שינויים

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא הייתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר אחר הוא של התרגלות להכנסה גבוהה יותר. אנשים (בדומה ליצורים חיים אחרים) מתרגלים למצב שלהם, ולכן זכייה בלוטו שיכולה לגרום לאושר רב בתחילה, מתעמעמת עם הזמן. יש מנגנונים טבעיים שגורמים להתרגלות למצב החדש ורמת האושר חוזרת למצב דומה למה שהיא הייתה בו קודם. דבר זה מכונה "הסתגלות הדונית" או '''[[מרוץ הנאה]]'''. [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] מקדיש לכך פרק בספרו [[לא רציונלי אבל לא נורא]]. הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]] מספק הסבר מעט שונה שבו הוא מבדיל בין נוחות לבין הנאה וטוען שככל שאנו במצב נוח יותר, קשה יותר לחוש הנאה.  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סינגל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסבר נוסף הוא השוואה לאנשים אחרים. פעמים רבות לצריכה יש תפקיד של סיגנל חברתי, לאו דווקא כדי לספק תפקודים גופניים (כמו תזונה להשקטת [[רעב]]) אלא כדי למלא תפקיד סמלי ביחסים חברתיים. דירה גדולה, מכונית יקרה או בגד אופנתי הם סוג של מוצרים שיש להם היבט חשוב של [[צריכת ראווה]] שבה מנסים לאותת לבני אדם אחרים וכן לנסות לשדר מסר חברתי לאחרים. מסיבה זו יש חשיבות לא רק לגובה ההכנסה והצריכה המוחלט (כמה נעליים יש לי) אלא גם להכנסה או הצריכה מול אנשים דומים - אנשים בעלי אותו גיל, מאותו חתך סוציו-דמוגרפי ומאותו רקע השכלתי (לדוגמה חברים שלמדו יחד, שכנים, קרובי משפחה וכו').  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד.  [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיוניים לרווחה חברתית.  

הסברים אחרים לקשר בין עושר או צמיחה כלכלית מתמקדים בשינויים הרבים שנגרמים עקב הצמיחה הכלכלית או עקב מדיניות שנועדה לקדם צמיחה כזו. צמיחה כלכלית כרוכה בשינויים חברתיים רבים כמו החלשות קהילות, עליה בשיעור הגירושים, ירידה בקשרים החברתיים בתוך המשפחה, פחות זמן איכות של הורים וילדים ובין בני זוג, עבודה רבה יותר של נשים, יותר מעברי דירות בין ישובים שונים ועוד.  [[דן אריאלי]] מתאר כיצד הניוד הגדל של עובדים בין עבודות שונות גורם למעברי דירות תכופים יותר שמחלישים את הקשרים החברתיים ומקשים על צעירים אמריקאים למצוא בני זוג. [[דיויד קורטן]] טוען שהצעדים שנודעו לקדם צמיחה כלכלית גורמים לשחיקה בתחומים רבים שחיוניים לרווחה חברתית.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופייניות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.  

[[יובל הררי]] טוען ב[[קיצור תולדות האנושות]] שהתחזקות [[מוסד חברתי|מוסדות]] [[השוק החופשי|השוק]] ו[[המדינה]] באו על חשבון [[מוסדות חברתיים]] מרכזיים אחרים - ה[[קהילה]] והמשפחה. היות וסקרים רבים מראים שקשרי משפחה וקהילה תורמים בצורה משמעותית לרווחה במדינות עשירות, החלשות שלהם פוגעת באופן מהותי ברווחה. היבטים חברתיים אחרים הם בעיות בריאות כרוניות אופייניות לעולם המערבי כמו [[דיכאון]], [[השמנה]], [[הפרעות אכילה]], מתח, הרגשת [[בדידות]] גוברת, והתמכרויות שונות לסמים, אלכוהול והתמכרויות אחרות. היבט נוסף של [[קפיטליזם|המערכת הקפיטליסטית]] בסוף המאה ה-20 הוא ירידה ב[[בטחון תעסוקתי]] ובעקבות דבר זה תחושה גוברת בקרב אנשים רבים של אי בטחון כלכלי, דבר שמייצר מתח, בעיות משפחתיות ומשפיע בצורה חזקה על הרווחה.

==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==

==אי שוויון כלכלי, הוגנות ומוצרים ציבוריים==