שינויים

'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] וגז.  

'''פלסטיק''' הוא חומר שמיוצר ממגוון רחב של תרכובות אורגניות סינתטיות שמיוצרות לרוב מ[[נפט]] ו[[גז טבעי]].  

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

כאשר בעולם החלו להשתמש בהמון נפט וגז להפקת חשמל ודלק חברות הנפט והגז רצו להשתמש בחומרים האלה בצורה יעילה יותר ולכן ניסו לייצר מהם לא רק חומרי דלק אלה גם חפצים, כמו שקיות, צלחות ועוד. הם רצו למכור כמה שיותר ותהליך הייצור היה זול יחסית ולכן הציפו את השוק בכמות אדירה של מוצרים. לכן החלו להשתמש בהם רק פעם אחת ואחר כך לזרוק. פלסטיק כזה נקרא ''פלסטיק חד פעמי'' והרוב המכריע של נזקי הפלסטיק באים ממנו. מנגד '''פלסטיק רב פעמי''' לפעמים יכול להיות יותר מועיל מאשר מזיק: לדוגמה היריעות מפוליאתילן אשר משתמשים בו לכסות יבולים כאשר בחוץ קר מידי. הפופולריות שלו נובעת בעיקר מקלות ייצור, זמינות של [[חומרי גלם]], עמידות במים, הקלות שבה ניתן לעצב פלסטיק, והיכולת להרכיב אותו עם חומרים אחרים כך שישמש במגוון רחב של צורות למגוון רחב מאד של מוצרים - החל באטבי נייר משרדיים ועד חלקים לרכבי חלל. הפלסטיק כבר החליף בשימושים רבים [[חומרי גלם]] מסורתיים יותר כמו [[עץ]], אבן, שנהב, עור, נייר, מתכת, זכוכית וחמר.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה-ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ 4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

הפלסטיק החד פעמי הוא מקרה קיצוני של [[תרבות צריכה|תרבות הצריכה]]. נזקי הפלסטיק גדולים ועצומים כך שהוא הפך להיות אחד הבעיות הקשות ביותר של העולם שלנו, כאשר רובם נובעים מהפלסטיק החד פעמי בגלל המספרים העצומים בהם מיוצרים המוצרים האלה- ללא צורך בהם. כך לדוגמה לפי הערכות ארגוני הסביבה נכון ל 2004 כל שנה יוצרו חצי טריליון עד טריליון שקיות פלסטיק חד פעמיות{{הערה|JOAN LOWY, SCRIPPS HOWARD NEWS SERVICE [http://www.seattlepi.com/national/article/Plastic-left-holding-the-bag-as-environmental-1149802.php Plastic left holding the bag as environmental plague] 20.7.2014, Seatlepi}}. לפי הערכת הארגון World watch יוצרו כ 4-5 טריליון{{הערה|THE WORLDWATCH INSTITUTE [http://www.greeneconomics.net/StateOfWorld-2004.pdf STATE OF THE WORLD 20o4]}}.

    

    

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קשטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. אם לשער שאורח החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים אז הצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל 2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. '''ניתן לשער שאנו מייצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שאנחנו צריכים.'''

בעבר כאשר רצו לשאת מוצרים מן השדה או השוק השתמשו בשקים או סלים רב פעמיים שהחזיקו מעמד שנים. אדם אחד לא היה צריך יותר משק אחד כזה. זה בנפרד מתיקים או תרמילים ששמשו למטרות אחרות כמו לאיפור לדוגמה. את השקים או הסלים לנשיאת מוצרים בדרך כלל לא קשטו והם היו עשויים מחומר חזק יחסית. אם לשער שאורח החיים של סל או שק כזה הוא 10 שנים אז הצריכה של שקים כאלה צריכה להיות 0.1 שקים לשנה. מספר בני האדם על כדור ארץ נכון ל 2017 הוא 7.6 מיליארד{{הערה|Worldometers [http://www.worldometers.info/world-population/ Current World Population]}}לכן כמות השקים המיוצרים אמורה להיות 7.6 מיליון לשנה. '''ניתן לשער שאנו מייצרים יותר מפי 1,000 שקיות ממה שאנחנו צריכים.'''

