שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''שוק חופשי''' (או כלכלה חופשית או כלכלת שוק) הוא כינוי ל[[שוק]], שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת [[כסף]], מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא ב[[כפייה]]. באופן היסטורי כלכלנים וליברלים רבים מתייחסים בעיקר לכפייה מצד ממשלות. כך שחקיקה או [[רגולציה]] מסוגים שונים של המדינה נחשבת תמיד ל'''התערבות בשוק החופשי'''. | + | '''שוק חופשי''' (או '''כלכלה חופשית''' או '''כלכלת שוק''') הוא כינוי ל[[שוק]], שבו כל ההחלטות והפעולות הכלכליות של פרטים (ביחס להעברת [[כסף]], מכירה וקנייה של טובין ושירותים וכדומה) מבוצעות מרצון (באופן וולונטרי) ולא ב[[כפייה]]. באופן היסטורי כלכלנים וליברלים רבים מתייחסים בעיקר לכפייה מצד ממשלות. כך שחקיקה או [[רגולציה]] מסוגים שונים של המדינה נחשבת תמיד ל'''התערבות בשוק החופשי'''. |
| | | |
| למונח שוק חופשי כמה משמעויות בהקשרים שונים. כמונח בשימוש שגור ובהקשר פוליטי, '''"כלכלת שוק חופשי"''' היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "[[לסה פר]]", בניגוד לשוק שבו שוררת [[כלכלה מעורבת]], [[כלכלה ריכוזית]] או [[כלכלה אטטיסטית]]. מונח זה הוא אחד המושגים המרכזיים של ה[[קפיטליזם]] ויש זרמים כמו תומכי [[כלכלה אוסטרית]] שעדיין דוגלים בו. | | למונח שוק חופשי כמה משמעויות בהקשרים שונים. כמונח בשימוש שגור ובהקשר פוליטי, '''"כלכלת שוק חופשי"''' היא כלכלה שבה הפעולה בשוק חופשית באופן יחסי מהגבלות והתערבות ממשלתית ומיושמת בו גישת "[[לסה פר]]", בניגוד לשוק שבו שוררת [[כלכלה מעורבת]], [[כלכלה ריכוזית]] או [[כלכלה אטטיסטית]]. מונח זה הוא אחד המושגים המרכזיים של ה[[קפיטליזם]] ויש זרמים כמו תומכי [[כלכלה אוסטרית]] שעדיין דוגלים בו. |
| | | |
− | כמונח כלכלי, על פי [[הגישה הקלאסית]], שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי [[היצע וביקוש]], כשישנה חתירה טבעית ומתמדת של השוק למצב של "[[שיווי משקל]]". כיום, כלכלנים רבים מסתייגים ממונח זה (בגלל הקשרים פוליטיים שיש לו) ומשתמשים במונח מדוייק יותר כמו [[שוק משוכלל]] כדי להדגיש היבטים אחרים שמפריעים לתפקוד השוק ולא דווקא מעורבות ממשלתית - לדוגמה כדי לתקן [[כשל שוק]] מסוג [[מונופול טבעי]] וכדי להתקרב יותר למצב של שוק משוכלל, כלכלנים נאו קלאסיים יעדיפו התערבות ממשלתית, בעוד שתומכי "שוק חופשי" אחדים יטענו שאין צורך בהתערבות כזו. [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]] היא אסכולה בתוך הזרם הנאו קלאסי שנוטה יותר לפתרונות של שוק חופשי והסתמכות על פתרונות וולונטריים ו[[רגולציה]] על ידי בתי משפט. | + | כמונח כלכלי, על פי [[הגישה הקלאסית]], שוק חופשי הוא שוק שהייצור בו נשלט על ידי [[היצע וביקוש]], כשישנה חתירה טבעית ומתמדת של השוק למצב של "[[שיווי משקל]]". כיום, כלכלנים רבים מסתייגים ממונח זה (בגלל הקשרים פוליטיים שיש לו) ומשתמשים במונח מדוייק יותר כמו [[שוק משוכלל]] כדי להדגיש היבטים אחרים שמפריעים לתפקוד השוק ולא דווקא מעורבות ממשלתית - לדוגמה כדי לתקן [[כשל שוק]] מסוג [[מונופול טבעי]] וכדי להתקרב יותר למצב של שוק משוכלל, כלכלנים נאו-קלאסיים יעדיפו התערבות ממשלתית, בעוד שתומכי "שוק חופשי" אחדים יטענו שאין צורך בהתערבות כזו. [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]] היא אסכולה בתוך הזרם הנאו-קלאסי שנוטה יותר לפתרונות של שוק חופשי והסתמכות על פתרונות וולונטריים ו[[רגולציה]] על ידי בתי משפט. |
