שינויים

השפעות בריאותיות של מלח (הצגת מקור)

גרסה מ־12:00, 9 בדצמבר 2017

נוספו 13 בתים , 12:00, 9 בדצמבר 2017

מ

אין תקציר עריכה

שורה 1: שורה 1: −

'''מלח בישול''' הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים~~. משמש~~ לתיבול ולהכנת מזון. [[מודרניזם|בחברה המודרנית]] חשיפה מתמדת ל[[מזון מעובד]] גורמת לצריכה מוגזמת של מלח שגובה מחיר בריאותי ~~יקשר~~. צריכה מופרזת של מזונות מעובדים המכילים מלח כמו סלטים מוכנים, [[בשר מעובד]], דגני בוקר, ועוד, היא אחת הסיבות המרכזיות ל[[לחץ דם גבוה]] שעולה עם הגיל. לחץ דם גבוה נחשב [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בעולם וגורם למוות של אלפי ישראלים בכל שנה.

+

'''מלח בישול''' הוא תרכובת יונית (נתרן כלורי, NaCl), מינרל נפוץ מאוד בכדור הארץ בעל חשיבות ביולוגית לבעלי חיים ומשמש לתיבול ולהכנת מזון. [[מודרניזם|בחברה המודרנית]] חשיפה מתמדת ל[[מזון מעובד]] גורמת לצריכה מוגזמת של מלח שגובה מחיר בריאותי קשה. צריכה מופרזת של מזונות מעובדים המכילים מלח כמו סלטים מוכנים, [[בשר מעובד]], דגני בוקר, ועוד, היא אחת הסיבות המרכזיות ל[[לחץ דם גבוה]] שעולה עם הגיל. לחץ דם גבוה נחשב [[גורם סיכון בריאותי]] מרכזי בעולם וגורם למוות של אלפי ישראלים בכל שנה.

לפי משרד הבריאות בישראל, הכמות היומית המומלצת של מלח בישול לאדם בוגר היא 1,500 מ"ג - כמות דומה לכפית אחת של מלח ביום. הצריכה הממוצעת בישראל בפועל היא כ-4,000 מ"ג מלח ביום - כמעט פי 3 מהכמות המומלצת.

שורה 5: שורה 5:

מיני מזונות המכילים כמות גדולה של מלח כוללים [[מזון מעובד]], [[מזון מהיר]], [[בשר מעובד]], דגני בוקר, סלטים מוכנים, רטבים, וחטיפים מלוחים. יצרנים מוסיפים מלח למזונות כדי להגדיל את חיי המדף של המזונות. בעלי מסעדות ורשתות [[מזון מהיר]] מוסיפים מלח גם כחומר שימור זול וגם כדי להגדיל את תחושת הצמא. תחושה זו מעודדת שתיית משקאות- [[משקאות ממותקים]] ומוגזים ומגדילה את הרווחיות של המסעדה שכן הרווח על משקאות הוא גדול יותר (הם אינם מתקלקלים, לא צריך להכין אותם במיוחד). בכך נוצר נזק בריאותי נוסף שכן משקאות ממותקים מכילים לעיתים קרובות כמות גבוהה של [[סוכר]] ו[[השפעות בריאותיות של סוכר|סוכר מהווה סיכון בריאותי מרכזי נוסף]]. מסיבה דומה (הגברת צמא) גם פאבים ומקומות המגישים מזונות אלכוהוליים מגישים מזון מלוח. מלח מגרה את תחושת התיאבון ולכן יש לו השפעה מעודדת על צריכת עוד מזון. כמו כן צרכנים שהתרגלו למלח יתלוננו כי המזון עם כמות בריאה של מלח מרגיש להם תפל.

−

יש קשר דו כיווני בין צריכה של מלח, לבין צריכת מזון בכמות גדולה מידי, צריכת [[בשר מעובד]], משקאות ממותקים ואלכוהול. מחד מלח מגביר את התיאבון מאידך משקאות ממותקים מאפשרים לאכול כמות גדולה יותר של מזון מהיר בלי להרגיש בטעם המלוח של המזון. מכאן שיש קשר בין ~~צריכה גבוה~~ של מלח לבין משקאות ממותקים או מזון מעובד ומהיר שלהם יש השפעות בריאותיות נוספות ומזיקות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת.

+

יש קשר דו כיווני בין צריכה של מלח, לבין צריכת מזון בכמות גדולה מידי, צריכת [[בשר מעובד]], משקאות ממותקים ואלכוהול. מחד מלח מגביר את התיאבון מאידך משקאות ממותקים מאפשרים לאכול כמות גדולה יותר של מזון מהיר בלי להרגיש בטעם המלוח של המזון. מכאן שיש קשר בין צריכת כמות גבוהה של מלח לבין משקאות ממותקים או מזון מעובד ומהיר שלהם יש השפעות בריאותיות נוספות ומזיקות כגון סרטן, מחלות לב וסוכרת.

