שינויים

אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[בצורת]], [[מדבור]], [[אובדן קרקע]]}}
  −
   
[[תמונה:Fig 1.01-01.png|left|thumb|250px|השתנות הטמפרטורות, מפלס פני הים, כמות הקרח בארקטיקה ובאנטרקטיקה וכמות המשקעים בעקבות שינויי האקלים, במאות ה 19-21, לפי דוח [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מ 2014. התמונה התחתונה מימין מראה את השתנות המשקעים והתחתונה משמאל את השתנות הטמפרטורה(באזור בו כמות המשקעים יורדת,ככל שחם יותר יש יותר אידוי ונשארים פחות מים. לעומת זאת באזורים בהם יש יותר משקעים הטמפרטורה הגבוהה גורמת ליותר אידוי מהאוקיינוסים וליותר גשם ולכן יש יותר מים]]
 
[[תמונה:Fig 1.01-01.png|left|thumb|250px|השתנות הטמפרטורות, מפלס פני הים, כמות הקרח בארקטיקה ובאנטרקטיקה וכמות המשקעים בעקבות שינויי האקלים, במאות ה 19-21, לפי דוח [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מ 2014. התמונה התחתונה מימין מראה את השתנות המשקעים והתחתונה משמאל את השתנות הטמפרטורה(באזור בו כמות המשקעים יורדת,ככל שחם יותר יש יותר אידוי ונשארים פחות מים. לעומת זאת באזורים בהם יש יותר משקעים הטמפרטורה הגבוהה גורמת ליותר אידוי מהאוקיינוסים וליותר גשם ולכן יש יותר מים]]
   שורה 15: שורה 13:  
}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית תהפוך למדבר עוד 20-30%, כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב 20-30% האלה חיים נכון ל 2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ 1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב 1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה 20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטים{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.
 
}}. לפי מחקר משותף של מדענים מסין, ארצות הברית, בריטניה, שוודיה, שווייצריה, ודרום קוריאה, שפורסם בתחילת 2018 עלייה של 2 מעלות צלזיוס בטמפרטורה העולמית תהפוך למדבר עוד 20-30%, כלומר, יותר מחצי מהשטח היבשתי יהפוך למדבר. ב 20-30% האלה חיים נכון ל 2018 כחמישית מהאוכלוסייה האנושית של כדור הארץ כלומר כ 1.5 מיליארד בני אדם. לעומת זאת אם הטמפרטורה תעלה ב 1.5 מעלת צלזיוס שני שליש מתוך ה 20-30% האלה, לא יהפכו למדבר. גם במקרה זה כנראה מאות מיליוני בני אדם שהיום לא נמצאים במדבר פתאום ימצאו את עצמם במדבר וייתכן ויהפכו לפליטים{{הערה|Chang-Eui Park, Su-Jong Jeong, Manoj Joshi, Timothy J. Osborn, Chang-Hoi Ho, Shilong Piao, Deliang Chen, Junguo Liu, Hong Yang, Hoonyoung Park, Baek-Min Kim & Song Feng. [https://www.nature.com/articles/s41558-017-0034-4 Keeping global warming within 1.5 °C constrains emergence of aridification] 01.01.2018, Nature Climate Change}}{{הערה|1=Hannah Devlin [https://www.theguardian.com/science/2018/jan/02/keep-global-warming-under-15c-or-quarter-of-planet-could-become-arid?CMP=share_btn_fb Keep global warming under 1.5C or 'quarter of planet could become arid'] 02.01.2018, The Guardian }}.
   −
[[תמונה:Fig 2.4-01.png|left|thumb|250px|הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים כולל בצורת והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור:
+
[[תמונה:Fig 2.4-01.png|left|thumb|250px|הסיכונים השונים שמייצרים שינויי האקלים כולל בצורת והאפשרויות להפחתת הסיכונים האלה. מקור: [[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]]]]
IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.
  −
]]
      
כנראה שאם המגמה הנוכחית תימשך עד 2025 שליש מהאוכלוסייה תסבול ממחסור במים, כאשר שינויי אקלים הם אחת הסיבות העיקריות. הסיבות הנוספות הן, בזבזנות מים, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], זיהום מים{{הערה|הקרן העולמית לשימור חיות הבר [https://www.worldwildlife.org/threats/water-scarcity OVERVIEW]}} ועוד.
 
כנראה שאם המגמה הנוכחית תימשך עד 2025 שליש מהאוכלוסייה תסבול ממחסור במים, כאשר שינויי אקלים הם אחת הסיבות העיקריות. הסיבות הנוספות הן, בזבזנות מים, [[ברוא יערות|כריתת יערות]], זיהום מים{{הערה|הקרן העולמית לשימור חיות הבר [https://www.worldwildlife.org/threats/water-scarcity OVERVIEW]}} ועוד.
    
