שינויים

נוספו 7 בתים ,  17:42, 18 בדצמבר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:  
קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] בתפקוד השוק, וכן בעיות שונות של פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לשמירה על זכויות קניין ושמירה על כדאיות פיתוח של מוצרים חדשים, וכן  לבעיות רבות מול הצרכנים וכלל החברה הכוללים [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנדוגניות]]), [[אוליגופול|תחרות בין מעטים]] וקיום [[מונופול|מונופולים]] ו[[יתרון לגודל]].  
 
קיימים מספר [[כשל שוק|כשלי שוק]] בתחום התרופות והסמים שמקשים על קיום של [[שוק משוכלל]], ועל הגעה ל[[יעילות פארטו]] בתפקוד השוק, וכן בעיות שונות של פגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה החברתית]]. כשלים אלה נוגעים בעיקר לשמירה על זכויות קניין ושמירה על כדאיות פיתוח של מוצרים חדשים, וכן  לבעיות רבות מול הצרכנים וכלל החברה הכוללים [[אי סימטריה במידע]], [[רציונליות חסומה]], חומרים ממכרים ([[העדפות אנדוגניות]]), [[אוליגופול|תחרות בין מעטים]] וקיום [[מונופול|מונופולים]] ו[[יתרון לגודל]].  
   −
* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות.  ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוהה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ואו סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות.  
+
* '''הבטחת כדאיות פיתוח''' כשל שוק מרכזי בתחום נוגע להגנה על [[זכויות קניין]]. כיום פיתוח תרופה עולה כסף רב שמושקע בבדיקות יעילות ובטיחות התרופה והתאמה שלה לחולים ולמצבים רפואיים. עלות זו גבוהה יותר עם [[רגולציה]] אבל היא קיימת בכל מקרה שבו חברת התרופות רוצה לספק טיפול אפקטיבי ולהימנע מפגיעה בחולים. עלויות נוספות נוגעות לפרסום והחדרת התרופה לשוק, ושכנוע חולים ורופאים שאכן מדובר בתרופה אפקטיבית. לאחר עלויות אלה עלולה לבוא חברה מתחרה ולהעתיק את המבנה הכימי של התרופה ולשווק אותה בעצמה, כאשר עליות הייצור הן בדרך כלל זניחות.  ב[[שוק חופשי]], ללא התערבות ממשלתית או מגבלה אחרת, חברה כלשהי תשלם את עלויות הפיתוח אבל חברות נוספות ישווקו את התרופה בלי להשתתף בהוצאות ויהנו מרווחיות גבוהה יותר. כתוצאה מכך האינטרס הכלכלי של חברות יהיה להימנע מפיתוח תרופות חדשות כדי להימנע מסיכון גבוה שלא מניב רווחים. כדי לעודד פיתוח מוצרים חדשים, נדרש התערבות ו/או סיוע מטעם המדינה או מצד [[מוסד חברתי]] חזק אחר. היבט זה חזק יותר עקב קיום של כשלי שוק מרכזיים נוספים שיש בתחום התרופות - הצורך להבטיח את בטיחות המוצר והקושי של הצרכנים לדעת האם המוצר אפקטיבי. כיום הפתרון המקובל להבטחת כדאיות פיוח הוא קיום של [[פטנט]] כלומר קיום של [[מונופול]] לזמן מוגבל. עם זאת פתרון זה מעודד התנהגות מונופוליסטית ונצלנית - לדוגמה התנהגות אופיינית של מונופול - למכור מעט ובמחיר גבוה, במקום הרבה ובמחיר נמוך, במטרה למקסם רווח). כמו כן עקב השפעות של [[הון שלטון]] ויכולת של חברות להשפיע על שופטים ורגולטורים משתרשת תופעה של הערכה לא מוצדקת של פטנטים. יש כלכלנים החולקים על הצורך וההצדקה המוסרית בפטנט וקוראים לפתרונות אחרים לשם פיתוח תרופות חדשות.  
 
