30,779
עריכות
שינויים
משורה 16:
שורה 16: − + − שטיליץ עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615]+ − +
אין תקציר עריכה
מחקרו העיקרי של שטיגליץ נגע ל"מיסוך", טכניקה המשמשת סוכן כלכלי אחד כדי לשאוב מידע פרטי מסוכן אחר. על תרומתו זו לתאוריה של [[מידע אסימטרי]] זכה שטיגליץ ל[[פרס נובל לכלכלה]], ביחד עם [[ג'ורג' א. אקרלוף]] ו[[א. מייקל ספנס]].
מחקרו העיקרי של שטיגליץ נגע ל"מיסוך", טכניקה המשמשת סוכן כלכלי אחד כדי לשאוב מידע פרטי מסוכן אחר. על תרומתו זו לתאוריה של [[מידע אסימטרי]] זכה שטיגליץ ל[[פרס נובל לכלכלה]], ביחד עם [[ג'ורג' א. אקרלוף]] ו[[א. מייקל ספנס]].
שטיגליץ פרסם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב כמו "[[סוציאליזם לאן]]", ספר המספק מבוא לתאוריות שמאחרי הכשלון הכלכלי במזרח אירופה ותפקיד המידע הלא שלם בשווקים. בשנת 2002 פרסם את "[[גלובליזציה ואי-נחת (ספר)|גלובליזציה ואי-נחת]]" בו טען כי [[קרן המטבע הבינלאומית]] מציבה את עניינה של "בעלת המניות העיקרית" בה, ארצות הברית, מעל זה של המדיניות העניות שלהן יועדה לעזור. בשנת 2003 פרסם ספר בשם "שנות התשעים העליזות", ניתוח של עלייתה ונפילתה של הבורסה בשנות התשעים.
שטיגליץ פרסם מספר ספרים שכוונו לקהל הרחב כמו "[[סוציאליזם לאן]]", ספר המספק מבוא לתאוריות שמאחרי הכישלון הכלכלי במזרח אירופה ותפקיד המידע הלא שלם בשווקים. בשנת 2002 פרסם את "[[גלובליזציה ואי-נחת (ספר)|גלובליזציה ואי-נחת]]" בו טען כי [[קרן המטבע הבינלאומית]] מציבה את עניינה של "בעלת המניות העיקרית" בה, ארצות הברית, מעל זה של המדיניות העניות שלהן יועדה לעזור. בשנת 2003 פרסם ספר בשם "שנות התשעים העליזות", ניתוח של עלייתה ונפילתה של הבורסה בשנות התשעים.
===השלכות כלכליות של אי שוויון===
===השלכות כלכליות של אי שוויון===
שטיגליץ עוסק בשנים האחרונות בהשפעות של [[אי שוויון כלכלי]] על התפקוד הכלכלי. לקראת צאת ספרו שיקרא ""מחיר האי-שוויון" פרסם מאמר שדן במספר השלכות של עליה באי השוויון:[http://www.themarker.com/markets/1.1727615]
* אי שוויון גדל גורם לשינוי דפוסי הצריכה היות ועשירים נוטים לצרוך אחוז נמוך יותר מהכנסתם ולחסוך יותר.
* אי שוויון גדל גורם לשינוי דפוסי הצריכה היות ועשירים נוטים לצרוך אחוז נמוך יותר מהכנסתם ולחסוך יותר.
* אי השוויון הגדל מאפשר לעשירים יותר להתבסס על רנטה כעל מנגנון להגביר עוד יותר את אי השוויון ולצבור "רווח עודף" (רווח גדול בהרבה יחסית לרווח שהיו מקבלים בשוק תחרותי. [[רטנה]] כוללת דברים כמו [[מונופולים]], [[אוליגופולים]], קבלת זיכיונות ממשלתיים, מיסוי מועדף וגישה מועדפת למימון.
* אי השוויון הגדל מאפשר לעשירים יותר להתבסס על רנטה כעל מנגנון להגביר עוד יותר את אי השוויון ולצבור "רווח עודף" (רווח גדול בהרבה יחסית לרווח שהיו מקבלים בשוק תחרותי. [[רנטה]] כוללת דברים כמו [[מונופולים]], [[אוליגופולים]], קבלת זיכיונות ממשלתיים, מיסוי מועדף וגישה מועדפת למימון.
* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של [[הון חברתי]] כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.
* אי שוויון גדל גורם לשחיקה של [[הון חברתי]] כולל שחיקה של [[הוגנות]]. דבר זה גורם לעובדים לתחושת מרמור ולכן פוגע במוטיבציה שלהם לעבוד.
* אי השוויון פוגע בהיבט אחר של הון חברתי והוא מידת ה[[אמון]] הקיימת בתוך החברה. דבר זה גורם לכך שיותר חוזים מופרים וננקטים צעדים יקרים יותר לאכיפת חוזים - הדבר מוביל לעלייה של [[עלויות עסקה]] ופוגע בכלל המשק.
* אי השוויון פוגע בהיבט אחר של הון חברתי והוא מידת ה[[אמון]] הקיימת בתוך החברה. דבר זה גורם לכך שיותר חוזים מופרים וננקטים צעדים יקרים יותר לאכיפת חוזים - הדבר מוביל לעלייה של [[עלויות עסקה]] ופוגע בכלל המשק.