שינויים

שורה 157: שורה 157:  
* כריית 26 מיליון טונות של אשלג , ו-139 טונות של פוספט (זרחה) לקבלת זרחן ואשלגן לשם לדישון קרקע לגידולי חלקאות. (4)
 
* כריית 26 מיליון טונות של אשלג , ו-139 טונות של פוספט (זרחה) לקבלת זרחן ואשלגן לשם לדישון קרקע לגידולי חלקאות. (4)
   −
נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד הותשבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה (זה כמובן גדול יותר עבור האדם המערבי). פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. (5)
+
נכון לשנת 2001, 6.1 מילארד התושבים שחיו בעולם השתמשו בממוצע ב137 ק"ג של פלדה בשנה במכוניות, בתים, ומוצרים . כלומר צרכו כמעט פי 2 ממשקל גופם בפלדה על שנה (זה כמובן גדול יותר עבור האדם המערבי). פרוש של דבר עיבוד של 340 ק"ג של עופרת ברזל לאדם בשנה. (5)
 +
 
 +
החוקר ג'ון יונג חישב שכדי לייצר זוג טבעות זהב, העופרה המעובדת יוצרת חור בקרקע ברוחב 2 מטר, עומק של 2 מטר, ואורך של 3.3 מטר. דבר זה לא כולל את הציאניד בו משתמשים כדי להפריד את הזהב מהעופרה (6).
 +
 
 +
הנתונים האלה הם ממוצעים עולמיים אבל כמו בתחומים רבים אחרים כמו מזון או אנרגיה, הם משתנים בצורה חדה בחברות שונות. לדוגמה ייצור הפלדה השנתי פר אדם בהודו הינו 24 ק"ג, לעומת 98 ק"ג לאדם בסין ו 352 ק"ג בארה"ב. (7).
 +
 
 +
העיבוד של כמויות עצומות של עופרות לייצור מתכות מזהם באופן מקומי את האוויר והמים. החפירות באזור הכירה גורמות להרס על פני שטח גדול מסביב, בנוסף, הוצאת האדמה הדחוסה פרושה מצבורים עצומים של עפר שכן הנפח לאחר העיבוד גדול מהנפח לפני העיבוד. בנוסף לכך יש שימוש באנרגיה רבה לשם כרייה ועיבוד. בארה"ב, תעשיית הפלדה לבדה משתמשת בכמות חשמל זהה לזו של 90 מיליון משקי בית (8).
 +
 
 +
מקור -  לסטר בראון, אקו כלכלה, פרק 6, עמוד 123-122.
   −
מתוך לסטר בראון, אקו כלכלה, פרק 6, עמוד 122.
   
===הערות שוליים==
 
===הערות שוליים==
 
4. U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey (USGS), Mineral
 
4. U.S. Department of the Interior, U.S. Geological Survey (USGS), Mineral