שינויים

נוספו 48 בתים ,  23:26, 9 בינואר 2018
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''כימיה ירוקה''' (Green chemistry) היא פילוסופיה בכימיה שמעודדת את העיצוב של מוצרים ותהליכים שמקטינים או מבטלים את השימוש והייצור של חומרים מסוכנים ורעילים. בעוד ש[[כימיה סביבתית]] היא הכימיה של הסביבה הטבעית, שכוללת גם את כימיקלים רעילים המצויים בטבע, כימיה ירוקה מנסה להקטין ולבטל את הזיהום במקור שלו. בשנות ה-1990 נחקק חוק מניעת הזיהום (Pollution Prevention Act) בארצות הברית, חוק זה סייע לפתח דרכי פעולה לטיפול בזיהום במקור בדרכים מקוריות.  
+
'''כימיה ירוקה''' (באנגלית: '''Green chemistry''') היא פילוסופיה בכימיה שמעודדת את העיצוב של מוצרים ותהליכים שמקטינים או מבטלים את השימוש והייצור של חומרים מסוכנים ורעילים. בעוד ש[[כימיה סביבתית]] היא הכימיה של הסביבה הטבעית, שכוללת גם את כימיקלים רעילים המצויים בטבע, כימיה ירוקה מנסה להקטין ולבטל את הזיהום במקור שלו. בשנות ה-90 של המאה ה-20 נחקק חוק מניעת הזיהום (Pollution Prevention Act) בארצות הברית, חוק זה סייע לפתח דרכי פעולה לטיפול בזיהום במקור בדרכים מקוריות.  
    
==עקרונות==
 
==עקרונות==
שורה 14: שורה 14:  
# השתמשו ב[[חומרי גלם]] [[משאבים מתחדשים|מתחדשים]]: שימוש בחומרי גלם מתחדשים ולא בכאלה מתכלים. מקורם של חומרי גלם מתחדשים מקורם הוא לרוב בתוצרי חקלאות או בפסולות של תהליכים אחרים;  חומרי גלם מתכלים מקורם בדלק מחצבי כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], או [[פחם]], או חומרים גלם שנכרים ממכרות.  
 
# השתמשו ב[[חומרי גלם]] [[משאבים מתחדשים|מתחדשים]]: שימוש בחומרי גלם מתחדשים ולא בכאלה מתכלים. מקורם של חומרי גלם מתחדשים מקורם הוא לרוב בתוצרי חקלאות או בפסולות של תהליכים אחרים;  חומרי גלם מתכלים מקורם בדלק מחצבי כמו [[נפט]], [[גז טבעי]], או [[פחם]], או חומרים גלם שנכרים ממכרות.  
 
# השתמשו בקטליזטורים ולא במגיבים סטויכיומטרים: הקטנת הפסולת על ידי שימוש בראקציות קטליטיות. השימוש בקטליזטורים הוא בכמויות קטנות וניתן להשתמש בהן לסוג תגובה מסויים מספר רב של פעמים. הם עדיפים על פני מגיבים סטויכיומטרים, שמשתמשים בהם בכמות גדולה ועובדים רק פעם אחת.  
 
# השתמשו בקטליזטורים ולא במגיבים סטויכיומטרים: הקטנת הפסולת על ידי שימוש בראקציות קטליטיות. השימוש בקטליזטורים הוא בכמויות קטנות וניתן להשתמש בהן לסוג תגובה מסויים מספר רב של פעמים. הם עדיפים על פני מגיבים סטויכיומטרים, שמשתמשים בהם בכמות גדולה ועובדים רק פעם אחת.  
#המנעו מנגזרות כימיקליות: המנעו משימוש בקבוצות חוסמות או מגינות או מכל שינוי זמני אחר. נגזרות משתמשות במגיבים נוספים ויוצרות פסולת.  
+
#המנעו מנגזרות כימיקליות: הימנעו משימוש בקבוצות חוסמות או מגינות או מכל שינוי זמני אחר. נגזרות משתמשות במגיבים נוספים ויוצרות פסולת.  
# מקסמו את היעילות האטומית (atom economy): עצבו סינתזות כך שהתוצר הסופי מכיל את מקסימום הפרופורציות של החומרים התחיליים. צריכים להיות מעט, אם בכלל אטומים מבוזבזים.  
+
# מקסמו את היעילות האטומית (Atom economy): עצבו סינתזות כך שהתוצר הסופי מכיל את מקסימום הפרופורציות של החומרים התחיליים. צריכים להיות מעט, אם בכלל אטומים מבוזבזים.  
# השתמשו בממיסים ובראקציות בטוחות יותר: המנעו משימוש בממיסים, סוכני הפרדה, או שאר כימיקלי שירות. אם כימיקלים אלה הם חיוניים, השתמשו בכימיקלים בלתי מזיקים. אם ממס הוא הכרחי, מים הם מדיום טוב כמו גם כמה ממיסים ידידותיים לסביבה שלא תורמים לזיהום האוויר או פוגעים בשכבת האוזון.  
+
# השתמשו בממיסים ובראקציות בטוחות יותר: הימנעו משימוש בממיסים, סוכני הפרדה, או שאר כימיקלי שירות. אם כימיקלים אלה הם חיוניים, השתמשו בכימיקלים בלתי מזיקים. אם ממס הוא הכרחי, מים הם מדיום טוב כמו גם כמה ממיסים ידידותיים לסביבה שלא תורמים לזיהום האוויר או פוגעים בשכבת האוזון.  
 
#הגדילו את היעילות האנרגטית: עצבו תגובות כימיות בטמפרטורת החדר ובלחץ אטמוספרי מתי שדבר זה הוא אפשרי.  
 
