שינויים

[[פשטות]] היא [[ערך חברתי]] ו[[נורמה חברתית]] נפוצה בדתות ובקבוצות רוחניות שונות ברחבי העולם, אם כאידאל מופשט שיש לשאוף אליו (ולא תמיד עומדים בו) ואם כאורח חיים בפועל. לעיתים הפשטות היא פשטות מרצון שהאדם עצמו בוחר בה, ולעיתים קרובות יותר הדבר נובע משילוב של חינוך, אמונה או הכרה רוחנית יחד עם נורמות חברתיות וצווים דתיים. דוגמאות כוללות את הקווייקרים והאיימיש בדת הנוצרית, חרדים בדת היהודית, נזירים בודהיסטים וקבוצות רבות אחרות עם רמות שונות של דרישות ויישום של פשטות. הדבר נובע הן מאילוצים חברתיים שהיו הכרחיים בעבר, והן בגלל היבטים שתקפים גם היום.  

[[פשטות]] היא [[ערך חברתי]] ו[[נורמה חברתית]] נפוצה בדתות ובקבוצות רוחניות שונות ברחבי העולם, אם כאידאל מופשט שיש לשאוף אליו (ולא תמיד עומדים בו) ואם כאורח חיים בפועל. לעיתים הפשטות היא פשטות מרצון שהאדם עצמו בוחר בה, ולעיתים קרובות יותר הדבר נובע משילוב של חינוך, אמונה או הכרה רוחנית יחד עם נורמות חברתיות וצווים דתיים. דוגמאות כוללות את הקווייקרים והאיימיש בדת הנוצרית, חרדים בדת היהודית, נזירים בודהיסטים וקבוצות רבות אחרות עם רמות שונות של דרישות ויישום של פשטות. הדבר נובע הן מאילוצים חברתיים שהיו הכרחיים בעבר, והן בגלל היבטים שתקפים גם היום.  

מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]] היו [[עוני|עניים]] כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), [[ידע משותף]] וקשרים חברתיים כדי לשמור על ה[[קהילה]] ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות מ[[מתח נפשי]] ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ואו בצריכת מוצרים ושירותים בשוק. פשטות ופשטות מרצון הם גם [[ערך חברתי]] עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל ב[[סוציאליזם]] (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת ה[[קיימות]] בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את [[טביעת הרגל האקולוגית]] על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם [[התנועה לאיטיות]], תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]], ותנועות למען [[ביזור כלכלי]] כמו פעילים לצמצום הכוח של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] ואו [[ממשלות]] לדוגמה בתנועה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]].

מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]] היו [[עוני|עניים]] כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), [[ידע משותף]] וקשרים חברתיים כדי לשמור על ה[[קהילה]] ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות מ[[מתח נפשי]] ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ו/או בצריכת מוצרים ושירותים בשוק. פשטות ופשטות מרצון הם גם [[ערך חברתי]] עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל ב[[סוציאליזם]] (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת ה[[קיימות]] בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את [[טביעת הרגל האקולוגית]] על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם [[התנועה לאיטיות]], תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]], ותנועות למען [[ביזור כלכלי]] כמו פעילים לצמצום הכוח של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] ו/או [[ממשלות]] לדוגמה בתנועה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]].

יש לציין שישראל כנראה זקוקה מאוד ליישום העקרונות האלה לפחות באיזו שהיא מידה. לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב 2017 הרבה ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך{{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}  

יש לציין שישראל כנראה זקוקה מאוד ליישום העקרונות האלה לפחות באיזו שהיא מידה. לפי מחקר שנערך על ידי משרד הבריאות ב 2017 הרבה ילדים בישראל סובלים מ[[השמנה]], כאשר הדבר בדרך כלל נובע מעודף מזון, מזון לא בריא(לדוגמה עודף סוכר) ו[[אורח חיים יושבני]] אשר מגיע מיותר מידי רכבים וחיים מול המסך{{הערה|שרית רוזנבלום [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5056188,00.html מפת ההשמנה של ילדי ישראל: באיזו עיר הילדים הכי שמנים?]13.12.2017, ויינט}}  

'''בתחום האידיאולוגי לכאורה האידיאולוגיה של פשטות מרצון לא תואמת את האידיאולוגיה הקפיטליסטית או הנאו ליברלית. לעומת זאת באופן מעשי כל האנשים והמדינות שיש להם כמות רווחים גדולה מיישמים אותה באיזו שהיא רמה למרות שלא מודעים לכך. רק העניים, אלא שחיים בתנאי מחסור לא צריכים ליישם אותם.'''

