שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''תאוריית הבחירה הרציונלית''' (Rational choice theory), הידוע גם כ'''תאוריית הפעולה הרציונלית''' היא פרדיגמה ב[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]] המשמשת כמסגרת מחשבה לבניית מודלים פורמליים של התנהגות כלכלית וחברתית וכבסיס ל[[מיקרו כלכלה]] הנאו קלאסית והיא מרכזית גם ל[[תורת המשחקים]] ולתאוריה המודרנית של מדעי המדינה. היא משמשת מדענים גם בתחומים אחרים כמו [[סוציולוגיה]].  

'''תאוריית הבחירה הרציונלית''' (באנגלית: '''Rational choice theory'''), הידוע גם כ'''תאוריית הפעולה הרציונלית''' היא פרדיגמה ב[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]] המשמשת כמסגרת מחשבה לבניית מודלים פורמליים של התנהגות כלכלית וחברתית וכבסיס ל[[מיקרו כלכלה]] הנאו-קלאסית והיא מרכזית גם ל[[תורת המשחקים]] ולתאוריה המודרנית של מדעי המדינה. היא משמשת מדענים גם בתחומים אחרים כמו [[סוציולוגיה]].  

ה"רציונליות" שמתוארת על ידי הבחירה הרציונלית שונה מהמשמעות שיש לה בחיי היום יום, ומהמונח "[[רציונליזם]]" שלרוב מתואר בפילוסופיה. יש מספר מודלים של בחירה רציונליות אבל כולם מניחים שהפרטים בוחרים בפעולה הטובה ביותר על פי פונקציית העדפה יציבה ונתונה ועל פי מגבלות שעומדות בפניהם. ברוב המודלים יש הנחות נוספות.  

ה"רציונליות" שמתוארת על ידי הבחירה הרציונלית שונה מהמשמעות שיש לה בחיי היום יום, ומהמונח "[[רציונליזם]]" שלרוב מתואר בפילוסופיה. יש מספר מודלים של בחירה רציונליות אבל כולם מניחים שהפרטים בוחרים בפעולה הטובה ביותר על פי פונקציית העדפה יציבה ונתונה ועל פי מגבלות שעומדות בפניהם. ברוב המודלים יש הנחות נוספות.  

התומכים של מודלים של בחירה רציונלית לא טוענים כי הנחות המודל הם תאור מלא של המציאות, אלא שמודלים טובים יכולים לסייע בהבנה ולספק עזרה במידול פורמלי וניתן להפרכה של היפותזות. וכי היפותזות טובות הן אלו ששורדות את המבחן האמפירי. המתנגדים של המודלים טוענים כי המודל פגום, נשען על הנחות לא נכונות וכי למרות  שהוא חוזה באופן גרוע את התנהגותם של אנשים, ממשיכים לדבוק בו.  

התומכים של מודלים של בחירה רציונלית לא טוענים כי הנחות המודל הם תיאור מלא של המציאות, אלא שמודלים טובים יכולים לסייע בהבנה ולספק עזרה במידול פורמלי וניתן להפרכה של היפותזות. וכי היפותזות טובות הן אלו ששורדות את המבחן האמפירי. המתנגדים של המודלים טוענים כי המודל פגום, נשען על הנחות לא נכונות וכי למרות  שהוא חוזה באופן גרוע את התנהגותם של אנשים, ממשיכים לדבוק בו.  

==תאור==

==תיאור==

קבלת החלטות רציונלית מחייבת בחירה של פעולה בהנחה שהדברים הבאים נתונים מראש למודל:

קבלת החלטות רציונלית מחייבת בחירה של פעולה בהנחה שהדברים הבאים נתונים מראש למודל:

* העדפות אישיות (כגון האם אני מעדיף בננה או תפוח).

* העדפות אישיות (כגון האם אני מעדיף בננה או תפוח).

