שורה 7: |
שורה 7: |
| הנשק הקל בארצות הברית הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]] - היות והוא נפוץ כל כך אזרחים רבים מרגישים איום על חייהם מצד פושעים, ונושאים את הנשק כדי לנסות להתגונן מפניו. עם זאת יש מספר מחקרים המצביעים על כך שסה"כ הנשק אינו תורם להפחתת כמות הפשיעה, וכן שאזרחים שומרי חוק הנושאים נשק נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע מירי של פושעים, בין היתר בגלל בטחון עצמי מופרז ונסיונות לאיים על פושעים שמסתיימים ברוב המקרים בירי על האזרח. | | הנשק הקל בארצות הברית הוא דוגמה ל[[נעילה טכנולוגית]] - היות והוא נפוץ כל כך אזרחים רבים מרגישים איום על חייהם מצד פושעים, ונושאים את הנשק כדי לנסות להתגונן מפניו. עם זאת יש מספר מחקרים המצביעים על כך שסה"כ הנשק אינו תורם להפחתת כמות הפשיעה, וכן שאזרחים שומרי חוק הנושאים נשק נמצאים בסיכון גבוה יותר להיפגע מירי של פושעים, בין היתר בגלל בטחון עצמי מופרז ונסיונות לאיים על פושעים שמסתיימים ברוב המקרים בירי על האזרח. |
| | | |
− | ==תפוצה של נשק חם בארצות הברית== | + | ==תעשיית הנשק בארצות הברית== |
− | בארצות הברית יש כמות נשקים גבוהה מאד ביחס למדינות מערביות אחרות. הכמות המדוייקת של נשקים בארצות הברית אינה ידועה. הערכות של כמות הנשק החם שיש בידי האוכלוסייה בארצות הברית (לא כולל נשק בידי הצבא והמשטרה) נעה בין 270 מיליון נשקים לבין 310 מיליון נשקים - כמעט כלי נשק חם לכל גבר אשה או ילד. עם זאת רק מיעוט מבין הבתים בארצות הברית מחזיקים נשק - סקר של מכון PEW בשנת 2013 מצא כי ב-37% ממשקי הבית בארצות הברית יש לפחות נשק אחד - 24% מהמשיבים אמרו שיש להם אקדח או רובה, 13% מהמשיבים אמרו כי מישהו אחר במשק הבית שלהם מחזיק כלי נשק חם. {{הערה|שם=pew2013}} | + | ===חברות לייצור נשק בארצות הברית=== |
| + | תעשיית הנשק בארצות הברית גדלה עם השנים במונחים של מכירות. בשנת 2014 תעשייה זו מכרה 4.2 מיליון כלי ירייה, ובשנת 2015 כמות זו גדלה ל 8.9 מיליון כלי ירייה. במונחים של מספר מועסקים תעשיית הנשק היא היא קטנה יחסית . דו"ח של תעשיית הנשק עצמה, טוען שהיא תומכת ב-141 אלף משרות - שהם פחות מ 0.1 אחוז מבין המועסקים בארצות הברית. {{הערה|שם=economist2017|[https://www.economist.com/blogs/democracyinamerica/2017/11/small-group-committed-citizens-0 The outsize influence of the gun lobby],האקונומיסט, Nov 28th 2017}} |
| | | |
− | הפער בין כמות הנשקים לבין זה שפחות מ-40% ממשקי הבית יש נשק הוא מוסבר בכך שחלק מבעלי הרובים מחזיקים מלאי גדול של כלי נשק. בסקר משנת 2017 נמצא כי מבין המחזיקים בכלי נשק חם, כשליש מחזיקים כלי ירייה אחד, שליש מחזיקים 2-4 רובים והשליש הנותר מחזיקים 5 רובים או יותר. {{הערה|שם=pew2017}} | + | מחקר של Victoria Smith ועמיתים אחרים מאוניברסטית בוסטון שהתפרסם בשנת 2017 מצא כי [[אוליגופול|מספר קטן של חברות]] שולט בשוק הנשק. מעל מחצית מבין 4.4 מיליון האקדחים שיוצרו לשם שימוש בארצות הברית עצמה בשנת 2015 יוצרו על ידי שתי חברות נשק Sturm Ruger ו-Smith & Wesson. מבין 3.7 הרובים שיוצרו בשנה זו למכירה בארצות הברית כמחצית יוצרוה על ידי שלוש חברות נשק : Remington, Sturm Ruger, ו-Savage Arms.{{הערה|שם=economist2017}} |
| + | |
| + | ===תפוצה של נשק חם בארצות הברית=== |
| + | בארצות הברית יש כמות נשקים גבוהה מאד ביחס למדינות מערביות אחרות. הכמות המדוייקת של נשקים בארצות הברית אינה ידועה (התעשייה הצליחה להטיל מגבלות על מחקרים הנוגעים לנשק בארצות הברית- ראו בהמשך). הערכות של כמות הנשק החם שיש בידי האוכלוסייה בארצות הברית (לא כולל נשק בידי הצבא והמשטרה) נעה בין 270 מיליון נשקים לבין 310 מיליון נשקים - כמעט כלי נשק חם לכל גבר אשה או ילד. עם זאת רק מיעוט מבין הבתים בארצות הברית מחזיקים נשק - סקר של מכון PEW בשנת 2013 מצא כי ב-37% ממשקי הבית בארצות הברית יש לפחות נשק אחד - 24% מהמשיבים אמרו שיש להם אקדח או רובה, 13% מהמשיבים אמרו כי מישהו אחר במשק הבית שלהם מחזיק כלי נשק חם. {{הערה|שם=pew2013}} סקר של מכון PEW משנת 2017 מצא כי 42% מהתושבים גרים במשק בית שיש בו נשק חם. 30% מתוך התושבים הבוגרים בארצות הברית אומרים שיש להם נשק, עוד כ-11% לא מחזיקים בנשק בעצמם אבל חיים עם אדם שמחזיק נשק. כ-36% מבין התושבים שאומרים שאין להם אקדח, אומרים שהם עשויים להיות פתוחים לרעיון של קניית אקדח בעתיד. 