שינויים

{{מאמר דעה|האזרח דרור}}

{{מאמר דעה|האזרח דרור}}

המאמר פורסם לראשונה בשנת 2004 כחלק מיום עיון בנושא "לימודי הכלכלה" במכון ואן ליר.  

המאמר פורסם לראשונה בשנת 2004 כחלק מיום עיון בנושא "לימודי הכלכלה" במכון ון ליר.  

{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, אומצה האידאולוגיה של שוק חופשי ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. לשיטתה, כסף הוא המדד היחיד לערך. דרכיה מקדמות קווי-מדיניות המעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו באופן בו יקשה עלינו יותר לפתור את בעיותינו הקיומיות ביותר. ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה.|מקור=[[דיוויד קורטן]], [[כשתאגידים שולטים בעולם]] 1995}}  

{{ציטוט|תוכן=במסע אחר הצמיחה הכלכלית, אומצה האידאולוגיה של שוק חופשי ברחבי העולם בלהט של אמונה פונדמנטליסטית בדת. לשיטתה, כסף הוא המדד היחיד לערך. דרכיה מקדמות קווי-מדיניות המעמיקים את ההתפוררות הסביבתית והחברתית בכל מקום. מקצוע הכלכלה משמש לה ככמורה. הוא דוגל בערכים מנותקים מהמציאות, ומעצב מחדש את מוסדות השלטון שלנו באופן בו יקשה עלינו יותר לפתור את בעיותינו הקיומיות ביותר. ערעור על הדוקטרינה שלו הפך להיות כפירה וירטואלית, המעוררת סיכוי לצנזורה מטעם חברים למקצוע ונזק לקריירה האישית ברוב המוסדות העסקיים, בממשל ובאקדמיה.|מקור=[[דיוויד קורטן]], [[כשתאגידים שולטים בעולם]] 1995}}  

שימוש ב"[[תיבת אדג'וורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]].  

שימוש ב"[[תיבת אדג'וורת']]" (כלי גרפי בעזרתו "מוכיחים" כלכלנים כי בהינתן שני צרכנים ושני מוצרים, פתרון שוק יהיה 'יעיל פארטו', שהוא מצב בו לא ניתן לשפר את מצבו של האחד מבלי לפגוע באחרים) שבה אין משמעות לפערי הכנסות (מעמד חברתי, כוח פוליטי, פערי מידע) ואין צורך לאכול כדי לשרוד, מעלים מן העין את הנורמטיביות של גישה זו ואת האילוצים הכוחניים הקיימים במערכת השוק. דוגמא נוספת להנחה נורמטיבית היא פונקציית רווחה חברתית בה משקל כל האנשים זהה, ואין משקל לדורות העתיד. נורמות נוספות הן שיש לקדם [[צמיחה כלכלית]], הגדלת הצריכה, [[סחר חופשי]] ו[[הפרטה]].  

מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בנסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות.     

מובן גם שכל מי שמאמין לדוגמה ב[[זכויות בעלי חיים]] או ביוצנטריות, יראה שהכלכלה היא דבר נורמטיבי. היא עוסקת לכאורה בניסיון להשיג את תובם של בני האדם (החיים בדור הנוכחי). באותה המידה הכלכלה היתה יכולה להצהיר שהיא חוקרת את רווחתם של הלבנים. אפשר להתווכח איזו נקודת השקפה נכונה יותר - אבל כל נקודות ההשקפה האלה (ביוצנטרית, אנטרופוצנטרית או אתנוצנטרית) הן נקודות מבט נורמטיביות.     

חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני.  

חוסר הדיון במושגי יסוד, הוא אחד ההבדלים המהותי לדעתי בין דת למדע. ה"אקסיומות" של התאוריה הנאו-קלאסית, אינן אקסיומות במובן הרגיל (שלא ניתן להפריכן או להוכיחן), אלא מעין "טאבו" דתי שפשוט אסור לדבר עליו. רבות מאקסיומות אלו הינן הנחות (שגויות) המנותקות בדרך כלל מן המחקר המדעי הכללי ומפריעות למחקר כלכלי רציני.  