==השפעות בריאותיות של מלח==

שורה 58: שורה 58:

|}

−

להלן השוואה למספר מזונות. חבילה קטנה של ביסלי בטעם גריל במשקל 70 גרם מכילה 455 מ"ג נתרן~~. חבילה~~ גדולה של חטיף ביסלי במשקל 200 גרם מכילה 1,300 מ"ג נתרן (750 מ"ג ל-100 גרם). [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/4/ביסלי%20בטעם%20גריל] - כלומר יותר מהכמות המומלצת לילדים עד גיל 8 וכמעט הכמות המומלצת למבוגר. חבילת חטיף דוריטוס של 70 גרם מכילה 413 מ"ג נתרן.[http://www.foodsdictionary.co.il/Products/19/דוריטוס%20בטעם%20טבעי] - בערך שליש מהכמות היומית המומלצת המירבית לילד.

+

להלן השוואה למספר מזונות. חבילה קטנה של ביסלי בטעם גריל במשקל 70 גרם מכילה 455 מ"ג נתרן וחבילה גדולה של חטיף ביסלי במשקל 200 גרם מכילה 1,300 מ"ג נתרן (750 מ"ג ל-100 גרם). [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/4/ביסלי%20בטעם%20גריל] - כלומר יותר מהכמות המומלצת לילדים עד גיל 8 וכמעט הכמות המומלצת למבוגר. חבילת חטיף דוריטוס של 70 גרם מכילה 413 מ"ג נתרן.[http://www.foodsdictionary.co.il/Products/19/דוריטוס%20בטעם%20טבעי] - בערך שליש מהכמות היומית המומלצת המירבית לילד.

==מזונות עתירי מלח==

שורה 80: שורה 80:

* פיצה - פיצה מכילה מלח בבצק עצמו, בקטשופ ובגבינה הצהובה. אם מוסיפים לה זיתים פרוש הדבר תוספת של עוד מלח. כמו כן בניגוד למוצרים אחרים (כמו שקדי מרק) אוכלים ממנה כמות גדולה בארוחה. 100 גרם פיצה "טוסט" מעדנות המכילה גם זיתים מכילה 670 מ"ג מלח. [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20טוסט]. פיצה "איטליאנו" מוקפאת מכיל 430 מ"ג נתרן. [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20איטליאנו%20-%20פיצה%20משפחתית%20מוקפאת] אותה פיצה בגרסת זיתים מכילה 610 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/62/פיצה%20איטליאנו%20-%20פיצה%20משפחתית%20בתוספת%20זיתים%20מוקפאת]

* מאפים מלוחים - כמו בורקס, וכן חלק מהמוצרים המתוקים.

−

* מלח שנמצא בלחם. הן לחמים, לחמים מלאים ופיתות מכילים כמות גדולה של מלח. הנזק הגדול מכך הוא צריכה ~~גבוה~~ יחסית של לחם יחסית למוצרים אחרים. ב[[לחם מלא]] יש לפעמים כמות גבוהה יותר של מלח, אבל בשל היותו משביע יותר כדאי אולי להעדיף אותו שכן אוכלים ממנו כמות קטנה יותר יחסית ללחם רגיל. פרוסה אחת של לחם היא במשקל של 30 גרם, יוצא שבארוחה אחת שבה מבוגר אוכל 3 פרוסות לחם, הוא יכול בקלות להגיע לשליש מהצריכה המומלצת המרבית של נתרן ליום. 100 גרם של לחם מלא עם חיטה טרום נבוטה של "ברמן" מכילים 396 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/89/ברמן%20לענין%20-%20לחם%20פרוס%20מקמח%20מלא%20עם%20חיטה%20טרום%20נבוטה] 100 גרם של לחם אחיד פרוס של מאפיית דגנית עין בר מכילה 410 מ"ג נתרן[http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/לחם%20שחור%20פרוס%20אחיד], 100 גרם לחם עינן מחיטה טרום נבוטה של אנג'ל מכיל 440 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20עינן%20מחיטה%20מלאה%20טרום%20נבוטה], 100 גרם לחם אחיד פרוס של מאפיית אנג'ל מכילים 480 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20אחיד%20פרוס], 100 גרם לחם מלא של אנג'ל מכיל 482 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/אחיד%20מלא%20-%20לחם%20מקמחים%20מלאים], 100 גרם לחם כנעני של "דווידוביץ'" מכיל 490 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20כנעני], 100 גרם לחם שיפון קל של "דווידוביץ'" מכיל 550 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20שיפון%20קל], 100 גרם פיתה של דגנית עין בר מכילים 538 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/פיתה%20רגילה]