33% מהמבוגרים אומרים שהם לא מחזיקים אקדח או רובה ולא יכולים לראות את עצמם מחזיקים אקדח מתישהו בעתיד. {{הערה|שם=pew2017|[http://www.pewsocialtrends.org/2017/06/22/americas-complex-relationship-with-guns/ America’s Complex Relationship With Guns], An in-depth look at the attitudes and experiences of U.S. adults, Pew Research Center, JUNE 22, 2017}} |
| + | |
| + | הפער בין כמות הנשקים לבין זה שפחות מ-40% ממשקי הבית יש נשק מוסבר בכך שחלק מבעלי הרובים מחזיקים מלאי גדול של כלי נשק. בסקר משנת 2017 נמצא כי מבין המחזיקים בכלי נשק חם, כשליש מחזיקים כלי ירייה אחד, שליש מחזיקים 2-4 רובים והשליש הנותר מחזיקים 5 רובים או יותר. {{הערה|שם=pew2017}} סקר לאומי של כלי נשק שבוצע בידי Deborah Azreal מאוניברסיטת הארווארד מצאי כי 14% מבין בעלי הנשקים מחזיקים כ-50% מבין כלי הנשק. בגלל שכמות המחזיקים בכלי נשק מוערכבת בכ-שליש עד רבע מבין האוכלוסיה, פרוש הדבר הוא כי כ3-4% מתוך האוכלוסיה המבוגרת בארצות הברית מחזיקים כמחצית מתוך כ-270 מיליון כלי ירייה. {{הערה|שם=economist2017}} |
| | | |
| בעשרות השנים האחרונות יש ירידה בכמות משקי הבית המדווחים לסוקרים כי יש ברשותם אקדח או רובה. בשנת 1973 עמד נתון זה על 49% - כמעט חצי ממשקי הבית, עד 2010 ירדה כמות זו ל-34% ומאז הייתה עליה קלה ל-37%. יש ירידה גם בכמות המשיבים כי ברשותם יש אקדח או רובה - מ-29% בשנת 1980 לשיא שלילי של 22% בשנת 2010. {{הערה|שם=pew2013|[http://www.pewresearch.org/fact-tank/2013/06/04/a-minority-of-americans-own-guns-but-just-how-many-is-unclear/ A minority of Americans own guns, but just how many is unclear], Pew Research Center,JUNE 4, 2013}} | | בעשרות השנים האחרונות יש ירידה בכמות משקי הבית המדווחים לסוקרים כי יש ברשותם אקדח או רובה. בשנת 1973 עמד נתון זה על 49% - כמעט חצי ממשקי הבית, עד 2010 ירדה כמות זו ל-34% ומאז הייתה עליה קלה ל-37%. יש ירידה גם בכמות המשיבים כי ברשותם יש אקדח או רובה - מ-29% בשנת 1980 לשיא שלילי של 22% בשנת 2010. {{הערה|שם=pew2013|[http://www.pewresearch.org/fact-tank/2013/06/04/a-minority-of-americans-own-guns-but-just-how-many-is-unclear/ A minority of Americans own guns, but just how many is unclear], Pew Research Center,JUNE 4, 2013}} |
| | | |
− | תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. בשוויץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשוויץ והן בישראל נמצאות במקום גבוה יחסית במקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות. | + | כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם. 48% מהתושבים גדלו בבית שהיה בו נשק חם. כ-70% מהתושבים הבוגרים בארצות הברית ירו באקדח או רובה בשלב כלשהו בחייהם. דבר זה כולל 55% מתוך התושבים שאין להם נשק. {{הערה|שם=pew2017}} |
| + | |
| + | תומכים של החזקת נשק קל טוענים לפעמים כי יש מדינות מערביות שבהן יש תפוצה גבוהה של נשקים - כמו ישראל או שווייץ וטוענים כי דבר זה מצביע על חוסר קשר בין החזקת נשק לבין מקרי היפגעות מנשק. אולם בשתי המדינות הללו החזקת נשקים מבוצעת בעיקר על ידי חיילים לצרכים צבאיים. אין אפשרות קלה לקנות אקדחים או רובים כשהמטרה היא מניעת פשיעה, הגישה לנשק היא קשה יחסית, ואין נשיאה של הנשק כ"זכות חוקתית". נשק בידי חיילים בישראל מוגבל בעיקר לחיילים קרביים (שהם קבוצה קטנה יחסית מתוך כלל החיילים) או קצינים, ואילו חיילי מילואים או חיילים בסדיר שאינם קרביים אינם נושאים נשק, מלבד נשק זה עד לשנים האחרונות המדינה הגבילה את החזקת הנשקים בידי אזרחים. בשוויץ יש לתושבים נשק אבל הוא מאופסן לשם שימוש צבאי בשעת חירום ואין עידוד של נשיאת נשק בגלוי או החזקת נשק לשם צרכים אחרים, אין גישה קלה של האזרחים לנשק. כמו כן הן בשוויץ והן בישראל יש שיעור גבוה יחסית של מקרי מוות מירי ביחס למדינות מערביות אחרות. |
