47,332
עריכות
שינויים
יצירת דף עם התוכן "'''מניעת נכות''' היא היישום של רפואה ציבורית, קידום בריאות ורפואה מונעת במטרה להקטין..."
'''מניעת נכות''' היא היישום של [[רפואה ציבורית]], [[קידום בריאות]] ו[[רפואה מונעת]] במטרה להקטין [[נכות]] ו[[נטל תחלואה]]. למרות הדיון הציבורי הרחב בנושאי נכות ולקות יש מעט דיון על מניעת מקרים של נכות. מאות אלפי ישראלים סובלים מנכות וממגבלות שונות - קושי תפקודי בחיי היומיום שנמשך על פני תקופה ארוכה. העלות של תמיכה בנכים, טיפולים רפואיים ואובדן הכנסות עקב נכים או בני משפחותיהם שאינם עובדים או עובדים פחות מגיעות למיליארדי שקלים. כ-80% מהנכים לא נולדו נכים אלא הפכו כאלה במהלך חייהם. מצבים רבים שגורמים נכות כמו [[דיכאון]], [[מחלות לב]], [[תאונות דרכים]], [[תאונות עבודה]] ועוד הם גורמים שניתן להקטין את [[גורם סיכון בריאותי|גורמי סיכון שלהם]].
הקטנה של [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]], קידום [[תזונה בריאה]] יותר, קידום [[אורח חיים פעיל]] מניעת פצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] ([[חזון אפס]]) מניעה של [[תאונות עבודה]] וצעדים נוספים.
==אפידמיולוגיה של נכות==
מקרי נכות, נובעים ממגוון סיבות והתנהגויות. חלקם נובעים כתוצאה משינויים גנטיים או מומים מולדים (למשל, תסמונת דאון), אחרים מתעוררים בתקופות הילדות או בתקופת הלידה (למשל, שיתוק מוחין), בזמן שאחרים מתרחשים בגלל תאונות (למשל, פגיעה בחוט השדרה), מחלות כרוניות, (לדוגמא כריתת איבר בגלל [[סוכרת]]), או אטיולוגיות אחרות בלתי ידועות (למשל, טרשת נפוצה). אירועים כגון לידה או פציעה טראומטית קל יחסית לזהות ולספור, אבל יש מקרים של נכויות שקשה יותר להגדיר את מקורן. במחלות כרוניות רבות התפתחות הנכות יכולה להתפתח על פני זמן, או שיש בהן תקופת חביון ארוכה, כלומר שעובר פרק זמן ארוך בין גורמי המחלה לבין אבחון המחלה עצמה ותסמני הנכות שהיא גוררת.
===נכים בארצות הברית===
בארצות הברית, אחד מכל 4 צעירים בני 20 יהפוך לנכה במהלך ימי חייו, רובם בנכות קלה, אבל כמעט חצי מתוכם (כלומר אחד מכל שמונה) יהיו בעלי נכות קשה של 5 שנים ומעלה.
אשה ממוצעת בת 35, [[עישון ובריאות|שאינה מעשנת]], עובדת בעבודות משרד, ומבצעת קצת [[פעילות גופנית]] ויש לה ומשקל תקין היא בעלת סיכוי של 24% להיות נכה ל-3 חודשים או יותר בשנות הקריירה שלה. מתוך זה יש לאותה אישה סיכוי של 38% לנכות של 5 שנים או יותר. פרוש הדבר שלאשה זו יש סיכוי של כמעט 10% להפוך לנכה במהלך חייה. אם אותה אישה מעשנת או שהיא סובלת מ[[השמנת יתר]], אזי הסיכוי שלה לנכות של 3 חודשים לפחות בתקופת העבודה בחיים - עולה ל-41% - כמעט פי 2 לעומת אישה בריאה.
גבר בן 35, בעל משקל תקין, לא מעשן ומבצע מעט פעילות גופנית, הוא בעל סיכוי של 21% להיות נכה בימי חייו לתקופה של 3 חודשים ומעלה. יש לו סיכוי של 9% להפוך לנכה לתקופה של 5 שנים ומעלה. אם הוא מעשן ועם משקל יתר - הסיכוי לנכות של 3 חודשים ומעלה עולה ל-45% - יותר מפי 2 לעומת גבר בעל [[אורח חיים בריא]]. [http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp]
בקרב הציבור הרחב נתונים אלה אינם ידועים. רוב האנשים לא חושבים על זה. לדוגמה רוב האנשים חושבים שהסיכוי שלהם לנכות הוא בערך 2%. אחוזי הנכים בחברה בעליה, בין היתר בגלל עליה ב[[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] וכן עליה ב[[דיכאון]].
===נכים בישראל===
נכון לשנת 2013, בישראל יש כ-330 אלף נכים, המקבלים קצבאות מביטוח לאומי. סכום התשלומים והקצבאות עומד על 15 מיליארד ש"ח בשנה.
