הקנדי העצמאי [[פרנק רוטרינג]] (Frank m. Rotering) על אודות הצעה שלו לשינוי החשיבה הכלכלית והמציאות הכלכלית לכיוון [[קיימות|מקיים]] יחד עם נסיון לשפר את הרווחה החברתית.  

'''צרכים וגבולות: כלכלה חדשה לרווחה מקיימת''' (באנגלית: '''Needs and Limits  ובקיצור '''ENL''') הוא ספר עיון מאת הכלכלן הקנדי העצמאי [[פרנק רוטרינג]] (Frank m. Rotering) על אודות הצעה שלו לשינוי החשיבה הכלכלית והמציאות הכלכלית לכיוון [[קיימות|מקיים]] יחד עם ניסיון לשפר את הרווחה החברתית.  

ניתן להוריד את הספר במלואו (מהדורה שניה) באינטרנט [http://members.shaw.ca/needsandlimits/pdf_files/needs_and_limits-2nd_edition.pdf]

ניתן להוריד את הספר במלואו (מהדורה שניה) באינטרנט [http://members.shaw.ca/needsandlimits/pdf_files/needs_and_limits-2nd_edition.pdf]

==רקע==

==רקע==

רוטרינג ביקורתי כלפי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], ובמיוחד כלפי הקו אותו הנהיג [[הרמן דיילי]] בתחום. לטענתו הכלכלה האקולוגית הצליחה בזיהוי של התפקיד שמשחק הטבע בהיותו תנאי הכרחי לקיום הכלכלה. אבל לטענתו הכלכלה האקולוגית נכשלה בשני תחומים: הכלכלה האקולוגית נמנעה מלהגדיר כלים למדידת [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]], ואימצה את ההגדרה של [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] של [[צריכה]] כאמצעי עיקרי כדי להגדיל את הרווחה, ואימצה (בשלב מאוחר) את הרעיונות של [[רווחה סובייקטיבית]]. וכן היא נמנעה מלהכיר במציאות הקפיטליסטית ומבלבלת בינה ובין כלכלת שוק. הכלכלה האקולוגית לא הצליחה להתייחס לכך שהמצב היום אינו שוק סטטי אלא תהליך היסטורי. הכלכלה האקולוגית תוקפת את ה[[צמיחה כלכלית]] האינסופית אבל נכשלת להבין שדבר זה הוא מאפיין חשוב של ה[[קפיטליזם]].  

רוטרינג ביקורתי כלפי ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], ובמיוחד כלפי הקו אותו הנהיג [[הרמן דיילי]] בתחום. לטענתו הכלכלה האקולוגית הצליחה בזיהוי של התפקיד שמשחק הטבע בהיותו תנאי הכרחי לקיום הכלכלה. אבל לטענתו הכלכלה האקולוגית נכשלה בשני תחומים: הכלכלה האקולוגית נמנעה מלהגדיר כלים למדידת [[רווחה חברתית|הרווחה האנושית]], ואימצה את ההגדרה של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] של [[צריכה]] כאמצעי עיקרי כדי להגדיל את הרווחה, ואימצה (בשלב מאוחר) את הרעיונות של [[רווחה סובייקטיבית]]. וכן היא נמנעה מלהכיר במציאות הקפיטליסטית ומבלבלת בינה ובין כלכלת שוק. הכלכלה האקולוגית לא הצליחה להתייחס לכך שהמצב היום אינו שוק סטטי אלא תהליך היסטורי. הכלכלה האקולוגית תוקפת את ה[[צמיחה כלכלית]] האינסופית אבל נכשלת להבין שדבר זה הוא מאפיין חשוב של ה[[קפיטליזם]].  

כמו כן תוקף רוטרינג את הרעיון של [[הון טבעי]] וטוען כי דיילי, שרעיון זה היה בעיניו מוזר בתחילת דרכו והיה רק אמצעי המחשה, השתמש מאוחר יותר במושג ככלי ניתוח.  

כמו כן תוקף רוטרינג את הרעיון של [[הון טבעי]] וטוען כי דיילי, שרעיון זה היה בעיניו מוזר בתחילת דרכו והיה רק אמצעי המחשה, השתמש מאוחר יותר במושג ככלי ניתוח.  

