שינויים

'''אמון''' (Trust) הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולתיו של צד שני (מקבל האמון), כאשר המצב מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן.  אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.  

'''אמון''' (באנגלית: '''Trust''') הוא מצב בו צד אחד (נותן האמון) מוכן לסמוך על כך פעולותיו של צד שני (מקבל האמון), כאשר המצב מכוון כלפי העתיד, בנוסף, לנותן האמון אין שליטה (אם מבחירה רצונית ואם בגלל כורח) על הפעולות שמבצע מקבל האמון. כתוצאה מכך נותן האמון נמצא ב[[אי וודאות]] לגבי התוצאה של פעולות הצד השני. הוא יכול רק לפתח ציפיות ולבצע הערכה מחודשת לגביהן.  אי הוודאות כרוכה בסיכון של כשלון או נזק לנותן האמון, אם מקבל האמון לא יתנהג כמצופה.  

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.  

ניתן לתת מידה שונה של אמון ליחסים שונים בין בני אדם (או בין שני יצורים חיים באופן כללי). ניתן להראות כי ל[[בני אדם]] יש נטיה טבעית לתת אמון ולבצע שיפוט לגבי מידת האמינות של אנשים אחרים, וכי נטייה זו קשורה למבנים ופעילות נוירוביולוגית במוח האנושי.  

לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.  

לפי סן יש לדבר זה השלכות לגבי הניתוח של תפקודם של [[מוצרים ציבוריים]]. שכן לפי ההנחה הסטנדרטית של אדם אנוכי, כל סוכן כלכלי יצהיר שהמוצר הציבורי כלל אינו שימוש כלפיו. ולא יהסס לשקר כדי לזכות ביתרון כלכלי.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רציונלים כמו גודל הפרס או הסיכוי להיתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגיטימית.  

[[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]] סוקר בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]], את המודל של גארי בקר לגבי ביצוע מעשה רמייה. הוא טוען כי מניסויים שעשו הוא ואחרים המודל של בקר נכשל ואין קשר משמעותי בין משתנים רציונליים כמו גודל הפרס או הסיכוי להיתפס על הנכונות של רוב האנשים לבצע מעשה כזה. אריאלי מוצא שהמנגנון לגבי אמירת אמת ושקר מורכב יותר ולגבי רוב האנשים הוא אינו נובע משיקולים רציונליים של תמריצים, אלא מיכולת לשמור על תדמית פנימית של יושר. רוב האנשים מבצעים "עיגול פינות" שבמסגרתו הם מרמים בהיקף קטן (או מה שנדמה להם כהיקף קטן) כאשר הם מספרים לעצמם סיפור לפיו רמייה קטנה כזו היא לגיטימית.  

ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כגון [[משחק האולטימטום]].

ב[[כלכלה התנהגותית]] קיימים כלים למדידת אמון בהקשרים פיננסים בחברה מסויימת כגון [[משחק האולטימטום]].

הררי מציין את הדוגמה של משבר המניות של חברת המיסיסיפי הצרפתית של 1719, כמשבר אמון וכנקודה שהובילה לירידת הכלכלה הצרפתית. מניות זבל של קרקעות זהב במיסיסיפי שווקו ברחבי צרפת וערכן עלה מ-500 ליברות ל-10,000 ליברות למניה. ג'ון לאו, שהיה מנהל החברה, היה גם שר האוצר הצרפתי וראש הבנק הצרפתי וכשהחלו מכירות של מניות הוא הורה לאוצר לקנות מניות ולאחר מכן לבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לאפשר לאוצר לקנות עוד מניות. לבסוף נתברר כי הדבר הוא תרמית ו"בועת המיסיסיפי" התפוצצה ופגעו קשות במשקיעים הקטנים ובכלכלת צרפת.  

הררי מציין את הדוגמה של משבר המניות של חברת המיסיסיפי הצרפתית של 1719, כמשבר אמון וכנקודה שהובילה לירידת הכלכלה הצרפתית. מניות זבל של קרקעות זהב במיסיסיפי שווקו ברחבי צרפת וערכן עלה מ-500 ליברות ל-10,000 ליברות למניה. ג'ון לאו, שהיה מנהל החברה, היה גם שר האוצר הצרפתי וראש הבנק הצרפתי וכשהחלו מכירות של מניות הוא הורה לאוצר לקנות מניות ולאחר מכן לבנק המרכזי להדפיס כסף כדי לאפשר לאוצר לקנות עוד מניות. לבסוף נתברר כי הדבר הוא תרמית ו"בועת המיסיסיפי" התפוצצה ופגעו קשות במשקיעים הקטנים ובכלכלת צרפת.  

