שינויים

'''בטיחות הולכי רגל בישראל''' נוגעת ל[[בטיחות בדרכים]] של [[הולכי רגל בישראל]]. [[הולכי רגל]]  נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים בישראל]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6,400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref>  מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1,000 פצועים קשה בשנה.  

'''בטיחות הולכי רגל בישראל''' נוגעת ל[[בטיחות בדרכים]] של [[הולכי רגל בישראל]]. [[הולכי רגל]]  נחשבים משתמשי דרך פגיעים, ושיעור היפגעותם ב[[תאונות דרכים בישראל]] גבוה בהשוואה לשיעור היפגעותם של משתמשי דרך אחרים. לפי הערכות משרד התחבורה, נכון לשנת 2012 כ-6,400 הולכי רגל נפגעים בשנה בתאונות דרכים. <ref name="prat2012">[http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=1603:np2006-a&catid=108:pub-memshal-c&Itemid=153 נוהל פר"ת 2012 פרק 4.4],  משרד התחבורה 2012</ref>  מתוכם כ-100 הרוגים בשנה<ref name="cbs_gen"/> וכ-1,000 פצועים קשה בשנה.  

בשנים 2008-2012 היתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל אבל מאז אין שינוי לטובה בכמות הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]  

בשנים 2008-2012 הייתה ירידה בכמות הנפגעים הולכי הרגל אבל מאז אין שינוי לטובה בכמות הנפגעים. הולכי הרגל מהווים שליש מבין ההרוגים בתאונות הדרכים בישראל. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]  

==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==

==כמות הולכי הרגל שנפגעו בתאונות דרכים==

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה הרבה יותר.  

לפי נתוני הלמ"ס המבוססים על דיווחי המשטרה, בשנים 2010-2015 נפגעו בישראל בממוצע כ-3,000 הולכי רגל בתאונות דרכים בכל שנה. 102 הולכי רגל נהרגו, כ-500 הולכי רגל נפצעו באורח קשה וכ-2,400 הולכי רגל נפצעו באורח קל.<ref name="cbs_gen">[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html תאונות דרכים עם נפגעים - מחולל לוחות - גרסה שניה] הרשות לבטיחות בדרכים, [[הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה]]</ref> הנתונים על הפצועים מבוססים על דיווחי המשטרה, אך ממחקרי הרשות לבטיחות בדרכים עולה כי רק חלק מהפציעות בתאונות דרכים מדווח למשטרה, וכי נתונים הקיימים מאשפוזים בבתי חולים ומחברות ביטוח מצביעים על כמות פצועים גבוהה הרבה יותר.  

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]]

[[קובץ:נפגעים בתאונות דרכים הולכי רגל.PNG|ממוזער|300px|כמות הנפגעים בתאונות דרכים מקרב הולכי הרגל בישראל בשנים 2010-2014 לפי דיווחי משטרת ישראל (דיווח חסר לגבי פצועים). ]]

מחקר מאת  מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-15, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

מחקר מאת  מלכה אביצור, וגליה ביגמן מהמרכז לחקר טראומה ורפואה דחופה שבמכון גרטנר, פורסם על ידי עמותת "אור ירוק" בשנת 2015. המחקר מצא פערים ניכרים בין דיווחי הלמ"ס לבין כמות הפצועים בבתי חולים. בשנים 2003-2005 כלל רישום הטראומה הלאומי (ITR) אשפוזים ב-10 בתי חולים, ומספר הפצועים קשה בתאונות דרכים היה 6,302 בממוצע לשנה, ממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה באותה תקופה היה 1,522. בנתוני הלמ"ס לאותה תקופה – ממוצע הפצועים קשה לשנה מגיע ל-2,401 וממוצע הולכי הרגל שנפצעו קשה מגיע ל-738. מכאן שבנתוני רישום הטראומה רשומים סה"כ פי 2.6 יותר פצועים קשה בכלל סוגי התאונות, ופי 2.1 הולכי רגל פצועים קשה בהשוואה לנתוני הלמ"ס. החוקרות מציינות כי ידוע שנתוני הרישום ה חלקיים, ולפיכך זהו אפילו אומדן חסר.<ref>[http://www.oryarok.org.il/newsletter.php?p=668 פערים של 260% בין נתוני הלמ"ס ודיווחי מערכת הבריאות לגבי מספר הפצועים בתאונות דרכים]על הדרך, עלון המידע של אור ירוק, גיליון מס' 45, יוני 2015  </ref> מכאן ניתן להעריך כי לפחות 1000 הולכי נפצעו קשה בכל שנה בשנים 2010-2015, מספר הפצועים שנפגעו בצורה קלה היה לפחות 4,800 וסה"כ נפצעו לפחות 6,000 הולכי רגל בשנה.  

