47,332
עריכות
שינויים
←התמכרות להימורים בישראל
==התמכרות להימורים בישראל==
==התמכרות להימורים בישראל==
נכון לשנת 2011, מספר המכורים להימורים הרשומים במשרד הרווחה עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. {{הערה|שם=globes2016|1=אלה לוי-וינריב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001151607 המדינה נגד התמכרות להימורים: להגביר המימון לטיפול במכורים ולהילחם בעבריינות], גלובס, 12.09.2016}} היות [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=803] אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פרוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים.
נכון לשנת 2011, מספר המכורים להימורים הרשומים במשרד הרווחה עומד על כ-770 איש. נתון זה מהווה עלייה של כ-16% בשנתיים, לעומת 664 מכורים בשנת 2009. עם זאת לפי הערכת אנשי מקצוע מספר המכורים האמיתי גבוה יותר. מסקר שנערך ביוזמת משרד האוצר עלה כי 28% מכלל המדגם השתתפו בהימורים של מפעל הפיס בתקופה של חמישה חודשים, וכחמישית מהם (18%) הוגדרו "מהמרים כבדים", שמהמרים בין מספר פעמים בשבוע ועד למספר פעמים ביום. {{הערה|שם=globes2016|1=אלה לוי-וינריב, [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001151607 המדינה נגד התמכרות להימורים: להגביר המימון לטיפול במכורים ולהילחם בעבריינות], גלובס, 12.09.2016}} פרוש הדבר כי 5% מבין האוכלוסיה הבוגרת הם "מהמרים כבדים". היות [[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-3 מיליון אזרחים בגירים. [http://www.cbs.gov.il/reader/cw_usr_view_SHTML?ID=803] אזי מדובר על ציבור של כ-150 אלף איש. אם בישראל יש שיעור מכורים להימורים בדומה למדינות מערביות אחרות בעולם (חצי אחוז) פרוש הדבר כ-15 אלף מכורים להימורים.
בשנת 2016 אימץ [[משרד האוצר|שר האוצר]] [[משה כחלון]] את דו"ח "צוות באב"ד", שהמליץ על הסדרת שוק ההימורים החוקיים ועסק בהיבטים כלכליים ופיסקליים של השוק. ההמלצות כוללות הגבלת גודלו של שוק ההימורים, איסור הפעלת משחקים בעלי אופי ממכר, הפחתת עלויות התפעול של מפעל הפיס והמועצה להסדר ההימורים בספורט, העלאת שיעורי המס על זכיות מהימורים והגבלות שנועדו להאבק בהון השחור. {{הערה|שם=globes2016}}
דו"ח נוסף הוכן בשנת 2016, על ידי וועדה בין משרדית בראשותה של עדנה הראל ממשרד המשפטים. דו"ח זה עוסק במכלול היבטים בעלי משמעות חברתית, ערכית ובמניעת פשיעה, וממליץ על הסדרה יסודית ו[[תכנון ארוך טווח|ארוכת טווח]] שנועדה להבטיח איזון בין הרצון בקיום פעילות ההימורים החוקיים לבין הסכנות וההשפעות השליליות של שוק זה. הדו"ח התמקד בשלושה סיכונים מרכזיים הנובעים מפעילות ההימורים: חשיפת יתר להימורים, ובכלל זאת מניעת חשיפת יתר והתמכרות להימורים; פגיעה בקטינים ואוכלוסיות חלשות אחרות בגלל הימורים; חשש לפעילות עבריינית בדגש על הלבנת הון, סיכוני פשיעה הנלווית להימורים, בדגש על החשש לחדירה של גורמים עבריינים לפעילות ההימורים. הדו"ח עסק גם בהגבלות על הפרסום והשיווק של הימורים, בדגש על צמצום סיכוני התמכרות. {{הערה|שם=globes2016}}
כדי להקטין חשיפת יתר להימורים, ההתמכרות ופגיעה בקטינים, כללו המלצות הוועדה הטלת מגבלות שיש להחיל על פעילות זכיינים ותחנות המכירה, במימון קבוע ומשמעותי של תוכניות חינוכיות למניעת ההשפעות שליליות של הימורים, מימון מחקרים וכן מימון לגורמי טיפול במכורים להימורים. בעקבות השוואת המצב של ישראל ביחס למדינות אחרות, הומלץ כי יוטלו מגבלות הפרסום והשיווק של הימורים - ובהם איסור פרסום בשבח ההימורים כשלעצמם, איסור יצירת זיקה להצלחה בחיים או שינוי מעמד חברתי או כלכלי בזכות הימורים, איסור שילוב סלבריטאים או קטינים בפרסומות, ועוד. היועץ המשפטי לממשלה, [[אביחי מנדלבליט]], אימץ את הדו"ח, וקרא לשרת המשפטים לאמצו באופן מלא ולהוביל את ההסדרה המומלצת על פיו. {{הערה|שם=globes2016}}
==ראו גם==
==ראו גם==