שינויים

==עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות==

==עוני בישראל בהשוואה למדינות אחרות==

לפי ד"ר ירון זליכה, בהשוואה לשאר המדינות המערביות (מדינות ה-OECD) ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בכל מדד עוני מקובל.<ref name="zelicha2010">[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביוטיוב, מרץ 2010, שעה וארבעים

לפי ד"ר [[ירון זליכה]], בהשוואה לשאר המדינות המערביות (מדינות ה-OECD) ישראל היא אחת המדינות העניות ביותר בכל מדד עוני מקובל.<ref name="zelicha2010">[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded דר' ירון זליכה - האם מדינת ישראל מושחתת?] הרצאה ביוטיוב, מרץ 2010, שעה וארבעים

</ref>

</ref>

* במדד של [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג לנפש]], ישראל היא נמצאת שלישית מהסוף. מדד זה אמור למדוד הכנסה מוחלטת ואינו מתחשב בפערים בהכנסות.  

* במדד של [[תוצר מקומי גולמי|תמ"ג לנפש]], ישראל היא נמצאת שלישית מהסוף. מדד זה אמור למדוד הכנסה מוחלטת ואינו מתחשב בפערים בהכנסות.  

==סיבות לעוני בישראל==

==סיבות לעוני בישראל==

===שחיתות===

===שחיתות===

לפי ד"ר ירון זליכה, הסיבה העיקרית לעוני בישראל היא [[שחיתות בישראל|שחיתות]] ולא סיבות אחרות המוכרות יותר כמו הוצאות ביטחוניות גבוהות, חרדים וכו'.<ref name="zelicha2010"/> זליכה, כמו גם [[גיא רולניק]] ואנשים אחרים מצביעים על מנגנונים שונים הגורמים ל[[קפיטליזם של מקורבים]] התורם לכך שיש [[ריכוזיות כלכלית]] והעדר [[שוק תחרותי]] אמיתי בתחומים כמו [[בנקאות בישראל|בנקאות]], [[פנסיה בישראל|פנסיה]], [[ביטוח בישראל|ביטוח]], ו[[מזון בישראל|קמעונות מזון]] ו[[משק האנרגיה בישראל]] דבר שמייצר [[אוליגופול|אוליגופולים]] ו[[כשלי שוק]] נוספים המייקרים את המחירים לצרכנים ומקטינים את הביקוש לעובדים.  

לפי ד"ר [[ירון זליכה]], הסיבה העיקרית לעוני בישראל היא [[שחיתות בישראל|שחיתות]] ולא סיבות אחרות המוכרות יותר כמו הוצאות ביטחוניות גבוהות, חרדים וכו'.<ref name="zelicha2010"/> זליכה, כמו גם [[גיא רולניק]] ואנשים אחרים מצביעים על מנגנונים שונים הגורמים ל[[קפיטליזם של מקורבים]] התורם לכך שיש [[ריכוזיות כלכלית]] והעדר [[שוק תחרותי]] אמיתי בתחומים כמו [[בנקאות בישראל|בנקאות]], [[פנסיה בישראל|פנסיה]], [[ביטוח בישראל|ביטוח]], ו[[מזון בישראל|קמעונות מזון]] ו[[משק האנרגיה בישראל]] דבר שמייצר [[אוליגופול|אוליגופולים]] ו[[כשלי שוק]] נוספים המייקרים את המחירים לצרכנים ומקטינים את הביקוש לעובדים.  

===חינוך ואבטלה===  

===חינוך ואבטלה===  

===אפליה וגזענות===

===אפליה וגזענות===

אפליה נגד מגזרים חלשים בחברה בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה, בשכר, ובגישה למקומות לימוד היא סיבה נפוצה בעולם לתפוצה לא שווה של עוני בקרב מגזרים שונים. בישראל קיימת בעיית אפליה לרעה כנגד ערבים, חרדים, אנשים מבוגרים, נשים, מזרחיים ואתיופים. כך לדוגמה נפתלי בנט בהיותו שר הכלכלה העיד בשנת 2013 על קיום אבטלה נגד ערבים בשוק העבודה, וציין כי רק 2 אחוזים מכלל הערבים שלמדו תוכנה מועסקים אצל מעסיקים יהודיים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615581,00.html] מחקר של רעות מרציאנו וד"ר דן קאופמן מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל מצא הפליה לרעת גברים חרדים בקבלה לעבודה - לדוגמה אורך זמן החיפוש של בוגרי תארים חרדים היה בממוצע 6.6 חודשים בממוצע - ארוך בחודשיים לעומת בוגרים אחרים. [http://www.jiis.org.il/?cmd=media.341&act=read&id=869]