330 אלף הנכים מחולקים על ידי הביטוח הלאומי כך: 223,152 נכים מקבלים קיצבת נכות כללית, 33,311 מקבלים הטבות בניידות, יש 36,991 ילדים נכים, 37,775 נכים לצמיתות עקב [[תאונת עבודה]], 4,423 נכים נפגעי פעולות איבה, ו-465 נכים אסירי ציון. <ref name="btl_2013">[http://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/yomHaneche2013.aspx הודעות לעיתונות - יום הנכה הבינלאומי 2013] המוסד לביטוח לאומי,2013</ref>
מלבד סיבות כמו תאונות עבודה, או פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי לא טורח לפרט את הסיבות לנכות - כמה מהנכים הם נכים עקב מחלה כרונית (כמו מחלות לב, [[סוכרת]] שבץ וכו'), עקב מום מולד או [[תאונות דרכים]].
[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון תושבים, ולכן אחוז הזכאים לקבלת קצבת נכות בה עומד על 4.1%, כלומר אחד מתוך 25 בני אדם. יש כ-2.67 מיליון ילדים בישראל,<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – 2012"] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref> ולכן אחוז הילדים המקבלים קצבת נכות עומד על 1.4% מסך הילדים.
===ילדים נכים ובעלי מוגבלות===
לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ-330 אלף ילדים הסובלים מ[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה. <ref name="children2012"/>
נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף.<ref name="children2012"/> דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ו/או על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה.
מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין [[אוטיזם]] ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.<ref name="children2012"/>
===אנשים עם מוגבלות===
לפי דו"ח של משרד המשפטים, נכון לשנת 2009 חיו בישראל 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות (מושג המבוסס כאמור על דיווח עצמי) שהם 20% מ[[אוכלוסיית ישראל]]. אחוז זה אינו חורג מזה של ארצות מפותחות אחרות. קבוצה זו נחלקת לאנשים עם מוגבלות מתונה - 858 אלף איש, ולאנשים עם מוגבלות חמורה - 757 אלף איש.
בנוסף לכך יש קבוצה של אנשים המדווחת על בעיית בריאות כרונית ללא מוגבלות - 586 אלף בני אדם.<ref name="justice2011">[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7381032C-1961-445D-88F0-58F037BE0E02/37380/reportnew.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל 2011] נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים</ref>
לפי משרד המשפטים, מתוך כלל האנשים עם מוגבלות 50% הם אנשים היו בני 18-64 (גילאי עבודה) ומנו 880 אלף איש שהם 19% מאוכלוסייה בגילאי העבודה, 189 אלף מתוכם זקוקים לטיפול קבוע. מכלל האנשים עם מוגבלות, 30% בגיל זיקנה ו-20% ילדים עד גיל 17 שהם כ-321 אלף ילדים. <ref name="justice2011"/> שיעור המוגבלות בגילאי הזקנה (65 ומעלה) – מגיע ל-66%, בגיל 75 ומעלה ל-78% אנשים עם מוגבלות בגילאי הזקנה מונים 485,000 אלף נפש, יותר ממחציתם עם מוגבלות חמורה.<ref name="justice2011"/>
מרבית האנשים עם מוגבלות בגיל 20 ומעלה הן נשים (55%). באופן עקבי, שימור המוגבלות החמורה בחברה הערבית כפול משיעורה בחברה היהודית; שיעור המוגבלות בקרב יוצאי אסיה ואפריקה גבוה מזה של יוצאי אירופה ואמריקה - גם בקרב הדור השני של בני העולים; שיעורי המוגבלות אצל חרדים וחילונים נמוכים במיוחד.<ref name="justice2011"/>
בין 2001 ל-2009 לא נרשמו שינוי מגמה באחוז המבוגרים בעלי מוגבלות מתונה (כ-14% מסך המבוגרים) או החמורה (כ-10% מסך המבוגרים) אך נרשמה עליה מסויים באחוז הכולל המדווחים על בעיות בריאות כרונית.<ref name="justice2011"/>
757 אלף ישראלים הם אנשים עם מוגבלות חמורה אשר הפריעה להם מאוד בתפקודם היום יומי, והם היוו 10% מכלל האוכלוסייה הישראלית.<ref name="justice2011"/> זהו שיעור יותר מכפול ממספר מקבלי קצבאות נכות מביטוח לאומי. לפי משרד המשפטים, מיעוט של אנשים המדווחים על מוגבלות חמורה מקבלים קצבת נכות כללית דרך המוסד לביטוח לאומי (29%), בעוד חלק קטן נוסף (19%) מקבל קצבה אחרת מאותו מוסד - בעיקר קצבת הבטחת הכנסה).<ref name="justice2011"/> לפי משרד המשפטים קיימת קבוצה גדולה של אנשים עם מוגבלות בישראל אשר מדווחים כי אינם עובדים וגם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי. מספרם נאמד ביותר מ-170 אלף נפש בשנת 2005, מתוכם 67 אלף אנשים עם מוגבלות חמורה. <ref name="justice2011"/>
==גורמים לנכות==
יש מספר סיבות התנהגותיות וחברתיות שמגבירות את סיכוי לנכות. במדינות מערביות סיבות אלה כוללות :<ref name="cda__stat">[http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp Disability statistics], The Council for Disability Awareness (CDA), July 3rd, 2013</ref>
* [[השמנת יתר]]
* [[עישון]]
* [[תאונות עבודה|התנהגות או עיסוק מסוכנים]]
* מצבים ומחלות כרונית כמו [[סוכרת]], [[לחץ דם גבוה]], [[מחלות לב]] (כולם קשורים ל[[עישון]], [[השמנה]], [[מתח נפשי]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]]), כאבי גב, [[מתח נפשי]] או [[דיכאון]],
* שימוש מוגזם ב[[אלכוהול]] וצריכת סמים.