==מבוא==

==מבוא==

===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===

===תאוריה תפקודית מול מסגרת הנחיה===

רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (functional

רוטרינג מבצע הבחנה בין '''תאוריות תפקודיות''' (Functional theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (Guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תיאור [[פוזיטיבי]] לבין תיאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסיים, נופלים בקטגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כגון הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  

theories) לבין '''מסגרות הנחיה''' (guiding frameworks), שני מושגים שדומים במקצת להבחנה בין תיאור [[פוזיטיבי]] לבין תיאור [[נורמטיבי]] של החברה. לטענתו רוב הניתוחים הכלכליים, כולל הכלכלנים ההטרודוקסיים, נופלים בקטגוריה הראשונה, בעוד שספרו עוסק בתחום השני. תאוריה תפקודית בוחנת את הפרטים הטכניים של המכניזם הכלכלי, תאוריות אלה לא מציבות מטרות לחברה אלא מקבלות אותן כנתון. התאוריות בוחנות את הקשרים בין כמה גורמים כגון הקשר בין ירידה בעישון לבין עליה במשקל.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הנסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

מסגרות הנחיה לעומתן הן אוסף של רעיונות שנדרשים כדי להעביר את הניסיון הכלכלי לידי מצב פורמלי, ובכך לסייע לחברה לבחור באיזה דרך עליה ללכת. מסגרת כזו מתעלמת מהמבנה הכלכלי הפנימי ומתמקדת במטרות שאותן צריכה הכלכלה להשיג. רוטרינג יוצא נגד ההנחה המשתמעת בכלכלה הנאו-קלאסית לפיה החברה יכולה לזהות בקלות מה הן המטרות החברתיות שלה. במיוחד בעולם סבוך ומשתנה תדירות, שבו יש כמה מגבלות אקולוגיות.  

רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה במספר צעדים נורמטיביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  

רוטרינג מזכיר את הדוגמה שמביא [[ג'ארד דיימונד]] בספרו [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]]. הנהגת החברה היפנית במאה ה-17 היתה צריכה להתמודד עם דרישה גוברת לעץ שאיימה להכחיד את כל היערות. כדי להתמודד עם דבר זה בחרה ההנהגה במספר צעדים נורמטיביים, ובכך לדעת רוטרינג היא נעזרה בשינוי מסגרת ההנחיה.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

רוטרינג נותן דוגמה לחברה שרוצה להשיג ירידה בצריכת הדלק שלה לרמות שיתאימו הן לרווחה החברתית ולקיימות הסביבתית. דבר זה דורש שני צעדים נפרדים. החברה חייבת ראשית לחשוב מהם הצרכים האנושיים עבור מוצרים המונעים בדלק, ומהם העלויות החברתיות והסביבתיות של הייצור והשימוש בדלק. בביצוע של דברים אלה עליה להתעלם מהכלכלה עצמה. הסיבה לכך לפי רוטרינג היא שהכלכלה היא רק אמצעי לשם ביצוע של דברים, לא רציונל לקבוע מה יש לעשות. החברה בה דנים צריכה לקבוע לכן מה הם הצרכים ומהם הגבולות שהטבע מטיל. רק לאחר שצעד זה נשלם, יש לעבור לצעד הבא, ובו קובעים איך ניתן לענות על הצרכים במגבלות האקולוגיות, על ידי המנגנונים הכלכליים הקיימים והיחסים הכלכליים הקיימים. החלק הראשון של ההחלטה דורש מסגרת הנחיה, והחלק השני דורש תאוריה תפקודית.  

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהינתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להיקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

אם מניחים שצריכת הדלק צריכה לרדת ב-60%, הדבר יכול להתבצע בצורות שונות בכלכלות שונות. בכלכלת שוק הכלכלנים יכולים לחשב עליה במחיר שבהינתן עקומות גמישות של המוצר (איזה שינוי של המחיר יביא לאיזה שינוי בצריכה) יתן את המטרה הרצויה. בכלכלה סוציאליסטית דבר יכול להיקבע בצורה ריכוזית, ובחברה קטנה בעלת קהילתיות בשיעור גבוה אפשר אולי להגיע להחלטה כיצד להגיע למטרה זו על ידי החלטות דמוקרטיות להקטנת הצריכה.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אורתודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתיאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר, אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

רוטרינג מזכיר את עבודותיהם של שני כלכלנים אורתודוקסים - [[פול אורמרוד]] ו[[טוני לואסון]]. לטענתו שניהם עובדים על דרכים טובות יותר לתיאור הדרכים בהן הכלכלה עובדת, ואולי דרכים לנבא את התפקוד הכלכלי בצורה מדוייקת יותר, אבל הם אינם מספקים לנו מסגרת הנחיה טובה יותר, הם אינם מסייעים לחברה להבין כיצד לבחור מטרות כלכליות בצורה רציונלית, אלא רק כיצד להגשים מטרות בלתי רציונליות ביעילות גבוהה יותר.