בשנת 2008 נהרגו 212 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל, בתקופה של 2008-2012 היתה ירידה דרסטית בכמות ההורגים הולכי הרגל , ובשנת 2012 היה כמות הנמוכה ביותר של הורגים הולכי דרך בשנים האחרונות - 92 הרוגים. מאז שנה זו יש עליה של כמות ההרוגים הולכי הרגל, ובשנת 2016 נהרגו 103 הולכי רגל. מכאן שבהשוואה לשנת 2008 יש חסכון במקרי מוות של כ-109 הולכי רגל בשנה. עיקר הירידה בכמות ההורגים היתה בכבישים עירוניים בשנים 2008-2012 - ירידה של 86 הרוגים בשנה. בשאר סוגי הדרך היתה ירידה קטנה של כ-10 הולכי רגל (כבישים בין עירוניים, צמתים עירוניים) או ללא שינוי בכלל (הרוגים בצומת בין עירוני)

בשנת 2008 נהרגו 212 הולכי רגל בתאונות דרכים בישראל, בתקופה של 2008-2012 הייתה ירידה דרסטית בכמות ההורגים הולכי הרגל, ובשנת 2012 היה כמות הנמוכה ביותר של הורגים הולכי דרך בשנים האחרונות - 92 הרוגים. מאז שנה זו יש עליה של כמות ההרוגים הולכי הרגל, ובשנת 2016 נהרגו 103 הולכי רגל. מכאן שבהשוואה לשנת 2008 יש חסכון במקרי מוות של כ-109 הולכי רגל בשנה. עיקר הירידה בכמות ההורגים הייתה בכבישים עירוניים בשנים 2008-2012 - ירידה של 86 הרוגים בשנה. בשאר סוגי הדרך הייתה ירידה קטנה של כ-10 הולכי רגל (כבישים בין עירוניים, צמתים עירוניים) או ללא שינוי בכלל (הרוגים בצומת בין עירוני)

מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים משנת 2017 בדק את כמות הולכי הרגל שנפצעו קשה או מתו בתאונות בשנים 2010-15 (לאורך 6 שנים) - כמות של 3,906 בני אדם. או כ -650 אנשים בשנה. מתוכם 87% נפגעו בערים - כמות של 3,398 אנשים .[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים משנת 2017 בדק את כמות הולכי הרגל שנפצעו קשה או מתו בתאונות בשנים 2010-15 (לאורך 6 שנים) - כמות של 3,906 בני אדם. או כ-650 אנשים בשנה. מתוכם 87% נפגעו בערים - כמות של 3,398 אנשים.[https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

==אוכלוסיות פגיעות בקרב הולכי הרגל==

==אוכלוסיות פגיעות בקרב הולכי הרגל==

אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. אנשים מעל גיל 65 שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה, חוצים לאט יותר ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר.

אוכלוסיות פגיעות במיוחד לתאונות דרכים של הולכי רגל כוללות ילדים ואנשים מבוגרים. סיבה אחת היא שהם משתמשים פחות במכוניות ולכן מתניידים יותר בתחבורה ציבורית וברגל ביחס לאוכלוסיות אחרות. סיבות אחרות נוגעת לקשיים גופניים וקוגניטיביים של ילדים ואנשים מבוגרים בסביבה עירונית מוטת מכוניות פרטיות ורכב ממונע כבד. ילדים מכירים פחות טוב את כללי הבטיחות, מתקשים לאמוד את מהירות ומרחק המכונית ויש להם נראות נמוכה יותר. אנשים מעל גיל 65 שמגיבים לאט יותר, שומעים ורואים פחות טוב, מתקשים יותר להגיע אל מעבר חצייה, חוצים לאט יותר ובמקרה של תאונה הגוף שלהם פגיע יותר.