| | | |
− | ==הרוגים מנשק חם בארצות הברית== | + | ==השפעות של נשק חם בארצות הברית== |
| + | ===הרוגים מנשק חם בארצות הברית=== |
| [[קובץ:מקרי מוות מנשק חם.PNG|300px|ממוזער| כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש, נכון לשנת 2003. בארה"ב הנתון גבוה פי 7 ביחס למדינות עשירות אחרות. קיימים הפרשים של מאות אחוזים בין ארה"ב למדינות מערביות אחרות ביחס לכל סוגי ההרג בנשק חם - רצח, התאבדות ותאונות]] | | [[קובץ:מקרי מוות מנשק חם.PNG|300px|ממוזער| כמות מקרי המוות עקב נשק חם בשנה, ביחס לאוכלוסייה של 100 אלף איש, נכון לשנת 2003. בארה"ב הנתון גבוה פי 7 ביחס למדינות עשירות אחרות. קיימים הפרשים של מאות אחוזים בין ארה"ב למדינות מערביות אחרות ביחס לכל סוגי ההרג בנשק חם - רצח, התאבדות ותאונות]] |
| | | |
שורה 57: |
שורה 66: |
| | | |
| [[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, אך למעשה הוא מהווה רק את הסיבה השנייה בשכיחותה למוות שלא נגרם ממחלה בארצות הברית. במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי נמצאות [[תאונות דרכים]]. בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. נפגעים בתאונות אלה, בדומה לקורבנות ירי, הם בעלי גיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. עם זאת תאונות דרכים ממשיכות להיות הגורם מספר אחד למוות שלא עקב מחלה. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]]. | | [[נשק קל]] הוא גורם חשוב ובולט למוות בארצות הברית, אך למעשה הוא מהווה רק את הסיבה השנייה בשכיחותה למוות שלא נגרם ממחלה בארצות הברית. במקום הראשון לסיבות מוות טראומטי נמצאות [[תאונות דרכים]]. בשנת 2006 [[תאונות דרכים]] בארצות הברית גרמו למוות של כ-40 אלף איש בשנה, כלומר בשיעור גבוה ב-25% יותר מאשר כלל מקרי המוות עקב ירי. נפגעים בתאונות אלה, בדומה לקורבנות ירי, הם בעלי גיל נמוך יותר יחסית לנפגעים מ[[מחלות לב]] או [[מחלות סרטן]] ולכן התופעה גורמות לאובדן משמעותי של [[שנות חיים בריאות]] וכן לטראומה נפשית וחברתית גדולה הרבה יותר. לפי National Center for Injury Prevention and Control תאונות דרכים גבו כ-1,186,070 שנות חיים מדי שנה בארצות הברית, נכון ל-2006.<ref name="apta2010">Todd Litman, [http://www.apta.com/resources/reportsandpublications/Documents/APTA_Health_Benefits_Litman.pdf Evaluating Public Transportation Health Benefits] ,The American Public Transportation Association, 14 June 2010</ref> עד שנת 2013 הייתה ירידה בכמות ההרוגים בתאונות דרכים והן הרגו 35,369 בני אדם. עם זאת תאונות דרכים ממשיכות להיות הגורם מספר אחד למוות שלא עקב מחלה. כ-13 אלף בני אדם מתים בשנה מנשק חם עקב רצח ותאונות, כך שתאונות דרכים בארצות הברית הורגות פי 2.5 יותר בני אדם ביחס להיבט זה. [http://www.iii.org/fact-statistic/mortality-risk]. כמו בנושא הנשק הקל, לממשלה יכולת גבוהה מאד למנוע מוות עקב תאונות דרכים - ניתן להגדיל את כמות הנסועה והתאונות על ידי מדיניות של [[פרבור]] ולהקטין אותה על ידי מדיניות שמצמצמת תנועה מנועית על ידי [[עירוניות מתחדשת]]. במדינות אירופאיות רבות החלו ליישם בשנים האחרונות את [[חזון אפס תאונות דרכים]]. נקודת דמיון נוספת של תאונות דרכים ונשק היא פעילות של [[לובי פוליטי]] מאסיבי של [[תעשיית המכוניות]] ושל [[תעשיית הנשק הקל]] וכן שימוש במנגנונים של [[תעמולה]] כדי למנוע צעדי [[רגולציה]] ולשמור על דעת קהל אוהדת לתעשייה, בדומה לפעולות שנקטו בעבר [[חברות הטבק]] ביחס ל[[הכחשת נזקי העישון]]. |
