30,779
עריכות
שינויים
משורה 24:
שורה 24: − + שורה 32:
שורה 32: − + שורה 38:
שורה 38: − + שורה 44:
שורה 44: − + שורה 61:
שורה 61: − +
אין תקציר עריכה
ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוא יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.
ההשפעות התייקרות האנרגיה בתחום התשומות החומריות כוללות את ייקור התובלה של חומרי גלם ושל מוצרים מוגמרים. כמו כן תעשיות רבות הן עתירות אנרגיה הנדרשת לשם הספקת חום להתכה של [[זכוכית]] ו[[מתכות]] ולשם התהליכים כימיים נוספים. קיימת גם התייקרות של [[חומרי גלם]], במיוחד של [[משאבים מתכלים]] כולל [[נפט]] ו[[גז טבעי]] אבל גם עקב חומרים אחרים כמו [[פוספטים]] או [[מתכות נדירות]] ומתכות בכלל שנדרשים לתעשיות שונות והפקתן מתייקרת בגלל התייקרות אנרגטית ובשל דלדול ריכוזי מחצבים בעופרות. גם תעשיות המסתמכות על משאבים מתחדשים כמו יערות או שדות דייג עלולות להיפגע עקב הפגיעה המתמשכת ביכולת ההתחדשות של משאבים אלה בעקבות תהליכים כמו [[דייג יתר]], [[בירוא יערות]], [[סחף קרקע]] והשפעות סביבתיות נוספות.
התייקרות אנרגטית משפיעה מאד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחייה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.
התייקרות אנרגטית משפיעה מאד גם על מחירי החקלאות והמזון ועלולה לגרור [[משבר מזון]] עולמי ופגיעה ב[[בטחון תזונתי]] במחיר חומרי גלם שמקורם בחקלאות. בכל מקרה, התייקרות אנרגטית גוררת התייקרות יוקר המחיה של משקי בית שמוציאים יותר על מים, חשמל, דלק ומזון. היבטים אלה גוררים שחיקה בשכר הריאלי של הצרכנים וירידה בנכונות שלהם לקנות מוצרים חדשים. היבט זה יכול לגרור צמצום ביקושים לקניית מוצרים שתעשיות שונות מייצרות, אם בצורה של הפחתה ישירה של ביקוש מצד צרכנים, ואם על ידי פגיעה בחברות המספקות שירותים אשר קונות מוצרים שונים מתעשיות.
ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.
ירידה בשכר הריאלי של עובדים גוררת נכונות גבוהה יותר של עובדים לעבוד, ומצד שני היא גם גוררת מתחים ושביתות רבות יותר, דרישה גבוהה יותר להטלת מיסים על הון ועל פירמות וכו'.
התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.
התייקרות אנרגטית גורמת גם לצמצום המסחר הבינלאומי, פגיעה ב[[גלובליזציה]] ופיתוח כלכלות מקומיות ו[[טכנולוגיות דלות פחמן]] יותר.
[[אבטלה טכנולוגית]] - התעשייה מסתמכת יותר ויותר על מיכון כדי להתייעל ולהגדיל את [[פריון תעשייתי|הפריון התעשייתי]] - ייצור יותר מוצרים בתקופה נתונה עם פחות עובדים (ובדרך כלל עם יותר [[הון תעשייתי]]). פרוש הדבר עלול להיות עליה ב[[אבטלה]] היות ותהליכים דומים מתרחשים גם ב[[חקלאות]] (כמות העובדים בחקלאות יורדת והולכת) יש גידול מתמיד בעובדים בקרב סקטור השירותים. גם בסקטור זה עלולה להתרחש ירידה בכמות העובדים הנדרשת עקב תהליכי מיכון - לדוגמה החלפה של מזכירות רבות שעובדות עם כרטסות נייר, מכונות כתיבה וארונות, במזכירה אחת עם מחשב. עם כמות מובטלים גבוהה יותר ואו ירידה בשכר של עובדים עלולה להיווצר ירידה בביקושים שתפגע בתעשייה או תחייב שינוי חברתי עמוק.
[[אבטלה טכנולוגית]] - התעשייה מסתמכת יותר ויותר על מיכון כדי להתייעל ולהגדיל את [[פריון תעשייתי|הפריון התעשייתי]] - ייצור יותר מוצרים בתקופה נתונה עם פחות עובדים (ובדרך כלל עם יותר [[הון תעשייתי]]). פרוש הדבר עלול להיות עליה ב[[אבטלה]] היות ותהליכים דומים מתרחשים גם ב[[חקלאות]] (כמות העובדים בחקלאות יורדת והולכת) יש גידול מתמיד בעובדים בקרב סקטור השירותים. גם בסקטור זה עלולה להתרחש ירידה בכמות העובדים הנדרשת עקב תהליכי מיכון - לדוגמה החלפה של מזכירות רבות שעובדות עם כרטסות נייר, מכונות כתיבה וארונות, במזכירה אחת עם מחשב. עם כמות מובטלים גבוהה יותר ו/או ירידה בשכר של עובדים עלולה להיווצר ירידה בביקושים שתפגע בתעשייה או תחייב שינוי חברתי עמוק.
==עקרונות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==
==עקרונות מרכזיים בתעשייה בת קיימא ==
** במשאבים מתחדשים כמו [[אדמה]], [[מים]], [[יערות]], [[דגים]] - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.
** במשאבים מתחדשים כמו [[אדמה]], [[מים]], [[יערות]], [[דגים]] - גבול השימוש המקיים לא יכול לעבור את קצב ההתחדשות של המשאב.