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב 2006 כל שנה יוצרו כ 300 מיליארד בקבוקים. ב 2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה יגיע ל 500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

במקום השני אחרי השקיות, בפיגור קל, הולכים בקבוקי הפלסטיק. ב 2006 כל שנה יוצרו כ 300 מיליארד בקבוקים. ב-2016 יוצרו 480 מיליארד בקבוקים. לפי ההערכות עד 2021 זה צפוי להגיע ל-500 מיליארד - חצי טריליון בשנה. מייצרים מיליון בקבוקים בדקה כאשר בקבוק אחד בדרך כלל לא משמש יותר מיום - יומיים{{הערה|Sandra Laville and Matthew Taylor [https://www.theguardian.com/environment/2017/jun/28/a-million-a-minute-worlds-plastic-bottle-binge-as-dangerous-as-climate-change A million bottles a minute: world's plastic binge 'as dangerous as climate change'] 28.06.2017, The Guardian}}. יש לציין שלפני המהפכה התעשייתית הבקבוקים היו רכוש יקר למשפחה ושרתו דורות שלמים. היו עמים שעשו את הכלים האלה מחומרים מתכלים - לדוגמה האינדיאנים עשו בקבוקים מדלעות.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

יש נזקים בריאותיים - לאדם ויש[[השפעות סביבתיות]] על שאר תושבי כדור הארץ מה שבסופו של דבר גם פוגע באדם. כדי לתאר אותם בצורה הכי פשוטה ונגישה עדיף לתאר אותם לפי מחזור החיים של הפלסטיק.

שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]

שקיות הפלסטיק תורמות לשינויי האקלים בדרכים רבות, בייצור, בהובלה, בהטמנה במיחזור ועוד{{הערה|1=אלכסנדר סעודה [http://www.zalul.org.il/?p=9732 שקיות הפלסטיק והנזק שהן גורמות]צלול}}. עד כדי כך שצרפת הכריזה על מאבק בפלסטיק החד פעמי כחלק מהתחייבויותיה הבין לאומיות למאבק בשינויי האקלים[https://www.washingtonpost.com/news/worldviews/wp/2016/09/19/france-bans-plastic-plates-and-cutlery/][http://newsinfo.inquirer.net/816712/france-bans-plastics-to-aid-in-battling-climate-change]

ב-2016 הועבר החוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב גם לדווח האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.

ב-2016 עבר בישראל [[חוק השקיות]] - חוק לצמצום השימוש ב[[שקיות הפלסטיק החד פעמיות]]. החוק אוסר על מכירה או מסירה של שקיות בעובי של פחות מ-20 מקרון מחייב את החנויות הגדולות לגבות היטל של 10 אגורת לשקיות העבות מ-20 מיקרון ולעשות את השקיות הבאות במגע עם מזון ללא ידיות (כדי שלא ישתמשו בהם כשקיות חד פעמיות) הוא מחייב את הקמעונאים גם לדווח את כמות השקיות הנמכרת וכך ניתן לדעת האם באמת יש ירידה בצריכת השקיות{{הערה|המשרד להגנת הסביבה [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/Waste/PlasticBags-Super/Pages/default.aspx צמצום השימוש בשקיות פלסטיק]המשרד להגנת הסביבה 6.9.2016}}.

=== תפיסת מקום במזבלות ===

=== תפיסת מקום במזבלות ===

ב 2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.

ב-2 הפסקאות לעיל כבר נכתב כמה מקום תופסות שקיות הגופייה שהם רק חלק מהפסולת הפלסטית. כאשר נאלצים להטמין אותם במזבלות זה תופס מקום, הרבה פעמים על חשבון שטחי טבע וקשה אחר כך לשקם את האתרים האלה.