− | ==תעשיית הנשק בארצות הברית==
| |
− | תעשיית הנשק בארצות הברית גדלה עם השנים במונחים של מכירות. בשנת 2014 תעשייה זו מכרה 4.2 מיליון כלי ירייה, ובשנת 2015 כמות זו גדלה ל 8.9 מיליון כלי ירייה. במונחים של מספר מועסקים תעשיית הנשק היא היא קטנה יחסית . דו"ח של תעשיית הנשק עצמה, טוען שהיא תומכת ב-141 אלף משרות - שהם פחות מ 0.1 אחוז מבין המועסקים בארצות הברית. {{הערה|שם=economist2017|[https://www.economist.com/blogs/democracyinamerica/2017/11/small-group-committed-citizens-0 The outsize influence of the gun lobby],האקונומיסט, Nov 28th 2017}}
| |
− |
| |
− | מחקר של Victoria Smith ועמיתים אחרים מאוניברסטית בוסטון שהתפרסם בשנת 2017 מצא כי [[אוליגופול|מספר קטן של חברות]] שולט בשוק הנשק. מעל מחצית מבין 4.4 מיליון האקדחים שיוצרו לשם שימוש בארצות הברית עצמה בשנת 2015 יוצרו על ידי שתי חברות נשק Sturm Ruger ו-Smith & Wesson. מבין 3.7 הרובים שיוצרו בשנה זו למכירה בארצות הברית כמחצית יוצרוה על ידי שלוש חברות נשק : Remington, Sturm Ruger, ו-Savage Arms.{{הערה|שם=economist2017}}
| |
| | | |
− | ==יחס לרובים וחשיפה לאלימות מרובים== | + | ===מעשי טבח - ירי המוני=== |
− | ===החזקת נשק וחשיפה לנשק===
| + | במשך השנים היו בארצות הברית מספר מקרים בולטים של ירי המוני על בני אדם באמצעות נשק חם. מגמה זו גוברת בשנים האחרונות - עם יותר אירועי ירי ויותר נפגעים. לרוב הדברים נבעו עקב בעיות נפשיות, שנאה גזענית או התפתחות שנאה על רקע רומנטי או חברתי. בכל המקרים האלה קלות הגישה לנשק חם, שיחקה תפקיד מרכזי ביכולת של הרוצחים לתעל את הכעס או השנאה שלהם לרצח של מספר גדול של בני אדם. להלן רשימה חלקית בלבד של מעשי טבח אלה. לדוגמה רק בשנת 2016 לבדה בוצעו בארצות הברית 14 מקרים של מעשי ירי המוני. [https://en.wikipedia.org/wiki/Category:2016_mass_shootings_in_the_United_States] |
− | סקר של מכון PEW משנת 2017 מצא כי 42% מהתושבים גרים במשק בית שיש בו נשק חם. 30% מתוך התושבים הבוגרים בארצות הברית אומרים שיש להם נשק, עוד כ-11% לא מחזיקים בנשק בעצמם אבל חיים עם אדם שמחזיק נשק. כ-36% מבין התושבים שאומרים שאין להם אקדח, אומרים שהם עשויים להיות פתוחים לרעיון של קניית אקדח בעתיד. 33% מהמבוגרים אומרים שהם לא מחזיקים אקדח או רובה ולא יכולים לראות את עצמם מחזיקים אקדח מתישהו בעתיד. {{הערה|שם=pew2017|[http://www.pewsocialtrends.org/2017/06/22/americas-complex-relationship-with-guns/ America’s Complex Relationship With Guns], An in-depth look at the attitudes and experiences of U.S. adults, Pew Research Center, JUNE 22, 2017}}
| |
− | | |
− | כמעט שני שליש מהתושבים בארצות הברית חיו בשלב כלשהו של חייהם בבית שהיה בו נשק חם. 48% מהתושבים גדלו בבית שהיה בו נשק חם. כ-70% מהתושבים הבוגרים בארצות הברית ירו באקדח או רובה בשלב כלשהו בחייהם. דבר זה כולל 55% מתוך התושבים שאין להם נשק. {{הערה|שם=pew2017}}
| |
− | | |
− | בעוד שרבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש, יש פערים ניכרים בנושא זה בין אזרחים שונים. 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי איימו בנשק או הפחידו אותם או מישהו ממשפחתם באמצעות אקדח או רובה. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאד בארצות הברית כיום. {{הערה|שם=pew2017}}
| |
− | | |
− | ===השקפות לגבי נשקים חמים===
| |
− | יש נושאים שבהם יש פערים גבוהים בין אנשים שיש להם נשק (כ-30% מהאוכלוסייה) לבין שאר האוכלוסייה, ויש גם תחומי נשק שבהם רוב האוכלוסייה לא רואה בעיה. עם זאת בסקר של מכון PEW משנת 2017 נמצא כי יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}}
| |
− | | |
− | ==מעשי טבח - ירי המוני== | |