אפליה נגד מגזרים חלשים בחברה בקבלה לעבודה, בקידום בעבודה, בשכר, ובגישה למקומות לימוד היא סיבה נפוצה בעולם לתפוצה לא שווה של עוני בקרב מגזרים שונים. בישראל קיימת בעיית אפליה לרעה כנגד ערבים, חרדים, אנשים מבוגרים, נשים, מזרחיים ואתיופים. כך לדוגמה נפתלי בנט בהיותו שר הכלכלה העיד בשנת 2013 על קיום אבטלה נגד ערבים בשוק העבודה, וציין כי רק 2 אחוזים מכלל הערבים שלמדו תוכנה מועסקים אצל מעסיקים יהודיים. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3615581,00.html] מחקר של רעות מרציאנו וד"ר דן קאופמן מטעם מכון ירושלים לחקר ישראל מצא הפליה לרעת גברים חרדים בקבלה לעבודה - לדוגמה אורך זמן החיפוש של בוגרי תארים חרדים היה בממוצע 6.6 חודשים בממוצע - ארוך בחודשיים לעומת בוגרים אחרים. [http://www.jiis.org.il/?cmd=media.341&act=read&id=869]

הפליה נגד מגזרים חלשים משפיעה הן על העוני (לדוגמה פחות עוני בקרב גברים אשכנזים) והן על כמות העוני הכוללת שכן היא פוגעת ב[[מריטוקרטיה]] - גמול לכשרון - ובכך מורידה הזדמנויות לשגשוג כלכלי שיכול להפחית את כמות העוני.  

הפליה נגד מגזרים חלשים משפיעה הן על העוני (לדוגמה פחות עוני בקרב גברים אשכנזים) והן על כמות העוני הכוללת שכן היא פוגעת ב[[מריטוקרטיה]] - גמול לכשרון - ובכך מורידה הזדמנויות לשגשוג כלכלי שיכול להפחית את כמות העוני.  

===גידול אוכלוסין===

===גידול אוכלוסין===

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|גידול אוכלוסיית בישראל}}

לפי החשיבה [[תומס מלתוס|המלתוסניאית]], אחת הסיבות לעוני בישראל היא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורמת להקטנת כמות ה[[הון טבעי]] ביחס ל[[אוכלוסיית ישראל|כמות האוכלוסייה]]. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסייה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; [[משק המים בישראל|מים]] ו[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]].  

לפי החשיבה [[תומס מלתוס|המלתוסיאנית]], אחת הסיבות לעוני בישראל היא [[גידול אוכלוסיית ישראל]] שגורמת להקטנת כמות ה[[הון טבעי]] ביחס ל[[אוכלוסיית ישראל|כמות האוכלוסייה]]. בין הגורמים המתייקרים עם גידול האוכלוסייה נכללים קרקעות לבנייה, מסחר וחקלאות; [[משק המים בישראל|מים]] ו[[משק האנרגיה בישראל|אנרגיה]].  

גידול אוכלוסין תורם לשלושה [[תהליך|תהליכים]] שמייקרים את [[משק הדיור בישראל|הדיור בישראל]]: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסייה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ב[[רמת החיים]], וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי [[חניה]], שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו [[פרבור|פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל [[מגדלי מגורים]] שיש ביניהם שטחים פתוחים רחבים מאד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של [[מגדלי מגורים]]- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסייה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.  

גידול אוכלוסין תורם לשלושה [[תהליך|תהליכים]] שמייקרים את [[משק הדיור בישראל|הדיור בישראל]]: גידול בביקוש לדיור בגלל גידול האוכלוסייה, גידול בגודל הדירות המבוקשות (היות ויש יותר משפחות מרובות ילדים) וכן בגלל עליה ב[[רמת החיים]], וייקור הקרקע עקב ירידה בכמות השטחים הפנויים לבנייה, במיוחד במרכז ישראל ובצפונה. כמות השטח שדורש כל אדם אינה מסתכמת רק בשטח הדירה שלו, יחד איתה יש שטחים עירוניים נוספים כמו שטחי [[חניה]], שטחים לכבישים הנוספים שצריך, שטחים לתשתיות (כמו עמודי חשמל, תחנות ממסר לחשמל), שירותים עירוניים (כמו גני ילדים, בתי ספר, תחנות משטרה וכו'). בנוסף יש צורך להקצות שטחים בין עירוניים נוספים כמו תחנות כוח, כבישים מהירים, עמודי חשמל ועוד. הכמות של שטחי הקרקע הנצרכת בישראל מושפעת גם מהיבטים נוספים כמו [[פרבור|פרבור בישראל]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] הגורמים לכך ששכונות חדשות רבות נבנות בצפיפות נמוכה (עם בגלל בתים צמודי קרקע ואם בגלל [[מגדלי מגורים]] שיש ביניהם שטחים פתוחים רחבים מאד). הרצון לחסוך בעלויות הקרקע מוביל בדרך כלל לבנייה של [[מגדלי מגורים]]- דבר שמייקר גם את עלויות הבנייה. מלבד ההשפעה הישירה של גידול האוכלוסייה על שוק הדיור על ידי גידול בביקוש וייקור הקרקע, נוצרה ציפייה להמשך התייקרות הקרקע מחד וגידול בביקוש לדיור מאידך, דבר שמעלה עוד יותר את מחירי הדיור.  

* [http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=1725 קו העוני בישראל] מכון רעות

* [http://reut-institute.org/Publication.aspx?PublicationId=1725 קו העוני בישראל] מכון רעות

* [http://www.idi.org.il/breakingnews/pages/140.aspx עוני דור שלישי] מומי דהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה

* [http://www.idi.org.il/breakingnews/pages/140.aspx עוני דור שלישי] מומי דהן, המכון הישראלי לדמוקרטיה

 

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}