   
 
   
* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ואו חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי ייגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה.  
+
* '''הקונה לא יודע את בטיחות התרופה'''. במקרים רבים יש לתרופות תופעות לוואי עקב מספר גדול של סיבות: רעילות של התרופה שידוע או לא ידועה ליצרן, מינון יתר (שיכול לנבוע ממשקל גופו של החולה או משינוי מטבולי), שינוי מבנה התרופה עקב איחסון לא נכון, לקיחת תרופות נוספות שמשפיעות על מבנה התרופה או פעילותה בגוף, שינוי המבנה הכימי של התרופה בתוך גופו של החולה, מבנה גנטי שונה בין אנשים שונים, תגובה אלרגית, מצב כללי של המערכת החיסונית, הבדלים בין גברים לנשים ובין ילדים למבוגרים, ועוד. לרוב התרופות, גם אלה שמאושרות כיום יש תופעות לוואי, והחומרה של תופעות לוואי אלה יכולה להחמיר במצבים שונים. לגבי רוב התרופות ייתכנו מצבים מסוכנים לכמות קטנה של החולים (לדוגמה בעקבות צרוף גנטי נדיר או בעקבות מצב רפואי בעייתי). נוסף לבעיית מחסור במידע וסיכון כללי שמשותפת לחולה, למטפל ולחברות, יש בעיה של [[מידע א-סימטרי]] שבה החברה עשויה להיות מודעת לסיכונים (עקב הבנה ביולוגית של התרופה, קיום של ניסויים וכתוצאה דיווחים מרופאים ולקוחות) אבל רופאים ו/או חולים לא מודעים לסכנות אלה או שהם מעריכים את הסיכונים בצורה נמוכה מידי. עקב מורכבות הנושא ומצבים של השפעות נדירות קשה מאד לחולה לדעת בכוחות עצמו האם התרופה אכן בטוחה, כמו כן אפילו לאחר פגיעה בחולה עקב רעילות או תופעת לוואי עקב לקיחת התרופה קשה לו לפעמים להוכיח שאכן הפגיעה התרחשה כתוצאה מלקיחת התרופה. התמודדות מקובלת עם קושי זה היא שלל אמצעים [[רגולציה]] שונים - הכרות של גופי מקצוע עם תופעות לוואי ורעילות של חומרים פעילים שיש בתרופה, הוכחת בטיחות התרופה עצמה במבדקים של ה-FDA, מתן התרופה עצמה במרשם רופא (הימנעות ממתן התרופה לאדם שאינו חולה), ועל ידי רוקח (גורם פיקוח נוסף למניעת טעויות של מינון יתר לדוגמה), חיוב של החברות לספק התוויה מפורטת שמצורפת על התרופה למי אסור לקחת את התרופה וכן השפעות לוואי אפשרויות שיש לתרופה. אמצעי אחרון להתמודדות עם תרופות לא בטוחות הן אמצעים להתמודדות עם תרופה שכבר גרמה נזקים לא סבירים - תהליך ריקול של תרופות (שבו הרשויות אוסרות על המשך מכירת התרופה), וכן [[תביעה ייצוגית|תביעות ייצוגיות]] של חולים שנפגעו מתרופה ומצליחים להוכיח את הנזק והרשלנות של החברה. למרות שלל אמצעים אלה יש עדיין מקרים של מכירת תרופות הגורמות נזקים שונים לחולים - לעיתים שווה לחברה לקחת סיכון עקב מצבה הפיננסי או שהנזק הכלכלי ייגרם בעוד שנים רבות ובשל שיקולי [[ריבית]] עדיף לחברה להרוויח כעת ממכירת התרופה ולקחת סיכון כלשהו בעתיד. לא תמיד הנזק הבריאותי לחולה הוא אקוטי וברור ולכן ייתכן שהחברה מעדיפה לקחת סיכון כזה מתוך מחשבה שלחולים יהיה קשה להבחין ולהוכיח נזק כזה.  
    
* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות.   
 