גורמים אלה אינם כוללים סיבות ישירות התנהגותיות של הפרט ופחות [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו נפגעים מ[[תאונות דרכים]] עקב [[תכנון עירוני מוטה רכב פרטי]] או השפעה של [[אי שוויון כלכלי]] על מתח נפשי.
גורמי יסוד התנהגותיים וחברתיים שיכולים להוריד את הסיכון לנכות כוללים: [[השמנה|שמירה על משקל גוף תקין]], [[מניעת עישון|המענות מעישון]], הרגלי [[תזונה בריאה]] ו[[הרגלי שינה]] נכונים, [[אורח חיים פעיל|פעילות גופנית מרובה]], הימנעות או צריכה נמוכה של [[אלכוהול]], הימנעות מפעילות מסוכנת ומצריכת סמים, שמירה על רמה נמוכה של [[מתח נפשי]], וטיפול אפקטיבי ומוקדם במצבי בריאות.<ref name="cda__stat"/>
על פי [[ארגון הבריאות העולמי]] הסיבה המרכזית כיום לנכות אינה מצב גופני כלשהו אלא [[דיכאון]]. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי ל[[נטל תחלואה]] ברחבי העולם. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/ דיכאון] באתר ארגון הבריאות העולמי}} בנוסף לכך דיכאון נמצא במגמת עליה כולל במדינות מפותחות. שיעור הדיכאון הקליני הגבוה בעולם נמצא בארצות הברית. שיעורי דיכאון נמצאים בעליה גם במדינות סוציאל דמוקרטיות.
בישראל כ-500 אנשים בשנה הופכים בישראל לנכים בגלל [[תאונות דרכים]] ומקבלים דמי נכות מהביטוח הלאומי [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/pdf/part06_h.pdf]. סיבה נוספת לנכות בישראל היא [[תאונות עבודה]] וכן תאונת אימונים בצה"ל וכן עקב לחימה וטרור. יש סיבות רבות נוספות לנכות כמו מומים מולדים, זיהום, התקפי לב, סוכרת ועוד אבל אין מידע ברור באשר לסיבות שהובילו לנכות.
מדי שנה מתרחשות בישראל כ-60 אלף [[תאונות עבודה]] המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי.[https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf]
==עלות כלכלית של הנכות בישראל ==
לנכות יש מחיר כלכלי גבוה מאד ביחס לנכה עצמו ולמשפחתו. ההכנסה של הנכה נפגעת בגלל אובדן יכולת השתכרות הכוללת קשיים גדולים יותר ללמוד, אפליה נגד קבלה לעבודה, אפליה בקידום לעבודה, אובדן ימי עבודה, אובדן הזדמנויות עבודה במקצועות שונים (לדוגמה מקצועות פיזיים הסגורים בפני נכי גפיים ונכים על רקע פגיעה בלב). בנוסף לכך הנכה נפגע עקב הגדלת ההוצאות שלו על מכשירים, תרופות טיפולים וכו' וכן בגלל הוצאות גבוהות יותר בנושא תחבורה. סיבוכים רפואיים (כגון אלה הנגרמים מפחות מידי פעילות גופנית) עלולים לייקר עוד יותר את הוצאות הבריאות שלו ולפגוע עוד בבריאות. הנכות עצמה, פחות פעילות גופנית, פגיעה בניידות כללית, פגיעה חברתית ונפשית, הדרה חברתית, קשיים רומנטיים ועוד גורמים הן לעוגמת נפש ופגיעה ב[[רווחה|רווחה החברתית]] והן להוצאות נוספות. גם משפחתו של הנכה נפגעת מבחינה כלכלית בגלל אובדן ימי עבודה ופגיעה בשעות הפנאי. בעוד המדינה משתתפת בחלק מההוצאות של הנכים והמוגבלים היא אינה מכסה את כל העלויות הכלכליות הנגרמות בגלל נכות.
בשנת 2013 שילם הביטוח הלאומי קצבאות ותשלומי נכות בסך 15 מיליארד ש"ח. <ref name="btl_2013"/>. בנוסף אליהם משלמים גמלת ניידות.
בנוסף לתשלומים אלה, נכים מקבלים הנחות וצורות שונות של סיוע מצד משרדי ממשלה שונים. משרד השיכון מסייע לנכים בדיור ציבורי, בסיוע בשכר דירה לנכים, בהנחה במס רכישה, בהנחה לארנונה לנכה או להוריו של הנכה. הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה מספקים הנחות והטבות שונות הקשורות לתחבורה כגון מקום [[חניה]] לרכב ליד הבית ובמקומות ציבוריים, הנחה בתחבורה הציבורית. נכים זקנים מקבלים קיבצת זקנה לנכה. הנחות נוספות הן פטור מתשלום ביטוח לאומי, פטור מתשלום בקופות חולים, הנחות בתשלומי מים, הנחה בקו בזק, הנחות במוזיאונים, ועוד. קצבת שירותים מיוחדים, הכוללת גם הנחה בחשבון החשמל ניתנת לחלק מהנכים הנדרשים לסיוע של אדם נוסף. צורות סיוע אלה אינן ניתנות לכל הנכים באשר הם, אלא רק לחלק מהנכים שיש להם שיעורי נכות גבוהים יותר וקשיי השתכרות וכו'.[http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%98%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%AA] משרד החינוך תומך בחלק מהנכים ובעלי מגבלות על ידי שילוב של חלק מהם בתוכניות חינוך מיוחד. למרות צורות הסיוע הרבות האלה, נכים רבים מצויים במצוקה בגלל תת-מימוש של זכויות ובגלל קשיים שמערימים עליהם הרשויות במימוש הזכויות. אם זאת יש לשים לב שהוצאות המדינה גבוהות יותר מאשר תשלום קצבאות הנכות שניתן על ידי ביטוח לאומי.
