שינויים

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים מאיזור אנגליה, כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו-קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]] שהיא תורת ערך אובייקטיבית. הכלכלנים הקלאסיים ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין מעמדות שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] - בעלי מפעלים), האיכרים והפועלים.  

'''[[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]]''' החלה בתחילת המאה ה-18 עם כלכלנים בולטים מאיזור אנגליה, כמו [[דיוויד ריקרדו]] ו[[תומס מלתוס]], הגיעה לשיאה בכתביו ש[[אדם סמית]] ונסתיימה בכתביו של [[קרל מארקס]] בשנות 1860. הכלכלה הנאו-קלאסית גיבשה והסתמכה על [[תורת הערך של העבודה]] שהיא תורת ערך אובייקטיבית. הכלכלנים הקלאסיים ראו בכלכלה תת-ענף של ה[[פילוסופיה]] ועסקו ב[[כלכלה פוליטית]] - שכן יש בה היבטים [[פוליטיקה|פוליטיים]] וניגודי אינטרסים בין מעמדות שונים באוכלוסייה כגון בעלי האדמות (האצולה), קפיטליסטים (בעלי הכסף, ו/או בעלי ה[[הון]] - בעלי מפעלים), האיכרים והפועלים.  

   

   

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה, שהייתה הבסיס לתאוריה הקלאסית, נתפסה כבעלת השלכות פוליטיות בעייתיות הן למשטרים והן לבעלי הון ולתפיסה הקפיטליסטית בכלל. בעקבות זאת החל חיפוש אחר תאוריות כלכליות חדשות בתכלית שיכלו להיות מנותקות מתורת הערך של העבודה והניתוח המרקיססטי. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. תחילה התעלמו מניתוח זה, אבל בעקבות ספר הלימוד הפופולרי של [[אלפרד מרשל]], Principles of Economics, שיצא לאור ב-1890 החלה הכלכלה הנאו-קלאסית להתחזק. בעקבות אירועי ההפיכה ברוסיה, השפל הגדול, מלחמות העולם ועליית הקיינסניזם מעמדה של הכלכלה הנאו-קלאסית לא היה דומיננטי במשך עשרות שנים וכלכלנים ממחנות שונים עסקו בוויכוחים מרים. הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם [[תורת שיווי המשקל הכללי]] General Equilibrium Theory - GET. כבסיס למדיניות כלכלית עלתה התאוריה הנאו-קלאסית רק בשנות ה- 70' וה-80' של המאה ה-20 יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רייגן]] ו[[תאצ'ר]]. עד היום כלכלה נאו-קלסית היא הזרם המרכזי בכלכלה - הניתוח המקובל ביותר בבתי הספר לכלכלה ובניתוחים ממשלתיים ועסקיים. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה, תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהינתן העדפות נתונות מראש וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו-קלאסית היא מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] וכן עידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה נאו-קלאסית]]''' בעקבות כתביו של מרקס, תורת הערך של העבודה, שהייתה הבסיס לתאוריה הקלאסית, נתפסה כבעלת השלכות פוליטיות בעייתיות הן למשטרים והן לבעלי הון ולתפיסה הקפיטליסטית בכלל. בעקבות זאת החל חיפוש אחר תאוריות כלכליות חדשות בתכלית שיכלו להיות מנותקות מתורת הערך של העבודה והניתוח המרקיססטי. בשנת 1870 החלה "[[המהפכה השולית]]" על ידי 3 כלכלנים. תחילה התעלמו מניתוח זה, אבל בעקבות ספר הלימוד הפופולרי של [[אלפרד מרשל]], Principles of Economics, שיצא לאור ב-1890 החלה הכלכלה הנאו-קלאסית להתחזק. בעקבות אירועי ההפיכה ברוסיה, השפל הגדול, מלחמות העולם ועליית הקיינסניזם מעמדה של הכלכלה הנאו-קלאסית לא היה דומיננטי במשך עשרות שנים וכלכלנים ממחנות שונים עסקו בוויכוחים מרים. הכלכלה הנאו-קלאסית ביססה את מעמדה האקדמי בשנות ה-40-50 של המאה ה-20, בעיקר על ידי הכלכלנים [[מילטון פרידמן]] ו[[פרדריק הייק]]. המודל העיקרי שלה שורטט על ידי [[קנת' ארו]]. התאוריה מכונה גם [[תורת שיווי המשקל הכללי]] General Equilibrium Theory - GET. כבסיס למדיניות כלכלית עלתה התאוריה הנאו-קלאסית רק בשנות ה- 70' וה-80' של המאה ה-20 יחד עם ה[[מוניטריזם]] של מילטון פרידמן, ומשטרי [[רונלד רייגן]] ו[[מרגרט תאצ'ר]]. עד היום כלכלה נאו-קלסית היא הזרם המרכזי בכלכלה - הניתוח המקובל ביותר בבתי הספר לכלכלה ובניתוחים ממשלתיים ועסקיים. זרם זה התבסס על ניתוח שולי - כגון [[תפוקה שולית פוחתת]] או [[תועלת שולית פוחתת]] כדי לטעון כי ביקוש למוצרים, שכר, קניית הון, המוטיבציה לעבוד ועוד היבטים בכלכלה, תלויים כולם בפונקציה גזירה ומונוטונית של הצרכנים והיצרנים, בהינתן העדפות נתונות מראש וחלוקה נתונה של הרכוש, וכי מפגשים בשוק בין הרבה יצרנים לבין הרבה צרכנים - [[שוק משוכלל]] קובעים את המחיר בשוק ואת הכמות של מוצרים שתיוצר. ההמלצה העיקרית של הכלכלה הנאו-קלאסית היא מדיניות [[נאו-ליברליזם|נאו-ליברלית]] - הקטנת כוחה של הממשלה להתערב ב[[שוק]], מלבד במצבים של [[כשלי שוק]] כגון [[מונופול]], [[מוצר ציבורי]] או [[השפעה חיצונית]] וכן עידוד של עוד [[צמיחה כלכלית]] ו[[סחר חופשי]] כמטרות בפני עצמן ללא קשר למחיר החברתי והכלכלי שהדבר עלול לגרום לו.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