− | במשך השנים ובמיוחד במהלך השנים האחרונות, היו בארצות הברית מספר מקרים בולטים של ירי המוני על בני אדם באמצעות נשק חם. לרוב הדברים נבעו עקב בעיות נפשיות, שנאה גזענית או התפתחות שנאה על רקע רומנטי או חברתי. בכל המקרים האלה קלות הגישה לנשק חם, שיחקה תפקיד מרכזי ביכולת של הרוצחים לתעל את הכעס או השנאה שלהם לרצח של מספר גדול של בני אדם. להלן רשימה חלקית בלבד של מעשי טבח אלה. לדוגמה רק בשנת 2016 לבדה בוצעו בארצות הברית 14 מקרים של מעשי ירי המוני. [https://en.wikipedia.org/wiki/Category:2016_mass_shootings_in_the_United_States] | |
| | | |
| *''' הירי מהמגדל של אוניברסיטת טקסס''' - ב-1 באוגוסט 1966, צ'ארלס ג'וזף ויטמן, שהיה צלף צבאי בעברו, ביצע מסע רצח מקומת התצפית של המגדל המרכזי באוניברסיטת טקסס באוסטין. סך הכל רצח ויטמן 18 בני אדם (כולל את אשתו ואמו אותן רצח מספר שעות קודם לכן) ופצע 31 אנשים נוספים. לאחר 96 דקות של ירי הצליחה המשטרה לירות ברוצח. | | *''' הירי מהמגדל של אוניברסיטת טקסס''' - ב-1 באוגוסט 1966, צ'ארלס ג'וזף ויטמן, שהיה צלף צבאי בעברו, ביצע מסע רצח מקומת התצפית של המגדל המרכזי באוניברסיטת טקסס באוסטין. סך הכל רצח ויטמן 18 בני אדם (כולל את אשתו ואמו אותן רצח מספר שעות קודם לכן) ופצע 31 אנשים נוספים. לאחר 96 דקות של ירי הצליחה המשטרה לירות ברוצח. |
שורה 89: |
שורה 83: |
| * '''פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו''' - התבצע ב-12 ביוני 2016, ב"פּוֹלְס" (Pulse), מועדון לילה ומקום מפגש פופולרי של הקהילה הגאה בעיר אורלנדו, פלורידה. הפיגוע, בו נרצחו 49 בני אדם ונפצעו 58, זו הייתה התקרית הקטלנית ביותר נגד הקהילה הלהט"בית בהיסטוריה האמריקאית. הרוצח היה עומר סדיק מאטין, מוסלמי ממוצא אפגני יליד ניו יורק, אשר עבד כמאבטח ונשא נשק ברישיון. מאטין נהרג מחילופי יריות במהלך פעולת ההשתלטות של היחידה לא ברור אם הרקע לרצח הוא טרור איסלמי או שנאה על רקע הומופובי. | | * '''פיגוע הירי במועדון הלהט"ב באורלנדו''' - התבצע ב-12 ביוני 2016, ב"פּוֹלְס" (Pulse), מועדון לילה ומקום מפגש פופולרי של הקהילה הגאה בעיר אורלנדו, פלורידה. הפיגוע, בו נרצחו 49 בני אדם ונפצעו 58, זו הייתה התקרית הקטלנית ביותר נגד הקהילה הלהט"בית בהיסטוריה האמריקאית. הרוצח היה עומר סדיק מאטין, מוסלמי ממוצא אפגני יליד ניו יורק, אשר עבד כמאבטח ונשא נשק ברישיון. מאטין נהרג מחילופי יריות במהלך פעולת ההשתלטות של היחידה לא ברור אם הרקע לרצח הוא טרור איסלמי או שנאה על רקע הומופובי. |
| * '''הטבח בסטריפ של לאס וגאס''' - התרחש ב-1 באוקטובר 2017, אדם חמוש בנשק אוטומטי פתח באש מהקומה ה-32 של מלון "מפרץ מאנדליי" לעבר קהל של 22,000 בני אדם בפסטיבל מוזיקת קאנטרי בסטריפ של לאס וגאס, נבאדה. היורה, גבר לבן בן 64 בשם סטיבן קרייג פאדוק, נמצא מת בחדר המלון שלו לאחר שירה בעצמו למוות. בטבח נרצחו למעלה מ-59 בני אדם ולמעלה מ-527 נפצעו. | | * '''הטבח בסטריפ של לאס וגאס''' - התרחש ב-1 באוקטובר 2017, אדם חמוש בנשק אוטומטי פתח באש מהקומה ה-32 של מלון "מפרץ מאנדליי" לעבר קהל של 22,000 בני אדם בפסטיבל מוזיקת קאנטרי בסטריפ של לאס וגאס, נבאדה. היורה, גבר לבן בן 64 בשם סטיבן קרייג פאדוק, נמצא מת בחדר המלון שלו לאחר שירה בעצמו למוות. בטבח נרצחו למעלה מ-59 בני אדם ולמעלה מ-527 נפצעו. |
| + | * '''הטבח בבית הספר התיכון בפארקלנד, פלורידה''' - התרחש ב-14 בפבוראר 2018, היורה היה בן 19, תלמיד לשעבר שסולק עקב בעיות משמעת. הוא ירה למוות ב-17 תלמידים ופצע לפחות 10 אחרים. [https://news.walla.co.il/item/3135539] |
| + | |
| + | ===חשיפה לאלימות מרובים ויצירת תרבות פחד=== |
| + | בעוד שרבים מתושבי ארצות הברית רואים בנשיאת נשק מקור לגאווה ותחושה של חופש, יש פערים ניכרים בנושא זה בין אזרחים שונים. מלבד ההשפעה של מי שנרצחו מירי, תרבות הנשק משפיעה על גם על מעגלים רחבים יותר - 44% מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית טוענים כי הם מכירים באופן אישי מישהו שנורה בטעות או במכוון על ידי נשק חם. כמעט רבע מהתושבים הבוגרים (23%) טוענים כי הפחידו עם נשק או איימו בנשק או עליהם או על מישהו ממשפחתם. חצי מהתושבים רואים באלימות מנשק חם בעיה גדולה מאד בארצות הברית כיום. {{הערה|שם=pew2017}} |