==אין ביקורת ללא עיתונות חופשית ==

==אין ביקורת ללא עיתונות חופשית ==

לא חסרים מבקרים ל"תיאולוגיה" הכלכלית, חלקם אף מגיע מן השורה הראשונה של המקצוע [21]. אולם מה שקובע אינו כמה "מדעית" היא הביקורת, אלא למי יש כוח תרבותי גדול יותר. אם יש לכם יכולת חינוך והפצה כמו לכנסיה הקתולית, אין זה משנה כמה צודק היריב שלכם. מי יקרא אותו? מה ילמדו התלמידים בכיתה? מי יכתוב בעיתונות היומית והמקצועית? מי יחליט החלטות באוצר או יקדם חוקים?  

לא חסרים מבקרים ל"תאולוגיה" הכלכלית, חלקם אף מגיע מן השורה הראשונה של המקצוע [21]. אולם מה שקובע אינו כמה "מדעית" היא הביקורת, אלא למי יש כוח תרבותי גדול יותר. אם יש לכם יכולת חינוך והפצה כמו לכנסיה הקתולית, אין זה משנה כמה צודק היריב שלכם. מי יקרא אותו? מה ילמדו התלמידים בכיתה? מי יכתוב בעיתונות היומית והמקצועית? מי יחליט החלטות באוצר או יקדם חוקים?  

אביא מספר דוגמאות:  

אביא מספר דוגמאות:  

===הכלכלן סטיב קין: "הכלכלה במערומיה"===

===הכלכלן סטיב קין: "הכלכלה במערומיה"===

[[סטיב קין]], פרופסור לכלכלה-פוליטית מאוסטרליה, ריכז בספרו '[[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]]' ביקורת אקדמית ומתמטית המנגחת את התאוריה הנאו-קלאסית.  

[[סטיב קין]], פרופסור לכלכלה פוליטית מאוסטרליה, ריכז בספרו '[[הפרכת הכלכלה (ספר)|הפרכת הכלכלה]]' ביקורת אקדמית ומתמטית המנגחת את התאוריה הנאו-קלאסית.  

בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תאוריה זו [23].

בין היתר, מתאר קין את חוסר האפשרות לצרף עקומות אדישות, מזכיר מחקרים ש"נכשלים" במציאת האקסיומות של "[[העדפה נגלית]]", מערער על הרעיון של "[[תפוקה שולית פוחתת]]" כגורם משמעותי בקביעת הכמות המיוצרת על ידי מפעל או פירמה [22], מנגח את הרעיון של מפעלים שניצבים בפני "מחיר נתון", מעיר על חוסר ההתייחסות ההולם לזמן ולדינמיקה בתאוריה ועוד. זהו ספר מומלץ לכל מי שמנסה לתקוף או להגן על תאוריה זו [23].

כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].

כך למשל, מביא קין את הדוגמא הבאה: אם כל פירמה רואה ביקוש קבוע ("Price takers"), אזי פירוק של הביקוש המצרפי לפירמות, גורר: (1) שהפירמות משתפות פעולה, או (2) שחוק הסיכום לנגזרת (גזירת סכום= סכום הנגזרות) אינו נכון [24].

דוגמא נוספת היא שאם לצרכן אכן יש יחס העדפה בין סלי-תצרוכת, אזי השוואה בין סלים של 2 מוצרים (כשההחלטה היא רק אם לקנות יחידה אחת או אפס מכל מוצר) מניבה 4 סלים אפשריים. 3 מוצרים מניבים 8 סלים. 1000 מוצרים (כמו לדוגמא בסופרמרקט), ידרשו השוואה בין 2 בחזקת 1000 סלים-  בקירוב 10 בחזקת 300 - הרבה יותר מסכום כל השניות מאז המפץ הגדול.  

דוגמא נוספת היא שאם לצרכן אכן יש יחס העדפה בין סלי-תצרוכת, אזי השוואה בין סלים של 2 מוצרים (כשההחלטה היא רק אם לקנות יחידה אחת או אפס מכל מוצר) מניבה 4 סלים אפשריים. 3 מוצרים מניבים 8 סלים. 1000 מוצרים (כמו לדוגמא בסופרמרקט), ידרשו השוואה בין 2 בחזקת 1000 סלים-  בקירוב 10 בחזקת 300 - הרבה יותר מסכום כל השניות מאז המפץ הגדול.  

למרות שביקורת דומה הושמעה גם על ידי זוכה פרס הנובל סיימון קוזנטס (מי שפיתח את התל"ג ונשיא  

למרות שביקורת דומה הושמעה גם על ידי זוכה פרס הנובל סיימון קוזנטס (מי שפיתח את התל"ג ונשיא  

ה- AEA בעבר), [[קנת' בולדינג]], ואנשים נוספים [29], ולמרות שיש לה השלכות על רוב תחומי המחקר הכלכלי, אין ניסיון מצד הזרם המרכזי להזכיר את הנושא, לחפש תחליפים או לעבור למדד אחר של הפעילות הכלכלית.  

