שינויים

לעיתים קרובות הבוחרים בפשטות מרצון מוותרים לגמרי או צורכים בצמצום אפשרויות רבות הגלומות בעולם המודרני, כמו טיסות, מחשבים, טלוויזיה, נסיעה במכונית, מוצרי חשמל, בגדים אופנתיים ועוד. פשטות מרצון מצריכה בדרך כלל שינוי מחשבתי ו[[מיתוס|תרבותי]] המאפשר ויתור על מוצרים רבים לא כהפסד אלא כהזדמנות לחוות חוויות, להכיר אנשים, להתפתח מבחינה רוחנית ולשפר את איכות החיים.  

לעיתים קרובות הבוחרים בפשטות מרצון מוותרים לגמרי או צורכים בצמצום אפשרויות רבות הגלומות בעולם המודרני, כמו טיסות, מחשבים, טלוויזיה, נסיעה במכונית, מוצרי חשמל, בגדים אופנתיים ועוד. פשטות מרצון מצריכה בדרך כלל שינוי מחשבתי ו[[מיתוס|תרבותי]] המאפשר ויתור על מוצרים רבים לא כהפסד אלא כהזדמנות לחוות חוויות, להכיר אנשים, להתפתח מבחינה רוחנית ולשפר את איכות החיים.  

לעיתים קרובות השאיפה היא לחיים נינוחים יותר, בעלי קצב איטי יותר ובעלי קשרים הדוקים יותר עם הטבע ועם קהילת אנשים קרובה -משפחה, חברים ושכנים. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם מבחינה בריאותית על ידי היבטים רבים של [[רפואה מונעת]] - הורדה של [[מתח נפשי]], [[תזונה בריאה]] יותר, [[אורח חיים פעיל]], קשרים חברתיים טובים יותר וכן לימוד ונתינה כאמצעים לשיפור של [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[רווחה נפשית]], [[הרגלי שינה]] בריאים יותר ועוד.   

לעיתים קרובות השאיפה היא לחיים נינוחים יותר, בעלי קצב איטי יותר ובעלי קשרים הדוקים יותר עם הטבע ועם קהילת אנשים קרובה -משפחה, חברים ושכנים. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי גם מבחינה בריאותית על ידי היבטים רבים של [[רפואה מונעת]] - הורדה של [[מתח נפשי]], [[תזונה בריאה]] יותר, [[אורח חיים פעיל]], קשרים חברתיים טובים יותר וכן לימוד ונתינה כאמצעים לשיפור של [[פסיכולוגיה חיובית]] ו[[רווחה נפשית]], [[הרגלי שינה]] בריאים יותר ועוד.   

לפשטות מרצון יש היבטים רבים ותחומיי חיים שונים ליישום. הדבר דורש זמן ללימוד ולהתנסות. כמו כן יש אנשים שמעוניינים בפשטות מרצון בתחומים מסויימים ופחות בתחומים אחרים, או שהם מעוניינים לשמור על היבטים מסויימים כחלק מהתרבות המודרנית, או נאלצים לעשות זאת בשל שיקולים של פרנסה או משפחה. מסיבות אלה יש אנשים רבים שמיישמים רק היבטים מסויימים של פשטות מרצון וממשיכים לחיות בצורה מערבית בהיבטים אחרים, או מיישמים פשטות מרצון מלאה יותר רק לתקופות מסויימות (כמו בתקופות טיול). ניתן לבצע פשטות מרצון בתחום הביגוד או התקשורת לדוגמה אבל להמשיך להשתמש במכונית או לטוס במטוסים, או להפך.

לפשטות מרצון יש היבטים רבים ותחומיי חיים שונים ליישום. הדבר דורש זמן ללימוד ולהתנסות. כמו כן יש אנשים שמעוניינים בפשטות מרצון בתחומים מסויימים ופחות בתחומים אחרים, או שהם מעוניינים לשמור על היבטים מסויימים כחלק מהתרבות המודרנית, או נאלצים לעשות זאת בשל שיקולים של פרנסה או משפחה. מסיבות אלה יש אנשים רבים שמיישמים רק היבטים מסויימים של פשטות מרצון וממשיכים לחיות בצורה מערבית בהיבטים אחרים, או מיישמים פשטות מרצון מלאה יותר רק לתקופות מסויימות (כמו בתקופות טיול). ניתן לבצע פשטות מרצון בתחום הביגוד או התקשורת לדוגמה אבל להמשיך להשתמש במכונית או לטוס במטוסים, או להפך.

==יישום של פשטות מרצון בתחומים שונים==

==יישום של פשטות מרצון בתחומים שונים==

יש לציין שהגישה כמה שפחות טכנולוגיה(פרימיטיביזם) בדיוק כמו הגישה של כמה שיותר טכנולוגיה לא מאפשרת לאדם בחירה חופשית בין טוב ורע. גם היא מסתכלת על ההיסטוריה כעל סוג של תהליך  מכני רק במקום ללכת קדימה היא מציע ללכת אחורה. מכיון שאין בני אדם שלא משתמשים בטכנולוגיה בכלל עדיף לתת לאנשים לבחור איזו טכנולוגיה טובה להם ואיזה לא.

