שינויים

הייצור של חומרי PCB החל בשנות 1920 על ידי חברת Swann Chemical Company. בשנת 1929 חברת [[מונסנטו]] קנתה את  התהליך והחלה לייצר את התרכובות תחת השם Aroclor משנת 1930 ועד שנת 1977. [[ג'נרל אלקטריק]] שיווקה מוצר דומה תחת השם Pyrenol. היו גם שמות נוספים כמו "פנולים" או Kennechlor).  

הייצור של חומרי PCB החל בשנות 1920 על ידי חברת Swann Chemical Company. בשנת 1929 חברת [[מונסנטו]] קנתה את  התהליך והחלה לייצר את התרכובות תחת השם Aroclor משנת 1930 ועד שנת 1977. [[ג'נרל אלקטריק]] שיווקה מוצר דומה תחת השם Pyrenol. היו גם שמות נוספים כמו "פנולים" או Kennechlor).  

תערובות המכילות חומרי PCB שימשו בייצור מוצרים רבים כולל כחומרי בידוד בקבלים ושנאים בתעשיות חשמליות, נוזלים להובלת חום, נוזלים הידרואליים, שמני סיכה ומניעת חיכוך, תוספים ל[[חומרי הדברה]], צבעים, ניירות העתקה ללא פחמן (NCR), דבקים, חומרי איטום, פלסטיק, מעכבי בעירה ריאקטיביים, וכחומרי קיבוע עבור מיקרוסקופיה, הם שימשו גם בהשתלות רפואיות.  

תערובות המכילות חומרי PCB שימשו בייצור מוצרים רבים כולל כחומרי בידוד בקבלים ושנאים בתעשיות חשמליות, נוזלים להובלת חום, נוזלים הידראוליים, שמני סיכה ומניעת חיכוך, תוספים ל[[חומרי הדברה]], צבעים, ניירות העתקה ללא פחמן (NCR), דבקים, חומרי איטום, פלסטיק, מעכבי בעירה ריאקטיביים, וכחומרי קיבוע עבור מיקרוסקופיה, הם שימשו גם בהשתלות רפואיות.  

ייצור החומרים הלך וגדל והגיע לשיא בשנות ה-60. בזמן זה התקיים [[לובי פוליטי|לובי]] של חברות האלקטרוניקה בקונגרס האמריקאי כדי להפוך אותם לציוד בטיחות חובה.  

ייצור החומרים הלך וגדל והגיע לשיא בשנות ה-60. בזמן זה התקיים [[לובי פוליטי|לובי]] של חברות האלקטרוניקה בקונגרס האמריקאי כדי להפוך אותם לציוד בטיחות חובה.  

בשנת 1973 הועברו תקנות לצמצום השימוש בחומרים אלו ב"אוויר הפתוח". בין היתר נאסר השימוש בהם:

בשנת 1973 הועברו תקנות לצמצום השימוש בחומרים אלו ב"אוויר הפתוח". בין היתר נאסר השימוש בהם:

כמרככים בצבע ובבטון, כזרזים בתגובות יציקה, כמעכבי בערה, כתוספים בצבעים ובציפויים נגד מים ובתופסנים של פסי רכבת. אולם השימוש בחומרים אלו הותר לצורך שימושים "סגורים", שנתברר לאחר מכן שגם הם דלפו לסביבה. בארצות הברית הוצא ה-PCB  אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.

כמרככים בצבע ובבטון, כזרזים בתגובות יציקה, כ[[מעכבי בעירה]], כתוספים בצבעים ובציפויים נגד מים ובתופסנים של פסי רכבת. אולם השימוש בחומרים אלו הותר לצורך שימושים "סגורים", שנתברר לאחר מכן שגם הם דלפו לסביבה. בארצות הברית הוצא ה-PCB  אל מחוץ לחוק בארצות הברית בשנת 1979.

לפי הערכה בספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחררה לטבע. עם זאת החומרים אינם מתמוססים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להיכנס למערכת הביוספרית.

לפי הערכה בספר [[גבולות לצמיחה: עדכון 30 שנה (ספר)]], מתוך הכמות של PCB שיוצרה עד כה, כ-30% השתחררה לטבע. עם זאת החומרים אינם מתמוססים בקלות ולוקח זמן עד שהם נשטפים לתוך מי תהום, נהרות ואוקיינוסים. הערכה היא כי עד כה נכנסו למערכת הימית רק אחוז אחד מהכמות שיוצרה, כך שכמות נכבדה מהחומרים עוד צפויה להיכנס למערכת הביוספרית.