* '''הקונה לא יודע האם התרופה תעזור לו'''. יש תרופות שמועילות כמעט לכל האוכלוסייה (לדוגמה חיסונים) אבל חלק מהתרופות מועילות רק לחלק מהמטופלים (לדוגמה טיפולים כימותרפיים, חלק מסוגי האנטיביוטיקה) הדבר נובע בין היתר משוני גנטי והבדלים נוספים בין החולים, כמו כן לפעמים תסמינים דומים הם בעצם מאפיינים של מחלות שונות במקצת או מחלות שנמצאות בשלבים שונים. כך שחולה שלקח תרופה ולא חלה הטבה במצבו הבריאותי לא יכול לדעת האם זה בגלל שהתרופה לא יעילה באופן כללי או שהיא כן עוזרת אבל לא עזרה לו. בחלק מהמחלות והתרופות המצב הוא הפוך – יש רמיסיה או נסיגה בתסמיני המחלה באופן טבעי (לדוגמה במחלת כרון) כך שחולה שלקח תרופה ומצבו השתפר לא יודע אם הדבר נבע מהתרופה עצמה או מהתהליך הטבעי. גם במצב זה קיימת אי וודאות כללית, אבל חברות התרופות (וכן גופים גדולים אחרים כמו ארגוני בריאות וחברות ביטוח) נמצאות במצב שבו יש להן מידע טוב יותר לעומת החולים. חברות מנסות למכור כמות גדולה של תרופות גם אם תרופות אלה מיותרות לחולים. לחברות יש דרכים שונות להשפיע על גורמים שונים במהלך הפיקוח על אישור התרופה והשיווק שלה, כמו כן בארצות הברית יש ענף שלם של שיווק תרופות לציבור ללא מרשם הכולל גם פרסום של תרופות.   
שורה 45: שורה 45:  
* ''' שוק אוליגופולי, מונופולים וקשרי הון שלטון''' - המצב הקיים משלב מספר חסמי כניסה בפני מתחרים - עקב רגולציה יקרה על בטיחות יעילות ושיווק, עקב מתן פטנטים, עקב [[קשרי הון שלטון]]  ועקב יתרונות עסקיים לגודל (לדוגמה מחלקה משפטית, מחלקת שיווק, מוניטין). חסמי כניסה אלה יוצרים [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – לגבי תרופות רבות יש [[מונופול|שוק מונופוליסטי]] עם יצרן יחיד בעל פטנט, ולגבי תתי ענפים שלמים בענף קיים [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. בעוד שלחברות יש היבטים שבהן הן מתחרות זו בזו (רצון לדחוק החוצה תרופה של חברה מתחרה) יש היבטים רבים בתחום הפיקוח והשיווק שבהן האינטרס של חברות התרופות הוא דומה או זהה (לדוגמה הרצון למכור תרופות ללא מרשם, או הרצון למכור הרבה תרופות). לחברות יש יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, לבצע הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק [[לובי פוליטי]] חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור המשך המצב הקיים.  
 
