שינויים

==השקעה רבה בילדים מעטים - אסטרטגיה K==

==השקעה רבה בילדים מעטים - אסטרטגיה K==

בקרב בני אדם ,כמו בקרב כל היונקים והעופות קיימת לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם.  

בקרב בני אדם, כמו בקרב כל היונקים והעופות קיימת לא רק הולדה של צאצאים אלא גם טיפול ממושך בהם.  

בקרב יצורים ביולוגים מסויימים יש נטיעה לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם. אסטרטגיה זו מנוגדת לאסטרטגיה R - יצירת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מועטה בכל אחד מהם - דבר שמאפיין את רוב הצמחים, הדגים , החרקים ועוד. נקבת חרק יכולה להטיל אלפי ביצים שמהם יבקעו יצורים חיים שמעולם לא ראו את אימם ועליהם להסתדר בכוחות עצמם. רובם מתים או נטרפים בעודם קטנים מאד. ורק מיעוט קטן מהם מגיע לבגרות מינית.  

בקרב יצורים ביולוגים מסויימים יש נטיעה לעבר [[אסטרטגיה K]] - הולדת כמות נמוכה יחסית של צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם. אסטרטגיה זו מנוגדת לאסטרטגיה R - יצירת כמות גבוהה של צאצאים והשקעה מועטה בכל אחד מהם - דבר שמאפיין את רוב הצמחים, הדגים, החרקים ועוד. נקבת חרק יכולה להטיל אלפי ביצים שמהם יבקעו יצורים חיים שמעולם לא ראו את אימם ועליהם להסתדר בכוחות עצמם. רובם מתים או נטרפים בעודם קטנים מאד. ורק מיעוט קטן מהם מגיע לבגרות מינית.  

בניגוד לכך אסטרטגית רבייה K מחייבת הולדת מעט צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם כדי לשפר את סיכויו לשרוד, ואולי אף  למצוא לעצמו בן או בת זוג טובים. אסטרטגיה זו קיימת אצל רוב היונקים - שכן ההריון עצמו הוא הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר. גם בקרב עופות ישנה אסטרטיה K על ידי הטלה של ביצים גדולות שמוגנות על ידי ההורים בתקופת הדגירה. ככל שיש צאצאים מעטים יותר כן מתקרבים לאסטרגיה K מובהקת יותר. אצל כל היונקים יש גם תקופת הנקה, שבה יש גם תמיכה, לימוד, הזנה והגנה על הצאצאים מצד ההורים. תקופה זו מקובלת גם בקרב רוב העופות. דוגמה חזקה לאסטגטקיה K בקרב עופות הוא הפינגווין הקיסרי שמוליד צאצא אחד בכל הטלה שזוכה להגנה חימום ומזון במאמץ עצום מצד שני הוריו.  

בניגוד לכך אסטרטגית רבייה K מחייבת הולדת מעט צאצאים והשקעה מרובה בכל אחד מהם כדי לשפר את סיכויו לשרוד, ואולי אף  למצוא לעצמו בן או בת זוג טובים. אסטרטגיה זו קיימת אצל רוב היונקים - שכן ההריון עצמו הוא הגנה על הצאצאים במשך תקופה ממושכת בתוך הנקבה בסביבה מוגנת ככל האפשר. גם בקרב עופות ישנה אסטרטגיה K על ידי הטלה של ביצים גדולות שמוגנות על ידי ההורים בתקופת הדגירה. ככל שיש צאצאים מעטים יותר כן מתקרבים לאסטרטגיה K מובהקת יותר. אצל כל היונקים יש גם תקופת הנקה, שבה יש גם תמיכה, לימוד, הזנה והגנה על הצאצאים מצד ההורים. תקופה זו מקובלת גם בקרב רוב העופות. דוגמה חזקה לאסטרטגיה K בקרב עופות הוא הפינגווין הקיסרי שמוליד צאצא אחד בכל הטלה שזוכה להגנה חימום ומזון במאמץ עצום מצד שני הוריו.  

