שינויים

לעובדה כי יוממות מתקיימת כיום באמצעות כלי רכב ממונעים יש השפעה משמעותית על החיים המודרניים. היא אפשרה לערים לגדול למימדים שהיו בלתי מקובלים בעבר. השימוש בכלי רכב פרטיים לצורכי יוממות הוביל ל[[פרבור]], הגדלת [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום האוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[זיהום מים]], שימוש בשטחים ציבוריים לשם [[חנייה]] ועוד. כמו כן עקב תחבורה ממונעת פרטית, במיוחד מכוניות התרחב מאד השימוש ב[[נפט]] דבר שתרם להתחזקות [[תעשיית הנפט]] וכן ל[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|השפעות גאופוליטיות שונות]]

לעובדה כי יוממות מתקיימת כיום באמצעות כלי רכב ממונעים יש השפעה משמעותית על החיים המודרניים. היא אפשרה לערים לגדול למימדים שהיו בלתי מקובלים בעבר. השימוש בכלי רכב פרטיים לצורכי יוממות הוביל ל[[פרבור]], הגדלת [[זיהום אוויר מתחבורה|זיהום האוויר]], [[תאונות דרכים]], [[פקקי תנועה]], [[זיהום מים]], שימוש בשטחים ציבוריים לשם [[חנייה]] ועוד. כמו כן עקב תחבורה ממונעת פרטית, במיוחד מכוניות התרחב מאד השימוש ב[[נפט]] דבר שתרם להתחזקות [[תעשיית הנפט]] וכן ל[[השפעות גאופוליטיות של נפט וגז טבעי|השפעות גאופוליטיות שונות]]

תופעות כמו [[פיצוץ אוכלוסין]], [[עיור|מעבר מהכפר לעיר]], שינוי ה[[התמחות כלכלית]] מחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, [[פרבור]] והקצאת שטחים בעיר ל[[חנייה]] גורמים להגברת [[פקקי התנועה]], להגדלת יוקר המחייה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.  

תופעות כמו [[פיצוץ אוכלוסין]], [[עיור|מעבר מהכפר לעיר]], שינוי ה[[התמחות כלכלית]] מחקלאות לתעשייה, הגברת השימוש ברכב פרטי, [[פרבור]] והקצאת שטחים בעיר ל[[חנייה]] גורמים להגברת [[פקקי התנועה]], להגדלת יוקר המחיה בעיר ולכך שאנשים נאלצים לנסוע רחוק יותר ולהשקיע בנסיעות זמן רב יותר.  

בשנים האחרונות ערים ומדינות שונות נוקטים בגישה של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא]] כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי שליליות של נסיעות יומיות במכוניות. פתרונות כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[יוממות אופניים]], [[שיתוף נסיעות]], הגבלת [[חנייה]] לרכבים במרכז ערים, מיסי גודש, ושינוי תמריצים כלכליים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיוממות נובעת במקרים רבים מהרגלים שנוצרו בעבר ושינוי של תשתיות התחבורה או של התמריצים הכלכליים לאו דווקא משנה בצורה מיידית את ההחלטות של הציבור ביחס לשימוש באמצעי יוממות שונים.  

בשנים האחרונות ערים ומדינות שונות נוקטים בגישה של [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תחבורה בת קיימא]] כדי להקטין את זמן היוממות, ולהקטין תופעות לוואי שליליות של נסיעות יומיות במכוניות. פתרונות כמו [[תחבורה ציבורית]], [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]], [[עירוב שימושי קרקע]], [[יוממות אופניים]], [[שיתוף נסיעות]], הגבלת [[חנייה]] לרכבים במרכז ערים, מיסי גודש, ושינוי תמריצים כלכליים. מחקרים מהשנים האחרונות מצביעים על כך שיוממות נובעת במקרים רבים מהרגלים שנוצרו בעבר ושינוי של תשתיות התחבורה או של התמריצים הכלכליים לאו דווקא משנה בצורה מיידית את ההחלטות של הציבור ביחס לשימוש באמצעי יוממות שונים.  

מיקום מקום העבודה ודפוסים של מגורים ([[פרבור]]) משפיעים מאד על הרגלי היוממות. לדוגמה מעבר של הארגון הסביבתי WWF לאיזור אחר, גרם לכך שכמות העובדים שהגיעו במכונית ירד מ-55% ל-23%, וכמות העובדים שהגיעו ברכבת עלה מ-18% ל-56%. אחד השינויים היה קיצור [[אזור ידידותי להולכי רגל|זמן ההליכה]] מתחנת הרכבת מ-25 דקות ל-7 דקות, בשני המקרים מדובר על עובדים עם מודעות סביבתית גבוהה וגישה טובה של המשרד לתחבורת מכוניות. עובדים דרגו גם מה העוצמה של הרגלי הנסיעה שלהם. ההרגל הישן של אמצעי התחבורה ירד (בסולם שבין 0 עד 7) מ-5 ל-2.5 כאשר השינוי המשמעותי ביותר היה בשבוע הראשון. ההרגלים החדשים התחזקו אבל גם אחרי חודש הם היו ברמה נמוכה יותר מההרגלים הישנים (4 מתוך 7) [http://www.citylab.com/cityfixer/2014/09/a-universal-lesson-in-breaking-the-habit-of-car-commuting/380764/]<ref>Walker et al, [http://eab.sagepub.com/content/early/2014/09/12/0013916514549619 Old Habits Die Hard Travel Habit Formation and Decay During an Office Relocation], Environment and Behavior September 15, 2014 </ref>