#הגדילו את היעילות האנרגטית: עצבו תגובות כימיות בטמפרטורת החדר ובלחץ אטמוספרי מתי שדבר זה הוא אפשרי.  
 
# עצבו כימיקלים ומוצרים שיתפרקו לאחר השימוש. עצבו מוצרים שיתפרקו לחומרים בלתי מזיקים לאחר השימוש כך שהם לא יצטברו בסביבה.  
 
# עצבו כימיקלים ומוצרים שיתפרקו לאחר השימוש. עצבו מוצרים שיתפרקו לחומרים בלתי מזיקים לאחר השימוש כך שהם לא יצטברו בסביבה.  
שורה 25: שורה 25:  
הפרס הנשיאותי "אתגר הכימי הירוקה"  (The Presidential Green Chemistry Challenge Awards) החל בשנת 1995 במאמץ לתמרץ מחקרים ויוזמות בתחום ובנסיון להביא לפרסום של אנשים ועסקים שתרמו לחידושים בתחום. בדרך כלל ניתנים 5 פרסים בכל שנה, אחד לכל קטגוריה: אקדמיה, עסקים קטנים, דרכים לסינתזה ירוקה יותר, תנאי ראקציה ירוקים יותר, ועיצוב של כימיקלים ירוקים יותר. המועמדויות מתקבלות שנה קודם לכן, ומוערכות על ידי פנל כימאים עצמאי שמזומן על ידי האגודה האמריקאית לכימיה. עד שנת 2006, 57 טכנולוגיות זיכו את מפתחיהן בפרס, והוגשו למעלה מ-1000 מועמדויות.[http://www.epa.gov/greenchemistry/pubs/principles.html]  
 
הפרס הנשיאותי "אתגר הכימי הירוקה"  (The Presidential Green Chemistry Challenge Awards) החל בשנת 1995 במאמץ לתמרץ מחקרים ויוזמות בתחום ובנסיון להביא לפרסום של אנשים ועסקים שתרמו לחידושים בתחום. בדרך כלל ניתנים 5 פרסים בכל שנה, אחד לכל קטגוריה: אקדמיה, עסקים קטנים, דרכים לסינתזה ירוקה יותר, תנאי ראקציה ירוקים יותר, ועיצוב של כימיקלים ירוקים יותר. המועמדויות מתקבלות שנה קודם לכן, ומוערכות על ידי פנל כימאים עצמאי שמזומן על ידי האגודה האמריקאית לכימיה. עד שנת 2006, 57 טכנולוגיות זיכו את מפתחיהן בפרס, והוגשו למעלה מ-1000 מועמדויות.[http://www.epa.gov/greenchemistry/pubs/principles.html]  
   −
בשנת 2006 לדוגמה, פרופסור  Galen J. Suppes מאוניברסיטת מיסורי -קולומביה, קיבל את הפרס האקדמי על פיתוח שיטה להמרת פסולת גליצרין (glycerin) שהתקבלה כחומר לוואי מהפקת [[ביו דיזל]] לפרופילן גליקול (propylene glycol). הוא השתמש בקטליזטור של נחושת-כרומי, כדי לאפשר להוריד את הטמפרטורה הנחוצה להמרה וכן להעלות את העילות של התגובה. פרופילן גליקול שנוצר באופן זה הינו זול מספיק כדי להחליף את החומר הרעיל יותר אתלין גליקול (ethylene glycol) שהינו המרכיב העיקרי בחומרים מונעי קפאון למכוניות.  
+
בשנת 2006 לדוגמה, פרופסור  Galen J. Suppes מאוניברסיטת מיסורי -קולומביה, קיבל את הפרס האקדמי על פיתוח שיטה להמרת פסולת גליצרין (glycerin) שהתקבלה כחומר לוואי מהפקת [[ביו דיזל]] לפרופילן גליקול (Propylene glycol). הוא השתמש בקטליזטור של נחושת-כרומי, כדי לאפשר להוריד את הטמפרטורה הנחוצה להמרה וכן להעלות את העילות של התגובה. פרופילן גליקול שנוצר באופן זה הינו זול מספיק כדי להחליף את החומר הרעיל יותר אתלין גליקול (Ethylene glycol) שהינו המרכיב העיקרי בחומרים מונעי קפאון למכוניות.  
    
==בישראל==
 
==בישראל==
ב-6-7.6.07 התקיים באוניברסיטת תל אביב, כנס כימיה ירוקה [http://www.environment.tau.ac.il/Index.asp?CategoryID=48&ArticleID=65] בכנס השתתפו בין היתר:
+
ב-6-7.6.2007 התקיים באוניברסיטת תל אביב, כנס כימיה ירוקה [http://www.environment.tau.ac.il/Index.asp?CategoryID=48&ArticleID=65] בכנס השתתפו בין היתר:
 
* Prof. Peter Sundin, Uppsala University, Sweden  
 
* Prof. Peter Sundin, Uppsala University, Sweden  
 
* Terry Collins, Carnegie-Mellon University, USA
 
* Terry Collins, Carnegie-Mellon University, USA
שורה 40: שורה 40:  
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Green_chemistry כימיה ירוקה] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Green_chemistry כימיה ירוקה] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/906694.html כריזנטמות בשירות מדבירי המזיקים] צפריר רינת, הארץ, 24.9.07
+
* [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/906694.html כריזנטמות בשירות מדבירי המזיקים] צפריר רינת, הארץ, 24.9.2007
 
==הערות שוליים==
 
==הערות שוליים==
 
{{הערות שוליים}}
 
{{הערות שוליים}}