נכות גוררת הוצאות גבוהות על בריאות שכן הנכות היא תחלואה שדורשת סיוע על פני שנים רבות וגוררת סיבוכים נוספים כמו החמרה ב[[סוכרת]] ובמחלות לב וכלי דם.
השלכה אחרת של הנכות היא אי השתתפות בשוק העבודה ולכן גביית דמי אבטלה, אבטחת הכנסה, ותשלומים מהביטוח הלאומי. לדוגמה חלק ניכר מהנזקקים לסיוע של [[דיור ציבורי בישראל|דיור ציבורי]] הם נכים, ובישראל כיום ללא נכות אין יכולת לקבל זכאות לדיור ציבורי. עם זאת, נכים רבים אינם זכאים לעמוד בתנאים המחמירים הנדרשים לשם קבלת סיוע בדיור ציבורי וגם אם כן, עליהם לחכות בדרך כלל שנים רבות לפני קבלת סיוע כזה.
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Disability נכות] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FACTS_FIGURES2014-HEB.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל: עובדות ומספרים], המרכז לחקר מוגבלויות, 2014, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
;ארגונים לסיוע ולמחקר:
* [http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA אנשים עם מוגבלויות] באתר "כל זכות".
* [http://www.abiliko.co.il/ abiliko] אתר קהילות והמומחים בתחום המוגבלויות
* [http://www.mugbaluyot.justice.gov.il נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות] משרד המשפטים
* [http://brookdaleheb.jdc.org.il/?CategoryID=201 המרכז לחקר מוגבלויות] מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
;פרסומי הביטוח הלאומי:
* [http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/2013/Pages/nechut.aspx דו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2013, פרק נכות כללית]
* [http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Pages/seker_261.aspx מקבלי קצבת נכות כללית בשנת 2013]
* אופיר פינטו, [http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_242.pdf מקבלי קצבת נכות בשנת 2011 מאפיינים דמוגרפיים, רפואיים ותעסוקתיים], המוסד לביטוח לאומי
* אופיר פינטו, [http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_260.pdf מקבלי גמלה לילד נכה וקצבה לשירותים מיוחדים 2013], המוסד לביטוח לאומי
;פרסומי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים:
* [http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyonSite/SiteDocs/DohStatistiShnati2010.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל 2010]
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7381032C-1961-445D-88F0-58F037BE0E02/37380/reportnew.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל 2011]
;אפידמיולוגיה של נכות ולקות:
* [http://ajph.aphapublications.org/doi/abs/10.2105/9780875531915ch07 Fundamentals of Disability Epidemiology]
* [http://www.springer.com/public+health/book/978-1-4419-7340-5 Public Health Perspectives on Disability]
;מידע נוסף:
* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw71.pdf בעלי מוגבלות בישראל - ההיבט הסובייקטיבי: אופטימיות, שביעות רצון מהחיים ומצב רגשי-נפשי על רקע מצבם החברתי-כלכלי] [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], ספטמבר 2012
* [http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/3D7A7F6B-1160-43CB-A919-BB5A1D0FB733/0/X11991.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל בשנים 2010 ו-2002] משרד התמ"ת
* גל זוהר, [http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/D010D3C2-C3D5-4D44-BF43-1BD31ED97D6C/0/X11506b.pdf אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה: ישראל ביחס למדינות ה-OECD] משרד התמ"ת, 2012
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:בטיחות בדרכים]]
[[קטגוריה:דיור]]
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]
הקטנה של [[מתח נפשי]] ו[[דיכאון]], [[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]], קידום [[תזונה בריאה]] יותר, קידום [[אורח חיים פעיל]] מניעת פצועים קשים ב[[תאונות דרכים]] ([[חזון אפס]]) מניעה של [[תאונות עבודה]] וצעדים נוספים.
==אפידמיולוגיה של נכות==
מקרי נכות, נובעים ממגוון סיבות והתנהגויות. חלקם נובעים כתוצאה משינויים גנטיים או מומים מולדים (למשל, תסמונת דאון), אחרים מתעוררים בתקופות הילדות או בתקופת הלידה (למשל, שיתוק מוחין), בזמן שאחרים מתרחשים בגלל תאונות (למשל, פגיעה בחוט השדרה), מחלות כרוניות, (לדוגמא כריתת איבר בגלל [[סוכרת]]), או אטיולוגיות אחרות בלתי ידועות (למשל, טרשת נפוצה). אירועים כגון לידה או פציעה טראומטית קל יחסית לזהות ולספור, אבל יש מקרים של נכויות שקשה יותר להגדיר את מקורן. במחלות כרוניות רבות התפתחות הנכות יכולה להתפתח על פני זמן, או שיש בהן תקופת חביון ארוכה, כלומר שעובר פרק זמן ארוך בין גורמי המחלה לבין אבחון המחלה עצמה ותסמני הנכות שהיא גוררת.
