שינויים

'''האסכולה האוסטרית''' (באנגלית: '''Austrian School''') היא זרם אידאולוגי וניתוחי ב[[חקר הכלכלה]]. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. אחת מהנחות היסוד של האסכולה האוסטרית היא שימוש ב"אינדיבדואליזם מתודי" - הרעיון לפיו תופעה חברתית נובעת תמיד ממוטיבציות ופעולות של פרטים (אנושיים) ולא של קבוצות.  

'''האסכולה האוסטרית''' (באנגלית: '''Austrian School''') היא זרם אידאולוגי וניתוחי ב[[חקר הכלכלה]]. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. אחת מהנחות היסוד של האסכולה האוסטרית היא שימוש ב"אינדיבדואליזם מתודי" - הרעיון לפיו תופעה חברתית נובעת תמיד ממוטיבציות ופעולות של פרטים (אנושיים) ולא של קבוצות.  

מקורה של האסכולה האוסטרית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בוינה, עם עבודתו של [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], ואחרים. היא פותחה בהמשך על ידי [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מבחינה מתודולוגית היא הייתה הפוכה לאסכולה הפרוסית ההיסטורית (מחלוקת הידועה כ-Methodenstreit). כלכלנים שדוגלים כיום באסכולה זו נמצאים במדינות בכל העולם אך השם נשמר.  

מקורה של האסכולה האוסטרית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 בוינה, עם עבודתו של [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], ואחרים. היא פותחה בהמשך על ידי [[לודוויג פון מיזס]], [[פרדריק הייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מבחינה מתודולוגית היא הייתה הפוכה לאסכולה הפרוסית ההיסטורית (מחלוקת הידועה כ-Methodenstreit). כלכלנים שדוגלים כיום באסכולה זו נמצאים במדינות בכל העולם אך השם נשמר.  

על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות [[ליברליזם|הליברליזם הקלאסי]] ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה ב[[שוק]] ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. האסכולה נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] ו[[התערבות ממשלתית]] לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.

על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות [[ליברליזם|הליברליזם הקלאסי]] ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה ב[[שוק]] ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. האסכולה נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] ו[[התערבות ממשלתית]] לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.

האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואים בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו-כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-קלאסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסיאנית]] והן עקב זכייתו של [[פרדיק הייאק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.  

האסכולה האוסטרית תרמה ל[[כלכלה נאו-קלאסית]] מושגים רבים בסוף המאה ה-19, כמו תאוריית הערך הסובייקטיבי, [[המהפכה השולית]] בתורת המחירים ואת הפורמליזציה של חישוב בעיות בכלכלה. מאז אמצע המאה ה-20, [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] רבים ביקורתיים כלפי האסכולה האוסטרית והזרם המודרני שלה, ורואים בה דחייה של תאוריות ב[[מאקרו-כלכלה]] כך שהיא אחד מזרמי הכלכלה ההטרודקסים. מחוץ לזרם המרכזי שהוא ברובו נאו-קלאסי. באופן דומה כלכלנים אוסטרים ביקורתיים כלפי הזרם המרכזי. למרות הביקורת על הזרם מאז שנות ה-30 של המאה ה-20 הוא משך עניין מחודש בשנות ה-70, הן בעקבות קשיים בניתוח וביישום של [[כלכלה קיינסיאנית]] והן עקב זכייתו של [[פרדריק הייק]] בפרס נובל לכלכלה בשנת 1974.  

==מתודולוגיה==

==מתודולוגיה==