בתאוריית הבחירה הרציונלית קיימות שתי הנחות נוספות על ההעדפות והפעולות של פרטים:

בתאוריית הבחירה הרציונלית קיימות שתי הנחות נוספות על ההעדפות והפעולות של פרטים:

# ההנחה הראשונה היא של '''שלמות''', או '''יחס העדפה מלא'''. שפרושו שניתן לדרג את כל הפעולות בסדר של העדפה (יש אפשרות לאדישות בין שתי אפשרויות או יותר).  

# ההנחה הראשונה היא של '''שלמות''', או '''יחס העדפה מלא'''. שפירושו שניתן לדרג את כל הפעולות בסדר של העדפה (יש אפשרות לאדישות בין שתי אפשרויות או יותר).  

# ההנחה השניה היא של '''טרנזיטיביות''' או '''יחס העדפה טרזיבי''' - שפרושה שאם מעדיפים את פעולה א' על פעולה ב' ומעדיפים את פעולה ב' על פעולה ג' אזי פעולה א' עדיפה על פעולה ג'.  

# ההנחה השנייה היא של '''טרנזיטיביות''' או '''יחס העדפה טרנזיבי''' - שפרושה שאם מעדיפים את פעולה א' על פעולה ב' ומעדיפים את פעולה ב' על פעולה ג' אזי פעולה א' עדיפה על פעולה ג'.  

ברוב המודלים של [[כלכלה נאו קלאסית]] הבחירה היא חד פעמית וסטטית. כלומר יש בעיה, שבה הצרכן ([[האדם הכלכלי]]) או הסוכן צריך לקבל החלטה. הסוכנים האחרים (פירמות או מפלגות), יודעים, זאת ובהתאם לכך מקבלים החלטות משל עצמן. בתחום [[המשחקים החוזרים]] בתורת המשחקים, ותחום [[כלכלה אבולוציונית]] ההחלטות הן רב-פעמיות ומושפעות מהעבר ומהצפי להתנהגות בעתיד.

ברוב המודלים של [[כלכלה נאו-קלאסית]] הבחירה היא חד פעמית וסטטית. כלומר יש בעיה, שבה הצרכן ([[האדם הכלכלי]]) או הסוכן צריך לקבל החלטה. הסוכנים האחרים (פירמות או מפלגות), יודעים, זאת ובהתאם לכך מקבלים החלטות משל עצמן. בתחום [[המשחקים החוזרים]] בתורת המשחקים, ותחום [[כלכלה אבולוציונית]] ההחלטות הן רב-פעמיות ומושפעות מהעבר ומהצפי להתנהגות בעתיד.

==השלכות משתמעות==

==השלכות משתמעות==

יש סוציולוגים וכלכלנים מהזרם שמבקרים את ההשלכות השתמעות משילוב הנחות שיכול להשתמע מתוך המודל. אם הפרט מודע לכל ההשלכות של הצריכה של מוצרים והעדפות האישיות שלו, ואם הפרט פשוט נולד עם כל העדפות האלה ללא כל השפעה של פרסום או בעקבות הרגלים והתניות קודמים, נובע מכך שצריכה של מוצר כלשהו היא מענה לרצונות של הפרט, והיות ומענה כזה מוריד את המחסור, ונעשה ללא כפייה הוא ככל הנראה מעלה את הרווחה של הפרט (שהיא דבר שהפרט עצמו מגדיר בצורה סובייקטיבית לחלוטין). היות והפרט הוא גם רציונלי אין לצפות גם שיהיה פער בין המעשים והבחירות שלו לבין הרווחה שלו.  לפי ההשקפה של כלכלה נאו קלאסית צריכה יכולה להיות כל דבר כל עוד היא מובילה לסיפוק, בלי להתייחס לשאלה האם הרווחה מושפעת לרעה או לא מאותה צריכה או לשאלה האם כל הרווחה של הפרט מחושבת על ידו, בצורה רציונלית, כאשר הוא מבצע את הקניות שלו בשוק.   