'''בתחום האידאולוגי לכאורה האידאולוגיה של פשטות מרצון לא תואמת את האידאולוגיה הקפיטליסטית או הנאו-ליברלית. לעומת זאת באופן מעשי כל האנשים והמדינות שיש להם כמות רווחים גדולה מיישמים אותה באיזו שהיא רמה למרות שלא מודעים לכך. רק העניים, אלא שחיים בתנאי מחסור לא צריכים ליישם אותם.'''

ובאמת האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצרים לנפש, מה שלדעת הוא חלק מהקדמה או הפיתוח שהם חלק מהאבולוציה. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם כלומר טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מובל ואת הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע עבודה פיזית או נפשית, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.  

ובאמת האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצרים לנפש, מה שלדעת הוא חלק מהקדמה או הפיתוח שהם חלק מהאבולוציה. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם כלומר טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מובל ואת הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע עבודה פיזית או נפשית, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.  

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל קנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר.הוא יכול לשים בבית 1,000 טלוויזיות אבל נאלץ לשים מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. זו גם הסיבה שאנשים בדרך כלל לא משאירים יותר מכמות מסוימת של כסף לצריכה פרטית ומשקיעים את היתר בחברות או ארגונים כלשהם. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיכלים(הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר, איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לא כול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה. היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות האלה הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור.

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל לקנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר.הוא יכול לשים בבית 1,000 טלוויזיות אבל נאלץ לשים מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. זו גם הסיבה שאנשים בדרך כלל לא משאירים יותר מכמות מסוימת של כסף לצריכה פרטית ומשקיעים את היתר בחברות או ארגונים כלשהם. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיקלים (הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר, איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לא כול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה. היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות האלה הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור.

ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעקל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.

ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעכל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.

==יישום של פשטות מרצון בתחומים שונים==

==יישום של פשטות מרצון בתחומים שונים==

===פשטות מרצון בדיור===

===פשטות מרצון בדיור===

פשטות מרצון יכולה לבוא לידי ביטוי גם בבניית הבית עצמו - שימוש ב[[בנייה טבעית]] כמו [[בנייה באדמה]] או [[בנייה בחבילות קש]] מאפשרת בנייה זולה בצורה עצמית או על עם סיוע מחברים. אפשרויות אחרות כוללות מגורים בקרוואן, מגורים במכונית, בטיפי, ועוד. יש גם המתארחים במסגרות אירוח שונות כמו חברים, בני משפחה, חוות חקלאיות הדורשות עובדים מתנדבים וכו'. יש הבוחרים לגור עם שותפים. אסטרטגיות אחרות כוללות [[כלכלה שיתופית]] כמו השכרה של הבית למשך זמן מה ואו השכרה של חדר לתיירים או לדיירי משנה.  

פשטות מרצון יכולה לבוא לידי ביטוי גם בבניית הבית עצמו - שימוש ב[[בנייה טבעית]] כמו [[בנייה באדמה]] או [[בנייה בחבילות קש]] מאפשרת בנייה זולה בצורה עצמית או על עם סיוע מחברים. אפשרויות אחרות כוללות מגורים בקרוואן, מגורים במכונית, בטיפי, ועוד. יש גם המתארחים במסגרות אירוח שונות כמו חברים, בני משפחה, חוות חקלאיות הדורשות עובדים מתנדבים וכו'. יש הבוחרים לגור עם שותפים. אסטרטגיות אחרות כוללות [[כלכלה שיתופית]] כמו השכרה של הבית למשך זמן מה ו/או השכרה של חדר לתיירים או לדיירי משנה.  

