שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[קובץ:Ouroboros.png|ממוזער|אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו,  סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע]]

[[קובץ:Ouroboros.png|ממוזער|אורובורוס - נחש או דרקון שאוכל את זנבו. בין יתר המשמעותיות שלו,  סמל זה מתאר היבטים מחזוריים והתחדשות שקיימים בטבע]]

'''כלכלת מצב יציב''' (Steady state economy) היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

'''כלכלת מצב יציב''' (באנגלית: '''Steady state economy''') היא [[כלכלה]] שנמצאת בגודל קבוע יחסית. יש בה [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]], [[צריכה כלכלית]] יציבה, שנשארים בתוך [[יכולת נשיאה]] של [[המערכת האקולוגית]]. כלכלת מצב יציב יכולה להתייחס לכלל הכלכלה העולמית, לכלכלה לאומית, עירונית, אזורית וכו'. כלכלת מצב יציב נתפסת כרעיון מרכזי לשם הגעה ל[[קיימות]], ו[[כלכלה בת קיימא]] והיא מהווה מושג מרכזי ב[[כלכלה אקולוגית]]. כלכלת מצב יציב מנוגדת עם [[צמיחה כלכלית]] ועם [[גידול אוכלוסין]] וכן עם רעיונות להשגת [[פיתוח בר קיימא]] על ידי [[דה-קפלינג]].

כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קלה ממצב זה.   

כלכלה מצב יציב נמצאת  ב[[מצב יציב]] או בקרבתו. על פי הגדרת המונח "מצב יציב", כלכלה הנמצאת בו, אמורה לחזור ולשוב אל המצב היציב אם קיימת הפרעה חיצונית שגורמת לה לסטיה קלה ממצב זה.   

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  

יש לשים לב כי המונח "כלכלת מצב יציב" פותח ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] במשמעות אחרת על ידי [[רוברט סולו]] Trevor Swan ב[[מודל צמיחה אקסוגני|מודל צמיחה מאקרו-כלכלי]] בעל תפיסה נאו-קלאסית. במודל זה הכלכלה צומחת בגלל גידול בכמות ה[[הון פיזי|הון הפיזי]], עד לשלב שבו כמות ההון שמושקעת שווה בגודלה לכמות השחיקה של הון והכלכלה מגיעה לשיווי משקל שבו היא לא צומחת יותר אלא אם כן ישנם שינויים טכנולוגיים.  

==הגדרה==

==הגדרה==

==גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית==

==גבולות לגידול אוכלוסין ולצמיחה כלכלית==

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו כלכלה|מאקרו כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה היתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

פיתוח הרעיון של כלכלת מצב יציב באה כהמשך למחשבה שקיימים [[גבולות לצמיחה (ספר)|גבולות לצמיחה]] - הן ל[[צמיחה כלכלית]] לנפש והן ל[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. במשך מספר עשורים, המדיניות [[מאקרו-כלכלה|מאקרו-כלכלית]] כמעט בכל המדינות מכוונת לעבר גידול של ה[[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] - כלומר [[צמיחה כלכלית]].<ref> Victor, Peter. 2008. ''Managing without Growth: Slower by Design, Not Disaster''. Edward Elger Publishing Limited, Cheltenham, U.K.</ref>. מטרה דומה הייתה קיימת לפחות מאז [[המהפכה התעשייתית]] כאשר מדינות רבות רצו להגדיל את הייצור של הכלכלה שלהן, וכן את עוצמת הצבאות שלהן שהתחזקו עקב גידול כזה בייצור וגם עקב גידול האוכלוסייה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

קיימות עלויות והשפעות לוואי קשות למדיניות של המשך הצמיחה. השפעות כוללות לדוגמה החרפה של [[שינויי אקלים]], [[הרס בתי גידול|הרס נרחב של בתי גידול]] ו[[הכחדת מינים]], דלדול של [[משאבי טבע]] חיוניים, [[זיהום]], תחרות מוגברת על המשאבים שנותרו. כלכלנים, סוציולוגים, מדענים ופילוסופים רבים טענו כי קיימים גבולות ביופיזיקליים לצמיחה הכלכלית ולצמיחת האוכלוסייה, וערערו על הצורך והתועלת שבהמשך הצמיחה.  

תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לאתגרים אלה, אבל מציינים כי המשך הצמיחה (וקבלת הרעיון של צמיחה אין סופית) בעולם שהוא סופי הוא לא דבר אפשרי, על כן עדיף להתמודד עם האתגרים מוקדם ככל האפשר, כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פיתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב שואפים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה חלקה.  

תומכי כלכלת מצב יציב מודעים לאתגרים אלה, אבל מציינים כי המשך הצמיחה (וקבלת הרעיון של צמיחה אין סופית) בעולם שהוא סופי הוא לא דבר אפשרי, על כן עדיף להתמודד עם האתגרים מוקדם ככל האפשר, כל עוד יש בידנו שפע יחסי של משאבים, ידע ואנרגיה מאשר לדחות את פיתרון הבעיה למועד לא ידוע מתוך תקוות שווא שהיא תתפוגג מעצמה. תומכי כלכלת מצב יציב שואפים לייצר כלכלה יעילה יותר מבחינה אנרגטית וניצול חומרים כדי לאפשר מעבר לכלכלה כזו בצורה חלקה.  

נקודת המחלוקת העיקרית בכלכלת מצב יציב נוגעת למוטיביצה לקיים אותה. תומכי כלכלת מצב יציב טוענים שהכלכלה היום היא בלתי יציבה - בדומה לאדם שיש לו גידול סרטני וצריך לעבור טיפול כימותרפי. מתנגדי הגישה נוקטים בדרך כלל ב[[הכחשה]] - בדומה לאדם שמכחיש שיש לו גידול, או שטוען שאם הכאבים יתחזקו אז הוא ילך להבדק. גישה עוד יותר קיצונית טוענת שבכל מצב בני האדם, האנושות או ה[[שוק]] אינם יכולים לטעות לעולם והעובדה שהם שרדו עד היום מוכיחה שהם יוכלו לצאת מכל מצב. (טענה זו מתעלמת מ[[התמוטטות (ספר)|חברות עבר שנכחדו]] בעקבות משבר סביבתי-חברתי.)

נקודת המחלוקת העיקרית בכלכלת מצב יציב נוגעת למוטיבציה לקיים אותה. תומכי כלכלת מצב יציב טוענים שהכלכלה היום היא בלתי יציבה - בדומה לאדם שיש לו גידול סרטני וצריך לעבור טיפול כימותרפי. מתנגדי הגישה נוקטים בדרך כלל ב[[הכחשה]] - בדומה לאדם שמכחיש שיש לו גידול, או שטוען שאם הכאבים יתחזקו אז הוא ילך להבדק. גישה עוד יותר קיצונית טוענת שבכל מצב בני האדם, האנושות או ה[[שוק]] אינם יכולים לטעות לעולם והעובדה שהם שרדו עד היום מוכיחה שהם יוכלו לצאת מכל מצב. (טענה זו מתעלמת מ[[התמוטטות (ספר)|חברות עבר שנכחדו]] בעקבות משבר סביבתי-חברתי).

תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר ל[[תהליכים]] ובמיוחד אין חשיבות ל[[תהליכים בלתי הפיכים]]. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף ל[[גורם מסרטן]] עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאראיים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להתרגם גם להתייקרות מזון, [[אבטלה]] ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר [[התמוטטות]].