| + | |
| + | מקרי הירי ההמונייים והחשיפה של כלי נשק רבים תורמים לכך שקיימת בארצות הברית תרבות של פחד - לדוגמה יש שכונות של שחורים שבהם לבנים ממעטים להכנס, ולהפך. יש מקומות שבהם מומלץ לתיירים לא להכנס בשעות הלילה וכו'. תרבות הפחד נתרמת גם על ידי ריבוי דיווחים על ירי ועל מעשי פשיעה בחדשות. בנוסף לכך מקרי ירי המוניים תורמים עוד יותר לפחד. פחד זה תורם לכך שאנשים קונים אקדחים כדי להגן על עצמם ועל משפחתם. |
| | | |
| ==פוליטיקה של נשק בארצות הברית== | | ==פוליטיקה של נשק בארצות הברית== |
| [[פוליטיקה של נשק בארצות הברית]] מוגדרת בעיקר על ידי שתי קבוצות - האחת היא קבוצות אזרחים ופוליטיקאים הפועלים למען הטלת מגבלות על רכישה ונשיאה של נשק. הקבוצה השנייה מורכבת מתומכי נשיאת נשק הרואה בו זכות אדם חשובה, וכן מלובי של [[חברות הנשק]]. קבוצות הפעילים לא מסכימות על ההשפעה של נשיאת נשק ומגבלות לצמצום נשיאת נשקים על פשיעה ועל בטחון הציבור. לעומת נימוקים אידאולוגיים אלה, הלובי של חברות הנשק מעוניין תמיד להגדיל את כמות המכירות של נשקים, תחמושת ושירותים נלווים (כמו מטווחים, תחרויות ירי, נרתיקי אקדחים ועוד) ולכן הוא תמיד תומך בצעדים להקלה על שיווק של נשק. | | [[פוליטיקה של נשק בארצות הברית]] מוגדרת בעיקר על ידי שתי קבוצות - האחת היא קבוצות אזרחים ופוליטיקאים הפועלים למען הטלת מגבלות על רכישה ונשיאה של נשק. הקבוצה השנייה מורכבת מתומכי נשיאת נשק הרואה בו זכות אדם חשובה, וכן מלובי של [[חברות הנשק]]. קבוצות הפעילים לא מסכימות על ההשפעה של נשיאת נשק ומגבלות לצמצום נשיאת נשקים על פשיעה ועל בטחון הציבור. לעומת נימוקים אידאולוגיים אלה, הלובי של חברות הנשק מעוניין תמיד להגדיל את כמות המכירות של נשקים, תחמושת ושירותים נלווים (כמו מטווחים, תחרויות ירי, נרתיקי אקדחים ועוד) ולכן הוא תמיד תומך בצעדים להקלה על שיווק של נשק. |
| | | |
− | תומכים במגבלות על הפצת נשק טוענים כי זכויות נשיאת נשק רחבות או לא מוגבלות, מונעות מהממשלה לקיים את חובתה בהספקת בטחון לתושבים. תומכי נשיאת הנשק טוענים כי נשיאת נשק חם חשובה לשם הגנה עצמית, ציד, פעילות ספורט וכהגנה מפני עריצות השלטון. תומכים בהטלת מגבלות על נשק טוענים כי שמירה על כך שנשקים לא יגיעו לידי פושעים תגרום לקהילות בטוחות יותר, בעוד שתומכי הנשק החופשי טועני כי החזקת נשק בידי אזרחים שומרי חוק מקטינה את הפשיעה. | + | תומכים במגבלות על הפצת נשק טוענים כי זכויות נשיאת נשק רחבות או לא מוגבלות, מונעות מהממשלה לקיים את חובתה בהספקת בטחון לתושבים. תומכי נשיאת הנשק טוענים כי נשיאת נשק חם חשובה לשם הגנה עצמית, ציד, פעילות ספורט וכהגנה מפני עריצות השלטון. תומכים בהטלת מגבלות על נשק טוענים כי שמירה על כך שנשקים לא יגיעו לידי פושעים תגרום לקהילות בטוחות יותר, בעוד שתומכי הנשק החופשי טוענים כי החזקת נשק בידי אזרחים שומרי חוק מקטינה את הפשיעה. |
| | | |
− | העדר מגבלות על נשיאת נשק, מעוגנת בתיקון השני לחוקת ארצות הברית משנת 1791 ובשנת 1868 אומץ התיקון הארבע עשר לחוקה. ההשפעה של שני החוקים אלה על פוליטיקה של נשק בארצות הברית הייתה מהותית. בשנת 2008 ו-2010 החלטות של בית המשפט העליון קבעו כי זכותם של אזרחים לשאת נשק לשם הגנה עצמית. | + | העדר מגבלות על נשיאת נשק, מעוגנת בתיקון השני לחוקת ארצות הברית משנת 1791 ובשנת 1868 אומץ התיקון הארבע עשר לחוקה. ההשפעה של שני החוקים אלה על פוליטיקה של נשק בארצות הברית הייתה מהותית. בשנת 2008 ו-2010 החלטות של בית המשפט העליון בארצות הברית קבעו כי זכותם של אזרחים לשאת נשק לשם הגנה עצמית. |
| | | |
− | כאמור, למרות שיש נושאים שבהם יש רוב מוצק בציבור בעד הגבלות על נשק, כמו סוגים מסוכנים במיוחד של נשק או מכירת נשק לבעלי בעיות נפשיות, ולמרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק.
