שינויים

סוג כזה של בעיה נקרא בתורת הסיבוכיות (במתמטיקה ומדעי המחשב) "בעיה בלתי יעילה" (או בעייה "NP קשה") שלא ניתן לפתור אותה בזמן סביר. דוגמה קלאסית לסוג כזה של בעיה היא "בעיית הסוכן הנוסע" שבה סוכן נוסע מתבקש למצוא את המרחק המינימלי במסלול בין מספר ערים. בעיות כאלה מחייבות סוגים של ניחושים וקיצורי דרך כדי לפתור אותן. סוגים כאלה של קיצורים עושים גם צרכנים אמיתיים. דוגמה ל"קיצור דרך" הוא היררכיה - יש מוצרים שחייבים לקנות ויש כאלה פחות הכרחיים, דבר זה עשוי להביא לפתרונות כמו [[העדפה לקסיקוגרפית]] שאינה בהכרח גזירה. קיצור דרך נוסף אחר הוא הרגלים, קיצור דרך נוסף הוא השוואה רק בתוך קטגוריות לדוגמה לא משווים בין כל סוגי המוצרים בסופר (יש בין 10,000 מוצרים לבין 100,000 מוצרים) אלא רק השוואה בין סוגי פירות שונים.  

סוג כזה של בעיה נקרא בתורת הסיבוכיות (במתמטיקה ומדעי המחשב) "בעיה בלתי יעילה" (או בעייה "NP קשה") שלא ניתן לפתור אותה בזמן סביר. דוגמה קלאסית לסוג כזה של בעיה היא "בעיית הסוכן הנוסע" שבה סוכן נוסע מתבקש למצוא את המרחק המינימלי במסלול בין מספר ערים. בעיות כאלה מחייבות סוגים של ניחושים וקיצורי דרך כדי לפתור אותן. סוגים כאלה של קיצורים עושים גם צרכנים אמיתיים. דוגמה ל"קיצור דרך" הוא היררכיה - יש מוצרים שחייבים לקנות ויש כאלה פחות הכרחיים, דבר זה עשוי להביא לפתרונות כמו [[העדפה לקסיקוגרפית]] שאינה בהכרח גזירה. קיצור דרך נוסף אחר הוא הרגלים, קיצור דרך נוסף הוא השוואה רק בתוך קטגוריות לדוגמה לא משווים בין כל סוגי המוצרים בסופר (יש בין 10,000 מוצרים לבין 100,000 מוצרים) אלא רק השוואה בין סוגי פירות שונים.  

הפסיכולוג [[גרד גיגרנזר]] מתמחה בתאור מקרים של [[היוריסטיקות]] כלומר קבלת החלטות בתנאי אי וודאות לפי "כללי אצבע". לפי גיגרנזר ועמיתיו הגיוני שאנשים לא יבצעו אופטימיזציה מושלמת של דברים אלא דווקא יבחרו "כללי אצבע" מועילים. הדבר נובע מכך שהמוח האנושי התפתח בחברות קטנות של [[ציידים לקטים]] ולכן מותאם לפתרון בעיות בסביבה זו, כאשר אין לו פרביליגיה של קבלת החלטות בצורה של אופטימיזציה, אלא קבלת החלטות כאשר הזמן והידע מוגבלים. גיגרנזר ועמיתיו אף מצביעים על מצבים שבהם הוספת מידע יכולה להפריע לקבלת החלטות וכי "כללי אצבע" אינם גרועים יותר בהכרח מאופטימיזציה. לעומת זאת בספר [[תורת ההונאה]] מצביעים המחברים על דרכים בהן חברות מסחריות ו[[תאגידים רב לאומיים|תאגידים גדולים]] מנצלים את ה"פער" ומשווקים לנו מוצרים.  

הפסיכולוג [[גרד גיגרנזר]] מתמחה בתאור מקרים של [[היוריסטיקות]] כלומר קבלת החלטות בתנאי אי וודאות לפי "כללי אצבע". לפי גיגרנזר ועמיתיו הגיוני שאנשים לא יבצעו אופטימיזציה מושלמת של דברים אלא דווקא יבחרו "כללי אצבע" מועילים. הדבר נובע מכך שהמוח האנושי התפתח בחברות קטנות של [[ציידים לקטים]] ולכן מותאם לפתרון בעיות בסביבה זו, כאשר אין לו פרביליגיה של קבלת החלטות בצורה של אופטימיזציה, אלא קבלת החלטות כאשר הזמן והידע מוגבלים. גיגרנזר ועמיתיו אף מצביעים על מצבים שבהם הוספת מידע יכולה להפריע לקבלת החלטות וכי "כללי אצבע" אינם גרועים יותר בהכרח מאופטימיזציה. לעומת זאת בספר [[תורת ההונאה]] מצביעים המחברים על דרכים בהן חברות מסחריות ו[[תאגידים רב לאומיים|תאגידים גדולים]] מנצלים את ה"פער" ומשווקים לנו מוצרים לא נחוצים, מוצרים שמזיקים לבריאות או מעודדים התמכרות וכו'. חברות בשוק מתמחות בזיהוי הפער בין "כללי האצבע"  שפותחו בעבר כדי להתמודד עם מצב מסויים לבין הדבר שהיינו מעדיפים לעשות במחשבה רציונלית.  

   

   

כך או כך, קיצורי דרך אלה פירושם גם שצרכן בשוק לאו דווקא ממקסם את התועלת שלו, אלא מגיע למעין [[מקסימום מקומי]] שהוא הטוב ביותר מבין האפשרויות שהוא הצליח לחשב, מקסימום כזה יהיה בדרך כלל טוב יותר מאשר בחירה מקרית, או בחירה שנכפתה על הפרט על ידי מתכנן מרכזי, אבל ייתכנו מקרים שבהם התערבות או שינוי מצב השוק תגרום לתזוזה מהמקסימום המקומי למקסימום מקומי אחר, ובכך להגיע למצב טוב עוד יותר. דוגמה אולי לדבר כזה היא שינוי הרגלים כמו [[דיאטה]] שגורם לשינוי בהרגלים ולשינוי בסל המוצרים שאליו מתרגלים.

כך או כך, קיצורי דרך אלה פירושם גם שצרכן בשוק לאו דווקא ממקסם את התועלת שלו, אלא מגיע למעין [[מקסימום מקומי]] שהוא הטוב ביותר מבין האפשרויות שהוא הצליח לחשב, מקסימום כזה יהיה בדרך כלל טוב יותר מאשר בחירה מקרית, או בחירה שנכפתה על הפרט על ידי מתכנן מרכזי, אבל ייתכנו מקרים שבהם התערבות או שינוי מצב השוק תגרום לתזוזה מהמקסימום המקומי למקסימום מקומי אחר, ובכך להגיע למצב טוב עוד יותר. דוגמה אולי לדבר כזה היא שינוי הרגלים כמו [[דיאטה]] שגורם לשינוי בהרגלים ולשינוי בסל המוצרים שאליו מתרגלים.