'''[[כלכלה קיינסיאנית]]''' החלה בשנות ה-30 בעקבות הגותו של [[ג'ון מיינרד קיינס]] ועל רקע [[השפל הגדול]]. קיינס סבר שהניתוח הנאו-קלאסי, שהתמקד באותה תקופה ב[[מיקרו כלכלה]] - כלומר באינטראקציה בין מספר קטן של צרכנים ויצרנים, מפספס את התפקוד של [[מאקרו כלכלה]] שעובדת על פי לוגיקה אחרת. בניתוח של [[מערכות מורכבות]], קיינס טען לקיום של [[הגחה]] בתחום הכלכלה- קיום של תופעות מערכתיות שאינן גלויות בהכרח כאשר מסתכלים על איבר בודד במערכת. קיינס טען גם שהשוק יכול להיקלע למעין מלכוד -22 שבו אין השקעות ואין צמיחה כי אין ציפיות לכך, וכתוצאה מכך יש [[אבטלה]] שגוררת צריכה נמוכה של הציבור ולכן מיתון מתמשך, ממשלה יכולה להתערב בצורות שונות כדי לעודד [[צמיחה כלכלית]] - הן על ידי [[התערבות פיסקלית]] - כמו בניית תשתיות והן על ידי [[התערבות מוניטרית]] - הדפסת כסף, שינוי שער הריבית ועוד. הכלכלה הקיינסיאנית עלתה לבכורה בשנות ה-40 עד שנות ה-70 של המאה ה-20 אז השפיעה על המדיניות הכלכלית של מדינות מערביות רבות. בעקבות משברים כלכליים בשנות ה-70, נחלש מעמדם הפוליטי של הקיינסיאנים, והתחזקו הזרם המוניטרי (מילטון פרידמן) והכלכלה הנאו-קלאסית.  

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המוצרים. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו-קלאסית.