יש סוציולוגים וכלכלנים מהזרם שמבקרים את ההשלכות השתמעות משילוב הנחות שיכול להשתמע מתוך המודל. אם הפרט מודע לכל ההשלכות של הצריכה של מוצרים והעדפות האישיות שלו, ואם הפרט פשוט נולד עם כל העדפות האלה ללא כל השפעה של פרסום או בעקבות הרגלים והתניות קודמים, נובע מכך שצריכה של מוצר כלשהו היא מענה לרצונות של הפרט, והיות ומענה כזה מוריד את המחסור, ונעשה ללא כפייה הוא ככל הנראה מעלה את הרווחה של הפרט (שהיא דבר שהפרט עצמו מגדיר בצורה סובייקטיבית לחלוטין). היות והפרט הוא גם רציונלי אין לצפות גם שיהיה פער בין המעשים והבחירות שלו לבין הרווחה שלו.  לפי ההשקפה של כלכלה נאו-קלאסית צריכה יכולה להיות כל דבר כל עוד היא מובילה לסיפוק, בלי להתייחס לשאלה האם הרווחה מושפעת לרעה או לא מאותה צריכה או לשאלה האם כל הרווחה של הפרט מחושבת על ידו, בצורה רציונלית, כאשר הוא מבצע את הקניות שלו בשוק.   

[[כלכלה בודהיסטית|כלכלנים בודהיסטים]] כמו וון פ.א. פאייוטו, מבחינים בין שני סוגים של צריכה, שניתן להגדיר אותם כצריכה "נכונה" וצריכה "שגויה". צריכה נכונה היא השימוש במוצרים ושירותים כדי לספק את התשוקה לרווחה אמיתית. זוהי צריכה עם מטרה וכוונה. צריכה שגויה נובעת מטנהא, זהו השימוש במוצרים ובשירותים כדי לספק את התשוקה לתחושות נעימות או לרוממות האגו. לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. לדוגמה אכילה של מזון טעים אבל לא בריא פוגעת ברווחה.  

[[כלכלה בודהיסטית|כלכלנים בודהיסטים]] כמו וון פ.א. פאייוטו, מבחינים בין שני סוגים של צריכה, שניתן להגדיר אותם כצריכה "נכונה" וצריכה "שגויה". צריכה נכונה היא השימוש במוצרים ושירותים כדי לספק את התשוקה לרווחה אמיתית. זוהי צריכה עם מטרה וכוונה. צריכה שגויה נובעת מטנהא, זהו השימוש במוצרים ובשירותים כדי לספק את התשוקה לתחושות נעימות או לרוממות האגו. לפי ההשקפה הבודהיסטית, כאשר צריכה מעודדת רווחה אמיתית, אומרים כי היא מוצלחת. לעומת זאת, אם הצריכה רק גוררת תחושה של סיפוק, היא נכשלה. במקרה הגרוע ביותר, צריכה דרך טנהא הורסת את המטרה האמיתית, שהיא לעודד רווחה. לדוגמה אכילה של מזון טעים אבל לא בריא פוגעת ברווחה.  

===אפקט המסגרת===  

===אפקט המסגרת===  

על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה. כל עוד הנתונים (העדפות, האפשרויות וההשלכות) זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהנתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע בינהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.  

על פי עקרון הקביעות ברציונליזם, אין זה משנה כיצד מציגים בעיה. כל עוד הנתונים (העדפות, האפשרויות וההשלכות) זהים, הבחירה תהיה זהה. עקרון זה לא מתקיים במסגרות שונות (לדוגמה בפרסום, שיווק) ולא מתאים לניסויים שנערכו לבדיקתו. על פי הרעיון של '''אפקט מסגרת''' – בהינתן שתי אפשרויות בלבד, מקבל ההכרעה מושפע ממסגרת ההתייחסות שבה מוצגת הבעיה והחלופות השונות שהוא נדרש להכריע ביניהן. יש חשיבות למנגנון או להקשר שבו מוצגות הבחירות.  