ה-AEA בעבר), [[קנת' בולדינג]], ואנשים נוספים [29], ולמרות שיש לה השלכות על רוב תחומי המחקר הכלכלי, אין ניסיון מצד הזרם המרכזי להזכיר את הנושא, לחפש תחליפים או לעבור למדד אחר של הפעילות הכלכלית.  

{{ציטוט|תוכן=כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן|מקור=הכלכלן [[קנת' בולדינג]] [30]}}.

{{ציטוט|תוכן=כל מי שמאמין שצמיחה מעריכית יכולה להמשיך לנצח בעולם סופי - הוא משוגע או כלכלן|מקור=הכלכלן [[קנת' בולדינג]] [30]}}.

==כלכלה אקולוגית כתולדה של חיפוש חלופות ==

==כלכלה אקולוגית כתולדה של חיפוש חלופות ==

הביקורת על הצמיחה וניסיון לחפש לה חלופות (כמו GPI [31]), נתנה דחיפה לזרם (או אוסף זרמים) של כלכלה-אקולוגית (לא כלכלה סביבתית). זו כלכלה "נורמטיבית" ששואלת "כיצד ניתן לקיים כלכלה בת-קיימא"[32]. אקולוגיה וכלכלה נגזרות ממילים יווניות דומות (בית, משק בית בהתאמה). כלכלה אמורה לחקור את היחסים האנושיים והגורמים המשפיעים על הזרמים החומריים בין בני-האדם (כמו מוסדות חברתיים, כסף וכו'). אקולוגיה אמורה לחקור את אותו הדבר, כשהמילה "יצורים-חיים" מחליפה את המילה "בני אדם" (וכיום אקולוגים מכלילים את בני האדם במסגרת המחקר).  

הביקורת על הצמיחה וניסיון לחפש לה חלופות (כמו GPI [31]), נתנה דחיפה לזרם (או אוסף זרמים) של כלכלה אקולוגית (לא כלכלה סביבתית). זו כלכלה "נורמטיבית" ששואלת "כיצד ניתן לקיים כלכלה בת-קיימא"[32]. אקולוגיה וכלכלה נגזרות ממילים יווניות דומות (בית, משק בית בהתאמה). כלכלה אמורה לחקור את היחסים האנושיים והגורמים המשפיעים על הזרמים החומריים בין בני-האדם (כמו מוסדות חברתיים, כסף וכו'). אקולוגיה אמורה לחקור את אותו הדבר, כשהמילה "יצורים-חיים" מחליפה את המילה "בני אדם" (וכיום אקולוגים מכלילים את בני האדם במסגרת המחקר).  

להבדיל מכלכלה, אקולוגיה רחוקה יותר ממרכז הכוח, ולכן התפתחה ללא הפרעה תיאולוגית. בניגוד לענפים אחרים של המדעים החברתיים, קשה לטעון שאקולוגיה אינה משתווה לרמה המדעית של הכלכלה. (הכוונה אינה כמובן להשמיץ את מדעי החברה אלא להתנגדות של חלק חשוב מבין הכלכלנים להכיר בממצאים מתוך מדעים אלו, היות ואינם משתמשים במתמטיקה, או מסיבות אחרות). כמו כן, אם הכלכלה "תפשל" בתחום החברתי, ניתן אולי לתקן את הדברים בדור הבא. אם הכלכלה "תפשל" בתחום האקולוגי, אולי לא יהיה "הדור הבא".   

להבדיל מכלכלה, אקולוגיה רחוקה יותר ממרכז הכוח, ולכן התפתחה ללא הפרעה תיאולוגית. בניגוד לענפים אחרים של המדעים החברתיים, קשה לטעון שאקולוגיה אינה משתווה לרמה המדעית של הכלכלה. (הכוונה אינה כמובן להשמיץ את מדעי החברה אלא להתנגדות של חלק חשוב מבין הכלכלנים להכיר בממצאים מתוך מדעים אלו, היות ואינם משתמשים במתמטיקה, או מסיבות אחרות). כמו כן, אם הכלכלה "תפשל" בתחום החברתי, ניתן אולי לתקן את הדברים בדור הבא. אם הכלכלה "תפשל" בתחום האקולוגי, אולי לא יהיה "הדור הבא".