מיקום מקום העבודה ודפוסים של מגורים ([[פרבור]]) משפיעים מאד על הרגלי היוממות. לדוגמה מעבר של הארגון הסביבתי WWF לאיזור אחר, גרם לכך שכמות העובדים שהגיעו במכונית ירד מ-55% ל-23%, וכמות העובדים שהגיעו ברכבת עלה מ-18% ל-56%. אחד השינויים היה קיצור [[אזור ידידותי להולכי רגל|זמן ההליכה]] מתחנת הרכבת מ-25 דקות ל-7 דקות, בשני המקרים מדובר על עובדים עם מודעות סביבתית גבוהה וגישה טובה של המשרד לתחבורת מכוניות. עובדים דרגו גם מה העוצמה של הרגלי הנסיעה שלהם. ההרגל הישן של אמצעי התחבורה ירד (בסולם שבין 0 עד 7) מ-5 ל-2.5 כאשר השינוי המשמעותי ביותר היה בשבוע הראשון. ההרגלים החדשים התחזקו אבל גם אחרי חודש הם היו ברמה נמוכה יותר מההרגלים הישנים (4 מתוך 7) [http://www.citylab.com/cityfixer/2014/09/a-universal-lesson-in-breaking-the-habit-of-car-commuting/380764/]<ref>Walker et al, [http://eab.sagepub.com/content/early/2014/09/12/0013916514549619 Old Habits Die Hard Travel Habit Formation and Decay During an Office Relocation], Environment and Behavior September 15, 2014 </ref>

ברוב הערים בארצות הברית יש הטיה ברורה של יוממות ברכב פרטי לעומת ערים רבות באירופה. כך השימוש ב[[תחבורת אופניים בארצות הברית]] הוא נמוך מאד ומגיע לשיא של כ-6% בעיר [[פורטלנד]] לעומת אחוזים של 20%-40% במספר ערים אירופאיות ומספרים עוד יותר גבוהים ביחס ל[[תחבורה ציבורית]]. ההסבר העיקרי לשוני הוא דפוסים של [[פרבור]] וכתוצאה מכך נוחות ויכולת לספק תחבורה נוחה באמצעות תחבורה ציבורית שנפגעת מאד בשל הצפיפות הנמוכה של הפרבר וכן יצירת עצי תנועה היררכיים של כבישים במקום גריד של רחובות. בנוסף בארצות הברית שימוש ברכב פרטי הוא [[סמל סטטוס]] חברתי.  מספר מתכנני ערים טוענים כי תוכנית של "גזרים" כמו תשלום לרוכבים ולמשתמשי תחבורה ציבורית, בניית שבילי אופניים וכו', לא תעזור הרבה בלי שינויים מהותיים יותר כולל "מקלות" לנהגים כמו הקטנת כמות ה[[חניה]] למכוניות ואו ייקור החנייה, מיסי גודש, ביטול של סובסידיות על בנזין, החזרי נסיעות, מחלפים, וחניונים ציבוריים לרכב, קישור של עלויות ביטוח הרכב או מיסוי לתשתיות לכמות הנסיעות שמבוצע בפועל. רוב הערים שבוחרות בצעדים לעידוד תחבורה בת קיימא בארצות הברית, ורוב המחקרים הנעשים בנושא מבוצעים על צעדי "גזרים" ולא על "מקלות". [http://www.citylab.com/commute/2014/03/americas-cities-are-still-too-afraid-make-driving-unappealing/8564/]

ברוב הערים בארצות הברית יש הטיה ברורה של יוממות ברכב פרטי לעומת ערים רבות באירופה. כך השימוש ב[[תחבורת אופניים בארצות הברית]] הוא נמוך מאד ומגיע לשיא של כ-6% בעיר [[פורטלנד]] לעומת אחוזים של 20%-40% במספר ערים אירופאיות ומספרים עוד יותר גבוהים ביחס ל[[תחבורה ציבורית]]. ההסבר העיקרי לשוני הוא דפוסים של [[פרבור]] וכתוצאה מכך נוחות ויכולת לספק תחבורה נוחה באמצעות תחבורה ציבורית שנפגעת מאד בשל הצפיפות הנמוכה של הפרבר וכן יצירת עצי תנועה היררכיים של כבישים במקום גריד של רחובות. בנוסף בארצות הברית שימוש ברכב פרטי הוא [[סמל סטטוס]] חברתי.  מספר מתכנני ערים טוענים כי תוכנית של "גזרים" כמו תשלום לרוכבים ולמשתמשי תחבורה ציבורית, בניית שבילי אופניים וכו', לא תעזור הרבה בלי שינויים מהותיים יותר כולל "מקלות" לנהגים כמו הקטנת כמות ה[[חניה]] למכוניות ו/או ייקור החנייה, מיסי גודש, ביטול של סובסידיות על בנזין, החזרי נסיעות, מחלפים, וחניונים ציבוריים לרכב, קישור של עלויות ביטוח הרכב או מיסוי לתשתיות לכמות הנסיעות שמבוצע בפועל. רוב הערים שבוחרות בצעדים לעידוד תחבורה בת קיימא בארצות הברית, ורוב המחקרים הנעשים בנושא מבוצעים על צעדי "גזרים" ולא על "מקלות". [http://www.citylab.com/commute/2014/03/americas-cities-are-still-too-afraid-make-driving-unappealing/8564/]

Gregory Owen Thomas  ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים ב[[תחבורה פעילה]] - רוכבים והולכי רגל, מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות והרגעות. חווית ההרגעות חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]

Gregory Owen Thomas  ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי הרגלי היוממות של רוכבי אופניים הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים ב[[תחבורה פעילה]] - רוכבים והולכי רגל, מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות והרגעות. חווית ההרגעות חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]