אוכלוסיה פגיעה נוספת בתאונות הם ערבים - ערבים נפגעים יותר בתאונות דרכים בכלל וגם בתאונות הולכי רגל - הן בגלל מחסור בתשתיות , מחסור במודעות (לדוגמה ילדים שנדרסים בנסיעה לאחור) ונהיגה פחות זהירה של נהגים ערבים - בין בגלל גיל צעיר ובין בגלל תרבות נהיגה פחות טובה.  

אוכלוסיה פגיעה נוספת בתאונות הם ערבים - ערבים נפגעים יותר בתאונות דרכים בכלל וגם בתאונות הולכי רגל - הן בגלל מחסור בתשתיות, מחסור במודעות (לדוגמה ילדים שנדרסים בנסיעה לאחור) ונהיגה פחות זהירה של נהגים ערבים - בין בגלל גיל צעיר ובין בגלל תרבות נהיגה פחות טובה.  

==השוואה של ישראל למדינות אחרות==

==השוואה של ישראל למדינות אחרות==

הולכי הרגל מהווים כ 33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

הולכי הרגל מהווים כ-33% מבין ההרוגים ב[[תאונות דרכים בישראל|תאונות הדרכים בישראל]]. בהשוואה למדינות ה-OECD ישראל בולטת לרעה בתחום זה, כאשר רק 3 מדינות נמצאות במצב גרוע ממנה. לשם השוואה ב[[הולנד]], בלגיה, קנדה ושווייץ אחוז ההרוגים מבין הולכי הרגל עומד על כ-10% מכלל ההרוגים בתאונות דרכים. דבר זה בולט במיוחד על רקע שיעור נמוך יחסית של הרוגים מתאונות דרכים שיש בישראל ביחס למדינות אחרות. [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf]

==סוגי הרכב שפוגעים בהולכי רגל==

==סוגי הרכב שפוגעים בהולכי רגל==

==אחריות לתאונה==

==אחריות לתאונה==

מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של פגיעות בהולכי רגל בישראל בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015: [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

מחקר של הרשות לבטיחות בדרכים, בחן את האחריות לתאונות של פגיעות בהולכי רגל בישראל בתאונות חמורות שבהן נהרגו או נפצעו קשה הולכי רגל בשנת 2015: [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

* ב67% אחוז מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים.  

* ב-67% אחוז מהתאונות החמורות נהגים עברו על החוק. העבירה השכיחה ביותר היא אי ציות של נהגים לחובת מתן זכות קדימה. עבירה זו מהווה 60% מעבירות הנהגים.  

* ב30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% היוה התפרצות הולך רגל לכביש.  

* ב-30% מהתאונות החמורות היו עבירות של הולכי הרגל. העבירה השכיחה ביותר בשיעור של 33% הייתה התפרצות הולך רגל לכביש.  

* ב3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

* ב-3% מהמקרים לא ניתן היה להכריע מה העבירה שגרמה לתאונה.  

יש לציין כי חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד.  

יש לציין כי חלוקה האחריות לתאונה בין הנהגים לבין הולכי הרגל מוציאה מהמשוואה היבט חשוב של תרומת המדינה והרשויות לתשתיות שתורמות להיפגעות הולכי רגל על ידי היבטים כמו יצירת סביבה מסוכנת להליכה (במסגרת [[תכנון מוטה רכב פרטי]]), אי אכיפה של מהירות מוגזמת בעיר או של עצירה במעברי חצייה ועוד.  

==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==

==תאונות דרכים עירוניות של הולכי רגל==

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל הקטנה של הצורך בנסיעות במכוניות  על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. היבט חשוב נוסף הוא [[איזורי מיתון תנועה]] ו[[תכנון ידידותי להולכי רגל]] כחלק מ[[מחזון אפס]]. מדיניות הפוכה מהיבטים אלה - כמו [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגבירים את ההפגעות של הולכי רגל.  