'''[[כלכלה אבולוציונית]]''' - (Evolutionary economics) היא מתודולוגיה כלכלית חדשה יחסית שמתבססת על מודלים מתחום הביולוגיה. היא מדגישה תלויות הדדיות [[מערכות מורכבות|מורכבות]], תחרות, צמיחה ומגבלות משאבים. היא לא מקבלת כנתונים מראש את המאפיינים של הסוכנים הכלכליים (כולל טעמים) או את התכונות של המוצרים. היא קוראת תגר על נקודת המבט הניוטונית ([[תהליך בלתי הפיך|בה אפשר להתקדם קדימה ואחורה בזמן]]) של הכלכלה הנאו-קלאסית.

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (Behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה בהיבטים כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[רציונליזם|רציונליות]] או ב[[רציונליות חסומה|העדר רציונליות]]  של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]]. הכלכלה ההתנהגותית הגיעה להישגים רבים על ידי ערעור אחת מנקודות היסוד של הכלכלה הקלאסית והכלכלה הנאו-קאלסית - ההנחה כי יש [[אדם כלכלי]] שמתנהג בצורה [[רציונלית]].  

'''[[כלכלה התנהגותית]]''' (Behavioral economics) היא תחום ב[[כלכלה]] וב[[פסיכולוגיה]] שמיישם מחקרים מתחום הפסיכולוגיה ומדעי התנהגות אחרים כדי להבין טוב יותר את נושא קבלת ההחלטות בתחום הכלכלי ואיך דברים אלו משפיעים על הכלכלה בהיבטים כמו מחירים, תשואות להשקעות, הקצאת משאבים וכו'. התחום עוסק בעיקר ב[[רציונליזם|רציונליות]] או ב[[רציונליות חסומה|העדר רציונליות]]  של סוכנים כלכליים. המודלים של כלכלה התנהגותית משלבים בדרך כלל תובנות מתחום הפסיכולוגיה יחד עם תאוריה של ה[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלה הנאו-קלאסית]]. אסכולה זו היא בין האסכולות הצעירות ביותר בכלכלה - בעיקר מאז שנות ה-70 של המאה ה-20, והיא מתפתחת כיום במהירות יחד עם [[כלכלה ניסויית]]. הכלכלה ההתנהגותית הגיעה להישגים רבים על ידי ערעור אחת מנקודות היסוד של הכלכלה הקלאסית והכלכלה הנאו-קלאסית - ההנחה כי יש [[אדם כלכלי]] שמתנהג בצורה [[רציונלית]].  

'''[[כלכלה ניסויית]]''' - כלכלה ניסויית היא השימוש בניסויים מבוקרים, בתנאי מעבדה או בתנאי שדה כחלק מהמחקר הכלכלי. מבחינה רשמית מדובר למעשה במתודת מחקר ולא בזרם כלכלי. עם זאת כלכלה ניסויית עומדת בניגוד למסורת של מתודות של מודלים רשמיים תאורטיים שמבוססים על אקסיומות נתונות ומנסה במקום זה לאשש ממצאים מהשטח. הכלכלה הניסויית מקובלת בתחומים של כלכלה התנהגותית ובשנים האחרונות מתפשטת גם לתחומי מחקר נוספים כמו [[כלכלת פיתוח]] המתמקד בסיוע לעניים, וכן לניתוח השפעות של חוקים וצעדי רגולציה.

'''[[כלכלה ניסויית]]''' - כלכלה ניסויית היא השימוש בניסויים מבוקרים, בתנאי מעבדה או בתנאי שדה כחלק מהמחקר הכלכלי. מבחינה רשמית מדובר למעשה במתודת מחקר ולא בזרם כלכלי. עם זאת כלכלה ניסויית עומדת בניגוד למסורת של מתודות של מודלים רשמיים תאורטיים שמבוססים על אקסיומות נתונות ומנסה במקום זה לאשש ממצאים מהשטח. הכלכלה הניסויית מקובלת בתחומים של כלכלה התנהגותית ובשנים האחרונות מתפשטת גם לתחומי מחקר נוספים כמו [[כלכלת פיתוח]] המתמקד בסיוע לעניים, וכן לניתוח השפעות של חוקים וצעדי רגולציה.

