שינויים

מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]] היו [[עוני|עניים]] כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), [[ידע משותף]] וקשרים חברתיים כדי לשמור על ה[[קהילה]] ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות מ[[מתח נפשי]] ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ואו בצריכת מוצרים ושירותים בשוק. פשטות ופשטות מרצון הם גם [[ערך חברתי]] עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל ב[[סוציאליזם]] (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת ה[[קיימות]] בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את [[טביעת הרגל האקולוגית]] על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם [[התנועה לאיטיות]], תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]], ותנועות למען [[ביזור כלכלי]] כמו פעילים לצמצום הכוח של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] ואו [[ממשלות]] לדוגמה בתנועה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]].

מבחינה חברתית רוב התושבים בתקופה שלפני [[המהפכה התעשייתית]] היו [[עוני|עניים]] כלומר, חיו בתנאי מחסור, בגלל שמיעוט לקח מהם את רוב התוצרים שהם ייצרו. המיעוט הזה חי בתנאים של עודף וכבר אז זה גרם להשפעות בריאותיות שליליות. המצב הזה גם גרם להשלכות חברתיות שליליות. למעשה חלק גדול מאנשים שהצטרפו לקבוצות כמו קוויקרים היו מהקבוצה של המיעוט עם העודף. אידאל של פשטות מרצון יכל לשפר את איכות החיים, כמו גם למנוע מתח וקנאה ותסכול ב-2 הקבוצות. נסיבות שקיימות עד היום, גם בתקופה של אפשרות להשיג רמה גבוהה יותר של צריכה כוללות פינוי זמן לפעילות משותפת, בידוד על ידי סוגים של צריכה (לדוגמה משחקים במחשב או צפייה בטלוויזיה), [[ידע משותף]] וקשרים חברתיים כדי לשמור על ה[[קהילה]] ביחד, הגדלת המעורבות והסיוע ההדדי וכן הימנעות מ[[מתח נפשי]] ופינוי משאבים נפשיים רבים יותר לעיסוק בסיוע לאחרים ובהתפתחות רוחנית ואישית במקום בהתקדמות בעבודה ואו בצריכת מוצרים ושירותים בשוק. פשטות ופשטות מרצון הם גם [[ערך חברתי]] עבור תנועות שדוגלות בשינוי חברתי - כולל ב[[סוציאליזם]] (לדוגמה פשטות מרצון בקיבוצים) ובתנועת ה[[קיימות]] בתנועה זו החשיבות היא לא רק כדי לשפר את מצבו של הפרט ושל הקהילה אלא גם כדי להקטין את [[טביעת הרגל האקולוגית]] על ידי הקטנת הצריכה. תנועות דומות הדוגלות בפשטות מרצון הם [[התנועה לאיטיות]], תנועות למען [[זכויות בעלי חיים]], ותנועות למען [[ביזור כלכלי]] כמו פעילים לצמצום הכוח של [[תאגיד רב לאומי|תאגידים]] ואו [[ממשלות]] לדוגמה בתנועה ה[[אנרכיזם|אנרכיסטית]].

בתחום האידיאולוגי לכאורה האידיאולוגיה של פשטות מרצון לא תואמת את האידיאולוגיה הקפיטליסטית או הנאו ליברלית. לעומת זאת באופן מעשי כל האנשים והמדינות שיש להם כמות רווחים גדולה מיישמים אותה באיזו שהיא רמה למרות שלא מודעים לכך.  

'''בתחום האידיאולוגי לכאורה האידיאולוגיה של פשטות מרצון לא תואמת את האידיאולוגיה הקפיטליסטית או הנאו ליברלית. לעומת זאת באופן מעשי כל האנשים והמדינות שיש להם כמות רווחים גדולה מיישמים אותה באיזו שהיא רמה למרות שלא מודעים לכך. רק העניים, אלא שחיים בתנאי מחסור לא צריכים ליישם אותם.'''

ובאמת האידיאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצריחם לנפש, מה שלדעת הוא חלק מהקדמה או הפיתוח שהם חלק מהאבולוציה. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם כלומר טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מובל ואת הגישה הזאת אפשר להגדיר כפאטאליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך איטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידיאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע עבודה פיזית או נפשית, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידיאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו לברלית או הקפיטליסטית.  

ובאמת האידיאולוגיה הקפיטליסטית תומכת בצמיחה כלכלית, כמה שיותר מוצריחם לנפש, מה שלדעת הוא חלק מהקדמה או הפיתוח שהם חלק מהאבולוציה. כלומר קודם חד תאיים, אחר כך רב תאיים אחר כך יונקים אז אדם שעובר דרך תקופת האבן, חקלאות פרימיטיבית, תעשייה, הייטק וכך הלאה באותו הכיוון. חלק מגדירים את זה כתהליך טבעי לא תלוי באדם כלומר טוב או רע לא משנה זה חייב לקראת לא משנה לאן זה מובל ואת הגישה הזאת אפשר להגדיר כפאטאליסטית במידת מה. הגישה השנייה אומרת שהפיתוח הוא הטבה כלומר תהליך איטי המוביל מהרע יותר לטוב יותר. זו גישה הגיונית יותר מהקודמת למרות שלא כולם מסכימים שכל מה שמכונה פיתוח הוא באמת מוביל לעלייה ברמת החיים. לעומת זאת פשטות מרצון היא גישה הנובעת מהאידיאולוגיה של ארגונים ירוקים אשר מתארים את ההיסטוריה אחרת: האדם לאחר שנוצר כיצור תבוני לא תמיד השתמש בתבונתו למטרות טובות. כבר בהתחלה הוא פגע בהרבה בעלי חיים וצמחים ובני אדם אחרים ללא צורך מתוך חמדנות לקח יותר ממה שהיה צריך בני אדם ניצלו בני אדם אחרים כדי להפיק יותר ממה שהם צריכים בלי להשקיע עבודה פיזית או נפשית, אחר כך לאותה מטרה בנו הרבה יותר מכונות ממה שהיה צריך, בנו המון מכונות למען יצרת אשליות וירטואליות הכניסו למערכת הזו עוד ועוד אנשים עד שבמאה ה 21 רוב אנשים החלו לחיות בצורה המזיקה להם ולסביבה. זאת אומרת שלכאורה מבחינה אידיאולוגית גישה זו מנוגדת לאידאולוגיה הנאו לברלית או הקפיטליסטית.