שינויים

'''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (Environmental Kuznets curve) היא  תאוריה לפיה [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת ה[[תהליך]] של [[צמיחה כלכלית]] ניתן דגש קטן [[סביבתנות|לבעיות סביבה]], ודבר זה גורר הקמה של [[זיהום תעשייתי|תעשיה מזהמת]]. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים בסיסיים יותר כמו [[רעב]] מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות אחרות כמו של [[סביבתנות|סביבה נקייה]], דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את ה[[כסף]] וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין [[זיהום]].  

'''עקומת קוזנץ הסביבתית''' (באנגלית: '''Environmental Kuznets curve''') היא  תאוריה לפיה [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] רבות כמו [[זיהום אוויר]] או [[זיהום מים]], מאופיינות בעקומת U הפוכה יחסית ל[[צמיחה כלכלית]]. הטענה היא כי בתחילת ה[[תהליך]] של [[צמיחה כלכלית]] ניתן דגש קטן [[סביבתנות|לבעיות סביבה]], ודבר זה גורר הקמה של [[זיהום תעשייתי|תעשיה מזהמת]]. לאחר נקודת סף מסויימת, צרכים פיזיים בסיסיים יותר כמו [[רעב]] מקבלים מענה, ועולה העניין בסוגיות אחרות כמו של [[סביבתנות|סביבה נקייה]], דבר שהופך את המגמה. כעת לחברה יש את ה[[כסף]] וכן את הנכונות להשקיע אותו כדי להקטין [[זיהום]].  

יחס זה נכון במיוחד עבור [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום|מזהמים]], כמו [[תחמוצות חנקן]], או [[תחמוצות גופרית]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] באופן כללי.  

יחס זה נכון במיוחד עבור [[זיהום אוויר]] ו[[זיהום|מזהמים]], כמו [[תחמוצות חנקן]], או [[תחמוצות גופרית]], אבל יש מעט ראיות לכך שיחס זה מתקיים גם עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] אחרות, במיוחד אלו שיש להן השפעות לא מקומיות (לדוגמה [[גזי חממה]]) או עבור [[השפעות סביבתיות|הפרעות סביבתיות]] באופן כללי.  

==עקומת קוזנץ הסביבתית ומשוואת I=PAT ==

==עקומת קוזנץ הסביבתית ומשוואת I=PAT ==

הטיעון המרכזי של עקומת קוזנץ הסביבתי הוא ששמירה על הסביבה היא בגדר מותרות. אומות עניות יותר הן בעלות פחות אפשרות לשמור על הסביבה כי הן עסוקות יותר במאבק הקיום. בתחילה אומות אלה צומחות במהירות תוך התעלמות מהמחיר שהדבר גובה מהסביבה. כאשר האומות הופכות לעשירות יותר יש להן יותר אפשרות להשקיע בטכנולוגיות להגנה על הסביבה, והאזרחים והצרכנים שלהם הם בעלי מודעות גבוהה יותר להשפעה של זיהום ובעיות אחרות על איכות חייהם והם דורשים רגולציה טובה יותר, צורכים מוצרים ירוקים יותר ומשקיעים בחברות בעלות [[אחריות סביבתית]] גבוה יותר.  

הטיעון המרכזי של עקומת קוזנץ הסביבתי הוא ששמירה על הסביבה היא בגדר מותרות. אומות עניות יותר הן בעלות פחות אפשרות לשמור על הסביבה כי הן עסוקות יותר במאבק הקיום. בתחילה אומות אלה צומחות במהירות תוך התעלמות מהמחיר שהדבר גובה מהסביבה. כאשר האומות הופכות לעשירות יותר יש להן יותר אפשרות להשקיע בטכנולוגיות להגנה על הסביבה, והאזרחים והצרכנים שלהם הם בעלי מודעות גבוהה יותר להשפעה של זיהום ובעיות אחרות על איכות חייהם והם דורשים רגולציה טובה יותר, צורכים מוצרים ירוקים יותר ומשקיעים בחברות בעלות [[אחריות סביבתית]] גבוהה יותר.  

ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר את הרעיון של [[דה קפלינג]] על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]], ביקורת זו נכונה גם ביחס לעקומת קוזנץ הסביבתית. ג'קסון טוען כי ניתן לפרק השפעה סביבתית כלשהי כמו פליטה של [[גזי חממה]], פליטה של [[זיהום]], צריכת [[משאבים מתכלים]] וכו' לשלושה מרכיבים: P - [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], A הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה), T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה השפעה נוצרת באופן ממוצע עבור צריכה של מוצרים ושירותים בשווי דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] (ביחידות של השפעה סביבתית כלשהי לכל דולר).  

