שינויים

'''בתחום האידיאולוגי לכאורה האידיאולוגיה של פשטות מרצון לא תואמת את האידיאולוגיה הקפיטליסטית או הנאו ליברלית. לעומת זאת באופן מעשי כל האנשים והמדינות שיש להם כמות רווחים גדולה מיישמים אותה באיזו שהיא רמה למרות שלא מודעים לכך. רק העניים, אלא שחיים בתנאי מחסור לא צריכים ליישם אותם.'''

'''בתחום האידיאולוגי לכאורה האידיאולוגיה של פשטות מרצון לא תואמת את האידיאולוגיה הקפיטליסטית או הנאו ליברלית. לעומת זאת באופן מעשי כל האנשים והמדינות שיש להם כמות רווחים גדולה מיישמים אותה באיזו שהיא רמה למרות שלא מודעים לכך. רק העניים, אלא שחיים בתנאי מחסור לא צריכים ליישם אותם.'''

ובאמת האידיאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצריחם לנפש, מה שלדעת הוא חלק מהקדמה או הפיתוח שהם חלק מהאבולוציה. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם כלומר טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מובל ואת הגישה הזאת אפשר להגדיר כפאטאליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך איטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידיאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע עבודה פיזית או נפשית, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידיאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו לברלית או הקפיטליסטית.  

ובאמת האידאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצרים לנפש, מה שלדעת הוא חלק מהקדמה או הפיתוח שהם חלק מהאבולוציה. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם כלומר טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מובל ואת הגישה הזאת אפשר להגדיר כפטליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך אטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. אומנם הוא עשה דברים טובים, המציא לדוגמה את הכתב, עשה כמה כלים שעזרו לו לחיות טוב יותר וכדומה. אבל מצד שני, כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע עבודה פיזית או נפשית, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו ליברלית או הקפיטליסטית.  

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל קנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. כדי לשמור על לפחות איזה שהןא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיכלים(הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר,איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לא כול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה. היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות האלה הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור.

לעומת זאת, מבחינה מעשית כל אלה שיש להם הרבה רווחים מיישמים אותה וכמעט כל הממשלות מיישמים אותה באיזו שהיא מידה. זאת כי היום גם פרטים בודדים באוכלוסיה וגם מדינות מסוגלים לייצר הרבה יותר ממה שהם מסוגלים להכיל. ובאמת מיליארדר מסוגל לקנות מספיק מזון כדי לאכול המון טונות ביום. לעומת זאת מבחינה בריאותית הוא מסוגל לאכול רק כמה קילוגרמים ביום והדבר כמובן פוגע ברווחים של חברות המזון. אותו הדבר לגבי שתייה. מיליארדר מסוגל קנות לעצמו 500 חליפות ביום אבל כדי לנצל אותם וליהנות מהם הוא צריך ללבוש ביום רק מספר קטן יותר. אנשים עשירים מעדיפים לחיות במקומות בהם יש פחות אספלט מכוניות וגורדי שחקים בערים פרבריות בבתים חד קומתיים עם חצרות ולבלות זמן רב במקומות כמו איי הוואי, לכן הם לא יכולים לכסות את כל המקומות האלה באספלט ובטון מה ששוב פוגע ביצרניות של החברות שמייצרות את החומרים האלה. כדי לשמור על לפחות איזה שהא כושר גופני רופאים, ממשלות וארגונים מעודדות אנשים ללכת ברגל למרות שהיו יכולים לעבור את המרחק הזה במכונית. כמעט כל הממשלות בעולם נאלצו לחוקק חוקים נגד ה[[פלסטיק]] החד פעמי שהכמויות שלו הגיעו לממדים אבסורדיים לחלוטין, ובעצם אף אחד היום לא יכול להרשות לעצמו לשתות מים החופשיים מכימיכלים(הם ישנם גם בכל המים בבקבוקים כי כאשר מעבירים אותם דרך מתקנים שונים גם זה משאיר עקבות ולכל המקורות הטבעיים הפלסטיק כבר הגיע). אותו הדבר לגבי הגבלת השימוש במחשבים וטאבלטים בבתי הספר,איסור על חומרי הדברה שונים, התייעלות אנרגטית המקטינה את כמות החשמל המיוצר. אפילו כאשר ממליצים לסגור את הדלת כדי שהחום מהמזגן לא יברח או כותבים על האריזה של הלחם שעדיף לא כול מוצרים מסוימים רק פעם בשבוע או בחודש זה מקטין את הצריכה. היחידים שלא צריכים בכלל ליישם את העקרונות האלה הם העניים, אלה שחיים בתנאי מחסור.

ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעקל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.

ככל שיש יותר אפשרויות לייצר ולצרוך גדל הפער בין מה שאפשר לייצר ולצרוך לבין מה שהגוף והנפש האנושית מסוגלת לעקל-הראשון עוקף את השני ביותר ויותר. לכן ככל שכושר הצריכה והייצור גדל נאלצים פרטים וממשלות ליישם את עקרונות הפשטות מרצון בצורה גדולה יותר.