===שריפת פלסטיק===

===שריפת פלסטיק===

מכיון שהפלסטיק טופס כל כך הרבה מקום והרבה ישובים סובלים בגלל המצאות מזבלות ענקיות לידם הרבה אנשים מנסים לשרוף את הפלסטיק. אבל כאשר הוא נשרף נפלטים חומרים רעילים כולל דיוקסינים. בעיה זו מהווה חלק מבעית זיהום האוויר בארץ.

מכיוון שהפלסטיק טופס כל כך הרבה מקום והרבה ישובים סובלים בגלל המצאות מזבלות ענקיות לידם הרבה אנשים מנסים לשרוף את הפלסטיק. אבל כאשר הוא נשרף נפלטים חומרים רעילים כולל [[דיאוקסינים]]. בעיה זו מהווה חלק מבעית זיהום האוויר בארץ.

===מיחזור פלסטיק===

===מיחזור פלסטיק===

הרבה אנשים מנסים למחזר פלסטיק. אבל גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כאשר מדברים על שקיות חד פעמיות המחזור מזהם לא פחות מהייצור{{הערה|המרכז לאיכות הסביבה [http://www.ecowave.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ מיחזור ניילון]}}

הרבה אנשים מנסים למחזר פלסטיק. אבל גם תהליך המחזור גורם לפליטות רבות. כאשר מדברים על שקיות חד פעמיות המחזור מזהם לא פחות מהייצור{{הערה|המרכז לאיכות הסביבה [http://www.ecowave.org.il/%D7%9E%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%9F/ מיחזור ניילון]}}

* ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.  

* ניסיונות כאלה פוגעים בפיטופלנקטון ובעוד יצורים ימיים שהם בעלי חשיבות גדולה לאדם ולסביבה.  

* אי אפשר לאסוף את האשפה ממעמקי הים ולשם שוקעת רוב הפסולת

* אי אפשר לאסוף את האשפה ממעמקי הים ולשם שוקעת רוב הפסולת

* כל הזמן מגיעה אשפה חדשה לכן הדבר ידרוש מאמץ קבוע שפרושו כסף, אנרגיה וזיהום קבועים.  

* כל הזמן מגיעה אשפה חדשה לכן הדבר ידרוש מאמץ קבוע שפירושו כסף, אנרגיה וזיהום קבועים.  

* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך ללהטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  

* צריך להתמודד עם הפלסטיק שמביאים חזרה ליבשה - צריך להטמין או לשרוף או למחזר אותו מה שגם גורם לנזק.  

* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.

* פתרון כזה לא מונע את הפליטות והזיהום שנגרמים מהייצור, מהשינוע, ואת בעיית הרעילות.

* נעה ברק-גביש, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9D האם מיחזור פלסטיק משתלם?], מכון דוידסון, 28.12.2016

* נעה ברק-גביש, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%94%D7%90%D7%9D-%D7%9E%D7%99%D7%97%D7%96%D7%95%D7%A8-%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%9C%D7%9D האם מיחזור פלסטיק משתלם?], מכון דוידסון, 28.12.2016

* נעה ברק-גביש, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 אילו חומרים מתחבאים בפלסטיק?], מכון דוידסון, 28.6.2017

* נעה ברק-גביש, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/askexpert/%D7%90%D7%99%D7%9C%D7%95-%D7%97%D7%95%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%9E%D7%AA%D7%97%D7%91%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A4%D7%9C%D7%A1%D7%98%D7%99%D7%A7 אילו חומרים מתחבאים בפלסטיק?], מכון דוידסון, 28.6.2017

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

[[קטגוריה:חומרי גלם]]

[[קטגוריה:חומרי גלם]]

[[קטגוריה:דלקים מחצביים]]

[[קטגוריה:דלקים מחצביים]]