תשובות מרגיעות רבות הטוענות כי כלכלת מצב היא בעצם דבר מיותר מניחות בדרך כלל (באופן משתמע) כי תמיד יהיה מספיק זמן, ידע, אנרגיה, משאבים, הזדמנויות ויכולות כדי לתקן בעיות אם בעיות אלה יצוצו. לדוגמה אם הנפט יתייקר השוק יחפש וימצא לו חלופות. אם החלופות האלה יתייקרו נמצא להם תחליף אחר. בדרך כלל מודלים פורמליים או בלתי פורמליים של טיעונים אלה מניחים שאין חשיבות לזמן - כלומר ל[[תהליכים]] ובמיוחד אין חשיבות ל[[תהליכים בלתי הפיכים]]. בניגוד לכך במצבים אמיתיים של משבר, ללא הערכות מוקדמת אנחנו לא תמיד יכולים להגיב בזמן. לדוגמה אם הולך רגל מתפרץ בכביש אין לנו בהכרח מספיק זמן כדי לעצור. כאשר מישהו נחשף ל[[גורם מסרטן]] עד שמגלים את הבעיה לא בהכרח ניתן לעזור לחולה. במצבים חברתיים משבר לא בהכרח ניתן לפתרון על ידי טכנולוגיה ושווקים - לפעמים המשבר מחריף את התנאים של עצמו - לדוגמה משבר כלכלי עקב בעיה סביבתית הגורם למלחמה המחריפה את הבעיה הסביבתית. מחסור בנפט לא חייב להיתרגם בהכרח לעוד לוחות סולאריים או פיתוח של טכנולוגיות חדשות - הוא יכול להיתרגם גם להתייקרות מזון, [[אבטלה]] ועוד שמובילים למלחמה או לשחיתות שגורמים לעוד בזבוז אנרגיה או לפגיעה נוספת במקורות אנרגיה ומזון. דוגמאות ראו בספר [[התמוטטות]].

מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים בדרך כלל שני טיעונים עיקריים:  

מבקרים של הגישה של [[גבולות לצמיחה]] ושל כלכלת מצב יציב מציגים בדרך כלל שני טיעונים עיקריים:  

דיקפלינג פרושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דה-קפלינג. כדוגמה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (resource intensity ) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש ב[[דלק מחצבי]] גדלו ב-80% מאז 1970.  

דיקפלינג פרושו להשיג תפוקות כלכליות גבוהות יותר באמצעות תשומות נמוכות יותר של חומרים ושל אנרגיה. תומכים בתאוריה זו מצביעים על מעבר לכלכלת מידע כהוכחה להצלחה של גישה זו. הראיות מראות כי כלכלות הצליחו להגיע להצלחה מסויימת של דה-קפלינג. כדוגמה, כמות הפחמן הדו חמצני שנפלטה לכל דולר תוצר ירדה לאורך השנים. אבל הצלחות אלה התרחשו במקביל לעליה בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג). כך שלמרות שהיו ירידות בעוצמת השימוש בחומרים (resource intensity ) של התמ"ג, הכלכלות עדיין צורכות משאבים רבים יותר. כך שפליטות של פחמן דו חמצני כתוצאה משימוש ב[[דלק מחצבי]] גדלו ב-80% מאז 1970.  

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דיקלפניג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

הן אופטימיסטים טכנולוגיים והן תומכים של דה-קפילנג מסתמכים על ייעול השימוש במשאבים כדרך להקטין את הבעיות הקשורות בצמיחה כלכלית, אבל ההיסטוריה מראה כי כאשר יש התקדמות טכנולוגית שמשפרת את היעילות של שימוש במשאב, הדבר מוביל גם להוזלת מחירו, דבר זה גורם לכך שקצב הצריכה של המשאב לא יורד בקצב החזוי מבחינה טכנית, ויש גם מקרים שקצב הצריכה אפילו עולה. דבר זה מכונה [[פרדוקס ג'בונס]].

בספר [[שגשוג ללא צמיחה]] מבקר הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]]. זוהי משוואת זהות [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של [[אוכלוסיה|גודל האוכלוסייה]] (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T - כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של מוצרים בשווי דולר אחד - בממוצע. ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב, מתמקד בהורדת ההשפעה הסביבתית דרך הרכיב הטכנולוגי - לדוגמה מכוניות יעילות יותר, יותר [[תחבורה ציבורית]] וכדומה. מצד שני ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A וP. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P וA יוכלו להמשיך ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

