שינויים

'''תו תקן לבנייה ירוקה''' הוא תקן המתייחס ל[[בנייה ירוקה]]. תקן כזה קיים בישראל משנת 2006.  

'''תו תקן לבנייה ירוקה''' הוא תקן המתייחס ל[[בנייה ירוקה]]. תקן כזה קיים בישראל משנת 2006 והוא מעודכן מעת לעת.  

מכון התקנים והמשרד לאיכות הסביבה הכינו בשנת 2006 תקן לבנייה ירוקה. נכון לשנת 2007 התקן הוא וולונטרי לחלוטין, כמקובל במדינות מערביות רבות. יש כוונה להפוך חלקים ממנו למחייבים בעתיד.  

[[מכון התקנים]] ו[[המשרד להגנת הסביבה]] הכינו בשנת 2006 תקן לבנייה ירוקה. נכון לשנת 2007 התקן הוא וולונטרי למעט בערי [[פורום ה-15]], שם נדרשת הבנייה לקבל דירוג של כוכב אחד.

כדי לעודד אנשים ומוסדות לאמץ את התקן, נקבע כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכו') כדי לקבל את תו התקן. כדי שבית יעמוד בתקן באופן מלא, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - דבר בעייתי נוכח שוק תחרותי ושולי רווח נמוכים כיום.  

כדי לעודד אנשים ומוסדות לאמץ את התקן, נקבע כי די בעמידה ב-80% מהוראות התקן (שימוש בחומרים הנכונים, הצבת הבית בזווית המתאימה וכו') כדי לקבל את תו התקן. כדי שבית יעמוד בתקן באופן מלא, הקבלן יצטרך להוסיף לפחות עוד כ-10% לעלויות הבנייה - דבר בעייתי נוכח שוק תחרותי ושולי רווח נמוכים כיום.  

==סטטוס==

==סטטוס==

לפי הערכה של זיוה פתיר, מנכ"לית מכון התקנים בשנת 2006, עד 2009 יהיו לפחות 50 מבנים בישראל שיעמדו בתקן  הירוק.  

לפי הערכה של זיוה פתיר, מנכ"לית מכון התקנים בשנת 2006, עד 2009 יהיו לפחות 50 מבנים בישראל שיעמדו בתקן  הירוק.  

לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול באופן מיידי. "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".

לדברי נתן חילו, מנהל האגף הטכני בהתאחדות הקבלנים, אף אחד לא מצפה שהשינוי יחול באופן מיידי. "מדובר בהצהרה כללית, לטובת אלה שכל הזמן רצו ירוק אבל לא ידעו מה זה. עכשיו, כשתהיה מודעות, יתחילו היזמים, הקבלנים והצרכנים להתייחס לזה".

עם השקת התקן בשנת 2006 פנו 4 גורמים שונים למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבניין החדש שהם מקימים עבור עצמם: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ וסנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.  

עם השקת התקן בשנת 2006 פנו 4 גורמים שונים למכון התקנים כדי לזכות באישור תו התקן לבניין החדש שהם מקימים עבור עצמם: חברת אינטל, המקימה כעת בניין בחיפה; איגוד ערים דן לתברואה, המקים בנייני מינהלה ליד רידינג בתל-אביב; מרכז המבקרים והמשרדים ברמת הנדיב שליד זכרון-יעקב; והזוג פיליפ וסנדי דישל שעלו לישראל מארצות הברית, ומעוניינים להקים בית פרטי במצפה רמון.  

לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'

לדברי אולנדר, "ב-6 השנים שבהן עבדנו על התקן חשבו שאנחנו פסיכים שהולכים נגד הרוח, אבל אנחנו המשכנו להאמין - כי פשוט אין ברירה. זו מדינה קטנה, בלי קרקע, בלי מים ועם אוויר שמזדהם מיום ליום. הפנטזיה שלי היא שנשחזר את ההצלחה של איטונג, כך שבעוד כמה שנים כל קליינט יבוא לקבלן ויגיד לו 'לא ירוק - לא קונה'".

 

 

==עלויות וחסכונות כלכליים==

==עלויות וחסכונות כלכליים==

לדברי ניר קדמי, יו"ר הוועדה הטכנית לבנייה ידידותית לסביבה במשרד לאיכות הסביבה, העובדה שחלוצי הבנייה הירוקה מתכננים את הבית הירוק עבור עצמם, אינה מקרית. מעבר לשיקול התדמיתי, בטווח הארוך מדובר בחיסכון כלכלי, ישיר ועקיף.

לדברי ניר קדמי, יו"ר הוועדה הטכנית לבנייה ידידותית לסביבה במשרד להגנת הסביבה, העובדה שחלוצי הבנייה הירוקה מתכננים את הבית הירוק עבור עצמם, אינה מקרית. מעבר לשיקול התדמיתי, בטווח הארוך מדובר בחיסכון כלכלי, ישיר ועקיף.

לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%. מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".

לדברי קדמי, "כשקבלן בונה לצרכן הוא לא צריך לחשוב על חיסכון ארוך טווח, מפני שאת חשבון החשמל ישלם הדייר. אבל אינטל, שתשלם בעצמה את החשבונות, מבינה שבנייה אקלימית נכונה תביא לחיסכון של לפחות 20% בתצרוכת החשמל ולחיסכון במים שיכול להגיע גם ל-20%, ואפילו ל-25%. מחקרים עדיין לא הוכיחו זאת חד-משמעית, אבל נראה שבניין עם נוחות תרמית, שאפשר לפתוח בו חלון וליהנות מאנרגיה ורוח טבעיים, מגדיל משמעותית את פריון העבודה של העובדים. זה שווה הרבה מאוד כסף לאינטל, או לכל חברה אחרת".

בשנת 2006 [[העמותה לבנייה ירוקה]] נתנה הכשרות שיינתנו חינם על-ידי צוותים במשרד להגנת הסביבה, לאדריכלים ולקבלנים שירצו לבנות ירוק, אולם בעמותה מנסים לגבש סל שלם וכולל יותר של הטבות, גם באשר לזכויות הבנייה בבניין ולשיעורי המסים וההיטלים שגובות הרשויות על בניית הבית.

בשנת 2006 [[העמותה לבנייה ירוקה]] נתנה הכשרות שיינתנו חינם על-ידי צוותים במשרד להגנת הסביבה, לאדריכלים ולקבלנים שירצו לבנות ירוק, אולם בעמותה מנסים לגבש סל שלם וכולל יותר של הטבות, גם באשר לזכויות הבנייה בבניין ולשיעורי המסים וההיטלים שגובות הרשויות על בניית הבית.

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/433/174.html שכונה ירוקה] דרור מרמור, nrg, 9.6.2006

* [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/433/174.html שכונה ירוקה] דרור מרמור, nrg, 9.6.2006

* [http://www.ilgbc.org/news/new.aspx?NewId=195 עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל], מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, [[המועצה הישראלית לבנייה ירוקה]], 1.5.13

* [http://www.ilgbc.org/news/new.aspx?NewId=195 עלויות בניה ירוקה בבנייני מגורים בישראל], מחקרם של חגי קוט וד"ר דוד כ"ץ, [[המועצה הישראלית לבנייה ירוקה]], 1.5.2013

[[קטגוריה:בנייה ירוקה]]

[[קטגוריה:בנייה ירוקה]]