גודל הדירה או הבית משפיע בצורה רצינית על כמות ההוצאות הנדרשת לשם קנייה ותחזוקה שלו. כמות גדולה של מוצרי צריכה כמו בגדים, ספרים, תקליטים, תמונות, צעצועים, כלי מטבח, רהיטים, ומוצרי חשמל ממלאת את הבית, הופכת אותו לצפוף ומבולגן ומגדילה את הביקוש לדירה גדולה יותר. במקרים מסויימים הדבר גורר [[מתח נפשי]] עקב הצורך לנקות ולסדר את הבית שוב ושוב. החזקת [[מכונית]] פרושה גם מקום [[חניה]] בתוך הבית או ברחוב ודבר זה תורם לעלות הדיור הישירה (חניה מתחת לבית שבאה לידי ביטוי בעלות הבנייה) או לעלות הארנונה.  

גודל הדירה או הבית משפיע בצורה רצינית על כמות ההוצאות הנדרשת לשם קנייה ותחזוקה שלו. כמות גדולה של מוצרי צריכה כמו בגדים, ספרים, תקליטים, תמונות, צעצועים, כלי מטבח, רהיטים, ומוצרי חשמל ממלאת את הבית, הופכת אותו לצפוף ומבולגן ומגדילה את הביקוש לדירה גדולה יותר. במקרים מסויימים הדבר גורר [[מתח נפשי]] עקב הצורך לנקות ולסדר את הבית שוב ושוב. החזקת [[מכונית]] פרושה גם מקום [[חניה]] בתוך הבית או ברחוב ודבר זה תורם לעלות הדיור הישירה (חניה מתחת לבית שבאה לידי ביטוי בעלות הבנייה) או לעלות הארנונה.  

===פשטות מרצון בתחבורה===

===פשטות מרצון בתחבורה===

פשטות מרצון בתחבורה יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות מרכישת מכונית,  בהקטנת שימוש במכונית ובקנייה של מכונית זולה לתחזוקה. דוגמאות להקטנת השימוש במכונית כוללים שימוש ב[[יוממות אופניים]], [[אופניים חשמליים]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורה ציבורית]] לשם שימושי [[יוממות]]. דרך נוספת היא [[שיתוף נסיעות]]. עוד אמצעים לצמצום נסיעות הוא שימוש ב[[עבודה מרחוק|שיחות ועידה לשם פגישות]], וכן העדפה של [[כלכלה מקומית מקיימת|עסקים מקומיים]]. לשם נסיעות מיוחדות כמו ביקור חברים או טיולים ניתן להשתמש באמצעי התחבורה שהוזכרו, וכן לבצע שימוש בטרמפים ואו להשתמש בשירותי [[כלכלה שיתופית]] כמו [[שיתוף רכבים]]. במקרים רבים תחבורה כזו דורשת מגורים בקרבת מרכז עירוני עם [[עירוב שימושי קרקע]], כדי לאפשר [[איזור ידידותי להולכי רגל|מרחקי הליכה נוחים]]. דבר זה יוצר דילמה בין צרכי התחבורה לבין הוצאות אחרות בתחום הדיור והמזון.  

פשטות מרצון בתחבורה יכולה לבוא לידי ביטוי בהימנעות מרכישת מכונית,  בהקטנת שימוש במכונית ובקנייה של מכונית זולה לתחזוקה. דוגמאות להקטנת השימוש במכונית כוללים שימוש ב[[יוממות אופניים]], [[אופניים חשמליים]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורה ציבורית]] לשם שימושי [[יוממות]]. דרך נוספת היא [[שיתוף נסיעות]]. עוד אמצעים לצמצום נסיעות הוא שימוש ב[[עבודה מרחוק|שיחות ועידה לשם פגישות]], וכן העדפה של [[כלכלה מקומית מקיימת|עסקים מקומיים]]. לשם נסיעות מיוחדות כמו ביקור חברים או טיולים ניתן להשתמש באמצעי התחבורה שהוזכרו, וכן לבצע שימוש בטרמפים ו/או להשתמש בשירותי [[כלכלה שיתופית]] כמו [[שיתוף רכבים]]. במקרים רבים תחבורה כזו דורשת מגורים בקרבת מרכז עירוני עם [[עירוב שימושי קרקע]], כדי לאפשר [[איזור ידידותי להולכי רגל|מרחקי הליכה נוחים]]. דבר זה יוצר דילמה בין צרכי התחבורה לבין הוצאות אחרות בתחום הדיור והמזון.  

===פשטות מרצון בתחום המזון===

===פשטות מרצון בתחום המזון===