לתכנון העירוני וסדרי העדיפויות בתחבורה יש השפעה מכרעת על בטיחותם של הולכי הרגל. בין היתר הדבר כולל הקטנה של הצורך בנסיעות במכוניות  על ידי [[עירוב שימושי קרקע]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. היבט חשוב נוסף הוא [[איזורי מיתון תנועה]] ו[[תכנון ידידותי להולכי רגל]] כחלק מ[[מחזון אפס]]. מדיניות הפוכה מהיבטים אלה - כמו [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] מגבירים את ההיפגעות של הולכי רגל.  

===הפגעות הולכי רגל בערים בישראל===

===היפגעות הולכי רגל בערים בישראל===

להלן נתוני הפגעות של הולכי רגל במרחב העירוני בישראל על פני שנים לפי נתוני הלמ"ס. (בשנים 2013-2014 הנתונים לגבי פצועים קלים מדווחים בחסר) {{הערה|שם=anyway|הניתוח הוא ממונע תשאול של מיזם anyway של [[הסדנה לידע ציבורי]], בהתבסס על נתוני הלמ"ס}}

להלן נתוני היפגעות של הולכי רגל במרחב העירוני בישראל על פני שנים לפי נתוני הלמ"ס. (בשנים 2013-2014 הנתונים לגבי פצועים קלים מדווחים בחסר) {{הערה|שם=anyway|הניתוח הוא ממונע תשאול של מיזם Anyway של [[הסדנה לידע ציבורי]], בהתבסס על נתוני הלמ"ס}}

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

| 2012 || 68 || 522 || 7,594 || 8,184

| 2012 || 68 || 522 || 7,594 || 8,184

|-

|-

| 2013 || 68 || 527 || *2594 || *3189

| 2013 || 68 || 527 || *2,594 || *3,189

|-

|-

| 2014 || 77 || 505 || *2504 || *3086

| 2014 || 77 || 505 || *2,504 || *3,086

|-

|-

| 2015 || 76 || 493 || 6,910 || 7,479

| 2015 || 76 || 493 || 6,910 || 7,479

במגמות על פני שנים רואים ירידה בכמות ההרוגים הולכי הרגל בתוך הישובים. בשנים 2003-2009 ממוצע ההרוגים הולכי הרגל השנתי היה 94, ובשנים 2010-2015 ממוצע ההרוגים השנתי עמד עד 74 (ירידה של 22%). {{הערה|שם=lamascity|מבוסס על ניתוח "[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל לוחות עם נפגעים]" של הלמ"ס והרשות לבטיחות בדרכים לשנים 2003-2015, בסינון להולכי רגל ולנפגעים ביישובים}}. משנת 2008 עד 2012 חלה ירידה של כ-100 הולכי רגל (מרמה של 160 הרוגים לרמה של 60 הרוגים) ומאז יש יציבות בכמות ההרוגים הולכי הרגל.  

במגמות על פני שנים רואים ירידה בכמות ההרוגים הולכי הרגל בתוך הישובים. בשנים 2003-2009 ממוצע ההרוגים הולכי הרגל השנתי היה 94, ובשנים 2010-2015 ממוצע ההרוגים השנתי עמד עד 74 (ירידה של 22%). {{הערה|שם=lamascity|מבוסס על ניתוח "[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל לוחות עם נפגעים]" של הלמ"ס והרשות לבטיחות בדרכים לשנים 2003-2015, בסינון להולכי רגל ולנפגעים ביישובים}}. משנת 2008 עד 2012 חלה ירידה של כ-100 הולכי רגל (מרמה של 160 הרוגים לרמה של 60 הרוגים) ומאז יש יציבות בכמות ההרוגים הולכי הרגל.  

