שינויים

התנגדות נפוצה לרעיון של הכנסה בסיסית נובעת מטענה שהכנסה כזו תהיה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. עם זאת ראיות מתוכניות פיילוט ישנות יותר בהודו, אפריקה וקנדה מצביעות על כך שדבר התרחש, וכי תוכניות הכנסה בסיסייות מעודדות יזמות בקנה-מידה קטן ועבודה פרודוקטיבית שנוטה יותר לכיוון של שיתופי פעולה. התנגדות נוסף להכנסה בסיסית היא שמימון שלה באופן [[כלכלה בת קיימא|בר קיימא]] הוא אתגר עצום. עלו רעיונות שונים הנוגעים להגברת התנובה כמו הרעיון של מרטין פורד של wage recapture tax. עם זאת השאלה כיצד לממן שכר בסיס נדיב מספיק לצרכי קיום נשארה שאלה במחלוקת, ומי שמתנגדים לרעיון פוטרים אותו לפעמים כרעיון אוטופיסטי או [[קומוניזם|קומוניסטי]]. התנגדות אחת היא חשש לחירות האנשים וחיזוק הממשלה שכן הכנסת האנשים תהיה תלויה במיסוי זה במקום בפרנסה מהשוק. גם מנקודת מבט פרוגרסיבית, ישנם כאלה המודאגים כי הכנסה בסיסית נמוכה מידי לא תסייע לחלשים מבחינה כלכלית, מביוחד אם הדבר ימומן בעיקר מצורות אחרות של תשלומי רווחה.  

התנגדות נפוצה לרעיון של הכנסה בסיסית נובעת מטענה שהכנסה כזו תהיה תמריץ שלילי לצאת לעבודה. עם זאת ראיות מתוכניות פיילוט ישנות יותר בהודו, אפריקה וקנדה מצביעות על כך שדבר התרחש, וכי תוכניות הכנסה בסיסייות מעודדות יזמות בקנה-מידה קטן ועבודה פרודוקטיבית שנוטה יותר לכיוון של שיתופי פעולה. התנגדות נוסף להכנסה בסיסית היא שמימון שלה באופן [[כלכלה בת קיימא|בר קיימא]] הוא אתגר עצום. עלו רעיונות שונים הנוגעים להגברת התנובה כמו הרעיון של מרטין פורד של wage recapture tax. עם זאת השאלה כיצד לממן שכר בסיס נדיב מספיק לצרכי קיום נשארה שאלה במחלוקת, ומי שמתנגדים לרעיון פוטרים אותו לפעמים כרעיון אוטופיסטי או [[קומוניזם|קומוניסטי]]. התנגדות אחת היא חשש לחירות האנשים וחיזוק הממשלה שכן הכנסת האנשים תהיה תלויה במיסוי זה במקום בפרנסה מהשוק. גם מנקודת מבט פרוגרסיבית, ישנם כאלה המודאגים כי הכנסה בסיסית נמוכה מידי לא תסייע לחלשים מבחינה כלכלית, מביוחד אם הדבר ימומן בעיקר מצורות אחרות של תשלומי רווחה.  

מודל חלופי שמנסה לתת תשובות הן לבעיות מימון והן לחשש מפני שליטה ממשלתית מציע כי העלות והשליטה בהכנסה בסיסית יהיו מפוזרים על פני הסקטור הפרטי במקום שיתקבלו מהסקטור הציבורי. חברות בסקטורים שונים יחוייבו להעסיק בני אדם, אבל תאור המשרות ישאר בידי היוזמה הפרטית, ואנשים יצרכו להתחרות זה בזה כדי להתקבל לעבודה או לשמור עליה. דבר זה יהיה מנגנון מנוהל לשם רווח שהוא אנלוגי להכנסה בסיסית, או הכנסה בסיסית שמשולבת עם השוק.  

מודל חלופי שמנסה לתת תשובות הן לבעיות מימון והן לחשש מפני שליטה ממשלתית מציע כי העלות והשליטה בהכנסה בסיסית יהיו מפוזרים על פני הסקטור הפרטי במקום שיתקבלו מהסקטור הציבורי. חברות בסקטורים שונים יחויבו להעסיק בני אדם, אבל תאור המשרות יישאר בידי היוזמה הפרטית, ואנשים יצרכו להתחרות זה בזה כדי להתקבל לעבודה או לשמור עליה. דבר זה יהיה מנגנון מנוהל לשם רווח שהוא אנלוגי להכנסה בסיסית, או הכנסה בסיסית שמשולבת עם השוק. הדבר שונה ממשרה מובטחת בכך שהממשלה היא לא המעסיק (אלא פירמות), ואין עובדים שנמצאים במעמד של "אנשים שלא ניתן לפטר", בעיה שמתערבת בדינמיות של השוק.  היתרון הכלכלי לכאורה במודל זה היא שלא מובטחת הכנסה לכל אדם, אלא רק מספיק "משרות" כדי למנוע אבטלה מאסיבית, וכך התעסוקה היא לא הפריבילגיה של החכמים ביותר. עם זאת גם במודל זה יש כפייה על חברות להעסיק אנשים "מיותרים" בצורה של מס.

 

 

===חינוך===

===חינוך===

===עבודות ציבוריות===

===עבודות ציבוריות===