רופאים בבית החולים האוניברסיטאי בסטנפורד מוינו באופן אקראי לשתי קבוצות. הרופאים בקבוצה אחת  התבקשו לענות על סיפור דמיוני על מגיפה שתהרוג כ-600 אנשים. יש שתי חלופות שמהן אפשר לבחור רק אחת:

רופאים בבית החולים האוניברסיטאי בסטנפורד מוינו באופן אקראי לשתי קבוצות. הרופאים בקבוצה אחת  התבקשו לענות על סיפור דמיוני על מגיפה שתהרוג כ-600 אנשים. יש שתי חלופות שמהן אפשר לבחור רק אחת:

* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.  

* תכנית ב' - יש סיכוי של 1/3 להציל 600 אנשים וסיכוי של 2/3 שאף אחד לא ינצל.  

בחירת הנשאלים היתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השניה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפרושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח ביניהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר,  עמ' 50-53</ref>  ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.  

בחירת הנשאלים הייתה שונה כאשר אותם הנתונים הוצגו בדרכים שונות (בדגש על הצלה או מוות). בקבוצה הראשונה 78% מהרופאים בחרו להסתכן ולנסות להציל את כולם בסיכוי של שליש. בקבוצה השנייה 72% מהאנשים בחרו בתוכנית ה"בטוחה" של הצלת 200 אנשים (שפרושה מוות של 400 איש). נערכו ניסויים דומים עם תלמידי כלכלה, שבהם הוצגו שתי השאלות באותו שאלון (עם מרווח ביניהם) ושוב התוצאות היו "הפוכות".<ref name="rubinstein2009">[http://arielrubinstein.tau.ac.il/agadot_hakalkala_ariel_rubinstein.pdf אגדות הכלכלה] אריאל רובינשטיין, 2009, כנרת זמורה ביתן דביר,  עמ' 50-53</ref>  ניסויים אלה מהווים סתירה לעקרון הקביעות.  

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

במונחים קוגניטיביים, אפקט המסגרת נובע מקידוד מידע דומה בדרכים שונות בזיכרון הסמנטי.

סוג דומה של ביקורת (שחל גם על תורת המשחקים בכלכלה) הוא על ההנחה כי לשחקן יש סט קבוע ונתון מראש של פעולות - לדוגמה לבחור במפלגה א' או במפלגה ב' בבחירות. אלא שבמציאות יש אפשרות לא להשתתף בבחירות, להטיל פתק לבן, להגר מהארץ, לבצע התנקשות פוליטית ועוד. בעוד שהנחות אלו אינן דרך הפעולה הכי סבירה בעבור אדם בודד, הן אינן בלתי סבירות כאשר מדובר במיליוני אנשים.  

סוג דומה של ביקורת (שחל גם על תורת המשחקים בכלכלה) הוא על ההנחה כי לשחקן יש סט קבוע ונתון מראש של פעולות - לדוגמה לבחור במפלגה א' או במפלגה ב' בבחירות. אלא שבמציאות יש אפשרות לא להשתתף בבחירות, להטיל פתק לבן, להגר מהארץ, לבצע התנקשות פוליטית ועוד. בעוד שהנחות אלו אינן דרך הפעולה הכי סבירה בעבור אדם בודד, הן אינן בלתי סבירות כאשר מדובר במיליוני אנשים.  

כאשר מדובר בתהליך דינמי, שבו העדפות הן משתנות והמידע הוא חלקי ומשתנה תוך כדי הזמן, (מה גם שהעדפות יכולות להשתנות סמך המידע, והדברים אותם לומדים תלויים בין היתר בהעדפות), הפעולות העתידיות יכולות להיות שונות מאוד - לדוגמה, להקים התארגנות פוליטית שתגרום לכך שכלל המועמדים יהיו בהקשר פוליטי-כלכלי אחר או לא רלבנטים.  

כאשר מדובר בתהליך דינמי, שבו העדפות הן משתנות והמידע הוא חלקי ומשתנה תוך כדי הזמן, (מה גם שהעדפות יכולות להשתנות סמך המידע, והדברים אותם לומדים תלויים בין היתר בהעדפות), הפעולות העתידיות יכולות להיות שונות מאוד - לדוגמה, להקים התארגנות פוליטית שתגרום לכך שכלל המועמדים יהיו בהקשר פוליטי-כלכלי אחר או לא רלוונטיים.  