בעקבות כך משקיעים נרתעו מלספק כסף לצרפת והמלך נאלץ ללוות כסף בריבית גבוה ואיבד את המושבות שלו מעבר לים שעברו לאנגלים. דבר זה יצר מחסור מזומנים והוביל לכינוס אסיפת המעמדות שהוביל בסופו של דבר למהפכה הצרפתית. בניגוד לכך עקב מערכת כספית ישרה יותר ומוסדות שיפוט טובים יותר, התרחשה  עליית הכלכלות של הולנד ושל בריטניה שהצליחו לשמור על יכולת החזר טובה של חובות ולכן יכלו לקבל אשראי בריבית נמוכה.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], יובל הררי, עמ' 326-7</ref>  

בעקבות כך משקיעים נרתעו מלספק כסף לצרפת והמלך נאלץ ללוות כסף בריבית גבוהה ואיבד את המושבות שלו מעבר לים שעברו לאנגלים. דבר זה יצר מחסור מזומנים והוביל לכינוס אסיפת המעמדות שהוביל בסופו של דבר למהפכה הצרפתית. בניגוד לכך עקב מערכת כספית ישרה יותר ומוסדות שיפוט טובים יותר, התרחשה  עליית הכלכלות של הולנד ושל בריטניה שהצליחו לשמור על יכולת החזר טובה של חובות ולכן יכלו לקבל אשראי בריבית נמוכה.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], יובל הררי, עמ' 326-7</ref>  

ניתן להסתכל גם על [[הון פיננסי]] - מניות, אג"ח וכלים דומים כעל סוג של הון התלוי באמון כלומר כסוג של [[הון חברתי]]. במקרה זה יש צורך באמון ביושרה של הנהלת הפירמה, בעתיד השווקים שבהם היא מוכרת ועוד. רמיה בחברה (כמו בחברת [[אנרון]]) יכולה לשנות את כמות ההון שיש לה. "מוניטין החברה" שהוא אחד הפרמטרים בזמן מכירת חברה בשעת מיזוגים הוא בעצם סוג של אמון ביכולת של החברה להמשיך ולהחזיק בנתח השוק שלה ו/או להמשיך גידול ברווחים ובמכירות גם בעתיד. קריסה של שוק המניות מהווה בעצם משבר אמון מצידם של המשקיעים ביכולת של תת קבוצה של חברות או של כל החברות הנסחרות לספק רווחים עתידיים כצפוי.  

ניתן להסתכל גם על [[הון פיננסי]] - מניות, אג"ח וכלים דומים כעל סוג של הון התלוי באמון כלומר כסוג של [[הון חברתי]]. במקרה זה יש צורך באמון ביושרה של הנהלת הפירמה, בעתיד השווקים שבהם היא מוכרת ועוד. רמיה בחברה (כמו בחברת [[אנרון]]) יכולה לשנות את כמות ההון שיש לה. "מוניטין החברה" שהוא אחד הפרמטרים בזמן מכירת חברה בשעת מיזוגים הוא בעצם סוג של אמון ביכולת של החברה להמשיך ולהחזיק בנתח השוק שלה ו/או להמשיך גידול ברווחים ובמכירות גם בעתיד. קריסה של שוק המניות מהווה בעצם משבר אמון מצידם של המשקיעים ביכולת של תת קבוצה של חברות או של כל החברות הנסחרות לספק רווחים עתידיים כצפוי.  

===אמון במורים===

===אמון במורים===

דבר שמסייע למתן אמון במורים מצד הורים ומערכת החינוך הוא איכות גבוהה שלהם. יש מיון המורים קפדני וההכשרה המקצועית שלהם ממושכת ושמה דגש על כישורי הוראה. ההכשרה המקצועית של המורים משלבת נסיון מעשי עם לימוד תאורטי. המורים נהנים משכר הוגן ומעמד חברתי גבוה.<ref name="rozental"/>

דבר שמסייע למתן אמון במורים מצד הורים ומערכת החינוך הוא איכות גבוהה שלהם. יש מיון המורים קפדני וההכשרה המקצועית שלהם ממושכת ושמה דגש על כישורי הוראה. ההכשרה המקצועית של המורים משלבת ניסיון מעשי עם לימוד תאורטי. המורים נהנים משכר הוגן ומעמד חברתי גבוה.<ref name="rozental"/>  

 

בניגוד לישראל, משרד החינוך הפיני קובע רק את היעדים. האחריות על שיטות ההוראה ועל הדרך מונחת על המורה יחד עם הנהלת בית הספר. המורה זוכה לאמון רב מצד ההנהלה ומשרד החינוך. המנהלים והמורים פותרים בעיות בעבודת צוות בלי הכתבה מדוייקת של משרד החינוך. המערכת הפדוגגית לא מכתיבה שיטות לימוד, אלא מספקת למורים כבר בשלב ההכשרה שיטות לימוד שונות ומעודדות אותם להשתמש בהן או לפתח שיטות לימוד חדשות. אין מפקחים מטעם משרד החינוך, ולא מתבצעת השוואה בין מורים או בין בתי ספר. <ref name="rozental"/>  

==ראו גם==

==ראו גם==