שינויים

'''דה-קפלינג''' (באנגלית: Decoupling או '''Eco-economic_decoupling''') הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

'''דה-קפלינג''' (באנגלית: '''Decoupling''' או '''Eco-economic_decoupling''') הוא מונח ב[[כלכלה סביבתית]] וב[[כלכלה אקולוגית]] שנועד לתאר [[צמיחה כלכלית]] ללא הגדלה של [[השפעה סביבתית|הנזקים הסביבתיים]], כאסטרטגיה להשגת '''צמיחה ירוקה''' או [[צמיחה בת קיימא]] וכסוג אפשרי של [[כלכלה בת קיימא]].  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה לתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסייה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

ברוב המקרים הגדלת [[תוצר מקומי גולמי|התוצר המקומי הגולמי]] מגדילה את ההשפעות הסביבתיות של האדם מחד, ואת התלות שלו ב[[משאבים מתכלים]] מאידך. גידול בתוצר גורם בדרך כלל גם להגדלת המימדים הפיזיים של הכלכלה - הפקה וצריכה גדולה יותר של משאבים ושל [[דלק מחצבי]] ושל [[משאבים מתחדשים]] ו[[משאבים מתכלים]] להפקת [[חומרי גלם]], הגדלת ה[[פסולת]] ו[[זיהום|הזיהום]]. צמיחה כלכלית יכולה לתרום גם ל[[גידול אוכלוסין|גידול של האוכלוסייה]] (אם כי דבר זה אינו חד משמעי - ראו [[מעבר דמוגרפי]]). כלכלה תאורטית שאמורה להגדיל את התוצר המקומי הגולמי ללא השפעות על הסביבה, תהיה כלכלה שהצליחה להשיג דה-קפלינג.  

* [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P, ביחידות של אנשים,  

* [[אוכלוסין|אוכלוסייה]] עם סימון P, ביחידות של אנשים,  

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A,  ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש   

* [[תוצר מקומי גולמי|"עושר"]] עם סימון A,  ביחידות של דולרים לאדם לשנה -תוצר מקומי גולמי לנפש   

* [[טכנולוגיה]] עם סימון T, ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

* [[טכנולוגיה]] עם סימון T, ביחידות של ק"ג פחמן לדולר.  

כאשר מדברים על '''דה-קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה, T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסייה.

כאשר מדברים על '''דה-קפלינג יחסי''' - מדברים על הגדלת היעילות הסביבתית לדולר - כלומר הקטנה של הרכיב T במשוואה. אם הרכיבים A ו-P ממשיכים לגדול (על ידי [[צמיחה כלכלית|צמיחה כלכלית לנפש]] ו[[גידול אוכלוסין]] בהתאמה), ונרצה להגיע להשפעה סביבתית בעלת גודל נתון קבוע כלשהו, אזי T צריך להביא לייעול שווה בגודלו לשני רכיבים האחרים. אם רוצים להגיע ל'''דה-קפלינג אבסולוטי''' - כלומר ירידה בהשפעה הסביבתית למרות גידול בצמיחה, T צריך להיות חזק יותר מאשר המכפלה של הצמיחה הכלכלית לנפש וגידול האוכלוסייה.

בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4,700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סה"כ פליטות הפחמן היו 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.  

בשנת 1990 [[אוכלוסיית העולם]] מנתה 5.3 מיליארד אנשים, וההכנסה הממוצעת עמדה על 4,700 דולר. "עצימות הפחמן" (carbon intensety) - כמה פחמן דו חמצני נפלט לכל דולר של פעילות כלכלית, היתה 860 גרם פד"ח ([[פחמן דו חמצני]]) לדולר. לכן סה"כ פליטות הפחמן היו 5.3 * 4.7* 0.87 = 21.7 מיליארד טונות פחמן דו חמצני.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב-6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדו"ח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, כדי למנוע [[התחממות עולמית]], דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני עד 2050.  

בשנת 2007, אוכלוסיית העולם מנתה 6.6 מיליארד בני אדם, עם הכנסה ממוצעת של 5,900 דולר, ועצימות פחמן של 768 גרם פחמן לדולר כך שסך הפליטות של [[פחמן דו חמצני]] הוערכו ב-6.6* 5.9* 0.77 = 30 מיליארד טונות פחמן דו חמצני. יעד הדו"ח הרביעי של ה-[[IPCC]] הוא להגיע ליעד של 450 PPM פחמן דו חמצני באטמוספירה, כדי למנוע [[התחממות עולמית]], דבר שדורש ירידה ל-4 מיליארד טונות פחמן דו-חמצני עד 2050.  

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש-2 = 1.3+1.4-0.7.

אם מסתכלים על הפרשי הגידול השנתיים הממוצעים (חוק חיבור לנגזרות) - גידול של 2% בשנה בפליטות הוא תוצאת החיבור של גידול האוכלוסייה (1.3% בשנה) עם גידול התוצר (1.4%) ועוד החיבור עם השיפור הטכנולוגי (0.7%-). כך ש-2 = 1.3+1.4-0.7.

בתקופה הנדונה, הייתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך היתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו הייתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו הייתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

בתקופה הנדונה, הייתה [[התייעלות אנרגטית]] או דה-קפלינג יחסי בשיטות הייצור, כך הייתה ירידה מ-0.87 ל-0.77 גרם פד"ח לדולר. אך ירידה זו הייתה קטנה ביחס ל[[צמיחה כלכלית|גידול בתוצר הכלכלי]] וב[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. כך שסה"כ המגמה בתקופה זו הייתה גידול בפליטות גזי החממה. בין השנים 1990 ל-2007 היה גידול שנתי של כמעט 2% בשנה בפליטות, דבר שהוביל לעליה של 39% בתקופה של 17 שנה.  

למרות שהטכנולוגיה עזרה להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של פליטות גזי חממה, היא לא הצליחה לאזן את הכוחות הנגדיים של גידול אוכלוסין ושל צמיחה כלכלית לנפש.

למרות שהטכנולוגיה עזרה להקטין את [[השפעה סביבתית|ההשפעה הסביבתית]] של פליטות גזי חממה, היא לא הצליחה לאזן את הכוחות הנגדיים של גידול אוכלוסין ושל צמיחה כלכלית לנפש.