47,332
עריכות
שינויים
←תפעול הכור והפטרות ממנו
נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגרעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהיקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]].
נוסף לבעיות של תאונות, הפקת חומר הגלם לכורים, [[אורניום]] היא יקרה, מסוכנת ו[[מזוהמת]]. האורניום הוא [[משאב מתכלה]] ונדיר ולכן ניתן לחשב את האנרגיה הגרעינית כסוג של [[אנרגיה מחצבית]]. הפקת האורניום והאנרגיה הגרעינית כולה עלולה להתייקר ולהיקלע לקשיים עקב [[שיא תפוקת האורניום]].
===תפעול הכור והפטרות ממנו===
===תפעול הכור והתיישנות שלו===
הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות.
הרחבת תעשיית הכורים הגרעיניים נשענת כיום על סובסידיות שונות.
הכור הגרעיני עצמו הופך באופן איטי לרדיו-אקטיבי ומסוכן ולכן יש הכרח לפנות את המבנה ולנטרל אותו לאחר כמה עשרות שנות פעילות. לרוב, לא מחשיבים עלויות אלה במסגרת הניתוח הכלכלי והאנרגטי לכדאיות השימוש בכורים גרעיניים.
הכור הגרעיני עצמו הופך באופן איטי לרדיו-אקטיבי ומסוכן. עבודות התחזוקה בכור הופכות להיות יותר ויותר קשות. כמו כן בכורים גרעיניים ישנים מתגלים מדי פעם בעיות מבניות ובעיות שלא חשבו עליהן בעבר. ולכן יש הכרח לפנות את המבנה ולנטרל אותו לאחר כמה עשרות שנות פעילות.
[[האווארד ת. אודום]] טען שאם מתחשבים ב[[אנרגיה גלומה|עלויות האנרגטיות]] במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של הכור]] [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] שלו הוא שלילי - משקיעים בו יותר אנרגיה יחסית למה שהוא נותן.
===נטרול ופרוק הכור הגרעיני===
לאחר שתחנת כוח גרעינית נסגרת יש תהליך ארוך של פרוק הכור והתחנה עצמה ואחסון בטוח של חומרי הבנייה.
לדוגמה [[הכור הגרעיני בפורט קאלהון]] עבר הצפה בשנת 2011. בעקבות ההצפה הכור עבר ביקורת שהעלתה כי היו בו בעיות מבניות שונות שלא דווחו במשך עשרות שנים. בעקבות כך בשנת 2016 נסגר הכור. הנהלת חברת החשמל שמתפעלת את הכור שוקלת שתי שיטות פרוק. שיטה אחת שבאה בחשבון היא Safstor method שבה שומרים על המתקן במשך 40 עד 60 שנה לפני הפרוק שלו. שיטה זו תעלה כ 1.2 מיליארד דולר עד 2055. שיטה אחרת שבאה בחשבון היא Decon method שבה האתר יפורק תוך 5 שנים ויעלה כ-מיליארד דולר. {{הערה|שם=Katie|Rohman, Katie. "[http://www.enterprisepub.com/news/local_news/updated-oppd-management-chooses-fcs-decommissioning-option/article_3480e5c8-3264-11e6-b1f7-1bf925720b7b.html UPDATED: OPPD management chooses FCS decommissioning option]". Washington County Pilot Tribune and Enterprise . Jun 14, 2016}}
פרוק של חומרי הבנייה של הכור מחייב איכסון של החומרים הרדיו אקטיביים במקום בטוח למשך תקופה ארוכה יותר.
לרוב, לא מחשיבים עלויות אלה במסגרת הניתוח הכלכלי והאנרגטי לכדאיות השימוש בכורים גרעיניים.
מומחה האנרגיה, [[האווארד ת. אודום]] טען שאם מתחשבים ב[[אנרגיה גלומה|עלויות האנרגטיות]] במהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים של הכור]] [[החזר אנרגטי|ההחזר האנרגטי]] שלו הוא שלילי - משקיעים בו יותר אנרגיה יחסית למה שהוא נותן.
==תכנון עתידי של כורי ביקוע==
==תכנון עתידי של כורי ביקוע==