===הנחת השלמות===

===הנחת השלמות===

נניח שיש לנו מודל צריכה פשוט שבו יש 3 סוגי מוצרים. ועבור כל אחד מהם הצרכן צריך רק להחליט האם לקנות פריט אחד ממנו או 0 פריטים. מספר סלי המוצרים השונים המתקבלים באופן זה הוא 2 בחזקת 3 כלומר 8 סלים אפשריים, שלכל אחד מהם יש מחיר נתון ותועלת נתונה, שביניהם הצרכן צריך לקבל החלטה.  

נניח שיש לנו מודל צריכה פשוט שבו יש 3 סוגי מוצרים. ועבור כל אחד מהם הצרכן צריך רק להחליט האם לקנות פריט אחד ממנו או 0 פריטים. מספר סלי המוצרים השונים המתקבלים באופן זה הוא 2 בחזקת 3 כלומר 8 סלים אפשריים, שלכל אחד מהם יש מחיר נתון ותועלת נתונה, שביניהם הצרכן צריך לקבל החלטה.  

עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופרמרקט מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החלקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה ביניהם. לשם דוגמה  הצרכן לא משווה בין הסל (קוטג' מתוצרת שטראוס, מנורה, קפה עלית) לבין הסל (בננה, מפיות, עוגת אסם) ובינם לבין כל שאר הסלים האפשריים, אלא מבצע תהליך אחר.

עבור 1000 מוצרים שאפשר למצוא בסופרמרקט מקומי, יש צורך בהשוואה בין 2 בחזקת 1,000 אפשרויות - שהוא מספר גדול יותר מסך החלקיקים ביקום. לכן יחס העדפה לא יכול להיות שלם - אי אפשר באמת לחשוב על כל הסלים האפשריים ולבצע השוואה ביניהם. לשם דוגמה  הצרכן לא משווה בין הסל (קוטג' מתוצרת שטראוס, מנורה, קפה עלית) לבין הסל (בננה, מפיות, עוגת אסם) ובינם לבין כל שאר הסלים האפשריים, אלא מבצע תהליך אחר.

===תמריצים המובילים לביצועים גרועים===

===תמריצים המובילים לביצועים גרועים===

לטענת החוקרים מהניסויים עלה דפוס שונה מהצפוי. במקרה של משימות טכניות או מאמץ גופני, תגמול גבוה יותר סיפק ביצועים טובים יותר. אך באתגרים שדרשו ריכוז וחשיבה, השיגו הקבוצות שלהן הובטח תמריץ כספי גדול יותר דווקא הישגים טובים פחות. תוצאה זו חזרה בניסויים אחרים שבוצעו בקרב עובדים הודים, שעבורם סכומי הכסף היו סכום משמעותי (עד חודשיים של שכר במונחים מקומיים).  

לטענת החוקרים מהניסויים עלה דפוס שונה מהצפוי. במקרה של משימות טכניות או מאמץ גופני, תגמול גבוה יותר סיפק ביצועים טובים יותר. אך באתגרים שדרשו ריכוז וחשיבה, השיגו הקבוצות שלהן הובטח תמריץ כספי גדול יותר דווקא הישגים טובים פחות. תוצאה זו חזרה בניסויים אחרים שבוצעו בקרב עובדים הודים, שעבורם סכומי הכסף היו סכום משמעותי (עד חודשיים של שכר במונחים מקומיים).  

מסקנת החוקרים היתה שבמאמץ טכני התמריץ הכלכלי עובד. אבל במאמץ הדורש ריכוז, יצירתיות וחשיבה התמריץ הכספי עלול לגרור לחץ שפוגע בביצועים.  

מסקנת החוקרים הייתה שבמאמץ טכני התמריץ הכלכלי עובד. אבל במאמץ הדורש ריכוז, יצירתיות וחשיבה התמריץ הכספי עלול לגרור לחץ שפוגע בביצועים.  

===ביקורת על שימוש במדעי המדינה===

===ביקורת על שימוש במדעי המדינה===