שינויים

'''גז טבעי''' (באנגלית: '''Natural gas''') הוא סוג של [[דלק מחצבי]] המורכב בעיקר ממתאן. בהיותו דלק מחצבי הוא [[משאב מתכלה]]. הגז משמש בעיקר לשם הפקת חשמל וכן להפקת מוצרים וחומרים רבים אחרים בתעשיית הפלסטיק, ה[[דשן|דשנים]] ו[[חומרי הדברה]]. בהיותו אחד מ[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] החשובים להפקת [[דשן כימי]] הגז הטבעי הוא מרכיב חיוני ב[[חקלאות תעשייתית]] ומכאן על [[שוק המזון העולמי]].  

'''גז טבעי''' (באנגלית: '''Natural gas''') הוא סוג של [[דלק מחצבי]] המורכב בעיקר ממתאן. בהיותו דלק מחצבי הוא [[משאב מתכלה]]. הגז משמש בעיקר לשם הפקת חשמל וכן להפקת מוצרים וחומרים רבים אחרים בתעשיית ה[[פלסטיק]], ה[[דשן|דשנים]] ו[[חומרי הדברה]]. בהיותו אחד מ[[חומרי גלם|חומרי הגלם]] החשובים להפקת [[דשן כימי]] הגז הטבעי הוא מרכיב חיוני ב[[חקלאות תעשייתית]] ומכאן על [[שוק המזון העולמי]].  

הגז גורם לכמות קטנה מאד של [[זיהום אוויר]] אך גם הוא פולט [[פחמן דו חמצני]] לאטמוספירה המשמש כ[[גז חממה]] שעלול לגרום ל[[התחממות עולמית]].  

הגז גורם לכמות קטנה מאד של [[זיהום אוויר]] אך גם הוא פולט [[פחמן דו חמצני]] לאטמוספירה המשמש כ[[גז חממה]] שעלול לגרום ל[[התחממות עולמית]].  

* [[גידול אוכלוסין]] – כ-79 מיליון בני אדם בשנה. שמעלה את הביקוש.

* [[גידול אוכלוסין]] – כ-79 מיליון בני אדם בשנה. שמעלה את הביקוש.

* [[צמיחה כלכלית]] לנפש, במיוחד בקרב 3 מיליארדי אנשים במדינות מתפתחות שרמת צריכה האנרגיה לנפש שלהם עולה במהירות לכיוון הרמות הגבוהות שמאפיינות את מיליארד אזרחי המערב (לדוגמה [[שוק המכוניות|רוב המכוניות]] היום נמכרות במדינות העולם המתפתחות)

* [[צמיחה כלכלית]] לנפש, במיוחד בקרב 3 מיליארדי אנשים במדינות מתפתחות שרמת צריכה האנרגיה לנפש שלהם עולה במהירות לכיוון הרמות הגבוהות שמאפיינות את מיליארד אזרחי המערב (לדוגמה [[שוק המכוניות|רוב המכוניות]] היום נמכרות במדינות העולם המתפתחות)

* [[ריבאונד אפקט]] (פרדוקס ג'בונס): ייעול אנרגטי טכני (כמו מכוניות יעילות יותר) גורר הוזלת השימוש באנרגיה ולכן הגברת השימוש בה – כך שייעול האנרגטי ברמת המשק נמוך יותר (ולפעמים לא קיים).  

* [[אפקט הריבאונד]] (פרדוקס ג'בונס): ייעול אנרגטי טכני (כמו מכוניות יעילות יותר) גורר הוזלת השימוש באנרגיה ולכן הגברת השימוש בה – כך שייעול האנרגטי ברמת המשק נמוך יותר (ולפעמים לא קיים).  

נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.

נוסף לגורמים אלה, יש גורמים קצרי טווח כמו ספקולציות, חשש ממלחמות ומשברים כלכליים שמעלים ומורידים את המחיר אך אינם משפיעים הרבה על הטווח הארוך. דוגמאות לכך הן השפעות חרם הנפט שגרם לעליה זמנית במחירי האנרגיה, או את [[המשבר הכלכלי של 2008]] שגרם לצניחה זמנית ממחירי השיא של אותה שנה.

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

העלות של הובלת גז באונייה תלויה גם בהיצע אוניות הקירור. אנליסט גז אחד העריך את עלות זו עומדת על כ-2 דולר ליחידת אנרגיה בריטית. לפי מחקר שפורסם על ידי World Gas Conference בשנת 2003, עלות ייצוא ארוך טווח מהמזרח התיכון למזרח הרחוק באוניות בתחילת המאה ה-21 הוערכה בכ-2.8-3.4 דולר ליחידת אנרגיה. כשהיא כוללת עלויות פיתוח לפני מתקן ההנזלה, הנזלת הגז(Liquefaction), הובלת הגז באונייה, והחזרת הגז למצבו הגזי. [http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf] הערכה אחרת משנת 2007 היא 2.5-4.8 דולר ליחידת אנרגיה [http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf] (להשוואה - גז ישראלי נמכר לחברת החשמל בכ-5.5 דולר ליחידת אנרגיה).