[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מדד את השפעת שינויי האקלים על 4 סוגי צמחים החיוניים למערכת המזון של האנושות: חיטה, אורז, סויה, תירס, בשנים 1960-2013. התוצאה היא שיבול החיטה ירד ב 10%, יבול הסויה נשאר כמו שהוא, יבול האורז נשאר כמו שהוא, ויבול התירס ירד ב כ 5%. ירידה משמעותית ביבול מורגשת באזורים הממוזגים, היבול באזורים הטרופיים נשאר יחסית קבוע{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}.
 
[[הפנל הבין-ממשלתי לשינוי האקלים]] מדד את השפעת שינויי האקלים על 4 סוגי צמחים החיוניים למערכת המזון של האנושות: חיטה, אורז, סויה, תירס, בשנים 1960-2013. התוצאה היא שיבול החיטה ירד ב 10%, יבול הסויה נשאר כמו שהוא, יבול האורז נשאר כמו שהוא, ויבול התירס ירד ב כ 5%. ירידה משמעותית ביבול מורגשת באזורים הממוזגים, היבול באזורים הטרופיים נשאר יחסית קבוע{{הערה|הפנל הבין ממשלתי לשינויי אקלים [https://www.ipcc.ch/pdf/assessment-report/ar5/syr/SYR_AR5_FINAL_full_wcover.pdf IPCC, 2014: Climate Change 2014: Synthesis Report. Contribution of Working Groups I, II and III to the Fifth Assessment Report of the Intergovernmental Panel on Climate Change [Core Writing Team, R.K. Pachauri and L.A. Meyer (eds.)]. IPCC, Geneva, Switzerland, 151 pp.]}}.
      
באפריקה, אסיה, דרום אמריקה, הבצורות האלה גורמות ל[[רעב המוני]] שהורג מיליונים, מביא למלחמות וגורם למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] (ראה מידע נוסף בהמשך). בעשרות השנים האחרונות הפכו ה[[מדבור]], הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור- הוא רק נהפך לבולט ביותר ב 40 השנים האחרונות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}.  
 
באפריקה, אסיה, דרום אמריקה, הבצורות האלה גורמות ל[[רעב המוני]] שהורג מיליונים, מביא למלחמות וגורם למיליוני אנשים להגר למדינות אירופה וצפון אמריקה ובכך להפוך ל[[פליטים סביבתיים]] (ראה מידע נוסף בהמשך). בעשרות השנים האחרונות הפכו ה[[מדבור]], הבצורת לגורם המרכזי לרעב באפריקה. שינוי אקלים הוא לא הגורם היחידי הגורם למדבור- הוא רק נהפך לבולט ביותר ב 40 השנים האחרונות{{הערה|Climate Home [http://www.climatechangenews.com/2018/01/31/climate-change-affecting-stability-across-west-africa-sahel-un-security-council/ Climate change affecting stability across West Africa and Sahel: UN security council] 31.01.2018}}.  
שורה 65: שורה 60:     
דוגמה להשפעה משולבת של בצורת, גלי קור ו[[דה רגולציה]] כלכלית היא מונגוליה. היבטים אלו גרמו למוות חלק גדול מהצאן והבקר של הנוודים ולמעבר מסיבי לערים שם הם חיים לעיתים קרובות בתנאים קשים. המחיר הנוסף הוא שבמקום לקחת בשר חלב ובגדים מהצאן והבקר, ישתו חלב מחוות תעשייתיות ובשר שיגיע אולי אפילו מברזיל או ארגנטינה, ילבשו בגדים המיוצרים בשיטת "האופנה המהירה" במפעלים והמחיר לסביבה יהיה כבד{{הערה|פטריק קינגסלי, גרדיאן [http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.3428551 הנוודים במונגוליה נוטשים את חיק הטבע ונודדים לעיר] הארץ, 24.01.2017}}.
 
דוגמה להשפעה משולבת של בצורת, גלי קור ו[[דה רגולציה]] כלכלית היא מונגוליה. היבטים אלו גרמו למוות חלק גדול מהצאן והבקר של הנוודים ולמעבר מסיבי לערים שם הם חיים לעיתים קרובות בתנאים קשים. המחיר הנוסף הוא שבמקום לקחת בשר חלב ובגדים מהצאן והבקר, ישתו חלב מחוות תעשייתיות ובשר שיגיע אולי אפילו מברזיל או ארגנטינה, ילבשו בגדים המיוצרים בשיטת "האופנה המהירה" במפעלים והמחיר לסביבה יהיה כבד{{הערה|פטריק קינגסלי, גרדיאן [http://www.haaretz.co.il/news/world/asia/.premium-1.3428551 הנוודים במונגוליה נוטשים את חיק הטבע ונודדים לעיר] הארץ, 24.01.2017}}.
== ראה גם: ==
+
== ראה גם ==
 +
[[מדבור]]
 +
[[אובדן קרקע]]
 +
== הערות שוליים ==
4,291

עריכות