===נכים בארצות הברית===
בארצות הברית, אחד מכל 4 צעירים בני 20 יהפוך לנכה במהלך ימי חייו, רובם בנכות קלה, אבל כמעט חצי מתוכם (כלומר אחד מכל שמונה) יהיו בעלי נכות קשה של 5 שנים ומעלה.
אשה ממוצעת בת 35, [[עישון ובריאות|שאינה מעשנת]], עובדת בעבודות משרד, ומבצעת קצת [[פעילות גופנית]] ויש לה ומשקל תקין היא בעלת סיכוי של 24% להיות נכה ל-3 חודשים או יותר בשנות הקריירה שלה. מתוך זה יש לאותה אישה סיכוי של 38% לנכות של 5 שנים או יותר. פרוש הדבר שלאשה זו יש סיכוי של כמעט 10% להפוך לנכה במהלך חייה. אם אותה אישה מעשנת או שהיא סובלת מ[[השמנת יתר]], אזי הסיכוי שלה לנכות של 3 חודשים לפחות בתקופת העבודה בחיים - עולה ל-41% - כמעט פי 2 לעומת אישה בריאה.
גבר בן 35, בעל משקל תקין, לא מעשן ומבצע מעט פעילות גופנית, הוא בעל סיכוי של 21% להיות נכה בימי חייו לתקופה של 3 חודשים ומעלה. יש לו סיכוי של 9% להפוך לנכה לתקופה של 5 שנים ומעלה. אם הוא מעשן ועם משקל יתר - הסיכוי לנכות של 3 חודשים ומעלה עולה ל-45% - יותר מפי 2 לעומת גבר בעל [[אורח חיים בריא]]. [http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp]
בקרב הציבור הרחב נתונים אלה אינם ידועים. רוב האנשים לא חושבים על זה. לדוגמה רוב האנשים חושבים שהסיכוי שלהם לנכות הוא בערך 2%. אחוזי הנכים בחברה בעליה, בין היתר בגלל עליה ב[[השמנה]] ו[[אורח חיים יושבני|מחסור בפעילות גופנית]] וכן עליה ב[[דיכאון]].
===נכים בישראל===
נכון לשנת 2013, בישראל יש כ-330 אלף נכים, המקבלים קצבאות מביטוח לאומי. סכום התשלומים והקצבאות עומד על 15 מיליארד ש"ח בשנה.
330 אלף הנכים מחולקים על ידי הביטוח הלאומי כך: 223,152 נכים מקבלים קיצבת נכות כללית, 33,311 מקבלים הטבות בניידות, יש 36,991 ילדים נכים, 37,775 נכים לצמיתות עקב [[תאונת עבודה]], 4,423 נכים נפגעי פעולות איבה, ו-465 נכים אסירי ציון. <ref name="btl_2013">[http://www.btl.gov.il/About/newspapers/Pages/yomHaneche2013.aspx הודעות לעיתונות - יום הנכה הבינלאומי 2013] המוסד לביטוח לאומי,2013</ref>
מלבד סיבות כמו תאונות עבודה, או פעולות איבה, המוסד לביטוח לאומי לא טורח לפרט את הסיבות לנכות - כמה מהנכים הם נכים עקב מחלה כרונית (כמו מחלות לב, [[סוכרת]] שבץ וכו'), עקב מום מולד או [[תאונות דרכים]].
[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-8 מיליון תושבים, ולכן אחוז הזכאים לקבלת קצבת נכות בה עומד על 4.1%, כלומר אחד מתוך 25 בני אדם. יש כ-2.67 מיליון ילדים בישראל,<ref name="children2012">[http://www.children.org.il/Files/File/SHNATON/%20%202012.pdf לקט נתונים מתוך השנתון "ילדים בישראל – 2012"] המועצה הלאומית לשלום הילד</ref> ולכן אחוז הילדים המקבלים קצבת נכות עומד על 1.4% מסך הילדים.
===ילדים נכים ובעלי מוגבלות===
לפי טענת המועצה לשלום הילד, נכון לשנת 2012, יש בישראל כ-330 אלף ילדים הסובלים מ[[מחלה כרונית|מחלות כרוניות]] או מנכות, והם מהווים 12.8% מכלל אוכלוסיית הילדים. מתוכם 220 אלף ילדים (שני שליש) סובלים מנכות או ממחלה שנמשכה לפחות שנה. מתוך קבוצה זו למחצית מהילדים היו בעיות למידה והתנהגות. לטענת המועצה לשלום הילד 39 אלף ילדים קיבלו קצבת ילד נכה, ואלו מהווים רק 13.8% מכלל הילדים שיש להם מוגבלות חמורה. <ref name="children2012"/>
נתוני המועצה לשלום הילד מצביעים על עליה דרמטית במספר הילדים המקבלים קצבת נכה במשך השנים. בין 1995 ל-2011 שיעור הילדים לאלף של ילדים בעלי קצבת ילד נכה עלה מ-6.3 לאלף ילדים ל-11.0 לאלף.<ref name="children2012"/> דבר זה יכול להצביע על עליה בשיעור הילדים הנכים בעלי מוגבלות חמורה, ו/או על עליה בתמיכה שמספקת המדינה לילדים בעלי מוגבלות והקלה בקריטריונים לקבלת תמיכה.
