שינויים

אין שינוי בגודל ,  17:00, 1 במרץ 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:     
וונסינק מתאר מספר רב של ניסויים שבהם מודגמת ההשפעה של סביבת האוכל על צריכת המזון:
 
וונסינק מתאר מספר רב של ניסויים שבהם מודגמת ההשפעה של סביבת האוכל על צריכת המזון:
* בחברת גוגל זיהו בעיית השמנה של העובדים, וחשדו כי הגורם הוא נוכחות של חטיפים (סוכריות M&M) בצורה נגישה במטבחים. בניסוי בן שבעה שבועות בסניף בניו יורק של החברה הושמו הסוכריות בצנצנות סגורות מזכוכית אטומה בחלק האחורי של המטבח, בקדמת המטבח הונחו פירות כמו בננות, תפוחים, פיסטוקים ותאנים מיובשות. בממוצע כל עובד אכל בתקופה זו 1550 קלוריות פחות, כמות ממוצעת של 9 חבילות קטנות של M&M
+
* בחברת גוגל זיהו בעיית השמנה של העובדים, וחשדו כי הגורם הוא נוכחות של חטיפים (סוכריות M&M) בצורה נגישה במטבחים. בניסוי בן שבעה שבועות בסניף בניו יורק של החברה הושמו הסוכריות בצנצנות סגורות מזכוכית אטומה בחלק האחורי של המטבח, בקדמת המטבח הונחו פירות כמו בננות, תפוחים, פיסטוקים ותאנים מיובשות. בממוצע כל עובד אכל בתקופה זו 1,550 קלוריות פחות, כמות ממוצעת של 9 חבילות קטנות של M&M
 
* מחקר של וונסינק משנת 2005 הוא נתן לאנשים לאכול מרק ולחלקם היתה קערה עם צינור נסתר שמילא את קערה. אלו שהייתה להם קערה כזו אכלו 73% יותר מרק מיתר הנסיינים, הם גם העריכו את מספר הקלוריות שצרכו בצורה פחות מדוייקת מנסיינים עם צלחת רגילה. אנשים שאכלו לבד שמו לב שמשהו לא בסדר, אבל כאשר היו בקבוצות של ארבע אנשים ודיברו על נושאים שונים לא שמו לב. המסקנה של וונסינק היא שאכילה, צפייה בטלוויזיה, קריאה או הסחות דעת אחרות בזמן הארוחה יכולה להשפיע על כמות המזון שאנו צורכים. <ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2526790 לא תאמינו בגלל איזה שטויות אנחנו זוללים יותר] נעמי דרום, מוסף הארץ, 31.12.2014</ref>
 
* מחקר של וונסינק משנת 2005 הוא נתן לאנשים לאכול מרק ולחלקם היתה קערה עם צינור נסתר שמילא את קערה. אלו שהייתה להם קערה כזו אכלו 73% יותר מרק מיתר הנסיינים, הם גם העריכו את מספר הקלוריות שצרכו בצורה פחות מדוייקת מנסיינים עם צלחת רגילה. אנשים שאכלו לבד שמו לב שמשהו לא בסדר, אבל כאשר היו בקבוצות של ארבע אנשים ודיברו על נושאים שונים לא שמו לב. המסקנה של וונסינק היא שאכילה, צפייה בטלוויזיה, קריאה או הסחות דעת אחרות בזמן הארוחה יכולה להשפיע על כמות המזון שאנו צורכים. <ref name="haaretz2015">[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2526790 לא תאמינו בגלל איזה שטויות אנחנו זוללים יותר] נעמי דרום, מוסף הארץ, 31.12.2014</ref>
 
* ב-2011 הוא הזמין נסיינים לאולם קולנוע לצפות בפרומואים לסרטים במשך 15 דקות. לחלקם ניתנו קערות גדולות ולחלקם קערות בינוניות. לחלק מהנסיינים ניתן פופקורן טרי ולאחרים פופקורן בן 5 ימים. הנסיינים עם הפופקורן הלא טרי אמרו שטעמו מעופש ונורא אבל מתוכם, אלו עם הדליים הגדולים אכלו כמות גדולה ב-34% ביחס לאחרים. בדליי הפופקורן הטרי ההשפעה היתה גדולה יותר - עליה של 45% בכמות שנצרכה. הנסיינים עצמם הכחישו שיש לדבר השפעה - 77% מהנשאלים מבין הדליים הגדולים אמרו שהיו אוכלים אותה כמות אם היו מקבלים דלי קטן יותר. לטענת וונסינק הדבר לא נובע רק מרצון לרוקן את הדלי אלא גם מהשפעת גודל הכלי על המוח כמה שנתפס כמנה "נורמלית". ווסינק שואל - מדוע אנחנו אוכלים יותר מידי אפילו כאשר מדובר באוכל שאנחנו לא אוהבים במיוחד? התשובה שלו היא שזה לא טבעי לבני אדם לעצור אחרי כל ביס ולחשוב האם אנחנו באמת שבעים.<ref name="haaretz2015"/>  
 