ממוצע הפצועים הקשה ירד גם הוא מממוצע שנתי של 618 פצועים קשים בשנים 2003-2009 לממוצע של 476 פצועים קשים 2010-2015 (ירידה של 23%). {{הערה|שם=lamascity}}, בדומה לנתוני ההרוגים רואים ירידה דרמטית בשנים 2008-2012 של כ-600 פצועים בשנה, לרמה של 380, אך שיפור זה משתנה ועולה לרמה גבוה יותר של כ-500-600 פצועים קשים בשנה. {{הערה|שם=anyway}}

ממוצע הפצועים הקשה ירד גם הוא מממוצע שנתי של 618 פצועים קשים בשנים 2003-2009 לממוצע של 476 פצועים קשים 2010-2015 (ירידה של 23%). {{הערה|שם=lamascity}}, בדומה לנתוני ההרוגים רואים ירידה דרמטית בשנים 2008-2012 של כ-600 פצועים בשנה, לרמה של 380, אך שיפור זה משתנה ועולה לרמה גבוהה יותר של כ-500-600 פצועים קשים בשנה. {{הערה|שם=anyway}}

בדומה לירידה בכמות ההורגים, בשנים 2008-2010 יש ירידה דרמטית ומאז יש יציבות או ירידה קלה בכמות הנפגעים הכוללת מבין הולכי הרגל בעיר, אם זאת יש לסייג זאת בגלל דיוק נתונים נמוך יותר של נתוני המשטרה והלמ"ס ביחס לנפגעים שנפצעו בצורה קלה.  

בדומה לירידה בכמות ההורגים, בשנים 2008-2010 יש ירידה דרמטית ומאז יש יציבות או ירידה קלה בכמות הנפגעים הכוללת מבין הולכי הרגל בעיר, אם זאת יש לסייג זאת בגלל דיוק נתונים נמוך יותר של נתוני המשטרה והלמ"ס ביחס לנפגעים שנפצעו בצורה קלה.  

הסבר אפשרי למגמות אלה הוא שנוכח כמות גדולה יותר של הולכי רגל ומכוניות יש שינוי קטן בכמות התאונות הקלות שנובע בין היתר מפקקי תנועה ואמצעי בטיחות טובים יותר. [[פקקי תנועה]] הולכים וגדלים וכן בעקבות [[מיתון תנועה]] חלקי שקיים בישראל בעקבות הכנסה של כיכרות ושל במפרים, יש ירידה בחומרת הפגיעות עקב הורדת מהירות המכוניות הנוסעות- דבר שיכול להסביר את הירידה בשנים 2008-2012. ודבר שיכול להסביר את הירידה הדרמטית יותר  בכמות הפצועים הקשה וההרוגים. הסבר אפשרי לעליה בפצועים הקשים מאז שנת 2011 הוא גידול בכמות המכוניות או גידול בשיחות בטלפון סלולרי - ייתכן כי הירידה בכמות ההרוגים נובעת מטיפול רפואי מוקדם יותר (שירותי סיוע מבוססים על אפליקציות ואופנועים) ורפואת הצלה טובה יותר - כך שהולכי רגל שהיו נהרגים בתאונה בעבר היום הם פצועים קשים.  

הסבר אפשרי למגמות אלה הוא שנוכח כמות גדולה יותר של הולכי רגל ומכוניות יש שינוי קטן בכמות התאונות הקלות שנובע בין היתר מפקקי תנועה ואמצעי בטיחות טובים יותר. [[פקקי תנועה]] הולכים וגדלים וכן בעקבות [[מיתון תנועה]] חלקי שקיים בישראל בעקבות הכנסה של כיכרות ושל במפרים, יש ירידה בחומרת הפגיעות עקב הורדת מהירות המכוניות הנוסעות- דבר שיכול להסביר את הירידה בשנים 2008-2012. ודבר שיכול להסביר את הירידה הדרמטית יותר  בכמות הפצועים הקשה וההרוגים. הסבר אפשרי לעליה בפצועים הקשים מאז שנת 2011 הוא גידול בכמות המכוניות או גידול בשיחות בטלפון סלולרי - ייתכן כי הירידה בכמות ההרוגים נובעת מטיפול רפואי מוקדם יותר (שירותי סיוע מבוססים על אפליקציות ואופנועים) ורפואת הצלה טובה יותר - כך שהולכי רגל שהיו נהרגים בתאונה בעבר היום הם פצועים קשים.  