| | | |
| ==ביקורת על המונח שוק חופשי== | | ==ביקורת על המונח שוק חופשי== |
שורה 13: |
שורה 13: |
| הסרת כל מגבלה על המוצרים שניתן לקנות ולמכור עלולה לגרום בעיות שונות להתנהלות השוק עצמו, לפגוע ברווחה החברתית ולפגוע בחופש הכלכלי של המשתתפים בשוק. להלן מספר דוגמאות שנוגעות לסוגי מוצרים שונים והשפעתם על התנהלות השוק. | | הסרת כל מגבלה על המוצרים שניתן לקנות ולמכור עלולה לגרום בעיות שונות להתנהלות השוק עצמו, לפגוע ברווחה החברתית ולפגוע בחופש הכלכלי של המשתתפים בשוק. להלן מספר דוגמאות שנוגעות לסוגי מוצרים שונים והשפעתם על התנהלות השוק. |
| * האם מותר לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? ההיסטוריון [[יובל הררי]] מציין כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים. היכולת לקנות צבאות עלולה לאפשר ל[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לאיים על מדינות שיתנו להן את מבוקשם אחרת יסבלו מכיבוש או טרור. באופו דומה אפשר לממן ארגוני טרור ולהשתמש בהן כדי להשיג מטרות פוליטיות שונות שיכולות להשפיע על היבטים כלכליים. | | * האם מותר לתאגידים לקנות צבאות ולכבוש באמצעותם מדינות? ההיסטוריון [[יובל הררי]] מציין כי הודו ואינדונזיה נכבשו על ידי תאגידים מערביים ששכרו צבאות פרטיים. היכולת לקנות צבאות עלולה לאפשר ל[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]] לאיים על מדינות שיתנו להן את מבוקשם אחרת יסבלו מכיבוש או טרור. באופו דומה אפשר לממן ארגוני טרור ולהשתמש בהן כדי להשיג מטרות פוליטיות שונות שיכולות להשפיע על היבטים כלכליים. |
− | * האם [[עבדות]] היא דבר מותר? בעבר מי שלא שילם חוב וכן אנשים ממדינות אחרות שנתפסו כשבויי מלחמה ואו אנשים מגזע אחר היו יכולים להפוך לעבדים. פתרון אחר הוא [[צמיתים]] שנמכרים עם האדמה שהם מעבדים. בשוק חופשי מוחלט אין מניעה להגדיר שחלק מהמוצרים העוברים לסוחר הם עבדים בגלל פתרונות כאלה. ה[[ליברליזם|ליברליזם]] התנגד לעבודת וכיום היא אסורה על פי מנהג וחוק ברוב המדינות בעולם. עם זאת במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה העבדות עדיין קיימת, בדרך כלל על רקע מלחמות אזרחים, עובדי כפייה שעובדים במכרות תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ, 30.07.2016}} | + | * האם [[עבדות]] היא דבר מותר? בעבר מי שלא שילם חוב וכן אנשים ממדינות אחרות שנתפסו כשבויי מלחמה ו/או אנשים מגזע אחר היו יכולים להפוך לעבדים. פתרון אחר הוא [[צמיתים]] שנמכרים עם האדמה שהם מעבדים. בשוק חופשי מוחלט אין מניעה להגדיר שחלק מהמוצרים העוברים לסוחר הם עבדים בגלל פתרונות כאלה. ה[[ליברליזם|ליברליזם]] התנגד לעבודת וכיום היא אסורה על פי מנהג וחוק ברוב המדינות בעולם. עם זאת במדינות רבות באפריקה מדרום לסהרה העבדות עדיין קיימת, בדרך כלל על רקע מלחמות אזרחים, עובדי כפייה שעובדים במכרות תחת איומי נשק, ילדים עבדים שמשפחתם נרצחה ועוד.{{הערה|שם=africa2016| איילת שני [http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.3020909 ישראל בוכה בדמעות תנין על הפליטים, ומחזקת את שלטונם של הרודנים באפריקה], ראיון עם אייל רייניך, מנהלן סיוע במשלחות לאיזורי אסון, מוסף הארץ, 30.07.2016}} |