מתוך הילדים שקיבלו קצבת ילד נכה, הסיבה לזכות של 26.1% מתוכם היא תלות בזולת. 25.5% נוספים מקבלים את הגמלה בגין [[אוטיזם]] ו-13.9% בגין בעיות שמיעה.<ref name="children2012"/>
===אנשים עם מוגבלות===
לפי דו"ח של משרד המשפטים, נכון לשנת 2009 חיו בישראל 1.6 מיליון אנשים עם מוגבלות (מושג המבוסס כאמור על דיווח עצמי) שהם 20% מ[[אוכלוסיית ישראל]]. אחוז זה אינו חורג מזה של ארצות מפותחות אחרות. קבוצה זו נחלקת לאנשים עם מוגבלות מתונה - 858 אלף איש, ולאנשים עם מוגבלות חמורה - 757 אלף איש.
בנוסף לכך יש קבוצה של אנשים המדווחת על בעיית בריאות כרונית ללא מוגבלות - 586 אלף בני אדם.<ref name="justice2011">[http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7381032C-1961-445D-88F0-58F037BE0E02/37380/reportnew.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל 2011] נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים</ref>
לפי משרד המשפטים, מתוך כלל האנשים עם מוגבלות 50% הם אנשים היו בני 18-64 (גילאי עבודה) ומנו 880 אלף איש שהם 19% מאוכלוסייה בגילאי העבודה, 189 אלף מתוכם זקוקים לטיפול קבוע. מכלל האנשים עם מוגבלות, 30% בגיל זיקנה ו-20% ילדים עד גיל 17 שהם כ-321 אלף ילדים. <ref name="justice2011"/> שיעור המוגבלות בגילאי הזקנה (65 ומעלה) – מגיע ל-66%, בגיל 75 ומעלה ל-78% אנשים עם מוגבלות בגילאי הזקנה מונים 485,000 אלף נפש, יותר ממחציתם עם מוגבלות חמורה.<ref name="justice2011"/>
מרבית האנשים עם מוגבלות בגיל 20 ומעלה הן נשים (55%). באופן עקבי, שימור המוגבלות החמורה בחברה הערבית כפול משיעורה בחברה היהודית; שיעור המוגבלות בקרב יוצאי אסיה ואפריקה גבוה מזה של יוצאי אירופה ואמריקה - גם בקרב הדור השני של בני העולים; שיעורי המוגבלות אצל חרדים וחילונים נמוכים במיוחד.<ref name="justice2011"/>
בין 2001 ל-2009 לא נרשמו שינוי מגמה באחוז המבוגרים בעלי מוגבלות מתונה (כ-14% מסך המבוגרים) או החמורה (כ-10% מסך המבוגרים) אך נרשמה עליה מסויים באחוז הכולל המדווחים על בעיות בריאות כרונית.<ref name="justice2011"/>
757 אלף ישראלים הם אנשים עם מוגבלות חמורה אשר הפריעה להם מאוד בתפקודם היום יומי, והם היוו 10% מכלל האוכלוסייה הישראלית.<ref name="justice2011"/> זהו שיעור יותר מכפול ממספר מקבלי קצבאות נכות מביטוח לאומי. לפי משרד המשפטים, מיעוט של אנשים המדווחים על מוגבלות חמורה מקבלים קצבת נכות כללית דרך המוסד לביטוח לאומי (29%), בעוד חלק קטן נוסף (19%) מקבל קצבה אחרת מאותו מוסד - בעיקר קצבת הבטחת הכנסה).<ref name="justice2011"/> לפי משרד המשפטים קיימת קבוצה גדולה של אנשים עם מוגבלות בישראל אשר מדווחים כי אינם עובדים וגם אינם מקבלים קצבה כלשהי מהמוסד לביטוח לאומי. מספרם נאמד ביותר מ-170 אלף נפש בשנת 2005, מתוכם 67 אלף אנשים עם מוגבלות חמורה. <ref name="justice2011"/>
==גורמים לנכות==
יש מספר סיבות התנהגותיות וחברתיות שמגבירות את סיכוי לנכות. במדינות מערביות סיבות אלה כוללות :<ref name="cda__stat">[http://www.disabilitycanhappen.org/chances_disability/disability_stats.asp Disability statistics], The Council for Disability Awareness (CDA), July 3rd, 2013</ref>
* [[השמנת יתר]]
* [[עישון]]
* [[תאונות עבודה|התנהגות או עיסוק מסוכנים]]
* מצבים ומחלות כרונית כמו [[סוכרת]], [[לחץ דם גבוה]], [[מחלות לב]] (כולם קשורים ל[[עישון]], [[השמנה]], [[מתח נפשי]] ו[[מחסור בפעילות גופנית]]), כאבי גב, [[מתח נפשי]] או [[דיכאון]],
* שימוש מוגזם ב[[אלכוהול]] וצריכת סמים.
גורמים אלה אינם כוללים סיבות ישירות התנהגותיות של הפרט ופחות [[גורמים חברתיים המשפיעים על הבריאות]] כמו נפגעים מ[[תאונות דרכים]] עקב [[תכנון עירוני מוטה רכב פרטי]] או השפעה של [[אי שוויון כלכלי]] על מתח נפשי.