* ''' שוק אוליגופולי, מונופולים וקשרי הון שלטון''' - המצב הקיים משלב מספר חסמי כניסה בפני מתחרים - עקב רגולציה יקרה על בטיחות יעילות ושיווק, עקב מתן פטנטים, עקב [[קשרי הון שלטון]]  ועקב יתרונות עסקיים לגודל (לדוגמה מחלקה משפטית, מחלקת שיווק, מוניטין). חסמי כניסה אלה יוצרים [[תחרות בין מעטים]] שיוצרת שלל כשלי שוק נוספים – לגבי תרופות רבות יש [[מונופול|שוק מונופוליסטי]] עם יצרן יחיד בעל פטנט, ולגבי תתי ענפים שלמים בענף קיים [[אוליגופול]] - תחרות בין מעטים. בעוד שלחברות יש היבטים שבהן הן מתחרות זו בזו (רצון לדחוק החוצה תרופה של חברה מתחרה) יש היבטים רבים בתחום הפיקוח והשיווק שבהן האינטרס של חברות התרופות הוא דומה או זהה (לדוגמה הרצון למכור תרופות ללא מרשם, או הרצון למכור הרבה תרופות). לחברות יש יכולת דחיקה החוצה של מתחרים על ידי שינוי רגולציה, לבצע הערכה לא סבירה של תקופת הפטנטים, שיווק תרופות לרופאים ולחברות בריאות. במצבים של הסרת חלק מהרגולציה (כמו אפשרות של שיווק ישיר של תרופות לחולים) באים לידי ביטוי כשלי שוק ידועים – לדוגמה צריכת יתר של תרופות. רווחים גדולים של החברות מאפשרים להן להחזיק [[לובי פוליטי]] חזק שמאפשר להן להמשיך לשמור המשך המצב הקיים.  
   −
תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל, הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ואו אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים.
+
תחרות בין מעטים מקשה על לקוחות להעניש חברות שנוקטות אמצעים לא מוסריים. אם יש חברה שמפקיעה מחירים, שיווקה מוצר לא בטוח או מוצר שלא מועיל, הצרכנים לא יכולים לעשות דבר אם החברה היא מונופול ו/או אם החברות האחרות בענף נוקטות באמצעים דומים.
    
==רגולציה, פטנטים ולובי פוליטי==
 
==רגולציה, פטנטים ולובי פוליטי==
שורה 53: שורה 53:  
עם התפתחות מדעי הביולוגיה, הכימיה והרפואה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החל המחקר המסודר על יעילות של טיפולים רפואיים בכלל וכן של יעילות ובטיחות של תרופות.  תחום ייצור התרופות עבר מסחור ועבר לשיטות של ייצור המוני. פיתוח חיסונים ואנטיביוטיקה שיפר את יכולת הטיפול של רופאים לגבי מחלות מדבקות רבות.  
 
עם התפתחות מדעי הביולוגיה, הכימיה והרפואה בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 החל המחקר המסודר על יעילות של טיפולים רפואיים בכלל וכן של יעילות ובטיחות של תרופות.  תחום ייצור התרופות עבר מסחור ועבר לשיטות של ייצור המוני. פיתוח חיסונים ואנטיביוטיקה שיפר את יכולת הטיפול של רופאים לגבי מחלות מדבקות רבות.  
   −
בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא).  
+
בתחום התרופות, רגולציות נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד) נוצרו עקב כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ו/או ממכרים לגוף האדם. (ראו פרק בנושא).  
   −
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA,  שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ואו ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד).
+
בשנות ה-30 של המאה ה-20 התרחשו מספר מקרי מוות בארצות הברית עקב שיווק של ממס רעיל שהיה בתרופה יחד עם החומר הפעיל סולפה. בעקבות זאת דרש הקונגרס בארצות הברית בשנת 1938 כי חברות תרופות יוכיחו את בטיחות התרופה עצמה ולא רק את בטיחות החומר הפעיל. בשנת 1962 חוקק חוק נוסף שחייב חברות להוכיח את יעילות התרופה בכך שהיא אכן משפרת את בריאות החולים. במקביל הוקמה רשות רגולטורית חזקה – מנהל המזון והתרופות בארצות הברית, ה-FDA,  שמקיים מבדקים ארוכים, קפדניים ויקרים כדי לוודא שתרופה חדשה היא אכן בטוחה ויעילה. דבר זה יצר [[מחסום כניסה לשוק]] וגרם לפגיעה ב[[שוק חופשי]] בתחום התרופות.[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102] כשלי שוק שונים שקיימים עקב הפוטנציאל לנזקים שונים בתחום של החדרת חומרים כימיים רעילים ו/או ממכרים לגוף האדם גררו [[רגולציה|רגולציות]] נוספות (על שיווק תרופות, התוויה על התרופות, תנאי הייצור ועוד).
 