למרות הוצאת ה-PCB אל מחוץ לחוק בסוף שנות ה-70,  מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הדבר הוביל לחקירה מהירה מצד [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].

למרות הוצאת ה-PCB אל מחוץ לחוק בסוף שנות ה-70,  מונסנטו לא ניקתה כראוי את השטח. רמות זיהום נתגלו מאוחר יותר על ידי הרשויות. מונסנטו ניקתה ביוזמתה שטח מסויים, אבל הדבר לא היה מספק. הדבר הוביל לחקירה מהירה מצד [[סוכנות הסביבה של ארצות הברית]]. הוגשו 5 תביעות ייצוגיות נגד החברה [http://www.connectotel.com/gmfood/cb101102.html].

חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהיתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורייתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>

חברת סלושה (Solutia), חברת בת של מונסנטו, שהייתה הנתבעת העיקרית בתיק, הודיעה כי היא קרובה לפשיטת רגל בגלל עלויות המשפט, דבר זה היה הופך את מונסנטו לנתבעת העיקרית. מספר ימים לאחר מכן, ב-22 בפברואר 2002, מונסנטו, סלושה וחברת הביטוח, הגיעו להסדר במסגרתו הן חויבו לשלם סך של 700 מיליון דולר ל-20,000 מתושבי העיירה אניסטון שסבלו מזיהום PCB. מתוך סכום זה מונסנטו שילמה 390 מיליון דולר, הביטוח המסחרי 160 מיליון דולר וסלושה 50 מיליון דולר.<ref>[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2733283,00.html מונסנטו הסדיר התביעה על הרעלה כימית] ynet, 21.08.03</ref>  מונסנטו נמצאה אשמה ב"הזנחה, הפקרות, הדחקה של האמת, הטרדה, הסגת גבול, והתנהגות שערורייתית".<ref name="Grunwald2_2002">[http://www.washingtonpost.com/ac2/wp-dyn/A54914-2002Feb22 Monsanto Held Liable For PCB Dumping] Michael Grunwald, Washington Post , 23/2/2002</ref>

==זיהום עולמי==

==זיהום עולמי==

==השפעות בריאותיות==

==השפעות בריאותיות==

הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כנון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות ל[[דיאוקסין|דיאוקסנים]], ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר במשפחת החומרים. היות ו-PCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאפשר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.  

הרעילות של חומרי PCB משתנה באופן משמעותי לחומרים שונים. קבוצה של חומרים הידועה כנון-אורתו PCB, (כלומר PCB 77, 126, 169 וכו'), הידועים גם בשם coplanaer PCBs, הם בעלי תכונות דומות ל[[דיאוקסין|דיאוקסנים]], ובאופן כללי הינם בין הנגזרות הרעילות ביותר במשפחת החומרים. היות ו-PCB נמצאים כמעט תמיד בתערובות מורכבות, פותח המושג של גורמים שווי ערך לרעילות, Toxic equivalency factors (TEFs), כדי לאפשר הערכת סיכונים ובקרה רגולטורית.  

ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר משנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל-PCB (בדומה למי שנחשף לדיאוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות של הגוף מה-PCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסייה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסייה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.  

ההשפעה הבריאותית הנפוצה ביותר בקרב אנשים שנחשפו לכמות גדולה של PCB הם בעיות עור כמו פריחה, אבל אלו ידועים כתסמינים של הרעלה מתמשכת כבר משנות 1920. מחקרים בעובדים שנחשפו לחומרים הראו שינויים בדם ובשתן שיכולים להצביע על נזק לכבד. טיפול פוטנציאלי עבור מי שנחשף ל-PCB (בדומה למי שנחשף לדיאוקסין כלורידי) הוא החומר המלאכותי Olestra שיכול להאיץ את ההפטרות של הגוף מה-PCB. לא סביר שחשיפה של האוכלוסייה הכללית ל-PCB תגרור השפעות על העור או על הכבד. רוב המחקרים על השפעות בריאותיות של PCB באוכלוסייה הכללית בחנו ילדים של אמהות שנחשפו לחומרים אלו.  