בספר [[שגשוג ללא צמיחה]] מבקר הכלכלן האקולוגי [[טים ג'קסון]] את הרעיון של דה-קפלינג (ושל אופטימיזם טכנולוגי) על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]]. זוהי משוואת זהות [[השפעה סביבתית]] או צריכת משאבים מחולקת ל-3 רכיבים של [[אוכלוסיה|גודל האוכלוסייה]] (P), גודל הצריכה בדולרים לנפש (A) והעצימות הטכנולוגית T - כמה השפעה סביבתית דורש ייצור או צריכה של מוצרים בשווי דולר אחד - בממוצע. ג'קסון טוען שרוב החזון של מתנגדי כלכלת יציב, מתמקד בהורדת ההשפעה הסביבתית דרך הרכיב הטכנולוגי - לדוגמה מכוניות יעילות יותר, יותר [[תחבורה ציבורית]] וכדומה. מצד שני ניתוח כמותי מראה ש-T אמנם יורד, אבל לא בצורה שהוא מקזז את השפעות הגידול של A ו-P. בכל מקרה, T יצטרך לרדת בצורה פנטסטית כדי ש-P ו-A יוכלו להמשיך ולגדול בקצבים של המאה ה-20.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס ל[[גידול אוכלוסין]]. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.

ה[[אקולוגיה|אקולוג]] [[ג'ארד דיימונד]] מצביע על כשל דומה בלוגיקה של תומכי הצמיחה ביחס ל[[גידול אוכלוסין]]. דיימונד מחשב לאיזה גדלים תגיע האוכלוסייה האנושית אם תמשיך לגדול בקצב הנוכחי. בתוך כ-400 שנה מגיעים לכך שכל מטר בכדור הארץ מכוסה ב-10 אנשים, ובתוך כ-10,000 שנה מגיעים לכך שהמסת האנושות שווה למסת הייקום.

נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלטנה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.

נכון לידע המדעי ולטכנולוגיה הקיימת כיום רוב המודלים של [[התיישבות בחלל]] אינם פותרים בעיות של [[גידול אוכלוסין]] בכוכב שכן רק כמות קטנה של אנשים יכולה להגר החוצה מהפלנטה. הדבר נובע הן מהיותו של כדור הארץ "בור כבידה" והן מכך שהקמת מושבות במקומות אחרים היא משימה קשה מאד הדורשת אנרגיה משאבים טבעיים וקשיים טכנולוגיה והתארגנות. יותר מכך המושבות האלה בעצמן מוגבלות ביכולת שלהן לצמוח הלאה בגלל שהן צריכות לדאוג בכוחות עצמן ל[[מחזור ביוגאוכימי|מחזור ביוגאוכימיים]] תקינים, להספקה של אנרגיה, של מזון ולתנאים רבים אחרים שבכדור הארץ מסופקים "חינם" על ידי [[הביוספרה]] -[[שירותי המערכת האקולוגית]]. לדוגמה אם נדמיין יציאה של 100 אלף אנשים מכדור הארץ למאדים עדיין יוותרו בכדור הארץ מעל 8 מיליארד תושבים שיצטרכו להתקיים איכשהו. בנוסף -100 האלף התושבים החדשים במאדים יצטרכו לשמור על כלכלת מצב יציב בכוכב או שיפנו לכיוון של צמיחה - ופרוש הדבר שגם הם ימלאו את מאדים. ככל שיצאו יותר אנשים מכדור הארץ (ויעזרו להפחית לחץ של אוכלוסיה גוברת או של הגברת הצריכה לנפש) כך אנשים אלה יתקלו מהר יותר בגבולות חדשים בכוכבי הלכת או במושבות החלל שלהם. משום כך גם פתרונות של מסע בחלל מחייבים בעצם הכרה של רעיונות של [[כלכלה בת קיימא]] ויכולת ייצוב ועמידה בזעזועים ([[חוסן]]) מבחינה אנרגטית, סביבתית, חברתית, כלכלית ועוד.

==ספרים בנושא==

==ספרים בנושא==

* [http://www.guardian.co.uk/sustainable-business/blog/co-operatives-worker-ownership המפתח לשגשוג עולמי: עסקים בבעלות עובדים] Jeffrey Hollender, sustainable- business blog , 4.1.2012

* [http://www.guardian.co.uk/sustainable-business/blog/co-operatives-worker-ownership המפתח לשגשוג עולמי: עסקים בבעלות עובדים] Jeffrey Hollender, sustainable- business blog , 4.1.2012

* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

* [http://steadystate.org/technological-progress-for-dummies-part-ii/ קידמה טכנולוגית למטומטמים, חלק 2] מדוע קידמה טכנולוגית אינה יכולה להביא ל[[דה-קפלינג]], מאת Brian Czech, באתר [[המרכז לקידום כלכלת מצב יציב]], 2012

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==