שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

[[קובץ:Sine integral.svg.png|ממוזער|300px|דוגמה לתגובת יתר מתכנסת. הקו הכחול יכול לייצג התנהגות לאורך זמן של מערכת המתכנסת לכיוון הקו הירוק]]

[[קובץ:Sine integral.svg.png|ממוזער|300px|דוגמה לתגובת יתר מתכנסת. הקו הכחול יכול לייצג התנהגות לאורך זמן של מערכת המתכנסת לכיוון הקו הירוק]]

'''תגובת יתר''' או '''Overshoot''', "החטאה מלמעלה" או "גלישה" או "חציית קו סף", הוא מושג בתורת הבקרה, ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]].  בתגובת יתר קיימת פונקציית מטרה כשלהי, או נקודת [[שיווי משקל]] רצויה, אבל הניסיון להגיע אליה נכשל בשל מאמץ יתר, "תאוצה", "מומנטום" או היבטים אחרים.  

'''תגובת יתר''' (באנגלית: '''Overshoot''') או '''החטאה מלמעלה''' או '''גלישה''' או '''חציית קו סף''', הוא מושג בתורת הבקרה, ב[[אקולוגיה]], ב[[מערכות מורכבות]].  בתגובת יתר קיימת פונקציית מטרה כשלהי, או נקודת [[שיווי משקל]] רצויה, אבל הניסיון להגיע אליה נכשל בשל מאמץ יתר, "תאוצה", "מומנטום" או היבטים אחרים.  

תגובת יתר היא מונח מרכזי בספר [[גבולות לצמיחה]] שבו מביעים המחברים חשש מפני תגובת יתר של האנושות בעקבות [[גידול אוכלוסין]] המשולב עם [[צמיחה כלכלית]] שעלולים לגרור תגובת יתר שתחרוג מעל גבולות טבעיים של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ושל [[משאבים מתכלים]] והיבטים של [[חקלאות]] ומזון. בספר מתארים את תגובת יתר כמורכבת  מ-3 היבטים.  

תגובת יתר היא מונח מרכזי בספר [[גבולות לצמיחה]] שבו מביעים המחברים חשש מפני תגובת יתר של האנושות בעקבות [[גידול אוכלוסין]] המשולב עם [[צמיחה כלכלית]] שעלולים לגרור תגובת יתר שתחרוג מעל גבולות טבעיים של [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]] ושל [[משאבים מתכלים]] והיבטים של [[חקלאות]] ומזון. בספר מתארים את תגובת יתר כמורכבת  מ-3 היבטים.  

דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של תגובת יתר: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.   

דוגמה נוספת היא כיוון טמפרטורת המים של אמבטיה. קרח על הכביש או מרחק גדול יותר של הדוד מהאמבטיה עלול ליצור השהיות גדולות יותר בין פעולה לתגובה - ולכן למצבים של תגובת יתר: רכב שלא מספיק לעצור בזמן, או שהמים חמים מידי או קרים מידי לחליפין בדוגמת האמבטיה.   

==תגובת יתר באתגרי קיימות==

==תגובת יתר באתגרי קיימות==

דוגמה נוספת להשהייה של השפעות זיהום מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] (בספר [[התמוטטות]]) בהקשר של [[זיהום קרקע]] ב[[מתכות כבדות]] וב[[החמצת קרקע|חומצות]] מתוך [[כרייה|מכרות מתכות ומינרלים]]. הזיהום נשטף מתוך מכרות,  אל אפיקי נחלים ומשם לקרקעות חקלאיות. דבר זה פוגע ב[[פריון חקלאי|פריון הקרקע]] ובחקלאים במורד המכרה. אבל לחקלאי קשה לפעמים לדעת מה מקור הזיהום (ייתכנו כמה מכרות באותו איזור) ובמקרים רבים מדובר במכרות נטושים שהכרייה בהן הפסיקה בגלל ירידה בריכוז העופרה במכרה.  

דוגמה נוספת להשהייה של השפעות זיהום מובאת על ידי [[ג'ארד דיימונד]] (בספר [[התמוטטות]]) בהקשר של [[זיהום קרקע]] ב[[מתכות כבדות]] וב[[החמצת קרקע|חומצות]] מתוך [[כרייה|מכרות מתכות ומינרלים]]. הזיהום נשטף מתוך מכרות,  אל אפיקי נחלים ומשם לקרקעות חקלאיות. דבר זה פוגע ב[[פריון חקלאי|פריון הקרקע]] ובחקלאים במורד המכרה. אבל לחקלאי קשה לפעמים לדעת מה מקור הזיהום (ייתכנו כמה מכרות באותו איזור) ובמקרים רבים מדובר במכרות נטושים שהכרייה בהן הפסיקה בגלל ירידה בריכוז העופרה במכרה.  

===השהייה בתגובה ביחס להתדלדלות שכבת האוזון===

===השהייה בתגובה ביחס להתדלדלות שכבת האוזון===

[[הידלדלות שכבת האוזון]] והתגובה לה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך השיקום.  

[[הידלדלות שכבת האוזון]] והתגובה לה מאפשרים בחינה מעשית של פערי הזמנים אפשריים בין התחלת קיום הבעיה, הזיהוי שלה, נקיטת הפעולה על ידי החברה ומשך השיקום.  