גורמי יסוד התנהגותיים וחברתיים שיכולים להוריד את הסיכון לנכות כוללים: [[השמנה|שמירה על משקל גוף תקין]], [[מניעת עישון|המענות מעישון]], הרגלי [[תזונה בריאה]] ו[[הרגלי שינה]] נכונים, [[אורח חיים פעיל|פעילות גופנית מרובה]], הימנעות או צריכה נמוכה של [[אלכוהול]], הימנעות מפעילות מסוכנת ומצריכת סמים, שמירה על רמה נמוכה של [[מתח נפשי]], וטיפול אפקטיבי ומוקדם במצבי בריאות.<ref name="cda__stat"/>
על פי [[ארגון הבריאות העולמי]] הסיבה המרכזית כיום לנכות אינה מצב גופני כלשהו אלא [[דיכאון]]. ברחבי העולם מעל 300 מיליון בני האדם מכל הגילאים סובלים מדיכאון. והדיכאון הוא גם תורם מרכזי ל[[נטל תחלואה]] ברחבי העולם. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs369/en/ דיכאון] באתר ארגון הבריאות העולמי}} בנוסף לכך דיכאון נמצא במגמת עליה כולל במדינות מפותחות. שיעור הדיכאון הקליני הגבוה בעולם נמצא בארצות הברית. שיעורי דיכאון נמצאים בעליה גם במדינות סוציאל דמוקרטיות.
בישראל כ-500 אנשים בשנה הופכים בישראל לנכים בגלל [[תאונות דרכים]] ומקבלים דמי נכות מהביטוח הלאומי [http://www.cbs.gov.il/publications12/rep_05/pdf/part06_h.pdf]. סיבה נוספת לנכות בישראל היא [[תאונות עבודה]] וכן תאונת אימונים בצה"ל וכן עקב לחימה וטרור. יש סיבות רבות נוספות לנכות כמו מומים מולדים, זיהום, התקפי לב, סוכרת ועוד אבל אין מידע ברור באשר לסיבות שהובילו לנכות.
מדי שנה מתרחשות בישראל כ-60 אלף [[תאונות עבודה]] המצריכות תשלום דמי פגיעה. מתוכן כ-48 אלף תאונות שהתרחשו במקומות העבודה, והיתר תאונות דרכים הקשורות לעבודה (הגעה אל העבודה או נסיעות במסגרת העבודה). כ-8,000 עובדים נפגעים בשנה בענפי התעשייה, כ-7,000 נפגעים בענפי המסחר ועוד כ-5,000 נפגעים בענפי הבינוי.[https://www.osh.org.il/UploadedImages/05_2014/accident.pdf]
==עלות כלכלית של הנכות בישראל ==
לנכות יש מחיר כלכלי גבוה מאד ביחס לנכה עצמו ולמשפחתו. ההכנסה של הנכה נפגעת בגלל אובדן יכולת השתכרות הכוללת קשיים גדולים יותר ללמוד, אפליה נגד קבלה לעבודה, אפליה בקידום לעבודה, אובדן ימי עבודה, אובדן הזדמנויות עבודה במקצועות שונים (לדוגמה מקצועות פיזיים הסגורים בפני נכי גפיים ונכים על רקע פגיעה בלב). בנוסף לכך הנכה נפגע עקב הגדלת ההוצאות שלו על מכשירים, תרופות טיפולים וכו' וכן בגלל הוצאות גבוהות יותר בנושא תחבורה. סיבוכים רפואיים (כגון אלה הנגרמים מפחות מידי פעילות גופנית) עלולים לייקר עוד יותר את הוצאות הבריאות שלו ולפגוע עוד בבריאות. הנכות עצמה, פחות פעילות גופנית, פגיעה בניידות כללית, פגיעה חברתית ונפשית, הדרה חברתית, קשיים רומנטיים ועוד גורמים הן לעוגמת נפש ופגיעה ב[[רווחה|רווחה החברתית]] והן להוצאות נוספות. גם משפחתו של הנכה נפגעת מבחינה כלכלית בגלל אובדן ימי עבודה ופגיעה בשעות הפנאי. בעוד המדינה משתתפת בחלק מההוצאות של הנכים והמוגבלים היא אינה מכסה את כל העלויות הכלכליות הנגרמות בגלל נכות.
בשנת 2013 שילם הביטוח הלאומי קצבאות ותשלומי נכות בסך 15 מיליארד ש"ח. <ref name="btl_2013"/>. בנוסף אליהם משלמים גמלת ניידות.