ה[[כלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]] מבקר את הרעיון של [[דה קפלינג]] על ידי שימוש במשוואת [[I=PAT]], ביקורת זו נכונה גם ביחס לעקומת קוזנץ הסביבתית. ג'קסון טוען כי ניתן לפרק השפעה סביבתית כלשהי כמו פליטה של [[גזי חממה]], פליטה של [[זיהום]], צריכת [[משאבים מתכלים]] וכו' לשלושה מרכיבים: P - [[אוכלוסיית העולם|גודל האוכלוסייה]], A הצריכה לנפש (ביחידות של דולרים לאדם לשנה), T "[[טכנולוגיה]]" - במובן של כמה השפעה נוצרת באופן ממוצע עבור צריכה של מוצרים ושירותים בשווי דולר אחד של [[תוצר מקומי גולמי]] (ביחידות של השפעה סביבתית כלשהי לכל דולר).  

הטיעון של עקומת קוזנץ מתרכז בעיקר בנושאים הנוגעים ל-חלקה של הטכנולוגיה במשוואה. כלומר הקטנת T - לדוגמה אזרחים עשירים יותר יכולים לקנות מכוניות חסכוניות יותר בדלק, ולקנות מכוניות בעלות מנועים פחות מזהמים. הבעיה בכך היא שכדי לקבל ירידה כוללת בהשפעה הסביבתית יש צורך בכך שכל המשוואה P*A*T תרד. כלומר שאם P וA עולים, הירידה ברכיב -T תהיה מספיק חזקה כדי לנטרל עליה זו.  

הטיעון של עקומת קוזנץ מתרכז בעיקר בנושאים הנוגעים לחלקה של הטכנולוגיה במשוואה. כלומר הקטנת T - לדוגמה אזרחים עשירים יותר יכולים לקנות מכוניות חסכוניות יותר בדלק, ולקנות מכוניות בעלות מנועים פחות מזהמים. הבעיה בכך היא שכדי לקבל ירידה כוללת בהשפעה הסביבתית יש צורך בכך שכל המשוואה P*A*T תרד. כלומר שאם P ו-A עולים, הירידה ברכיב -T תהיה מספיק חזקה כדי לנטרל עליה זו.  

גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות ב[[מיכון חקלאי]] וב[[חקלאות תעשייתית]]), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז [[המהפכה התעשייתית]] היה [[גידול אוכלוסין]] בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים [[התמחות כלכלית]] רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי ו[[התייצבות האוכלוסייה]], כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארצות הברית גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.  

גידול בצמיחה הכלכלית יכול להשפיע לא רק על הטכנולוגיה (שעליו מתייחסת עקומת קוזנץ) אלא גם על הגידול בצריכה לנפש, ועל גודל האוכלוסייה. גידול בצמיחה הכלכלית של מדינה מאפשר לקנות מזון רב יותר וכן לגדל מזון בכמות גדולה יותר (לפחות בטווח הקצר, על ידי השקעות ב[[מיכון חקלאי]] וב[[חקלאות תעשייתית]]), ודבר זה מאפשר להגדיל את האוכלוסייה, במאות השנים מאז [[המהפכה התעשייתית]] היה [[גידול אוכלוסין]] בכל המדינות המתועשות. עם הזמן יש תהליך של [[מעבר דמוגרפי]], בין היתר בגלל הצמיחה הכלכלית והמעבר למקצועות שדורשים [[התמחות כלכלית]] רבה יותר, כך שעם הזמן צמיחה כלכלית בדרך כלל מובילה למיתון הגידול הדמוגרפי ו[[התייצבות האוכלוסייה]], כך שעל פני זמן יכולה להתקיים עקומת U הפוך גם ביחס לגודל האוכלוסייה. דבר זה מתרחש הן במדינות העשירות והן במדינות העניות. אם כי דבר זה אינו פשוט - לדוגמה נשים באירופה, יפן וארצות הברית יולדות פחות, אבל אירופה וארצות הברית גם מושכות מהגרים עניים יותר ממדינות אחרות. צמיחה כלכלית קשורה גם לגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש- רכיב A במשוואה. מעבר מצריכה של טכנולוגיות מזהמות ובזבזניות לטכנולוגיות פחות מזהמות קשורה רק לרכיב T במשוואה של I=PAT ולא קשורה לרכיב A.  

לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר -  שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A וP ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].

לכן אפשר לסייג את הטיעון של עקומת קוזנץ הסביבתית לטענה זהירה יותר -  שאם רכיב האוכלוסייה לא יעלה במהירות (או אף יתייצב או ירד, כלומר יעקוב אחר [[גידול סיגמואידי]]) ואם רכיב T ירד, שני רכיבים אלה יוכלו אולי לאזן את הגידול בהשפעה סביבתית הנובעת מגידול בצריכת המוצרים והשירותים לנפש ולהוביל למיתון בהשפעה הסביבתית או אף לירידה שלו. לעומת זאת, אם רכיבי A ו-P ממשיכים לעלות בקצב קבוע, פחות סביר ששינוי ב-T יהיה מספיק חזק כדי לגרום לשינוי, מה גם שרכיבי P עלול לעלות ב[[גידול מעריכי]].

==דרכים לבחינת עקומת קוזנץ==

==דרכים לבחינת עקומת קוזנץ==

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  

השימוש [[אקסרגיה|באנרגיה]], ב[[שימושי קרקע|קרקע לחקלאות]], ובמשאבים אחרים, פרושה שטחי קרקע מתפקדים מבחינה אקולוגית שצריכים לתמוך בפעילות זו. לדוגמה יש צורך בשטחי צמחייה כדי להטמיע בחזרה פליטות של [[פחמן דו חמצני]], יש צורך בשטחי חקלאות כדי לגדל את התנובה החקלאית, ויש צורך בשטחי יער כדי לייצב אדמות ולמנוע [[סחף קרקע]] שיפגע בחקלאות. סך השפעות אלה נמדדות באמצעות מדד של  '''[[טביעת רגל אקולוגית]]'''. מדד זה יכול להיות ביחס לאדם אחד, או ביחס למדינה שלמה.  

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שווייץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] [[שבדיה]] [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. [[נורבגיה]] היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ אין ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  

ביחס למדינות מערביות ולטביעת רגל אקולוגית לנפש, מגמות על פני זמן מאז 1961, מצביעות על כך שיש מגמות מעורבות: יש מדינות בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש עולה כמו ישראל[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/israel/], יפן [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/japan/], בלגיה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/belgium/], שווייץ [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/switzerland/] או אוסטריה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/austria/] בעלות טביעת רגל אקולוגית לנפש יציבה או בעלת מאפיינים של עקומת U הפוכה כמו ארצות הברית[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/united_states_of_america/], או גרמניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] או בעלות מגמת יציבות ו/או ירידה קלה כמו בריטניה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/germany/] [[שוודיה]] [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/sweden/], אוסטרליה [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/australia/] וקנדה[http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/canada/]. [[נורווגיה]] היא בעלת טביעת רגל אקולוגית לנפש יורדת. [http://www.footprintnetwork.org/en/index.php/GFN/page/trends/norway/] סה"כ אין ראיות לכך שמתקיימת באופן כללי ירידה בטביעת הרגל האקולוגית לאדם במדינות מערביות עשירות לאורך זמן.  

עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט נורבגיה, קנדה ואוסטרליה, הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.

עם זאת כדי להתייחס לטענה של עקומת קוזנץ, יש להכפיל  מדד זה בכמות האוכלוסייה, כדי לקבל את טביעת הרגל הכוללת של המדינה. [[אוכלוסיית ישראל]] ואוכלוסיית ארצות הברית לדוגמה עלו, כך שקשה לצפות לעקומות קוזנץ סביבתית ביחס לנתון זה. ייתכן ויש עקומה כזו במדינות כמו גרמניה בעלות אוכלוסייה יציבה. כמו כן כל המדינות האלה, למעט נורווגיה, קנדה ואוסטרליה, הן בעלות יצרנות הביולוגית המקומית נמוכה מטביעת הרגל האקולוגית שלהן - כלומר הן נסמכות על עודף של יצרנות ביולוגית של מדינות אחרות כדי לאפשר את אורח החיים שלהן, או שהן יוצרות "משיכת יתר" במערכות האקולוגיות שלהן (צריכה מתוך היצרנות הביולוגית שסופה קריסה של המערכות הביולוגית). כמו כן בכל המדינות המערביות יש ירידה על פני זמן ביצרנות הביולוגית - כאשר לפי ההגיון של עקומת קוזנץ היתה צריכה להתקיים בהן יציבות או עליה של היצרנות.