===ביקורת על כלכלה אקולוגית===

===ביקורת על כלכלה אקולוגית===

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

רוטרינג היה בעברו חבר ב[[האגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית|אגודה הבינלאומית לכלכלה אקולוגית]] אבל הוא מבקר את הגישה שלה (בעיקר של [[הרמן דיילי]]). לטענתו כל החידוש של הכלכלה האקולוגית הוא להכניס את הרעיון של גודל אופטימלי של הכלכלה, דבר שמאפשר לה להבחין בין צמיחה כלכלית טובה ו"רעה", ולהתמודד עם בעיות סביבה בוערות. עם זאת, "גודל אופטימלי" מוגדר במונחים של ערכים סובייקטיביים ושל "תועלת שלילית" (Disutility) שני רעיונות שלדעת רוטרינג סובלים מבסיס תאורטי רעוע.  

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישיות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

ערך סובייקטיבי לטענת רוטרינג משקף גחמות אישיות במקום צרכים אובייקטיביים, ולכן הוא מוטה בצורה חזקה לכיוון של צרכנות והגדלת הצמיחה. "תועלת שלילית" היא לא מושג שמוגדר היטב, אלא רק צירוף ברמה הלאומית של כמה מרכיבים כמו מאמץ בעבודה ואובדן פנאי, דלדול משאבים, חשיפה לזיהום וצפיפות. הגרף של דיילי בו תועלת שלילת פוגשת את הערכים הסובייקטיביים מערבבת בין שני רעיונות בעייתיים, למרות הכוונות הטובות, התוצאה אינה מוחשית ומטעה.

עם זאת יש לו הסתייגות מהמושג הון טבעי. הוא טוען כי הון הוא דבר חיוני להבנת הכלכלה, אבל שהשימוש בו לגבי הטבע מטשטש את ההבדלים בין הטבע לכלכלה. כמו כן הוא טוען שהון הוא מושג קפיטליסטי וכי בכלכלות אחרות יש תשומות או אמצעי ייצור. בהמשך הוא מנסה להתעמת עם הגישה של קיימות חלשה ולנסות להראות מדוע היא מוטעית.  

עם זאת יש לו הסתייגות מהמושג הון טבעי. הוא טוען כי הון הוא דבר חיוני להבנת הכלכלה, אבל שהשימוש בו לגבי הטבע מטשטש את ההבדלים בין הטבע לכלכלה. כמו כן הוא טוען שהון הוא מושג קפיטליסטי וכי בכלכלות אחרות יש תשומות או אמצעי ייצור. בהמשך הוא מנסה להתעמת עם הגישה של קיימות חלשה ולנסות להראות מדוע היא מוטעית.  

רוטרינג מודה שבמסגרת הקודמת של הניתוח שלו הוא טעה לגבי הרעיון שכלכלה יכולה לתפקד במסגרת "טווח סף" של סיכוי להרס סביבתי. טווח כזה מתחיל בנקודה שבה יש סיכוי להתמוטטות סביבתית ומסתיים כאשר הסיכוי עולה ל-100%. הוא למד כי היו חברות שניסו לפעול בטווח זה והתמוטטו. ולכן לדעתו צריכים להיות זהירים הרבה יותר. הוכח שוב ושוב האינטליגנציה של חברות שאבדו היתה חסרת כוח מול הכוחות הסביבתיים כאשר הסביבה נוצלה בצורה חזקה מידי. אין להגיח שכוח החשיבה שלנו יהיה גדול יותר.

רוטרינג מודה שבמסגרת הקודמת של הניתוח שלו הוא טעה לגבי הרעיון שכלכלה יכולה לתפקד במסגרת "טווח סף" של סיכוי להרס סביבתי. טווח כזה מתחיל בנקודה שבה יש סיכוי להתמוטטות סביבתית ומסתיים כאשר הסיכוי עולה ל-100%. הוא למד כי היו חברות שניסו לפעול בטווח זה והתמוטטו. ולכן לדעתו צריכים להיות זהירים הרבה יותר. הוכח שוב ושוב האינטליגנציה של חברות שאבדו הייתה חסרת כוח מול הכוחות הסביבתיים כאשר הסביבה נוצלה בצורה חזקה מידי. אין להגיח שכוח החשיבה שלנו יהיה גדול יותר.