+

* מלח שנמצא בלחם. הן לחמים, לחמים מלאים ופיתות מכילים כמות גדולה של מלח. הנזק הגדול מכך הוא צריכה גבוהה יחסית של לחם יחסית למוצרים אחרים. ב[[לחם מלא]] יש לפעמים כמות גבוהה יותר של מלח, אבל בשל היותו משביע יותר כדאי אולי להעדיף אותו שכן אוכלים ממנו כמות קטנה יותר יחסית ללחם רגיל. פרוסה אחת של לחם היא במשקל של 30 גרם, יוצא שבארוחה אחת שבה מבוגר אוכל 3 פרוסות לחם, הוא יכול בקלות להגיע לשליש מהצריכה המומלצת המרבית של נתרן ליום. 100 גרם של לחם מלא עם חיטה טרום נבוטה של "ברמן" מכילים 396 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/89/ברמן%20לענין%20-%20לחם%20פרוס%20מקמח%20מלא%20עם%20חיטה%20טרום%20נבוטה] 100 גרם של לחם אחיד פרוס של מאפיית דגנית עין בר מכילה 410 מ"ג נתרן[http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/לחם%20שחור%20פרוס%20אחיד], 100 גרם לחם עינן מחיטה טרום נבוטה של אנג'ל מכיל 440 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20עינן%20מחיטה%20מלאה%20טרום%20נבוטה], 100 גרם לחם אחיד פרוס של מאפיית אנג'ל מכילים 480 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/לחם%20אחיד%20פרוס], 100 גרם לחם מלא של אנג'ל מכיל 482 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/90/אחיד%20מלא%20-%20לחם%20מקמחים%20מלאים], 100 גרם לחם כנעני של "דווידוביץ'" מכיל 490 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20כנעני], 100 גרם לחם שיפון קל של "דווידוביץ'" מכיל 550 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/201/לחם%20שיפון%20קל], 100 גרם פיתה של דגנית עין בר מכילים 538 מ"ג נתרן [http://www.foodsdictionary.co.il/Products/78/פיתה%20רגילה]

* מלח בבשר ובעופות - מוסף להם כחלק מתהליך הכשרות.

שורה 97: שורה 97:

==לובי פוליטי לשמירה על מוצרי מזון עתירי מלח==

−

משרד הבריאות בישראל החל בשנת 2016 בקמפיין להגברת המודעות של הציבור לנזקי המלח, ואף הכין סרטון[https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 ] ששודר בשעת צפיית שיא, אולם לאחר פעמיים בלבד נגנז הסרטון. הדבר נקשר על ידי עיתונאים בלחץ של [[לובי בישראל|לוביסטים]] מטעם חבורת המזון הגדולות בישראל כמו [[אסם]] ו[[תנובה]] שהיו עלולות ~~להפגע~~ מהנושא עקב פגיעה במכירה של מוצרים כמו [[במבה]] ושל גבינות צהובות.[http://www.themarker.com/consumer/1.3906026] נושא זה הוא חלק מתמונה רחבה יותר הקרוי [[כלכלת השמנה]] שבו חברות של [[מזון מעובד]] מסתירות מהציבור את הנזקים של המזון על ידי שילוב של [[לובי פוליטי]], כתבות יח"ץ, [[פרסום סמוי]] ועוד.

+

משרד הבריאות בישראל החל בשנת 2016 בקמפיין להגברת המודעות של הציבור לנזקי המלח, ואף הכין סרטון[https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 ] ששודר בשעת צפיית שיא, אולם לאחר פעמיים בלבד נגנז הסרטון. הדבר נקשר על ידי עיתונאים בלחץ של [[לובי בישראל|לוביסטים]] מטעם חבורת המזון הגדולות בישראל כמו [[אסם]] ו[[תנובה]] שהיו עלולות להיפגע מהנושא עקב פגיעה במכירה של מוצרים כמו [[במבה]] ושל גבינות צהובות.[http://www.themarker.com/consumer/1.3906026] נושא זה הוא חלק מתמונה רחבה יותר הקרוי [[כלכלת השמנה]] שבו חברות של [[מזון מעובד]] מסתירות מהציבור את הנזקים של המזון על ידי שילוב של [[לובי פוליטי]], כתבות יח"ץ, [[פרסום סמוי]] ועוד.

==ראו גם==

שורה 108: שורה 108:

* [[לובי פוליטי בישראל]]

−

~~{{רפואה מונעת}}~~

==קישורים חיצוניים==

* [http://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/National_prog/Pages/salt.aspx צריכה נבונה של מלח] משרד הבריאות

שורה 117: שורה 116:

* ד"ר פילציה שטרן, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=86 צריכת מלח: כמה ולמה], האגודה לבריאות הציבור

* [http://www.netogreen.co.il/pages230.aspx המלצה לתזונה דלת מלח] neto green

−

* [https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות HD ], סרטון של משרד הבריאות על נזקי המלח, ששודר רק פעמיים בטלוויזיה ואז נגנז, 31.05.2016

+

* [https://www.youtube.com/watch?v=TfFJXCexYK4 מפחיתים את צריכת המלח ושומרים על הבריאות HD], סרטון של משרד הבריאות על נזקי המלח, ששודר רק פעמיים בטלוויזיה ואז נגנז, 31.05.2016

* ד"ר מעין ברנע-זהר, ד"ר בת חן וולף, [https://davidson.weizmann.ac.il/online/reasonabledoubt/%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%95%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA מלח ובריאות], מכון דוידסון, 29.8.2016

;לובי פוליטי בישראל בהקשר של מזונות מלוחים:

שורה 128: שורה 127:

==הערות שוליים==

−

+

[[קטגוריה:תזונה]]

[[קטגוריה:בריאות]]

עידן ד

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

30,779

עריכות