אסטרטגיית K אינה טובה או רעה יותר לעומת אסטרטגיה R - היא פשוט אסטרטגיה שמותאמת לנסיבות ולפעמים היא מוצלחת יותר או פחות. אצל עכברים יש נטייה לאסטרטגיה R גדולה יותר לעומת יונקים אחרים כמו דובים - שכן לא חשוב כמה ישקיעו ההורים בצאצא הוא עדיין ישאר קטן ופגיע לטורפים רבים ואפילו הוריו אינם יכולים לסייע לו. לכן אסטרטגיה R נפוצה אצל יצורים קטנים רבים. אסטרטגיה R היא הגיונית יותר בקרב יצורים גדולים יותר וכן בקרב יצורים שאצלם יש חשיבות גדולה יותר ללימוד - כמו ציפורים שצריכות ללמוד לעוף או דובים שצריכים ללמוד לצוד. לכן לדוגמה דובי קוטב או פילים הם יצורים בעלי אסטרטגיה K מובהקת.  

אסטרטגיית K אינה טובה או רעה יותר לעומת אסטרטגיה R - היא פשוט אסטרטגיה שמותאמת לנסיבות ולפעמים היא מוצלחת יותר או פחות. אצל עכברים יש נטייה לאסטרטגיה R גדולה יותר לעומת יונקים אחרים כמו דובים - שכן לא חשוב כמה ישקיעו ההורים בצאצא הוא עדיין ישאר קטן ופגיע לטורפים רבים ואפילו הוריו אינם יכולים לסייע לו. לכן אסטרטגיה R נפוצה אצל יצורים קטנים רבים. אסטרטגיה R היא הגיונית יותר בקרב יצורים גדולים יותר וכן בקרב יצורים שאצלם יש חשיבות גדולה יותר ללימוד - כמו ציפורים שצריכות ללמוד לעוף או דובים שצריכים ללמוד לצוד. לכן לדוגמה דובי קוטב או פילים הם יצורים בעלי אסטרטגיה K מובהקת.  

בקרב בני אדם יש אסטרטגיה R חזקה. שנים רבות בהם הורים פועלים, בדרך כלל ביחד (כזוג ואו כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו השגת מזון לילדים, הגנה פיזית, טיפול בזמן מחלה, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות רבות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. ואף דואגים לסייע גם בגידול הנכדים.  

בקרב בני אדם יש אסטרטגיה R חזקה. שנים רבות בהם הורים פועלים, בדרך כלל ביחד (כזוג ו/או כחלק מתא משפחתי או קבוצתי גדול יותר - חמולה או קבוצה או שבט) כדי לדאוג לשרידה ולהצלחה של הילדים - היבטים כמו השגת מזון לילדים, הגנה פיזית, טיפול בזמן מחלה, לימוד הילדים מידע חשוב והתאמה שלהם למסגרת החברתית שבה הם גדלים (היבטים כמו חינוך, מוסר ועוד). במסגרת תרבויות רבות הורים גם דואגים בשאלה איזה בני זוג יהיו המתאימים ביותר לילדיהם. ואף דואגים לסייע גם בגידול הנכדים.  

בחירות אלה אינן מקריות אלא תולדה זה שבני האדם הם יצור גדול יחסית (המוגן מפני רוב הטורפים), שעבור ילדיו יש יתרון עצום בחניכה והגנה מצד ההורים. הצאצא האנושי פגיע וחסר אונים לפחות בשנתו הראשונה והוא זוכה להגנה והדרכה לפחות עד גיל הילדות ובמקרים רבים עד גיל 12-13 זמן הבגרות המינית. משפחות וחברות יכולות להשקיע יותר או פחות בילדים - יש כאלה שכבר בגיל 6 הילדים מתחילים לסייע בעבודות השדה ויש כאלה שעד גיל 20 או 30 יהנו מחסות ההורים בזמן הלימודים - כמות השקעה זו תלויה בפרמטרים נוספים כמו חשיבות של התמחות ושל עבודות עתירות ידע מול עבודות עתירות עבודה - אבל גם בחברות שבהן משקיעים כביכול מעט בילדים ההשקעה היא גדולה ביחס לרוב היצורים החיים אשר מקדישים לכל היותר מספר חודשים לצאצאים.  

