47,332
עריכות
שינויים
←פשטות מרצון רדיקלית
יש לציין שהגישה כמה שפחות טכנולוגיה(פרימיטיביזם) בדיוק כמו הגישה של כמה שיותר טכנולוגיה לא מאפשרת לאדם בחירה חופשית בין טוב ורע. גם היא מסתכלת על ההיסטוריה כעל סוג של תהליך מכני רק במקום ללכת קדימה היא מציע ללכת אחורה. מכיון שאין בני אדם שלא משתמשים בטכנולוגיה בכלל עדיף לתת לאנשים לבחור איזו טכנולוגיה טובה להם ואיזה לא.
יש לציין שהגישה כמה שפחות טכנולוגיה(פרימיטיביזם) בדיוק כמו הגישה של כמה שיותר טכנולוגיה לא מאפשרת לאדם בחירה חופשית בין טוב ורע. גם היא מסתכלת על ההיסטוריה כעל סוג של תהליך מכני רק במקום ללכת קדימה היא מציע ללכת אחורה. מכיון שאין בני אדם שלא משתמשים בטכנולוגיה בכלל עדיף לתת לאנשים לבחור איזו טכנולוגיה טובה להם ואיזה לא.
==דיון נוסף==
[[פשטות]] היא [[ערך חברתי]] ו[[נורמה חברתית]] נפוצה בדתות ובקבוצות רוחניות שונות ברחבי העולם, אם כאידאל מופשט שיש לשאוף אליו (ולא תמיד עומדים בו) ואם כאורח חיים בפועל. לעיתים הפשטות היא פשטות מרצון שהאדם עצמו בוחר בה, ולעיתים קרובות יותר הדבר נובע משילוב של חינוך, אמונה או הכרה רוחנית יחד עם נורמות חברתיות וצווים דתיים. דוגמאות כוללות את הקווייקרים והאיימיש בדת הנוצרית, חרדים בדת היהודית, נזירים בודהיסטים וקבוצות רבות אחרות עם רמות שונות של דרישות ויישום של פשטות. הדבר נובע הן מאילוצים חברתיים שהיו הכרחיים בעבר, והן בגלל היבטים שתקפים גם היום.
מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]] היו [[עוני|עניים]] כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), [[ידע משותף]] וקשרים חברתיים כדי לשמור על ה[[קהילה]] ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות מ[[מתח נפשי]] ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ו/או בצריכת מוצרים ושירותים בשוק. פשטות ופשטות מרצון הם גם [[ערך חברתי]] עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל ב[[סוציאליזם]] (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת ה[[קיימות]] בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את [[טביעת הרגל האקולוגית]] על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם [[התנועה לאיטיות]], תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]], ותנועות למען [[ביזור כלכלי]] כמו פעילים לצמצום הכוח של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] ו/או [[ממשלות]] לדוגמה בתנועה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]].
עודף צריכה עלול לגרום להשפעות שליליות, לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב 2017 ילדים רבים בישראל סובלים מ[[השמנה]]. הסיבות לכך הן צריכה עודפת של מזון, צריכה של [[מזון בריא|מזון לא בריא]] כמו [[מזון מעובד]] המכיל כמות גבוה של [[סוכר]], [[שומן]] ו[[מלח]] ו[[אורח חיים יושבני]] שנובע מ[[תכנון מוטה רכב פרטי|שימוש רב במכוניות]] ושעות רבות מול מסכים. {{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}
אידאולוגיה של פשטות מרצון מתנגשת עם האדיאולוגיה הקפיטליסטית והנאו-ליברלית. אידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת ב[[צמיחה כלכלית]], כמה שיותר מוצרים לנפש, כחלק מ[[חזון הקידמה]] או הפיתוח שהם חלק מרעיון של [[אבולוציה חברתית ותרבותית]] שהולכת כביכול מן הפשוט אל המורכב. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון.
חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם, כלומר, טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מוביל. את הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע כל עבודה פיזית או נפשית, אפילו ברמה החיונית לתפקודו הנורמלי, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. בהתגברות המגמות השלילות שחקו תפקיד גדול גם תכונותיהן של המלחמות והנשק (ראה מידע נוסף על כך בדף [[נשק]]). זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.
לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל לקנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר. הוא יכול לשים בבית 1,000 טלוויזיות אבל נאלץ לשים מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. זו גם הסיבה שאנשים בדרך כלל לא משאירים יותר מכמות מסוימת של כסף לצריכה פרטית ומשקיעים את היתר בחברות או ארגונים כלשהם. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיקלים (הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר, איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לא כול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה. היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות האלה הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור.
כך לדוגמה יותר מחמישית מהאוכלוסייה בישראל, 21% לפי נתוני 2010 הייתה בדיאטה, כלומר הגבילה באופן רצוני את צריכת המזון. 54% מהאוכלוסייה, כלומר יותר מחצי רצו לרדת במשקל, כלומר לפי דעתם צרכו יותר מידי מזון. רק 6% מהאוכלוסייה רצו לעלות במשקל מה שאומר שבעיית העודף משמעותית לישראל יותר מבעית המחסור.{{הערה|הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה [http://www.cbs.gov.il/statistical/seker-chevrati-h123.pdf הסקר החברתי 2009-2010]}}.
דוגמה אחרת היא המעבר משימוש במכוניות לשימוש בתחבורה ציבורית ואופניים ככלי תחבורה, אשר תפש תאוצה בשנים האחרונות במקומות שונים בעולם, בדרך כלל במקומות שסובלים מעודף יותר ממחסור. מעבר כזה לא רק מונע את הפליטות בגלל השימוש בדלק למנועים, אלה גם את ההשלכות הסביבתיות השונות של ייצור מתכות, זכוכית ועוד חומרים כי צריך יותר חומרים כאלה כדי לייצר 50 מכוניות מאוטובוס אחד או חמישים זוגות אופניים ומאפשר יישובים מרווחים יותר, כי אין צורך בכל כך הרבה מקום לחניות{{הערה|Richard Casson [https://www.greenpeace.org/international/story/13968/we-dont-just-need-electric-cars-we-need-fewer-cars/ We don’t just need electric cars, we need fewer cars] 25.01.2018, Greenpeace}}.
'''ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעכל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.
'''
==ראו גם==
==ראו גם==