| * האם מותר לקנות שופטים, עורכי דין או שוטרים? האם מותר לקנות חוקים? אישור קנייה ומכירה של משפטים או חוקים עלול לגרום לכרסום ב[[זכויות קניין]] ולקשיים לאכוף חוזים. הנחת המוצא של [[קפיטליזם]] היא כי יש אכיפה נוקשה מצד שופטים ושוטרים של החוקים למנוע אי-כיבוד של הסכמים. אבל הנחה כזו מחייבת איסור של מעורבות של הכסף במערכת המשפט. | | * האם מותר לקנות שופטים, עורכי דין או שוטרים? האם מותר לקנות חוקים? אישור קנייה ומכירה של משפטים או חוקים עלול לגרום לכרסום ב[[זכויות קניין]] ולקשיים לאכוף חוזים. הנחת המוצא של [[קפיטליזם]] היא כי יש אכיפה נוקשה מצד שופטים ושוטרים של החוקים למנוע אי-כיבוד של הסכמים. אבל הנחה כזו מחייבת איסור של מעורבות של הכסף במערכת המשפט. |
| * נוכחות של [[נשק קל]] וכבד ורמת האלימות במרחב השוק- כאשר יש כמות גדולה מידי של נשק זמין וקטלני התוצאה עלולה להיות כמו בחלק מהמדינות באפריקה - אין אכיפה נגד [[כלכלת שוד ורצח]] - עבדות, אונס, רצח, לוחמים ילדים ועוד הם עניין יומיומי.{{הערה|שם=africa2016}} אין זכויות קניין או זכויות אדם כלשהן, ואין שום פיקוח או אכיפה על קיום חוקים או חוזים. מבחינת חופשיות השוק זהו שוק חופשי לחלוטין שכן מותר לקנות ולמכור הכל. מבחינות אחרות זהו לא שוק כפי שהוא מתואר ברוב הספרות הכלכלית שכן קשה לשמור על זכויות קניין ועל אכיפת חוזים. | | * נוכחות של [[נשק קל]] וכבד ורמת האלימות במרחב השוק- כאשר יש כמות גדולה מידי של נשק זמין וקטלני התוצאה עלולה להיות כמו בחלק מהמדינות באפריקה - אין אכיפה נגד [[כלכלת שוד ורצח]] - עבדות, אונס, רצח, לוחמים ילדים ועוד הם עניין יומיומי.{{הערה|שם=africa2016}} אין זכויות קניין או זכויות אדם כלשהן, ואין שום פיקוח או אכיפה על קיום חוקים או חוזים. מבחינת חופשיות השוק זהו שוק חופשי לחלוטין שכן מותר לקנות ולמכור הכל. מבחינות אחרות זהו לא שוק כפי שהוא מתואר ברוב הספרות הכלכלית שכן קשה לשמור על זכויות קניין ועל אכיפת חוזים. |
שורה 34: |
שורה 34: |
| | | |
| ===שוק חופשי כערך חברתי=== | | ===שוק חופשי כערך חברתי=== |
− | המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים. | + | המונח חופשי, מבלבל לפעמים אנשים שכן חופש של השוק אינו בהכרח מניב חופש לבני אדם. חלק ניכר מההגות של כלכלנים כמו בזרם הליברלי והליברטרי ובזרם הנאו-קלאסי מנסה להראות ששוק בתנאים שונים מניב יותר חופש גם ברמה האישית. כלכלנים אחרים בעיקר מהזרם היותר סוציאליסטי וכן הזרם המוסדי, כלכלה אקולוגית ובודהיסטית נוטים לחשוב שחופש של השוק לא בהכרח מניב חופש לאנשים. |
| | | |
| יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות. | | יש הוגים כמו [[דיוויד קורטן]] המעדיפים את המונח [[שוק תחרותי]] כדי לציין כי מה שחשוב הוא לאו דווקא החופש מהתערבות הממשלה, אלא הקיום של [[תחרות|התחרותיות]] בין גורמים שונים ורבים, שמושגת לפעמים על ידי התערבות של הממשלה נגד [[מונופול|מונופולים]] או [[תאגידים]] גדולים, או נגד מצבים שבהם קבוצה אחת מנצלת את כוחה נגד קבוצות אחרות. |
שורה 43: |
שורה 43: |
| * [[שוק תחרותי]] | | * [[שוק תחרותי]] |
| * [[יעילות פארטו]] | | * [[יעילות פארטו]] |
− | * [[כלכלה נאו קלאסית]] | + | * [[כלכלה נאו-קלאסית]] |
| * [[שיווי משקל]] | | * [[שיווי משקל]] |
| * [[לסה פר]] | | * [[לסה פר]] |