בחירות אלה אינן מקריות אלא תולדה זה שבני האדם הם יצור גדול יחסית (המוגן מפני רוב הטורפים), שעבור ילדיו יש יתרון עצום בחניכה והגנה מצד ההורים. הצאצא האנושי פגיע וחסר אונים לפחות בשנתו הראשונה והוא זוכה להגנה והדרכה לפחות עד גיל הילדות ובמקרים רבים עד גיל 12-13 זמן הבגרות המינית. משפחות וחברות יכולות להשקיע יותר או פחות בילדים - יש כאלה שכבר בגיל 6 הילדים מתחילים לסייע בעבודות השדה ויש כאלה שעד גיל 20 או 30 יהנו מחסות ההורים בזמן הלימודים - כמות השקעה זו תלויה בפרמטרים נוספים כמו חשיבות של התמחות ושל עבודות עתירות ידע מול עבודות עתירות עבודה - אבל גם בחברות שבהן משקיעים כביכול מעט בילדים ההשקעה היא גדולה ביחס לרוב היצורים החיים אשר מקדישים לכל היותר מספר חודשים לצאצאים.  

ניתן לראות שינוי של אסטרטגיית הרביה גם בתוך החברה האנושית על פני ההיסטוריה. בעבר חלק גדול מהילדים מתו בזמן הילדות עקב מחלות ותאונות. משום כך זוגות היו מולידים כ-10 ילדים מתוכם היו עלולים לשרוד עד בגרות מינית רק 2 או 3 ילדים. לקראת סוף המאה ה-19 באירופה חל שינוי עמוק ברפואה ובהיגיינה ואיתו ירידה משמעותית מאד בתמותת הילדים. דבר זה הוביל לגידול אוכלוסין מהיר (שכן משפחות עדיין הולידו 8 או 10 ילדים אבל רוב הילדים שרדו) שעבר עם השנים למדינות אחרות. עם זמן יש ירידה ב[[פריון הילודה]] - אילוצים של יוקר מחייה , התמחות והשקעה בילדים גרמו לכך שנשים יולדות 1-3 ילדים ברוב המדינות המערביות ומגמה זו של הורדת הפריון - [[מעבר דמוגרפי]] היא מגמה שמתפשטת לכל מדינות העולם.

ניתן לראות שינוי של אסטרטגיית הרביה גם בתוך החברה האנושית על פני ההיסטוריה. בעבר חלק גדול מהילדים מתו בזמן הילדות עקב מחלות ותאונות. משום כך זוגות היו מולידים כ-10 ילדים מתוכם היו עלולים לשרוד עד בגרות מינית רק 2 או 3 ילדים. לקראת סוף המאה ה-19 באירופה חל שינוי עמוק ברפואה ובהיגיינה ואיתו ירידה משמעותית מאד בתמותת הילדים. דבר זה הוביל לגידול אוכלוסין מהיר (שכן משפחות עדיין הולידו 8 או 10 ילדים אבל רוב הילדים שרדו) שעבר עם השנים למדינות אחרות. עם זמן יש ירידה ב[[פריון הילודה]] - אילוצים של יוקר מחייה, התמחות והשקעה בילדים גרמו לכך שנשים יולדות 1-3 ילדים ברוב המדינות המערביות ומגמה זו של הורדת הפריון - [[מעבר דמוגרפי]] היא מגמה שמתפשטת לכל מדינות העולם.

==אבולוציה של רווחה לפרט ולחברה==

==אבולוציה של רווחה לפרט ולחברה==