30,779
עריכות
שינויים
משורה 22:
שורה 22: − + − +
←רווחה והון
בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו-קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של [[הון]] (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.
בולדינג התנגד ל"אקסיומה" שיש בכלכלה הנאו-קלאסית שלפיה הגדלת הצריכה היא פרמטר לרווחה כלכלית. כבר ב-1945 טען בולדינג כי הרווחה לא נובעת מזרמים של צריכת מוצרים, אלא ממאגרים של [[הון]] (כולל הון טבעי) שמספקים שירותים. אנחנו לא יכולים לנסוע אל העיר במחיר האחזקה של הרכב, אלא רק ברכב עצמו. אנחנו מעוניינים בבידוד התרמי שבגד מספק, או בערך החברתי שמקבלים ממנו (שירות של מקובלת חברתית) ולא ב"צריכה" של הבגד עצמו. איננו רוצים לצרוך מזון בכמות גדולה ככל האפשר, אלא להנות משירות של תזונה ובריאות שהמזון מספק לנו, וזאת במידה הנכונה.
לפי בולדינג. ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.
לפי בולדינג, ייצור הוא המחיר של שימור ההון, וכמו ב[[ביוספרה|מערכת האקולוגית]], יש להביא שימור זה למינימום. הייצור הוא ההפך של הצריכה - ולכן לא הצריכה ולא הייצור הם האחראים לרווחה - שכן הייצור משלים את ההון שהצריכה הרסה. כדי לשפר את הרווחה יש להביא את שניהם למינימום תוך שמירה על כמות הון גבוהה. טענות אלה שונות בצורה רדיקלית מרוב הטענות הכלכליות שמתבוננות בהגדלת הצריכה והייצור כפרמטרים לרווחה כלכלית.
על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום. שתי טענות אלה נתמכו מאוחר יותר על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] בספרו, [[מעבר לצמיחה]]. ככל שהכלכלה "גדלה", כלל שיש יותר מאגרי הון, כך יש צורך ביותר ייצור רק כדי להחליף את מאגרי ההון שנהרסו. היבטים אלה, כמו גם תובנות אחרות (ראו בהמשך) הפכו את בולדינג לאחד החלוצים בתחומים של [[כלכלת מצב יציב]], [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] כמו גם בביקורת על ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]].
על פי דיילי ובולדינג יש לשמור על מלאי ההון (הטבעי והמלאכותי) תוך הבאת הצריכה והייצור למינימום. שתי טענות אלה נתמכו מאוחר יותר על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] בספרו, [[מעבר לצמיחה]]. ככל שהכלכלה "גדלה", כלל שיש יותר מאגרי הון, כך יש צורך ביותר ייצור רק כדי להחליף את מאגרי ההון שנהרסו. היבטים אלה, כמו גם תובנות אחרות (ראו בהמשך) הפכו את בולדינג לאחד החלוצים בתחומים של [[כלכלת מצב יציב]], [[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלה בת קיימא]] כמו גם בביקורת על ה[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]].
החשיבה של בולדינג מתאימה להיבטים כמו הרס המערכות האקולוגיות והחברתיות (הון טבעי ו[[הון אנושי]] ו[[הון חברתי]] בהתאמה) שגורמות להגדלת הצריכה והייצור. היא מתאימה גם להיבטים כמו [[התיישנות מכוונת]] שגורמים להאצת הצריכה, תוך כדי קידום שחיקת ערך ההון, וללא קידום של הרווחה הכלכלית. היבטים אלה מתאימים גם לתאוריה של [[מנפרד מקס-ניף]] אודות [[צרכים אנושיים בסיסיים]] ומוצרים שמספקים מענה הוליסטי- מספקים סינרגטיים.
החשיבה של בולדינג מתאימה להיבטים כמו הרס המערכות האקולוגיות והחברתיות (הון טבעי ו[[הון אנושי]] ו[[הון חברתי]] בהתאמה) שגורמות להגדלת הצריכה והייצור. היא מתאימה גם להיבטים כמו [[התיישנות מכוונת]] שגורמים להאצת הצריכה, תוך כדי קידום שחיקת ערך ההון, וללא קידום של הרווחה הכלכלית. היבטים אלה מתאימים גם לתאוריה של [[מנפרד מקס-ניף]] אודות [[צרכים אנושיים בסיסיים]] ומוצרים שמספקים מענה הוליסטי- מספקים סינרגטיים.
===הון רוחני===
===הון רוחני===