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכת אנרגיה ומשאבים מתכלים===

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|350px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה מאז שנות ה-60. לאחר עליה במשך מספר עשורים, צריכת האנרגיה לנפש נשארה זהה במשך 30 שנה מאז 1975. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית עלתה, בעיקר בגלל גידול באוכלוסיית המדינה. השפעת שיפורים טכנולוגיים שהובילו ל[[התייעלות אנרגטית]] נחלשו בגלל [[פרדוקס ג'בונס]] שהוביל להגדלת צריכת האנרגיה בגלל הגדלת הצריכה. מגמה דומה של [[משק האנרגיה העולמי|צריכת אנרגיה]] קיימת במדינות מערביות נוספות]]

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

[[צריכת אנרגיה]] כוללת וצריכת אנרגיה לנפש אינה מתנהגת לפי עקומת U הפוכה. בעוד שהיחס של יחידת אנרגיה לאחוז תוצר ריאלי ירד, השימוש הכולל באנרגיה ממשיך לעלות בכל המדינות המפותחות. השימוש באנרגיה לנפש הגיע ברוב המדינות המפותחות לרמה גבוהה כלשהי ונשאר שם ללא מגמת ירידה.  

כילוי [[משאבים מתכלים]] אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה. הצמיחה הכלכלית גוררת שימוש בטכנולוגיות טובות יותר כך שכל דולר תוצר מיוצר באופן ממוצע עם פחות משאבים, אבל סך צריכת משאבים מתכלים לנפש עולה.

כילוי [[משאבים מתכלים]] אינו מציית לעקומת קוזנץ אלא להפך - ככל שהצמיחה הכלכלית גדלה כן גדל השימוש במשאבים אלה. הצמיחה הכלכלית גוררת שימוש בטכנולוגיות טובות יותר כך שכל דולר תוצר מיוצר באופן ממוצע עם פחות משאבים, אבל סך צריכת משאבים מתכלים לנפש עולה.

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לפליטות של גזי חממה===

===עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לפליטות של גזי חממה===

ניתן לראות מגמה של עקומת U הפוכה בפליטות של [[גזי חממה]] כאשר מסתכלים על פליטות לאדם בארצות הברית ובמדינות העשירות באירופה החל משנות ה-60. שיא הפליטות לאדם היה בשנות 1980 ומאז יש ירידה, כך שכיום כמות הפליטות לאדם דומה לרמה שהיתה באמצע שנות ה-60. כאשר מסתכלים על סך הפליטה של גזי חממה במדינות אלה (כופלים בגודל האוכלוסייה), רואים מגמת ירידה קלה באירופה ומגמת יציבות או עלייה קלה בארצות הברית. הפליטה של גזי חממה בכלל העולם עולה וחמור מכך שהפליטה עולה בקצב מתגבר, ככל הנראה עקב גידול עצום בכמות הפליטות ב[[סין]] וכן במדינות אחרות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ועוד. [http://theconversation.com/global-carbon-report-emissions-will-hit-new-heights-in-2014-31834]

ניתן לראות מגמה של עקומת U הפוכה בפליטות של [[גזי חממה]] כאשר מסתכלים על פליטות לאדם בארצות הברית ובמדינות העשירות באירופה החל משנות ה-60. שיא הפליטות לאדם היה בשנות 1980 ומאז יש ירידה, כך שכיום כמות הפליטות לאדם דומה לרמה שהייתה באמצע שנות ה-60 של המאה ה-20. כאשר מסתכלים על סך הפליטה של גזי חממה במדינות אלה (כופלים בגודל האוכלוסייה), רואים מגמת ירידה קלה באירופה ומגמת יציבות או עלייה קלה בארצות הברית. הפליטה של גזי חממה בכלל העולם עולה וחמור מכך שהפליטה עולה בקצב מתגבר, ככל הנראה עקב גידול עצום בכמות הפליטות ב[[סין]] וכן במדינות אחרות כמו הודו, רוסיה, ברזיל ועוד. [http://theconversation.com/global-carbon-report-emissions-will-hit-new-heights-in-2014-31834]

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלבנטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  

נושא זה מדגים את אחת הבעיות הקשות של עקומת קוזנץ הסביבתית - גם אם הטיעון שלה נכון מבחינה תאורטית ייתכן והיא לא רלוונטית מבחינה פרקטית. ייתכן ובעוד כ-50 או 100 שנים השילוב של התייצבות אוכלוסין ושינוי טכנולוגיות יביא לשינוי במגמות פליטות גזי החממה בסין ובמדינות נוספות בצורה שתביא אותן להורדת כמות הפליטות בדרך שבה עקומת קוזנץ הסביבתית מתארת, אבל זה לא מבטיח שעד אז לא תתרחש [[התחממות עולמית]] שעלולה להיות בעלת [[שינוי אקלים וחקלאות|השפעות קשות על החקלאות]] ועל [[השפעות כלכליות של התחממות עולמית|הכלכלה]] בכלל.  

ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או [[מעברי סף]] שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהליכים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם [[גז החממה]] החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה,  זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.  

ירידה בכמות גזי החממה לאו דווקא מבטיחה הורדה דומה בטמפרטורה, שכן יש תהליכים בלתי הפיכים או [[מעברי סף]] שבהם התחממות ראשונית עקב פליטת גזי חממה עלולה לגרור התחממות נוספת עקב תהליכים אחרים כמו הפשרת קרחונים בקטבים (פחות החזרה של אור שמש לחלל), שחרור של גזי מתאן עקב הפשרת ביצות קפואות בסיביר, שחרור של אדי מים לאטמוספירה (מים הם [[גז החממה]] החשוב ביותר והם צפויים להגביר את ההתחממות שתגרם עקב פליטת גזי חממה אחרים כמו מתאן ופחמן דו חמצני). לא כל דבר שאנחנו אחראים לו אנחנו גם יכולים לעצור לדוגמה אם שני אנשים מעלים סלע כבד במעלה הגבעה ואז מדרדרים אותו למטה,  זה לא אומר שהם יכולים לעצור אותו באמצע.  

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  

באופן כללי ניתן להניח כי צמיחה כלכלית גורמת לעלייה בניכוס האנושי של צריכת ייצור ראשוני משום שצריכת בשר ומזון מהחי, צריכת אריגים ומוצרי עץ שצורכים [[שימושי קרקע]] עולים עם הצמיחה הכלכלית, ומקורות אלה מגדילים את הצריכה של הייצור הראשוני, יוצא מן הכלל חשוב הוא הקטנת הצריכה של עץ לשימוש כדלק אשר נפוץ במספר מדינות עניות ויורד עם הצמיחה הכלכלית לטובת שיטות אחרות של בישול וחימום.  

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

בשנים האחרונות המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר היו (לפי סדר יורד) [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מהצריכה האנושית. שאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  

ברוב המדינות בעלות צריכה גבוהה של ייצור ראשוני, הסיבה היא אוכלוסייה גדולה, ובהן הצריכה לנפש נעה בין 0.9 ו-0.7 טונות פחמן בשנה, ב[[הודו]] ובנגלדש  בהתאמה, לבין ערכים של 2.5 טונות לאדם בגרמניה, צרפת, אינדונזיה ורוסיה. הצריכה הנמוכה יחסית בגרמניה וצרפת רומזת על כך שניתן לקיים רמת חיים גבוהה גם בערכים אלה. לעומת זאת, הצריכה השנתית לאדם בכמה מדינות גבוהה בהרבה - 3 טונות בברזיל, 4 טונות בארצות הברית, 5 במלזיה, ו-9 טונות בקנדה.[http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] מנתונים אלה קשה למצוא עקומת קוזנץ סביבתית ביחס לצריכה של ייצור ראשונית.  

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ-30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

במדינות העניות יותר כמו גם בקנדה צריכת עץ היוותה 70%-80% מהצריכה של הייצור הראשוני. בעוד שבמדינות כמו גרמניה וצרפת היא היוותה רק כ-30% וביפן 25%. בקרב רוב המדינות העשירות יותר כמו ארצות הברית, צרפת גרמניה ויפן צריכת [[בשר|הבשר]] כאחוז מהייצור הראשוני גבוהה יותר מהממוצע העולמי (וכן במדינות ביניים כמו רוסיה, סין, ומקסיקו), ובחלקן גם צריכת המזון הצמחי גבוהה יותר. במדינות העניות יותר וביפן צריכת המזון הצמחי עמדה על כ-20%-25% מהצריכה הראשונית האנושית. במדינות העשירות גם צריכת ה[[נייר]] גבוהה יחסית לממוצע העולמי (5%) וביפן היא מגיע ל-14% מסך צריכת הייצור הראשוני במדינה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

==ביקורת==

==ביקורת==