There are a number of ways to measure economic activity of a nation. These methods of measuring economic activity include:

There are a number of ways to measure economic activity of a nation. These methods of measuring economic activity include:

* '''הוצאות הצרכנים'''  Consumer spending - מה סך הוצאות הצרכנים בתקופת זמן, משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.  

* '''הוצאות הצרכנים'''  Consumer spending - מה סך הוצאות הצרכנים בתקופת זמן, משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.  

* '''[[תוצר מקומי גולמי]]''' - (Gross domestic product) תמ"ג או בקיצור תוצר. בעבר היה מקובל מדד אחר שנקא [[תוצר לאומי גולמי]] - משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.  

* '''[[תוצר מקומי גולמי]]''' - (Gross domestic product) תמ"ג או בקיצור תוצר. בעבר היה מקובל מדד אחר שנקרא [[תוצר לאומי גולמי]] - משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף כמו ש"ח לשנה.  

* '''[[תוצר לנפש]]''' - חלוקה של תוצר מקומי גולמי בכמות [[אוכלוסין|האוכלוסיה האנושית]] של המדינה. אם יש [[גידול אוכלוסין]] התמ"ג יכול לגדול, אבל ייתכן שהתמ"ג לנפש לא גדל. משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף לאדם כמו ש"ח לאדם לשנה.  

* '''[[תוצר לנפש]]''' - חלוקה של תוצר מקומי גולמי בכמות [[אוכלוסין|האוכלוסייה האנושית]] של המדינה. אם יש [[גידול אוכלוסין]] התמ"ג יכול לגדול, אבל ייתכן שהתמ"ג לנפש לא גדל. משתנה זרם שנמדד ביחידות כסף לאדם כמו ש"ח לאדם לשנה.  

* '''כמות העובדים במשק''' - כמה אנשים עובדים במשק נכון לזמן נתון. כמות העובדים במשק היא אחת מ-3 התשומות המסורתיות בכלכלה - עובדים, הון ומשאבי טבע. זהו משתנה מאגר הנמדד בכמות אנשים.  

* '''כמות העובדים במשק''' - כמה אנשים עובדים במשק נכון לזמן נתון. כמות העובדים במשק היא אחת מ-3 התשומות המסורתיות בכלכלה - עובדים, הון ומשאבי טבע. זהו משתנה מאגר הנמדד בכמות אנשים.  

* '''כמות ההון במשק''' - כמה [[הון]] יש במשק. משתנה מאגר הנמדד במונחים של כסף. הון באופן מסורתי נחשב רק [[הון תעשייתי]] כמו כלי עבודה, מכונות או מפעלים. ההגדרה של הון היא מעורפלת והיות והון הוא לא דבר הומוגני מודדים אותו באמצעות השווי הכספי של ההון. דבר זה נתון לביקורת חריפה במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]] שבו טענו חלק מהכלכלנים שההגדרה של ההון במונחים כספיים היא דבר שתלוי בכמות הרווח החזויה ודבר זה תלוי בעצמו בכמות ההון - ולכן יש כאן הגדרה מעגלית. מאוחר יותר כלכלנים החלו להתייחס לסוג הון נוסף [[הון אישי]] - היבטים של ידע וניסיון שיש לאנשים ולחברות שמעניקים להם יתרון בכלכלת שירותים. יש כלכלנים המתייחסים גם לסוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]] ו[[הון טבעי]].  

* '''כמות ההון במשק''' - כמה [[הון]] יש במשק. משתנה מאגר הנמדד במונחים של כסף. הון באופן מסורתי נחשב רק [[הון תעשייתי]] כמו כלי עבודה, מכונות או מפעלים. ההגדרה של הון היא מעורפלת והיות והון הוא לא דבר הומוגני מודדים אותו באמצעות השווי הכספי של ההון. דבר זה נתון לביקורת חריפה במסגרת [[מחלוקת קיימברידג' על ההון]] שבו טענו חלק מהכלכלנים שההגדרה של ההון במונחים כספיים היא דבר שתלוי בכמות הרווח החזויה ודבר זה תלוי בעצמו בכמות ההון - ולכן יש כאן הגדרה מעגלית. מאוחר יותר כלכלנים החלו להתייחס לסוג הון נוסף [[הון אישי]] - היבטים של ידע וניסיון שיש לאנשים ולחברות שמעניקים להם יתרון בכלכלת שירותים. יש כלכלנים המתייחסים גם לסוגי הון אחרים כמו [[הון חברתי]] ו[[הון טבעי]].  