   
 
   
 
בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטייה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102]  
 
בעקבות מצב זה פיתוח תרופות חדשות עלה יותר כסף. מה גם שחלק מהתרופות התבררו כלא יעילות או לא בטוחות מספיק כך שחברות התרופות איבדו את הכספים שהושקעו במחקר ופיתוח. חברות התרופות דרשו [[פטנט]] על התרופות, כך שהן יהיו [[מונופול]] לתקופה מוגבלת כדי להחזיר את הוצאות הפיתוח. עם זאת בשנים האחרונות קיימת מגמה של ניצול הפטנטים באופן לא הוגן - חברות משנות היבטים מזעריים בתרופה ומאריכות את תקופת הפטנט ללא הצדקה. דבר זה מגדיל את הנטייה המונופוליסטית בענף ומונע תחרות. [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1628102]  
שורה 99: שורה 99:  
לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי הכולסטרול שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מיתר לחץ דם שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413]
 
לטענת הסרט תעשיית הסטטינים (תרופות להורדת לחץ דם) השפיעה על ערכי הכולסטרול שמגדירים אדם כחולה. לטענת הסרט כיום 95% מהצרפתים ומהגרמנים נחשבים לסובלים מיתר לחץ דם שמחייב נטילת סטטינים. בקרב האמריקאים קפץ המספר מ-13 מיליון ל-36 מיליון, על ידי שינוי ההגדרה. הסרט טוען כי תשעה מבין 14 הרופאים שהשתתפו בוועדה שהחליטה על הורדת ערכי הכולסטרול שנחשבים תקינים ניהלו קשרים עם תעשיית התרופות. [http://www.themarker.com/consumer/health/1.670413]
   −
בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בנסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]
+
בתחומים שונים יש גורמים המבקרים את חברות התרופות על רקע הסתרת מידע מהציבור בניסיון להגדיל את נתח השוק שלהן. כך הדבר לגבי אי הבהירות הקיימת לגבי הסיבות להפרעות התנהגות וקשב, או דכאון בקרב ילדים ונוער, ולגבי יעילות הטיפול בנושא בתרופות. [http://img1.tapuz.co.il/forums/45370884.doc]
    
גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל.[http://www.themarker.com/news/1.605979] מימון זה עלול ליצור שני ניגודי אינטרסים. ניגוד אינטרסים אחד הוא שהיצרן שמממן את המחקר שאמור לבדוק את יעילות התרופה, כך שעלולות להיווצר תוצאות מוטות (לדוגמה גניזה של מחקרים שהראו חוסר הצלחה). ניגוד אינטרסים אחר הוא בין בטיחות החולים וטובתם הרפואית לבין חברת התרופות. לחברת התרופות יש עניין בהצנעת סיכונים לחולים ובניתוב חולים אל הניסוי ולא לאפיקי ריפוי אחרים שעשויים להיות מועילים יותר או בטוחים יותר. מסיבות אלה קיים מתח בין תעשיית התרופות שרוצה לקיים עוד מחקרים, לבין משרד הבריאות שמפקח על הניסויים, ומנסה לטענתו לשמור על טובת החולים.  
 
גם בישראל תעשיית התרופות מממנת מחקרים לפיתוח תרופות. בשנת 2010 השקיעו חברות התרופות 282 מיליון שקל בעריכת מחקרים בבתי חולים בישראל.[http://www.themarker.com/news/1.605979] מימון זה עלול ליצור שני ניגודי אינטרסים. ניגוד אינטרסים אחד הוא שהיצרן שמממן את המחקר שאמור לבדוק את יעילות התרופה, כך שעלולות להיווצר תוצאות מוטות (לדוגמה גניזה של מחקרים שהראו חוסר הצלחה). ניגוד אינטרסים אחר הוא בין בטיחות החולים וטובתם הרפואית לבין חברת התרופות. לחברת התרופות יש עניין בהצנעת סיכונים לחולים ובניתוב חולים אל הניסוי ולא לאפיקי ריפוי אחרים שעשויים להיות מועילים יותר או בטוחים יותר. מסיבות אלה קיים מתח בין תעשיית התרופות שרוצה לקיים עוד מחקרים, לבין משרד הבריאות שמפקח על הניסויים, ומנסה לטענתו לשמור על טובת החולים.