כמה מחקרים על עובדים מצביעים על כך שחומרי PCB קשורים לסוגים מסויימים של [[סרטן]] בבני אדם, כמו [[סרטן הכבד]], וסרטן תעלות מרה. משרד הבריאות ושרותי האדם (DHHS) הגיע למסקנה שהגיוני לצפות ש-PCB יהיו [[חומר מסרטן|קרציוגנים]]. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעו כי PCB הוא [[גורם מסרטן|מסרטנים סביר בבני אדם]]. PCB מסווגים כחומרים שהינם מסרטנים סביבתיים על ידי המוסד הלאומי לסרטן, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות לחומרים רעילים ולרישום מחלות.(U.S. EPA 1996; IARC 1978, 1987) מחקר שנוהל על ידי התוכנית הלאומית לחקר רעלים, אישר כי PCB126 ותערובת של PCB126 וPCB153 הם קרציוגנים בבני אדם.

כמה מחקרים על עובדים מצביעים על כך שחומרי PCB קשורים לסוגים מסויימים של [[סרטן]] בבני אדם, כמו [[סרטן הכבד]], וסרטן תעלות מרה. משרד הבריאות ושרותי האדם (DHHS) הגיע למסקנה שהגיוני לצפות ש-PCB יהיו [[חומר מסרטן|קרציוגנים]]. הסוכנות להגנת הסביבה בארצות הברית (EPA) והסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) קבעו כי PCB הוא [[גורם מסרטן|מסרטנים סביר בבני אדם]]. PCB מסווגים כחומרים שהינם מסרטנים סביבתיים על ידי המוסד הלאומי לסרטן, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות לחומרים רעילים ולרישום מחלות.(U.S. EPA 1996; IARC 1978, 1987) מחקר שנוהל על ידי התוכנית הלאומית לחקר רעלים, אישר כי PCB126 ותערובת של PCB126 וPCB153 הם קרציוגנים בבני אדם.

מחקר משנת 2011 בצפון איטליה מצא קשר אפשרי בין חשיפה ארוכת טווח ל-PCB כ[[זיהום קרקע]] לבין תחלואה ב[[לימפומה שאינה הוד'צקינס]]. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21238956] מחקרים שונים מצאו קשרים אפשריים בין כימיקלים שונים לבין תחלואה ב-NHL. מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של זיהום צולב (השפעה משותפת של מזהמים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות PCB, יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב 30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב -70% . בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs  היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}}

מחקר משנת 2011 בצפון איטליה מצא קשר אפשרי בין חשיפה ארוכת טווח ל-PCB כ[[זיהום קרקע]] לבין תחלואה ב[[לימפומה שאינה הוד'צקינס]]. [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/21238956] מחקרים שונים מצאו קשרים אפשריים בין כימיקלים שונים לבין תחלואה ב-NHL. מחקר משנת 2015 בדק אם יש קשר בין נוכחות של 27 כימיקלים חשודים שנמצאו באבק הבית לבין תחלואה ב-NHL ב-4 ערים בארצות הברית כדי לנסות לבדוק השפעה של זיהום צולב (השפעה משותפת של מזהמים) המחקר בדק קשר בין צירוף משוכלל של 5 תרכובות PCB, יחד עם 7 תרכובות PAHs, ו-15 [[חומרי הדברה]]. נמצא קשר סטטיסטי מובהק ב-3 מתוך 4 הערים שנבדקו, ובאתר הרביעי הקשר היה קיים אך לא מובהק. באופן כללי אינדקס המזהמים המשותף היה קשור לסיכון תחלואה מוגבר ב-30% בקרב הרבעון שנחשף לזיהום הגבוה. בעיר אחת הסיכון היה גבוה ב-70%. בערים שונות הייתה השפעה בגודל שונה לכימיקלים שונים. PCBs  היו גורם משמעותי בדטרויט ואילו באיווה הגורם המשמעותי היה חומרי הדברה. החוקרים טוענים כי המחקר מדגיש את החשיבות של בדיקת השפעה משותפת של כימיקלים ולא רק בדיקות של כימיקלים בודדים. {{הערה|Czarnota J et al, [https://ehp.niehs.nih.gov/1408630/ Analysis of Environmental Chemical Mixtures and Non-Hodgkin Lymphoma Risk in the NCI-SEER NHL Study], Environ Health Perspect; 2015 Oct;123(10):965-70. DOI:10.1289/ehp.1408630}}

 

 

===בעיות בהתפתחות במערכת העצבים===

===בעיות בהתפתחות במערכת העצבים===