===מחזור חיים של התפוקה===

===מחזור חיים של התפוקה===

ENL משתמש בניתוח של מחזור חיים בגלל שאחת המשימות העיקריות שלה היא לעזור לקבוע האם לייצר תשומה ובאיזו כמות. אם מתעלמים לרגע משיקולי סביבה, ניתן להתייחס לכך רק אם מתייחסים לעלויות וליתרונות לבני האדם לאורך כל שרשרת הייצור. תאוריה תפקודית יכולה לבחור את הייצור של צמיגים בנפרד, אבל לא ניתן לדון בצורך האנושי בתפוקה כזו בצורה מבודדת.

ENL משתמש בניתוח של מחזור חיים בגלל שאחת המשימות העיקריות שלה היא לעזור לקבוע האם לייצר תשומה ובאיזו כמות. אם מתעלמים לרגע משיקולי סביבה, ניתן להתייחס לכך רק אם מתייחסים לעלויות וליתרונות לבני האדם לאורך כל שרשרת הייצור. תאוריה תפקודית יכולה לבחור את הייצור של צמיגים בנפרד, אבל לא ניתן לדון בצורך האנושי בתפוקה כזו בצורה מבודדת.

רוטרינג מבקר את הגישה הנאו קלאסית שמסתכלת על מוצרים בנפרד, משום שלדעתו (ולדעת שומכר לדוגמה) הדבר נובע מכך שזווית הראיה היא מה יכול להניב רווח. היות וכל הפעילויות האלה יכולות להניב רווח בפני עצמן הן במוקד הנאו קלאסי. לעומת זאת לטענתו, צמיגים אינם יכולים להניב תועלת אלא אם כן הם משמשים למכוניות אוטובוסים וכו' - ולכן יש  

רוטרינג מבקר את הגישה הנאו-קלאסית שמסתכלת על מוצרים בנפרד, משום שלדעתו (ולדעת שומכר לדוגמה) הדבר נובע מכך שזווית הראיה היא מה יכול להניב רווח. היות וכל הפעילויות האלה יכולות להניב רווח בפני עצמן הן במוקד הנאו-קלאסי. לעומת זאת לטענתו, צמיגים אינם יכולים להניב תועלת אלא אם כן הם משמשים למכוניות אוטובוסים וכו' - ולכן יש  

===ניתוח שולי===

===ניתוח שולי===

===גרפים וניתוח כמותי===

===גרפים וניתוח כמותי===

רוטרינג מציין כי קבוצה סביבתית הביעה ביקורת על השימוש שלו בגרפים בגרסה הקודמת של ENL. הביקורת היתה כי הכמויות שהוא מתאר לא נמדדו מעולם ולכן הגרפים הם חסרי משמעות. לטענתו הדבר נובע מחוסר הבנה.  

רוטרינג מציין כי קבוצה סביבתית הביעה ביקורת על השימוש שלו בגרפים בגרסה הקודמת של ENL. הביקורת הייתה כי הכמויות שהוא מתאר לא נמדדו מעולם ולכן הגרפים הם חסרי משמעות. לטענתו הדבר נובע מחוסר הבנה.  

לטענתו גרפים בהקשר של מדעי הטבע והחברה מתחלקים ל-2  אלו שמביעים יחס מדוייק בין שני גורמים ואלו שמביעים רעיון כללי מסויים. דוגמה לגרף הראשון הוא גרף של כמות האנרגיה על פני זמן באלפיות שניה המתאר ניסוי התרסקות של מכונית. גרפים אחרים מתארים נושאים בהם ניסוי מבוקר הוא דבר בלתי אפשרי, לדוגמה יחס של של מגוון המינים (ללא יחידות) לאירועי הכחדה המונית. לטענת רוטרינג סוג הגרפים השני חיוני כדי לאפשר מסגרת מחשבה.  

לטענתו גרפים בהקשר של מדעי הטבע והחברה מתחלקים ל-2  אלו שמביעים יחס מדוייק בין שני גורמים ואלו שמביעים רעיון כללי מסויים. דוגמה לגרף הראשון הוא גרף של כמות האנרגיה על פני זמן באלפיות שניה המתאר ניסוי התרסקות של מכונית. גרפים אחרים מתארים נושאים בהם ניסוי מבוקר הוא דבר בלתי אפשרי, לדוגמה יחס של של מגוון המינים (ללא יחידות) לאירועי הכחדה המונית. לטענת רוטרינג סוג הגרפים השני חיוני כדי לאפשר מסגרת מחשבה.