יש לציין שהגישה כמה שפחות טכנולוגיה(פרימיטיביזם) בדיוק כמו הגישה של כמה שיותר טכנולוגיה לא מאפשרת לאדם בחירה חופשית בין טוב ורע. גם היא מסתכלת על ההיסטוריה כעל סוג של תהליך  מכני רק במקום ללכת קדימה היא מציע ללכת אחורה. מכיון שאין בני אדם שלא משתמשים בטכנולוגיה בכלל עדיף לתת לאנשים לבחור איזו טכנולוגיה טובה להם ואיזה לא.

מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]] היו [[עוני|עניים]] כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), [[ידע משותף]] וקשרים חברתיים כדי לשמור על ה[[קהילה]] ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות מ[[מתח נפשי]] ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ו/או בצריכת מוצרים ושירותים בשוק. פשטות ופשטות מרצון הם גם [[ערך חברתי]] עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל ב[[סוציאליזם]] (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת ה[[קיימות]] בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את [[טביעת הרגל האקולוגית]] על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם [[התנועה לאיטיות]], תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]], ותנועות למען [[ביזור כלכלי]] כמו פעילים לצמצום הכוח של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] ו/או [[ממשלות]] לדוגמה בתנועה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]].

לכאורה היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות של פשטות מרצון הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור. עם זאת גם עניים סובלים לעיתים קרובות מצריכת יתר של מוצרים מזיקים או [[התמכרות|ממכרים]], [[צריכת ראווה]] ועוד. לפי התפיסה הזו [[עוני]] לא נובע רק מכך שעניים מרוויחים פחות כסף ביחס לעשירים או למעמד הבינוני, אלא גם מכך שתנאי החיים של העניים, או ההרגלים שלהם מאלצים אותם להכנס להוצאות "מיותרות", שאדם עשיר יותר, אדם במעמד חברתי רם יותר או אדם עם יותר [[הון אנושי]] (השכלה) יכול להמנע מהן.

עודף צריכה עלול לגרום להשפעות שליליות, לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב 2017 ילדים רבים בישראל סובלים מ[[השמנה]]. הסיבות לכך הן צריכה עודפת של מזון, צריכה של [[מזון בריא|מזון לא בריא]] כמו [[מזון מעובד]] המכיל כמות גבוה של [[סוכר]], [[שומן]] ו[[מלח]] ו[[אורח חיים יושבני]] שנובע מ[[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש רב במכוניות]] ושעות רבות מול מסכים. {{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}

דוגמה אחת לדבר זה היא [[עישון ועוני]] -במדינות מערביות כיום נערים עניים מתחילים לעשן יותר מאשר נערים בשכונות של מעמד בינוני או עשיר, וכתוצאה מכך [[התמכרות לעישון]] היא נפוצה יותר בקרב עניים וכך גם בעיות בריאות והוצאות הקשורות ל[[עישון]]. באופן דומה [[השמנה]] או תחלואה ב[[סוכרת]] נפוצה יותר בקרב שכבות עניות שכן למרות שכלל האוכלוסיה יכולה כיום להשיג מזון בכמות רבה יותר, רוב המזון הנגיש לאוכלוסיה ענייה הוא [[מזון מעובד]], זול לייצור ולשיווק אשר מייצר בעייה של [[התמכרות]] ו[[השמנה]]. צריכת של מזון לא מעובד, טרי ו[[מזון בריא|בריא]] הופכת להיות לעיתים קרובות פריביליגיה של עשירים. באופן דומה יש תחומים נוספים של [[אי שוויון בריאותי]] ו[[אי שוויון בתחבורה]] שבהם דווקא העניים נאלצים להוציא יותר כסף רק כדי לשרוד - לדוגמה יישוב עם דיור זול שבו שירותי [[תחבורה ציבורית|התחבורה הציבורית]] פחות טובים כל אלה הם דוגמאות ל[[מלכודות עוני]].  

אידאולוגיה של פשטות מרצון מתנגשת עם האדיאולוגיה הקפיטליסטית והנאו-ליברלית. אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מ[[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון.  

אידאולוגיה של פשטות מרצון מתנגשת עם האדיאולוגיה הקפיטליסטית והנאו-ליברלית. אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מ[[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון.  

חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית, אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק (ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]). זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.  

חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית, אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק (ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]). זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.  

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל לקנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר. הוא יכול לשים בבית 1,000 טלוויזיות אבל נאלץ לשים מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. זו גם הסיבה שאנשים בדרך כלל לא משאירים יותר מכמות מסוימת של כסף לצריכה פרטית ומשקיעים את היתר בחברות או ארגונים כלשהם. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיקלים (הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר, איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לא כול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה. היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות האלה הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור.

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל לקנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר. הוא יכול לשים בבית 1,000 טלוויזיות אבל נאלץ לשים מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. זו גם הסיבה שאנשים בדרך כלל לא משאירים יותר מכמות מסוימת של כסף לצריכה פרטית ומשקיעים את היתר בחברות או ארגונים כלשהם. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיקלים (הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר, איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לאכול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה.  

כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל, כלומר לפי דעתם צרכו יותר מידי מזון. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}.

יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל, כלומר לפי דעתם צרכו יותר מידי מזון או צרכו יותר מידי מזון מזיק. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל , דבר שאומר לכאורה כי בעיית העודף (של מוצרים מזיקים) חמורה לא פחות מבעיית מחסור (במוצרים מועילים).{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}.

דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור.  מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים ומאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.

דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור.  מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים ומאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.

'''ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעכל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.

'''ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעכל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.

'''

'''