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד ה-CFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-1930 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכבת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטרקטיקה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית זיהוי''' - עובר זמן בין התרחשות של בעיה מסויימת לבין זיהוי של בעיה זו. לדוגמה בין התחלת פליטה של CFC עד אשר מדענים התחילו להבין שהוא עלול [[דלדול שכבת האוזון|להזיק לשכבת האוזון]]. שימוש בפריאון - אחד ה-CFC הנפוצים בתעשיית הקירור, החל באופן מאסיבי בשנות ה-30 של המאה ה-20 לדוגמה.[http://en.wikipedia.org/wiki/Freon] תאוריות לגבי הרס של שכבת האוזון התקיימו משנת 1973 אבל הן התמקדו בפליטת חומרים אחרים לדוגמה חומרים ביולוגיים ופליטות ממעבורת החלל. זיהוי של "חור בשכבת האוזון" וגודלו מעל יבשת אנטרקטיקה התרחש רק בשנת 1985. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בניסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעכב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגהנה על שכבות האוזון, דוח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן התעכבה פעולה בינלאומית במשך מספר שנים עקב חילוקי דעות פוליטיים. קונצנזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השהיית עיבוד''' - עובר זמן בין זיהוי בעיה פוטנציאלית לבין ניסוח תאוריה, ביצוע ניסויים וויכוחים מדעיים בקשר לנכונות הבעיה. לדוגמה ויכוחים בין מדענים האם CFC מזיק לאוזון או לא או האם יש התחממות עולמית ומה הסיבות לה. עוד זמן עיבוד הוא זמן פוליטי שבו מידע מהמדענים מגיע אל הציבור ו/או אל הפוליטיקאים ומתורגם להחלטות פוליטיות, כלכליות, תרבותיות וכו' בניסיון לפתור את הבעיה. שלב זה עלול להתעכב מאד עקב אינטרסים פוליטיים, כלכליים וכו' שמנסים להגיד שאין בכלל בעיה לפתור, וזמן נוסף מוצא על דיון מהו הפתרון הטוב ביותר. בתחום הגהנה על שכבות האוזון, דוח של האקדמיה למדעים בארצות הברית משנת 1976 גרר התחלת החרמה של חומרי CFC בידי מספר מדינות מערביות, אבל לאחר מכן התעכבה פעולה בינלאומית במשך מספר שנים עקב חילוקי דעות פוליטיים. קונצנזוס מדעי לגבי הסיבות לדילדול באוזון התרחש רק מספר שנים לאחר החתימה על פרוטוקול מונטריאול.  [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion]

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא מבוצע. לדוגמה חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקול נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השעיית פעולה'''- עובר זמן נוסף מהרגע שמחליטים לבצע משהו עד שהוא מבוצע. לדוגמה חתימה על [[פרוטוקול מונטריאול]], להפסקת ייצור CFC וחומרים נוספים שפגעו באוזון, נחתם ב-16 בספטמבר 1987. הפרוטוקול נכנס לתוקף ב-1 בינואר 1989. [http://en.wikipedia.org/wiki/Ozone_depletion] אבל במדינות מתפתחות המשיכו לייצר ולהשתמש בחומרים. לדוגמה ישראל אישררה את האמנה רק ב-1992, והוא בא לידי ביטוי בתקנות בישראל רק בשנת 2004.  

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולקולות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם בזמן הפסקת ייצור CFC ופליטתו, מולקולות CFC קיימות ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש ועד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 היתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטרקטיקה יקטן בכמיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנטרקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.

* '''השהיית תגובה''' - מולקולות  CFC גוררת פירוק של מספר רב של מולקולות אוזון במשך מספר שנים. כך שגם בזמן הפסקת ייצור CFC ופליטתו, מולקולות CFC קיימות ממשיכות לפרק את האוזון. במקביל יש תהליך נוסף של בניית שכבת האוזון על ידי תהליכים טבעיים. כאשר קצב הפירוק קטן מספיק - בקצב נמוך מקצב ייצור האוזון - תתחיל בניית שכבת האוזון מחדש ועד לשיקום מלא של השכבה (והפסקת כניסה של קרינת UV מזיקה) יקחו עוד מספר שנים.  מאז האימוץ והחיזוק של פרוטוקול מונטריאול, יש ירידה בפליטה של CFC וחומרים דומים ויש ירידה בריכוזי האטמוספריים של החומרים המזיקים ביותר לאוזון. שיא הריכוז חומרי הגורמים לדלדול, הנמדד ב שווה ערך לכלור (Effective Equivalent Chlorine-  EECl) התרחש בשנת 1994, ומאז ועד 2008 הייתה ירידה של 10% בריכוז האטמוספרי שלהם. על פי הערכות עד שנת 2015 החור באוזון מעל איזור אנטרקטיקה יקטן בכמיליון קמ"ר. החלמה מלאה של שכבת האוזון באנטרקטיקה צפויה לא לפני 2050. על פי מחקרים, רמות האוזון ישובו לרמות של 1980 רק באיזור שנת 2068.

במקרה של האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה (השהייה במינוח של דונאלה מדווז ואחרים - ראו בהמשך) לקח כ-40-50 שנה, השהיות נוספות - (מומנטום) - מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עלה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנים.  

במקרה של האוזון, ההשהיה בין התחלת קיום הבעיה לבין זיהוי שלה וקבלת החלטה לגביה (השהייה במינוח של דונאלה מדווז ואחרים - ראו בהמשך) לקח כ-40-50 שנה, השהיות נוספות - (מומנטום) - מרגע לקיחת הפעולה ועד גמר התגובה עלה יקחו עוד כ-50-70 שנים, כך שסך כל ההשהיה בנושא התדלדלות האוזון צפויה להיות 120-140 שנים.