עלות הובלת גז נוזלי היתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf]  אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

עלות הובלת גז נוזלי הייתה בירידה בשנים 1980-2000 בגלל שכלולים טכנולוגיים.[http://www2.hmc.edu/~evans/PipelinesTokyo.pdf]  אבל מאז ועד 2006 העלות עלתה[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

הובלת גז טבעי נוזלי, מאפשרת הובלה שלו לכל העולם, לכן יש טענה לפיה תיתכן התכנסות במחיר של שווקי גז שנים של גז נוזלי, כאשר הוא מתכנס לכיוון של מחיר הנפט העולמי, מעל 12 דולר ליחידת אנרגיה.[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

הובלת גז טבעי נוזלי, מאפשרת הובלה שלו לכל העולם, לכן יש טענה לפיה תיתכן התכנסות במחיר של שווקי גז שנים של גז נוזלי, כאשר הוא מתכנס לכיוון של מחיר הנפט העולמי, מעל 12 דולר ליחידת אנרגיה.[http://www.sari-energy.org/PageFiles/What_We_Do/activities/GEMTP/CEE_NATURAL_GAS_VALUE_CHAIN.pdf]

==הפקת פצלי גז==

==הפקת פצלי גז==

{{הפניה לערך מורחב|פצלי גז}}

{{הפניה לערך מורחב|פצלי גז}}

בשנים האחרונות פותחה שיטה להפקת גז טבעי הקרויה [[פצלי גז]]. בשיטה זו מאתרים שכבות של [[פצלי שמן]] בעומק האדמה. אז מזרימים כמויות גדולות של מים שחוממו לטמפרטורה גבוהה וללחץ גבוה, יחד עם תערובת של חול ושל כימיקלים. דבר זה גורם ל"אפיה" ול"שבירה" של פצלי השמן הגז וליצירת מתאן שניתן לשאוב אותו בדומה לגז טבעי. השיטה הזאת פותחה בארצות הברית וגרמה לעליית כמות ההפקה של גז טבעי במדינה ולהקמת מסופי ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. כמו כן החלו ביבוא השיטה למדינות נוספות כמו בריטניה. בעקבות כך ירדו מחיר הגז בארצות הברית, החל משנת 2005 לאחר עשורים של עליות מחירים של 200-300% בשווקי הגז.  

בשנים האחרונות פותחה שיטה להפקת גז טבעי הקרויה [[פצלי גז]]. בשיטה זו מאתרים שכבות של [[פצלי שמן]] בעומק האדמה. אז מזרימים כמויות גדולות של מים שחוממו לטמפרטורה גבוהה וללחץ גבוה, יחד עם תערובת של חול ושל כימיקלים. דבר זה גורם ל"אפיה" ול"שבירה" של פצלי השמן הגז וליצירת מתאן שניתן לשאוב אותו בדומה לגז טבעי. השיטה הזאת פותחה בארצות הברית וגרמה לעליית כמות ההפקה של גז טבעי במדינה ולהקמת מסופי ייצוא לאירופה ולמדינות נוספות. כמו כן החלו ביבוא השיטה למדינות נוספות כמו בריטניה. בעקבות כך ירדו מחיר הגז בארצות הברית, החל משנת 2005 לאחר עשורים של עליות מחירים של 200%-300% בשווקי הגז.  

יש ציפייה לירידת מחירי הגז בעולם בעקבות כמות פצלי הגז, אבל לא ברורה ההשפעה ארוכת הטווח של הפצלים. יחסית למחירים של 1990, מחיר הגז בארצות הברית עלה לשיא של פי 5 בשנת 2005. הפקת פצלי הגז הובילה למיתון ההתייקרות, כך שמחיר הגז ב 2011 הוא כפול ממחירו הריאלי בשנת 1990. השפעת פצלי הגז עד כה הייתה החזרת מגמת המחירים להתייקרות של פי 2 כל 20 שנה, במקום המשך המגמה של התייקרות מואצת במחיר הגז.<ref name="wb_gas"/> במהלך שנת 2012 המחיר הנומינלי של חוזי עתידיים בגז בארצות הברית עלה פי שתיים.[http://www.wtrg.com/daily/gasprice.html]

יש ציפייה לירידת מחירי הגז בעולם בעקבות כמות פצלי הגז, אבל לא ברורה ההשפעה ארוכת הטווח של הפצלים. יחסית למחירים של 1990, מחיר הגז בארצות הברית עלה לשיא של פי 5 בשנת 2005. הפקת פצלי הגז הובילה למיתון ההתייקרות, כך שמחיר הגז ב 2011 הוא כפול ממחירו הריאלי בשנת 1990. השפעת פצלי הגז עד כה הייתה החזרת מגמת המחירים להתייקרות של פי 2 כל 20 שנה, במקום המשך המגמה של התייקרות מואצת במחיר הגז.<ref name="wb_gas"/> במהלך שנת 2012 המחיר הנומינלי של חוזי עתידיים בגז בארצות הברית עלה פי שתיים.[http://www.wtrg.com/daily/gasprice.html]

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי מול חופי ישראל]]. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים [[משק האנרגיה בישראל|של צריכת הגז בישראל]] לשם הפקת חשמל. אם ישתמשו בגז גם לתחבורה ולתעשייה עתודות הגז יספיקו לפחות זמן.  