** במשאבים לא מתחדשים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב
** במשאבים לא מתחדשים כמו דלקים מחצביים, עופרות מתכת, או מי תהום עמוקים - קצב השימוש המקיים לא יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב של משאב מתחדש, כאשר משתמשים בו באופן מקיים, יכול להוות תחליף עבור משאב
** הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להקלט בבטחה בכיור שלו.
** הגבול המקיים של קצב הפליטות של מזהם אינו יכול להיות גדול יותר מאשר הקצב שבו ניתן למחזר מזהם זה או שהוא יכול להיקלט בבטחה בכיור שלו.
* התבססות על [[כלכלת מצב יציב]] כיעד כלכלי כולל.
* התבססות על [[כלכלת מצב יציב]] כיעד כלכלי כולל.
* מבחינת עיצוב המוצרים - התבססות על עקרונות [[מעריסה לעריסה]], [[אקולוגיה תעשייתית]] ו[[ניתוח מחזור חיים]] כחלק מ[[עיצוב מקיים]] ושימוש נרחב ב[[כימיה ירוקה]] ועל ידי כך הקטנת [[זיהום]] וחסכון בכילוי [[משאבים מתכלים]]
* מבחינת עיצוב המוצרים - התבססות על עקרונות [[מעריסה לעריסה]], [[אקולוגיה תעשייתית]] ו[[ניתוח מחזור חיים]] כחלק מ[[עיצוב מקיים]] ושימוש נרחב ב[[כימיה ירוקה]] ועל ידי כך הקטנת [[זיהום]] וחסכון בכילוי [[משאבים מתכלים]]
* קביעת יעדי [[מאקרו כלכלה|מאקרו]] לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.
* קביעת יעדי [[מאקרו כלכלה|מאקרו]] לגבול עליון של [[זיהום]] ולשימוש ב[[משאבים מתחדשים]] ומתכלים על בסיס עקרונות מדעיים ו[[עקרון הזהירות המונעת]], ושימוש בשוק עם מעורבות ממשלתית (הפנמת [[השפעות חיצוניות]]) כדי לקבוע הקצאה בין מפעלים ופירמות של טכנולוגיות מזהמות על בסיס גבולות המאקרו.
* שימוש ב[[מס פיגוביאני]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.
* שימוש ב[[מס פיגוביאני]] כדי להעביר את ההכנסות ממיסוי על זיהום או פגיעות אחרות בפיתוח טכנולוגיות ומוסדות להקטנת זיהום ופגיעה ולהטמעת טכנולוגיות קיימות להקטנת הזיהום ולמעבר לטכנולוגיות "מעריסה לעריסה" כולל תמיכה בעסקים שמקיימים תעשייה בת קיימא ובצריכה בת קיימא.
* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות - תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים ויעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה, [[ריהוט בר קיימא]] ועוד. עקב המתחים והסכסוכים החברתיים שנוצרים עקב בעיות סביבה נוצרים גם ביקושים לסוגים אחרים של מוצרים - כלי נשק ומערכות נשק ובטחון.
* פיתוח מוצרים נדרשים למשק עולמי שעובר לדפוסי קיימות - תעשיית אנרגיה מתחדשת ושימור אנרגיה, תעשיית חסכון מים וייעול שימוש במים, תעשיות לחקלאות דלת אנרגיה, [[ריהוט בר קיימא]] ועוד. עקב המתחים והסכסוכים החברתיים שנוצרים עקב בעיות סביבה נוצרים גם ביקושים לסוגים אחרים של מוצרים - כלי נשק ומערכות נשק ובטחון.
* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.
* הכשרת אנשים מתחומים של שירותים שנמכרים במשק עולמי רווי אנרגיה זולה למקצועות נדרשים יותר במשק דל אנרגיה - חקלאות ותעשייה.
* הקטנה דרסטית בקצב הניצול [[משאבים מתכלים|משאבי טבע מתכלים]] - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת [[גז טבעי]] מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.
* הקטנה דרסטית בקצב הניצול [[משאבים מתכלים|משאבי טבע מתכלים]] - כמו כריית מלח ומחצבים מים המלח, שאיבת [[גז טבעי]] מהים התיכון. אם יש צורך בכך - שימוש זמני במשאבים אלה כדי לממן מעבר לענפים בעלי קיימא יותר.
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l5781&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1 הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], 23.10.2011
* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/bin/en.jsp?enDisplay=view&enDispWho=News^l5781&enDispWhat=object&enZone=News&enPage=BlankPage&&redirect=1 הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], 23.10.2011
*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
*[http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/ModulKvatzim/green_growth_1.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אידנקס הסחורות של הבנק העולמי]
* [http://econ.worldbank.org/WBSITE/EXTERNAL/EXTDEC/EXTDECPROSPECTS/0,,contentMDK:21574907~menuPK:7859231~pagePK:64165401~piPK:64165026~theSitePK:476883,00.html אינדקס הסחורות של הבנק העולמי]
* [http://www.themarker.com/news/macro/1.1814817 משרד התמ"ת: "תוכנית החומש לתעשייה ירוקה תעלה 850 מיליון שקל"], אורה קורן, דה מארקר 02.09.2012
* [http://www.themarker.com/news/macro/1.1814817 משרד התמ"ת: "תוכנית החומש לתעשייה ירוקה תעלה 850 מיליון שקל"], אורה קורן, דה מארקר 02.09.2012
{{זיהום}}
{{זיהום}}