מגמות נוספות אפשר לראות בהשוואה בין ערים שונות - בבחינת היפגעות הולכי רגל בתל אביב-יפו, לפי נתוני הלמ"ס (מבוססים על דיווחי המשטרה) רואים ירידה קלה בכמות ההרוגים הולכי הרגל - מממוצע של 11 הולכי רגל בשנה בשנים 2003-2009, לממוצע של 8 הרוגים בשנה בשנים 2010-2015 (ירידה של 28%). יש יציבות של כ-43 פצועים קשים בכל שנה מבין הולכי הרגל ללא הבדלי מגמות בין השנים. כמות הולכי הרגל שנפצעו קל בתל אביב עלתה בשנים 2003-2007 ואז ירדה עד לשנת 2011. מאז ישנה יציבות בכמות הנפגעים. בממוצע רב שנתי יש ירידה מרמה של 390 בשנים 2003-2009 לרמה של 350 פצועים קל בשנים 2010-2015 (ירידה של 11%). בחיפה יש יציבות במספר ההרוגים בשנים 2003-2015 של כ-6 הרוגים בשנה ללא הבדלי מגמות. יש ירידה בכמות הפצועים הקשים מממוצע של 45 פצועים קשים בשנים 2003-2009 לממוצע של 25 פצועים קשים בשנים 2010-2015, יש יציבות בכמות הפצועים הקלים - 137 פצועים קלים בממוצע בשנים 2003-2009 לממוצע שנתי של 135 פצועים קלים בשנים 2010-2015{{הערה|מבוסס על ניתוח "[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל לוחות עם נפגעים]" של הלמ"ס והרשות לבטיחות בדרכים לשנים 2003-15, בסינון להולכי רגל ולערים הרלוונטיות}}

מגמות נוספות אפשר לראות בהשוואה בין ערים שונות - בבחינת היפגעות הולכי רגל בתל אביב-יפו, לפי נתוני הלמ"ס (מבוססים על דיווחי המשטרה) רואים ירידה קלה בכמות ההרוגים הולכי הרגל - מממוצע של 11 הולכי רגל בשנה בשנים 2003-2009, לממוצע של 8 הרוגים בשנה בשנים 2010-2015 (ירידה של 28%). יש יציבות של כ-43 פצועים קשים בכל שנה מבין הולכי הרגל ללא הבדלי מגמות בין השנים. כמות הולכי הרגל שנפצעו קל בתל אביב עלתה בשנים 2003-2007 ואז ירדה עד לשנת 2011. מאז ישנה יציבות בכמות הנפגעים. בממוצע רב שנתי יש ירידה מרמה של 390 בשנים 2003-2009 לרמה של 350 פצועים קל בשנים 2010-2015 (ירידה של 11%). בחיפה יש יציבות במספר ההרוגים בשנים 2003-2015 של כ-6 הרוגים בשנה ללא הבדלי מגמות. יש ירידה בכמות הפצועים הקשים מממוצע של 45 פצועים קשים בשנים 2003-2009 לממוצע של 25 פצועים קשים בשנים 2010-2015, יש יציבות בכמות הפצועים הקלים - 137 פצועים קלים בממוצע בשנים 2003-2009 לממוצע שנתי של 135 פצועים קלים בשנים 2010-2015{{הערה|מבוסס על ניתוח "[http://www.cbs.gov.il/reader/transport/accidents.html מחולל לוחות עם נפגעים]" של הלמ"ס והרשות לבטיחות בדרכים לשנים 2003-2015, בסינון להולכי רגל ולערים הרלוונטיות}}

<gallery>

<gallery>

לפי הנתונים לשנת 2015 מבין הולכי הרגל שנפגעו בצורה קשה או קטלנית בעיר : [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

לפי הנתונים לשנת 2015 מבין הולכי הרגל שנפגעו בצורה קשה או קטלנית בעיר : [https://www.gov.il/BlobFolder/reports/injury_to_pedestrians_in_israel/he/injury_to_pedestrians_in_israel.pdf]

* 30% נפגעו במעברי חצייה (23% במעברים לא מרוזמרים ו-7% במעברים מרומזרים).  