בשנים האחרונות נתגלו מאגרים של [[גז טבעי בישראל|גז טבעי מול חופי ישראל]]. המאגרים הגדולים ביותר שהתגלו, "תמר" ו"לוויתן" צפויים להספיק לכמה עשרות שנים [[משק האנרגיה בישראל|של צריכת הגז בישראל]] לשם הפקת חשמל. אם ישתמשו בגז גם לתחבורה ולתעשייה עתודות הגז יספיקו לפחות זמן.  

התמלוגים בישראל מגז נחשבים לנמוכים יחסית לתמלוגים דומים בעולם. מצב זה התקיים מאז הקמת המדינה. בשנת 2002 נעשה ניסיון להעלות את התמלוגים, אך הוא טורפד בלחץ חברות הגז ובלחץ אמריקאי. בשנת 2009 הוקמה [[וועדת ששינסקי]] במאמץ להעלות את התמלוגים מהגז הטבעי. המלצות הוועדה העלו את התמלוגים אולם רק לאחר שהחברות המפיקות זכו בהחזרי השקעה של 280% על ההשקעה, וכן הן העניקו לחברות המפיקות מספר רב של הטבות כמו פחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות לצרכי מס.  

התמלוגים בישראל מגז נחשבים לנמוכים יחסית לתמלוגים דומים בעולם. מצב זה התקיים מאז הקמת המדינה. בשנת 2002 נעשה ניסיון להעלות את התמלוגים, אך הוא טורפד בלחץ חברות הגז ובלחץ אמריקאי. בשנת 2009 הוקמה [[וועדת ששינסקי]] במאמץ להעלות את התמלוגים מהגז הטבעי. המלצות הוועדה העלו את התמלוגים אולם רק לאחר שהחברות המפיקות זכו בהחזרי השקעה של 280% על ההשקעה, וכן הן העניקו לחברות המפיקות מספר רב של הטבות כמו פחת מואץ והכרה מורחבת בהוצאות לצורכי מס.  

[[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל, כמו גם בהיבטים נוספים של הגז כמו אחסון הגז והובלתו. הוועדה המליצה לאפשר לייצא הגז עד כמות של 500 BCM לאחר שמירת עתודות של 450 BCM לטובת השוק הישראלי.לטענת הוועדה הדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז, וישמור על עתודות גז ל-25 שנה. כנגד זאת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]], [[צלול]], [[ישראל יקרה לנו]],  [[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]] וגופים נוספים מתנגדים לייצוא הגז וקראו לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. לטענתם הארגונים הוועדה הניחה הנחות אופטימיות הנוחות ליזמים ובפועל עתודות הגז שאישרה הוועדה לישראל יספיקו לפחות מ-25 שנה, כמו כן יש חשש שמחירי האנרגיה בעתיד יעלו וכי ישראל תמצא את עצמה בבעיה כלכלית ומדינית חמורה. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה, מדעני משרדי האנרגיה והסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034].

[[וועדת צמח]] לבחינת ייצוא הגז קיימה דיונים במהלך השנים 2011-2012 בשאלה האם להתיר לייצא את הגז באמצעות [[הנזלת הגז]], או לשמור את הגז כעתודת אנרגיה עבור אזרחי ישראל, כמו גם בהיבטים נוספים של הגז כמו אחסון הגז והובלתו. הוועדה המליצה לאפשר לייצא הגז עד כמות של 500 BCM לאחר שמירת עתודות של 450 BCM לטובת השוק הישראלי.לטענת הוועדה הדבר יעודד תחרות על הפקת הגז ויעודד יזמים נוספים לחפש ולהפיק גז, וישמור על עתודות גז ל-25 שנה. כנגד זאת [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], [[הפורום הישראלי לאנרגיה]], [[אדם טבע ודין]], [[צלול]], [[ישראל יקרה לנו]],  [[המכון הישראלי לתכנון כלכלי]] וגופים נוספים מתנגדים לייצוא הגז וקראו לתכנן את [[משק האנרגיה של ישראל]] לטווח ארוך. לטענתם הארגונים הוועדה הניחה הנחות אופטימיות הנוחות ליזמים ובפועל עתודות הגז שאישרה הוועדה לישראל יספיקו לפחות מ-25 שנה, כמו כן יש חשש שמחירי האנרגיה בעתיד יעלו וכי ישראל תמצא את עצמה בבעיה כלכלית ומדינית חמורה. עמדה זו באה לידי ביטוי גם על ידי מנכ"ל משרד הסביבה, מדעני משרדי האנרגיה והסביבה ומומחים נוספים. מאוחר יותר הצהיר גם [[המשרד להגנת הסביבה|השר להגנת הסביבה]] [[גלעד ארדן]] כי יש לשקול שוב האם כדאי לייצא את הגז וכי יש לשריין 75% אחוזים מהגז לטובת שימושם של תושבי ישראל[http://www.themarker.com/dynamo/1.1806034].