שינויים

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד. מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. {{הערה|שם=ziger}} ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי]] גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוהה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר. ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוהה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוהה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.  

לפי נתוני ה-OECD ישראל וברזיל הן במקום הראשון בצריכת סוכר, עם מעל 180 גרם סוכר ליום. לאחריהן 10 מדינות אחרות עם צריכת סוכר בין 100 ל-150. ביניהן שוויץ, מקסיקו, ארצות הברית, צ'ילה, אוסטרליה, קנדה, ניו זילנד. מדינות אירופה המערביות - EU 15 צורכות בממוצע מעט יותר מ-100 גרם. ביפן צורכים כ-90 גרם סוכר ובנורווגיה כ-60 גרם סוכר ליום. {{הערה|שם=ziger}} ניתן להצביע על הסברים דומים אבל שונים מעט להבדלים בין המדינות המערביות - מדינות בעלות [[אי שוויון כלכלי]] גבוה (ישראל, ברזיל, ארצות הברית) הן בעלות צריכת סוכר גבוהה ומדינות עם אי שוויון כלכלי נמוך (נורווגיה, יפן) הן בעלות צריכת סוכר נמוכה יותר. ממחקרים שבוצעו בישראל לדוגמה נמצא כי יש קשר בין מעמד חברתי-כלכלי נמוך לבין צריכה גבוהה יותר של סוכר. הסברים אפשריים לצריכה גבוהה של סוכר בקרב שכבות עניות כוללות מודעות תזונתית נמוכה יותר, הורים עובדים שמתקשים להשגיח על הילדים, צריכת מזון עתיר בסוכר כסמל סטטוס או כסמל לשייכות חברתית על ידי נערים, פחות אפשרויות לספק מזון בריא בקרב עניים ומחירים נמוכים, מאמצי שיווק וזמינות גבוהה (לדוגמה בסופרים) של מוצרי סוכר.  

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]) או סיבות דומות שיכולים להיות גורם נוסף שמשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר. ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוהה ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה ואו החינוך (מה שמסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשוויץ, ניו-זילנד עוד).  

הסברים אחרים לפערים בין מדינות יכולים להיות בגלל [[רגולציה]] ממשלתית, מסורת טובה יותר של שמירה על [[מוצרים ציבוריים]] (כמו [[רפואה מונעת]], [[חינוך תזונתי]], [[חינוך]]) או סיבות דומות שיכולים להיות גורם נוסף שמשפיע הן על אי השוויון הכלכלי והן על צריכת הסוכר. ראו גם [[אי שוויון בריאותי]]. במדינות רבות בעלות צריכת סוכר גבוהה ייתכן ויש מעורבות ממשלתית נמוכה בתחום התזונה ו/או החינוך (מה שמסביר צריכת סוכר גבוהה לא רק בישראל וארצות הברית אלא גם בשווייץ, ניו-זילנד עוד).  

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם.  {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.

צריכת סוכר נמוכה יחסית בין מדינות ה-OECD קיימת בסין - כ-40 גרם ליום, וכן בהודו ובאינדונזיה- כ-70 גרם.  {{הערה|שם=ziger}} הסבר אפשרי לצריכה נמוכה זו הוא בגלל [[עוני]] - אנשים רבים אינם מצליחים לקנות מזון מעובד (שהוא בדרך כלל יקר יותר) וקונים מזון מסורתי או מזון לא מעובד שמכיל כמות קטנה של סוכר.