* 30% נפגעו במעברי חצייה (23% במעברים לא מרומזרים ו-7% במעברים מרומזרים).  

* 34% נפגעו בעת חצייה שלא במעבר חצייה.

* 34% נפגעו בעת חצייה שלא במעבר חצייה.

* 33% נפגעו לא בשעת חצייה של כביש - בחלק מהמקרים מדובר בנפילה על הכביש או על המדרכה, אבל ברוב המקרים האלה הבעיה היא באיסוף הנתונים - מקום הפגיעה אינו ידוע.  

* 33% נפגעו לא בשעת חצייה של כביש - בחלק מהמקרים מדובר בנפילה על הכביש או על המדרכה, אבל ברוב המקרים האלה הבעיה היא באיסוף הנתונים - מקום הפגיעה אינו ידוע.  

לפי הרשות לבטיחות בדרכים, רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני, ומכלים נוספים שיש בידי הרשויות כדי לעודד פחות נסועה ברכב, נהיגה בטוחה יותר, ופחות סיכון מצד מכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]).  

לפי הרשות לבטיחות בדרכים, רוב התאונות מתרחשות באשמת הנהג ולא באשמת הולכי הרגל. עם זאת האשמת הנהגים בתאונות מתעלמת מהעיצוב העירוני של המרחב העירוני, ומכלים נוספים שיש בידי הרשויות כדי לעודד פחות נסועה ברכב, נהיגה בטוחה יותר, ופחות סיכון מצד מכוניות במרחב העירוני (לדוגמה [[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]).  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרמטית הן את הסיכוי לקיום התאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות אם תאונה התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית, ואין אכיפה משמעותית של הנושא,  ונהגים רבים נוהגים במהירות גבוה מהמהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  

הורדת מהירות התנועה של רכב ממונע בעיר מורידה בצורה דרמטית הן את הסיכוי לקיום התאונה והן את חומרת הפציעה והסיכוי למוות אם תאונה התרחשה. לפי משרד התחבורה הבריטי, בתאונה בה מכונית שנוסעת במהירות של 64 קמ"ש פוגעת בהולך רגל, הסיכוי שלו למות הוא 85%. במהירות של-48 קמ"ש יש סיכוי של 45% שהולך הרגל ימות מהתאונה. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. [http://www.economist.com/node/21528302] רוב התאונות העירוניות בישראל מתרחשות ברחובות שיש בהן מגבלת מהירות נסיעה רשמית של 50 קמ"ש. עם זאת בישראל אין נורמה חברתית של עמידה במהירות נסיעה החוקית, ואין אכיפה משמעותית של הנושא,  ונהגים רבים נוהגים במהירות גבוהה מהמהירות המותרת הן בנהיגה מחוץ לעיר והן בתוכה. למרות שבישראל יש הנחיות לביצוע [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]] החל מ-2002, יש בה מעט מאד איזורי מיתון תנועה. בתל אביב יש כמה עשרות איזורי מיתון תנועה בעלי הנחייה רשמית אך ללא אמצעי ריסון.  

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

בישראל מוקדמת תשתית להפחתת תאונות דרכים של הולכי רגל, אך לפי מחקר מאת פרופ' דוד בלשה ואחרים משנת 2011, יש צורך בשינוי מערכתי לשיפור בתשתיות להולכי הרגל ולמיתון תנועה כדי להביא לשינוי:

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

{{ציטוט|תוכן= על מנת לחולל שינוי מהותי במצב היפגעות הולכי הרגל בשטח עירוני נדרש שינוי גישה - מעבר מטיפול נקודתי לטיפול מערכתי בבעיה. יש מקום לבחינה ושינוי מערכתי של רשת הדרכים העירונית, במטרה למזער את אזורי החיכוך בין הולכי רגל וכלי הרכב ו/או למתן משמעותית את מהירויות הנסיעה של כלי הרכב באזורי הימצאות ופעילות של הולכי הרגל.|מקור= [http://rsa.gov.il/MachkarimDoc/tastit2011.pdf פתרונות תשתית לשיפור בטיחותם של הולכי הרגל בתנאי הארץ], פרופ' דורון בלשה ואחרים, המכון לחקר התחבורה ומרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים, 2011 }}