| + | יש נושאים שבהם יש פערים גבוהים בין אנשים שיש להם נשק (כ-30% מהאוכלוסייה) לבין שאר האוכלוסייה, ויש גם תחומי נשק שבהם רוב האוכלוסייה לא רואה בעיה. עם זאת בסקר של מכון PEW משנת 2017 נמצא כי יש מספר נושאים של הגבלות ברכישת נשק שבהם יש הסכמה רחבה בקרב כלל האוכלוסייה ואין בהם פערים בין בעלי אקדחים לבין שאר האוכלוסייה. לדוגמה 89% אחוז מהאזרחים הבוגרים בארצות הברית מתנגדים למכירת נשק לאנשים עם בעיות נפשיות, ואין הבדל בתחום זה בין בעלי אקדחים לשאר הציבור. 84% בעד ביצוע בדיקות רקע על קונים של נשק בעת ירידי נשק. ועל מגבלות שונות של נשק. בנושאים אחרים יש פערים בין הציבורים אבל עדיין יש תמיכה ציבורית רחבה בקיומם - כמו איסור מכירה של רובי-סער (68%), קיום בסיס נתונים על מכירות נשקים (71%), ואיסור מכירה של מחסניות גדולות (65%) {{הערה|שם=pew2017}} למרות שהסכמה זו חוצת מחנות, הם אינם מקודמים עקב לובי פוליטי של חברות הנשק. |
| | | |
| בשנת 1996 הקונגרס בארצות הברית העביר את "התיקון של דיקי" שקבע כי למרכז לבקרה ולמניעת מחלות (CDC) הגוף המרכזי בארצות הברית שחוקר [[רפואה מונעת|כיצד למנוע מחלות ופציעות]] אסור לחקור היבטים של מגבלות על נשק. הגבלות דומות הוטלו על סוכניות ממשלתיות נוספות. התוצאה היא שהתקצוב הממשלתי למחקרים ומחקרים על נשק חם ירדו באופן חד מאד. במאמר בירחון הרפואי JAMA נכתב כי "שימוש אלים בנשקים חמים הרג בערך אותו מספר אנשים כזיהום דלקתי. עם זאת, המימון למחקר... [בנושא זה] היה בערך 0.7% מהמימון לזיהום דלקתי, ונפח הפרסומים היה בערך 4%." מניעת המחקר משרתת אינטרסים של חברות הנשק משום שכאשר מושמעים טיעונים בעד מגבלות נשק, מושמעת הטענה שאין מספיק מידע כדי לתמוך בעמדה לכאן או לכאן. | | בשנת 1996 הקונגרס בארצות הברית העביר את "התיקון של דיקי" שקבע כי למרכז לבקרה ולמניעת מחלות (CDC) הגוף המרכזי בארצות הברית שחוקר [[רפואה מונעת|כיצד למנוע מחלות ופציעות]] אסור לחקור היבטים של מגבלות על נשק. הגבלות דומות הוטלו על סוכניות ממשלתיות נוספות. התוצאה היא שהתקצוב הממשלתי למחקרים ומחקרים על נשק חם ירדו באופן חד מאד. במאמר בירחון הרפואי JAMA נכתב כי "שימוש אלים בנשקים חמים הרג בערך אותו מספר אנשים כזיהום דלקתי. עם זאת, המימון למחקר... [בנושא זה] היה בערך 0.7% מהמימון לזיהום דלקתי, ונפח הפרסומים היה בערך 4%." מניעת המחקר משרתת אינטרסים של חברות הנשק משום שכאשר מושמעים טיעונים בעד מגבלות נשק, מושמעת הטענה שאין מספיק מידע כדי לתמוך בעמדה לכאן או לכאן. |
שורה 103: |
שורה 103: |
| | | |
| ==טיעונים בעד ונגד נשק חם בארצות הברית== | | ==טיעונים בעד ונגד נשק חם בארצות הברית== |
− | ===השפעת הנשק הקל על מניעת פשיעה ומקרי רצח=== | + | ===השפעת כלי ירייה על מניעת פשיעה ועל מקרי רצח=== |
− | אחד הטיעונים הנפוצים לטובת החזקת נשק קל הוא שהוא נועד כדי להרתיע פושעים או כדי למנוע פשע בעת התרחשותו, דבר המכונה "Home defense". | + | אחד הטיעונים הנפוצים לטובת החזקת כלי ירייה הוא שרובים ואקדחים מסייעים להפחית פשיעה כדי להרתיע פושעים או כדי למנוע פשע בעת התרחשותו, דבר המכונה "Home defense". |
| | | |
