שינויים

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[האסכולה האוסטרית]]''' (Austrian School) היא זרם אידאולוגי וניתוחי בחקר הכלכלה. עקרונותיה המרכזיים של האסכולה האוסטרית הם העדפת גישה מונחת הגות ושימוש בהגיון (המכונה פרקסאולוגיה) על פני מחקר אמפירי ומתמטי ככלי להסבר תופעות כלכליות. על פי רוב האסכולה האוסטרית מאמצת את עקרונות הליברליזם הקלאסי ומתנגדת בתקיפות לתאוריה [[כלכלה קיינסיאנית|הקיינסיאנית]] ולמדיניות של התערבות הממשלה בשוק ולמדיניות [[סוציאליזם|סוציאליסטית]]. כלכלנים בולטים באסכולה זו הם [[קרל מנגר]], [[אויגן פון בוהם-באוורק]], [[לודוויג פון מיזס]], [[פרידריך האייק]], מארי רות'בארד וישראל מאיר קירזנר. מקורה של האסכולה בקרל מנגר בסוף המאה ה-19, היא נמצאת ברקע ויכוחים אידאולוגיים בנוגע ל[[שוק חופשי]] וממשלה לכל אורך המאה ה-20 ומאומצת לרוב על ידי הימין הכלכלי.  

'''[[כלכלה מוסדית]]''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]],[[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו'). ראשיתה של הכלכלה המוסדית היא בעיקר בסוף המאה ה-19. האסכולה הזאת נזנחה למשך שנים רבות עד שזכתה לעדנה לקראת סוף המאה ה-20.  

'''[[כלכלה מוסדית]]''' (Institutional economics) הינו זרם [[כלכלה|כלכלי]] אפיקורסי, שהמיקוד שלו הינו מעבר להתמקדות הכלכלית הרגילה ב[[שוק|שווקים]] וההזנחה של כל [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] אחרים. תחת זאת, כלכלה מוסדית מתבוננת מקרוב יותר ב[[מוסדות]] מעשה ידי אדם, ורואה בשווקים תוצאה של אינטראקציות בין המוסדות השונים הללו (לדוגמה פרטים, [[פירמות]], [[מדינה|מדינות]], [[נורמות חברתיות]] וכו'). ראשיתה של הכלכלה המוסדית היא בעיקר בסוף המאה ה-19. האסכולה הזאת נזנחה למשך שנים רבות עד שזכתה לעדנה לקראת סוף המאה ה-20.  

'''[[כלכלה בודהיסטית]]''' (Buddhist economics) היא גישה [[בודהיזם|בודהיסטית]] להבנת הכלכלה ולעיצובה. היא בוחנת את ה[[פסיכולוגיה]] של [[בני אדם]] ואת התשוקות, השאיפות והרגשות שמכוונות את הפעילות הכלכלית. כלכלה בודהיסטית מנסה להבהיר את הבלבול בין דברים שגורמים לתועלת לבין דברים מזיקים ומנסה לסייע לבני האדם להיות בוגרים יותר מבחינה אתית.  

'''[[כלכלה בודהיסטית]]''' (Buddhist economics) היא גישה [[בודהיזם|בודהיסטית]] להבנת הכלכלה ולעיצובה. היא בוחנת את ה[[פסיכולוגיה]] של [[בני אדם]] ואת התשוקות, השאיפות והרגשות שמכוונות את הפעילות הכלכלית. כלכלה בודהיסטית מנסה להבהיר את הבלבול בין דברים שגורמים לתועלת לבין דברים מזיקים ומנסה לסייע לבני האדם להיות בוגרים יותר מבחינה אתית.