לפי מחקר של הרשות העירונית משנת 2017 אחד הדברים העיקריים להקטנת הפגעות הולכי רגל בישראל הוא הגברת העצירה של נהגים במעברי חציה והקטנת מהירות הנסיעה בעיר - הן כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל ברחוב (שחצו לא במעבר חצייה) והן כדי למנוע אי עצירה במעברי חצייה. [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/injury_to_pedestrians_in_israel] מחקר הראשות מציין כי יש לקדם [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], כדי להוריד את המהירות בכלל וכן פסי האטה לפני מעברי חצייה כדי להגביר עצירה של נהגים. עם זאת המלצות אלה אינן חדשות - משרד התחבורה פרסם כבר בשנת 2002 הנחיות ליישום איזורי מיתון תנועה בערים, אבל ברוב הערים בישראל דבר זה לא יושם. עיקר היישום של איזורי מיתון תנועה בוצה בתל אביב וגם זה באופן חלקי -(נכון לשנת 2017) - עם מעט איזורי מיתון תנועה באיזור יפו ועם איזורי מיתון תנועה שרובם הגדול הוא עם שילוט בלבד - ללא אמצעי ריסון תנועה כמו פסי האט או "אוזניים".

לפי מחקר של הרשות העירונית משנת 2017 אחד הדברים העיקריים להקטנת היפגעות הולכי רגל בישראל הוא הגברת העצירה של נהגים במעברי חציה והקטנת מהירות הנסיעה בעיר - הן כדי למנוע פגיעה בהולכי רגל ברחוב (שחצו לא במעבר חצייה) והן כדי למנוע אי עצירה במעברי חצייה. [https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/injury_to_pedestrians_in_israel] מחקר הראשות מציין כי יש לקדם [[איזור מיתון תנועה|איזורי מיתון תנועה]], כדי להוריד את המהירות בכלל וכן פסי האטה לפני מעברי חצייה כדי להגביר עצירה של נהגים. עם זאת המלצות אלה אינן חדשות - משרד התחבורה פרסם כבר בשנת 2002 הנחיות ליישום איזורי מיתון תנועה בערים, אבל ברוב הערים בישראל דבר זה לא יושם. עיקר היישום של איזורי מיתון תנועה בוצה בתל אביב וגם זה באופן חלקי -(נכון לשנת 2017) - עם מעט איזורי מיתון תנועה באיזור יפו ועם איזורי מיתון תנועה שרובם הגדול הוא עם שילוט בלבד - ללא אמצעי ריסון תנועה כמו פסי האט או "אוזניים".

 

==ראו גם ==

==ראו גם ==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [https://www.anyway.co.il/ פרוייקט anyway] של [[הסדנא לידע ציבורי]], להצגת תאונות הדרכים בישראל על גבי מפה

* [https://www.anyway.co.il/ פרוייקט Anyway] של [[הסדנא לידע ציבורי]], להצגת תאונות הדרכים בישראל על גבי מפה

* [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1D2ob6X_X497cA2chVDCTcMHQ2Q1nO0po&hl=iw&ll=32.07099565708797%2C34.800261525573774&z=13 מפה של רוכבי אופניים והולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בערים בישראל באופן קטלני או קשה]

* [https://www.google.com/maps/d/u/0/viewer?mid=1D2ob6X_X497cA2chVDCTcMHQ2Q1nO0po&hl=iw&ll=32.07099565708797%2C34.800261525573774&z=13 מפה של רוכבי אופניים והולכי רגל שנפגעו בתאונות דרכים בערים בישראל באופן קטלני או קשה]

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/default.aspx הליכה בטוחה] באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.  

* [http://rsa.gov.il/mishtamaheyderech/holcheiregel/safecrossing/Pages/default.aspx הליכה בטוחה] באתר הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.