* '''שכר ממוצע''' - השכר של עובד ממוצא במשק ביחידת זמן - משתנה זרם שבודק כמה שקלים בחודש משכר שכיר ממוצע. יש להבדיל בין משתנה זה לבין משתנים אחרים דומים כמו הכנסה ממוצעת - שיכולה לכלול גם הכנסות מ[[ריבית]], מהון, רווחים ורטנה. יש הבדל בין שכר ממוצע לבין שכר חציוני ושכר שכיח. אם מסדרים את כל העובדים במשק לפי שכרם, '''שכר חציוני''' הוא השכר של העובד שנמצא בדיוק באמצע הרשימה. אם במשק יש 100 עובדים השכר החציוני הוא של השכיר שחצי מהעובדים הם בעלי שכר גבוה יותר ממנו. שכר ממוצע יכול לעלות כאשר השכר של העשירון העליון עולה, בעוד ששכר חציוני לא ישתנה כלל. '''השכר השכיח''' הוא השכר שאותו מקבלת האוכלוסייה הגדולה ביותר של עובדים. [http://eureka.org.il/item/25913/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97]

* '''שכר ממוצע''' - השכר של עובד ממוצא במשק ביחידת זמן - משתנה זרם שבודק כמה שקלים בחודש משכר שכיר ממוצע. יש להבדיל בין משתנה זה לבין משתנים אחרים דומים כמו הכנסה ממוצעת - שיכולה לכלול גם הכנסות מ[[ריבית]], מהון, רווחים ורטנה. יש הבדל בין שכר ממוצע לבין שכר חציוני ושכר שכיח. אם מסדרים את כל העובדים במשק לפי שכרם, '''שכר חציוני''' הוא השכר של העובד שנמצא בדיוק באמצע הרשימה. אם במשק יש 100 עובדים השכר החציוני הוא של השכיר שחצי מהעובדים הם בעלי שכר גבוה יותר ממנו. שכר ממוצע יכול לעלות כאשר השכר של העשירון העליון עולה, בעוד ששכר חציוני לא ישתנה כלל. '''השכר השכיח''' הוא השכר שאותו מקבלת האוכלוסייה הגדולה ביותר של עובדים. [http://eureka.org.il/item/25913/%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%9E%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%A2-%D7%95%D7%9E%D7%94%D7%95-%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%95%D7%9F-%D7%95%D7%9E%D7%94-%D7%96%D7%94-%D7%A9%D7%9B%D7%99%D7%97]

* '''נטל המס''' - כמה מתוך ההכנסות במשק זורמות אל הממשלה כ[[מיסים]]. משתנה אחוזים.  

* '''נטל המס''' - כמה מתוך ההכנסות במשק זורמות אל הממשלה כ[[מיסים]]. משתנה אחוזים.  

* '''ההוצאה הממשלתית''' או התקציב הממשלתי - כמה הוצאות הממשלה מוציאה בכל שנה. משתנה זרם בכסף לשנה . לדוגמה בשקלים לשנה.  

* '''ההוצאה הממשלתית''' או התקציב הממשלתי - כמה הוצאות הממשלה מוציאה בכל שנה. משתנה זרם בכסף לשנה. לדוגמה בשקלים לשנה.  

* יחס חוב לתוצר - כמה חוב יש לכלל המשק ביחס לתוצר הלאומי הגולמי. משתנה אחוזים.  

* יחס חוב לתוצר - כמה חוב יש לכלל המשק ביחס לתוצר הלאומי הגולמי. משתנה אחוזים.  

* '''אחוז החיסכון''' - איזה אחוז מתוך ההכנסה נחסך.  

* '''אחוז החיסכון''' - איזה אחוז מתוך ההכנסה נחסך.