− | כמות הפשיעה בארצות הברית גבוה למדי, וכך גם כמות מקרי הרצח הכללית ומקרי הרצח כתוצאה מירי. אם ניתן ללמוד משהו מהשוואה למדינות מערביות נוספות הוא שמאות שנים של תפוצת נשק בארצות הברית לא הובילה לכמות פשיעה נמוכה יותר. מחקרים שמנתחים השפעת תפוצה של נשק חם בארצות הברית מראים שעל כל מקרה של מניעת פשיעה יש מקרים רבים אחרים שבהם הנשק גורם לרצח, לתאונות ולאיומים על בני משפחה. מחקרים אחרים מצביעים על כך שאזרחים שומרי חוק שמנסים לאיים על פושעים עם נשק הם בעלי סיכון מוגבר להיפגע מירי של פושעים לעומת אזרחים שומרי חוק חסרי נזק. ההתמקדות של ארצות הברית במניעת פשיעה על ידי שילוב של נשקים ושל עונשים וצעדים משפטיים באים על חשבון ניסיונות מניעה אחרים של פשיעה כמו חינוך, עיצוב בטוח יותר של רחובות, ביטוח לאומי להקלת עוני, הדגשת ערכים של סולידריות וקבלת האחר במקום ערכים של תחרותיות וגזענות, וצעדים נוספים. | + | כמות הפשיעה בארצות הברית גבוה למדי, וכך גם כמות מקרי הרצח הכללית ומקרי הרצח כתוצאה מירי. השוואה למדינות מערביות נוספות מצביעה על כך שמאות שנים של תפוצת נשק בארצות הברית לא הובילה לכמות פשיעה נמוכה יותר. מחקרים שמנתחים השפעת תפוצה של נשק חם בארצות הברית מראים שעל כל מקרה של מניעת פשיעה יש מקרים רבים אחרים שבהם הנשק גורם לרצח, לתאונות ולאיומים על בני משפחה. מחקרים אחרים מצביעים על כך שאזרחים שומרי חוק שמנסים לאיים על פושעים עם נשק הם בעלי סיכון מוגבר להיפגע מירי של פושעים לעומת אזרחים שומרי חוק חסרי נזק. ההתמקדות של ארצות הברית במניעת פשיעה על ידי שילוב של נשקים ושל עונשים וצעדים משפטיים באים על חשבון ניסיונות מניעה אחרים של פשיעה כמו חינוך, עיצוב בטוח יותר של רחובות, ביטוח לאומי להקלת עוני, הדגשת ערכים של סולידריות וקבלת האחר במקום ערכים של תחרותיות וגזענות, וצעדים נוספים. |
| | | |
| מחקר משנת 1987 של 626 מקרי ירי בבתי מגורים או לידם בערים בארצות הברית, מצא כי על כל מקרה ירי שהיה מוצדק מבחינה חוקית, או שימש לשם הגנה עצמית, היו 4 מקרים של ירי בלתי מכוון, 7 מקרים של תקיפה לא חוקית או רצח, ו-11 מקרים של התאבדות וניסיונות-התאבדות. מעל 50% ממשקי הבית בארצות הברית מודים שברשותם כלי נשק. מחקר אחר משנת 2004 מצא שללא תלות בסוג הנשק, נהלי האפסון, או מספר כלי הנשק שיש בבית, החזקת כלי נשק חם בבית מקושרת לסיכון מוגבר להתאבדות או לרצח בבית. מחקר מ-2005, מצא שאנשים שיש להם כלי נשק ומנצלים את בני\ בנות זוגם הם בעלי סיכון גבוה יותר לאיים על בני או בנות הזוג.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html] | | מחקר משנת 1987 של 626 מקרי ירי בבתי מגורים או לידם בערים בארצות הברית, מצא כי על כל מקרה ירי שהיה מוצדק מבחינה חוקית, או שימש לשם הגנה עצמית, היו 4 מקרים של ירי בלתי מכוון, 7 מקרים של תקיפה לא חוקית או רצח, ו-11 מקרים של התאבדות וניסיונות-התאבדות. מעל 50% ממשקי הבית בארצות הברית מודים שברשותם כלי נשק. מחקר אחר משנת 2004 מצא שללא תלות בסוג הנשק, נהלי האפסון, או מספר כלי הנשק שיש בבית, החזקת כלי נשק חם בבית מקושרת לסיכון מוגבר להתאבדות או לרצח בבית. מחקר מ-2005, מצא שאנשים שיש להם כלי נשק ומנצלים את בני\ בנות זוגם הם בעלי סיכון גבוה יותר לאיים על בני או בנות הזוג.[http://library.med.utah.edu/WebPath/TUTORIAL/GUNS/GUNSTAT.html] |