בנוסף לתשלומים אלה, נכים מקבלים הנחות וצורות שונות של סיוע מצד משרדי ממשלה שונים. משרד השיכון מסייע לנכים בדיור ציבורי, בסיוע בשכר דירה לנכים, בהנחה במס רכישה, בהנחה לארנונה לנכה או להוריו של הנכה. הרשויות המקומיות ומשרד התחבורה מספקים הנחות והטבות שונות הקשורות לתחבורה כגון מקום [[חניה]] לרכב ליד הבית ובמקומות ציבוריים, הנחה בתחבורה הציבורית. נכים זקנים מקבלים קיבצת זקנה לנכה. הנחות נוספות הן פטור מתשלום ביטוח לאומי, פטור מתשלום בקופות חולים, הנחות בתשלומי מים, הנחה בקו בזק, הנחות במוזיאונים, ועוד. קצבת שירותים מיוחדים, הכוללת גם הנחה בחשבון החשמל ניתנת לחלק מהנכים הנדרשים לסיוע של אדם נוסף. צורות סיוע אלה אינן ניתנות לכל הנכים באשר הם, אלא רק לחלק מהנכים שיש להם שיעורי נכות גבוהים יותר וקשיי השתכרות וכו'.[http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%A7%D7%A6%D7%91%D7%AA_%D7%A0%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%95%D7%94%D7%98%D7%91%D7%95%D7%AA_%D7%A0%D7%9C%D7%95%D7%95%D7%AA] משרד החינוך תומך בחלק מהנכים ובעלי מגבלות על ידי שילוב של חלק מהם בתוכניות חינוך מיוחד. למרות צורות הסיוע הרבות האלה, נכים רבים מצויים במצוקה בגלל תת-מימוש של זכויות ובגלל קשיים שמערימים עליהם הרשויות במימוש הזכויות. אם זאת יש לשים לב שהוצאות המדינה גבוהות יותר מאשר תשלום קצבאות הנכות שניתן על ידי ביטוח לאומי.
נכות גוררת הוצאות גבוהות על בריאות שכן הנכות היא תחלואה שדורשת סיוע על פני שנים רבות וגוררת סיבוכים נוספים כמו החמרה ב[[סוכרת]] ובמחלות לב וכלי דם.
השלכה אחרת של הנכות היא אי השתתפות בשוק העבודה ולכן גביית דמי אבטלה, אבטחת הכנסה, ותשלומים מהביטוח הלאומי. לדוגמה חלק ניכר מהנזקקים לסיוע של [[דיור ציבורי בישראל|דיור ציבורי]] הם נכים, ובישראל כיום ללא נכות אין יכולת לקבל זכאות לדיור ציבורי. עם זאת, נכים רבים אינם זכאים לעמוד בתנאים המחמירים הנדרשים לשם קבלת סיוע בדיור ציבורי וגם אם כן, עליהם לחכות בדרך כלל שנים רבות לפני קבלת סיוע כזה.
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Disability נכות] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://brookdaleheb.jdc.org.il/_Uploads/dbsAttachedFiles/FACTS_FIGURES2014-HEB.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל: עובדות ומספרים], המרכז לחקר מוגבלויות, 2014, מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
;ארגונים לסיוע ולמחקר:
* [http://www.kolzchut.org.il/he/%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D_%D7%A2%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%92%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%99%D7%95%D7%AA אנשים עם מוגבלויות] באתר "כל זכות".
* [http://www.abiliko.co.il/ abiliko] אתר קהילות והמומחים בתחום המוגבלויות
* [http://www.mugbaluyot.justice.gov.il נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות] משרד המשפטים
* [http://brookdaleheb.jdc.org.il/?CategoryID=201 המרכז לחקר מוגבלויות] מכון מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל
;פרסומי הביטוח הלאומי:
* [http://www.btl.gov.il/Publications/Skira_shnatit/2013/Pages/nechut.aspx דו"ח הביטוח הלאומי לשנת 2013, פרק נכות כללית]
* [http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Pages/seker_261.aspx מקבלי קצבת נכות כללית בשנת 2013]
* אופיר פינטו, [http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_242.pdf מקבלי קצבת נכות בשנת 2011 מאפיינים דמוגרפיים, רפואיים ותעסוקתיים], המוסד לביטוח לאומי
* אופיר פינטו, [http://www.btl.gov.il/Publications/survey/Documents/seker_260.pdf מקבלי גמלה לילד נכה וקצבה לשירותים מיוחדים 2013], המוסד לביטוח לאומי
;פרסומי נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, משרד המשפטים:
* [http://index.justice.gov.il/Units/NetzivutShivyonSite/SiteDocs/DohStatistiShnati2010.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל 2010]
* [http://www.justice.gov.il/NR/rdonlyres/7381032C-1961-445D-88F0-58F037BE0E02/37380/reportnew.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל 2011]
;אפידמיולוגיה של נכות ולקות:
* [http://ajph.aphapublications.org/doi/abs/10.2105/9780875531915ch07 Fundamentals of Disability Epidemiology]
* [http://www.springer.com/public+health/book/978-1-4419-7340-5 Public Health Perspectives on Disability]
;מידע נוסף:
* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw71.pdf בעלי מוגבלות בישראל - ההיבט הסובייקטיבי: אופטימיות, שביעות רצון מהחיים ומצב רגשי-נפשי על רקע מצבם החברתי-כלכלי] [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]], ספטמבר 2012
* [http://www.moital.gov.il/NR/rdonlyres/3D7A7F6B-1160-43CB-A919-BB5A1D0FB733/0/X11991.pdf אנשים עם מוגבלות בישראל בשנים 2010 ו-2002] משרד התמ"ת
* גל זוהר, [http://www.tamas.gov.il/NR/rdonlyres/D010D3C2-C3D5-4D44-BF43-1BD31ED97D6C/0/X11506b.pdf אנשים עם מוגבלות בשוק העבודה: ישראל ביחס למדינות ה-OECD] משרד התמ"ת, 2012
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:בטיחות בדרכים]]
[[קטגוריה:דיור]]
[[קטגוריה:עובדים ועבודה]]