* ב-2011 הוא הזמין נסיינים לאולם קולנוע לצפות בפרומואים לסרטים במשך 15 דקות. לחלקם ניתנו קערות גדולות ולחלקם קערות בינוניות. לחלק מהנסיינים ניתן פופקורן טרי ולאחרים פופקורן בן 5 ימים. הנסיינים עם הפופקורן הלא טרי אמרו שטעמו מעופש ונורא אבל מתוכם, אלו עם הדליים הגדולים אכלו כמות גדולה ב-34% ביחס לאחרים. בדליי הפופקורן הטרי ההשפעה היתה גדולה יותר - עליה של 45% בכמות שנצרכה. הנסיינים עצמם הכחישו שיש לדבר השפעה - 77% מהנשאלים מבין הדליים הגדולים אמרו שהיו אוכלים אותה כמות אם היו מקבלים דלי קטן יותר. לטענת וונסינק הדבר לא נובע רק מרצון לרוקן את הדלי אלא גם מהשפעת גודל הכלי על המוח כמה שנתפס כמנה "נורמלית". ווסינק שואל - מדוע אנחנו אוכלים יותר מידי אפילו כאשר מדובר באוכל שאנחנו לא אוהבים במיוחד? התשובה שלו היא שזה לא טבעי לבני אדם לעצור אחרי כל ביס ולחשוב האם אנחנו באמת שבעים.<ref name="haaretz2015"/>  
שורה 15: שורה 15:  
* כוסות צרות יותר מסייעות להקטנת כמות האלכוהול ששותים ב-12%<ref name="haaretz2015"/>
 
* כוסות צרות יותר מסייעות להקטנת כמות האלכוהול ששותים ב-12%<ref name="haaretz2015"/>
   −
לטענת וונסינק, כדי לשים לב מה אנחנו אוכלים עלינו להשקיע בדבר מחשבה, וזה גובה מחיר נפשי, שאותו רוב האנשים מעיפים לא לשלם - זה לא מעניין ויכול לגרום לרגשות אשם, אנשים מעדיפים לבצע פעילויות יותר נחמדות בזמן האוכל. את הקושי שלנו להעריך כמה אנחנו אוכלים הוא מכנה mindless margin - אכילה לא מודעת שיכולה להעלות את צריכת המזון ב-20%. אדם שמעלה את צריכת הקלוריות ב-100 קלוריות ביום יוסף למשקל שלו 5 ק"ג בשנה.<ref name="haaretz2015"/>
+
לטענת וונסינק, כדי לשים לב מה אנחנו אוכלים עלינו להשקיע בדבר מחשבה, וזה גובה מחיר נפשי, שאותו רוב האנשים מעיפים לא לשלם - זה לא מעניין ויכול לגרום לרגשות אשם, אנשים מעדיפים לבצע פעילויות יותר נחמדות בזמן האוכל. את הקושי שלנו להעריך כמה אנחנו אוכלים הוא מכנה Mindless margin - אכילה לא מודעת שיכולה להעלות את צריכת המזון ב-20%. אדם שמעלה את צריכת הקלוריות ב-100 קלוריות ביום יוסף למשקל שלו 5 ק"ג בשנה.<ref name="haaretz2015"/>
    
וונסינק מבקר את רוב החינוך לתזונה: " גם כיום, עם כל מה שלמדנו, 85% מהמחקר עוסק בחינוך לתזונה" כאילו שאם נצליח לחנך אנשים טוב יותר, הם יבחרו טוב יותר" בשנת 2012 הוא כתב בסקירת ספרות: "מיזמים מסורתיים בתחום בריאות הציבור מתמקדים באספקת מידע תזונתי מבוסס מדעית ומעודדים אנשים לשנות את הרגלי התזונה שלהם באופן דידקטי, ולפעמים מוסרני...הגישה שלי מזהה שהשמנה אינה חולשה מוסרית, אלא תגובה נורמלית לסביבה משתנה, ושכוח רצון הוא משאב מוגבל ולפעמים לא קיים, ומתמקדת פחות בשכנוע ויותר בהתערבות התנהגותית ושדוחפת צרכנים להחליט החלטות קצת יותר טובות, אבל חוזרות ונשנות בתחום האוכל, בלי לחשוב על זה בכלל". <ref name="haaretz2015"/>
 
וונסינק מבקר את רוב החינוך לתזונה: " גם כיום, עם כל מה שלמדנו, 85% מהמחקר עוסק בחינוך לתזונה" כאילו שאם נצליח לחנך אנשים טוב יותר, הם יבחרו טוב יותר" בשנת 2012 הוא כתב בסקירת ספרות: "מיזמים מסורתיים בתחום בריאות הציבור מתמקדים באספקת מידע תזונתי מבוסס מדעית ומעודדים אנשים לשנות את הרגלי התזונה שלהם באופן דידקטי, ולפעמים מוסרני...הגישה שלי מזהה שהשמנה אינה חולשה מוסרית, אלא תגובה נורמלית לסביבה משתנה, ושכוח רצון הוא משאב מוגבל ולפעמים לא קיים, ומתמקדת פחות בשכנוע ויותר בהתערבות התנהגותית ושדוחפת צרכנים להחליט החלטות קצת יותר טובות, אבל חוזרות ונשנות בתחום האוכל, בלי לחשוב על זה בכלל". <ref name="haaretz2015"/>
שורה 46: שורה 46:  
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}
 
{{רפואה מונעת}}
 
{{רפואה מונעת}}
      
[[קטגוריה:בריאות]]
 
[[קטגוריה:בריאות]]