שינויים

[[תמונה:Veblen3a.jpg|left|thumb|250px|תורסטיין ובלן]]

[[תמונה:Veblen3a.jpg|left|thumb|250px|תורסטיין ובלן]]

'''תורסטיין בונדי ובלן''' (Thorstein Veblen 1857-1929) היה [[חקר הכלכלה|כלכלן]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוג]] ממוצא אמריקני-נורווגי. הוא נחשב אחד מאבות [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] - הגות כלכלית שהפתחה בתחילת המאה ה-20 וקראה תגר על שני זרמים חשובים אחרים - [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקאלסית]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו קלאסית]]

'''תורסטיין בונדי ובלן''' (באנגלית: '''Thorstein Veblen'''{{כ}}; 1857-1929) היה [[חקר הכלכלה|כלכלן]] ו[[סוציולוגיה|סוציולוג]] ממוצא אמריקני-נורווגי. הוא נחשב אחד מאבות [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] - הגות כלכלית שהפתחה בתחילת המאה ה-20 וקראה תגר על שני זרמים חשובים אחרים - [[כלכלה קלאסית|הכלכלה הקלאסית]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]]

ובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורווגים. האחיין שלו אוסוולד ובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסיטת ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסיטת קורנל ובקולג' של ג'ון הופקינס. [[התאוריה של מעמד הפנאי]] (1889), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים  [[צריכת ראווה]] (conspicuous consumption), ויריבות כספית (pecuniary emulation).  

ובלן נולד בקטו וויסקונסין, להורים מהגרים נורווגים. האחיין שלו אוסוולד ובלן הפך למתמטיקאי מפורסם. הוא קיבל את תואר הבי.אי. שלו בקרלטון קולג' ואת תואר הדוקטור באוניברסיטת ייל, עם השכלה נוספת מאוניברסיטת קורנל ובקולג' של ג'ון הופקינס. [[התאוריה של מעמד הפנאי]] (1889), מבט סטירי על החברה האמריקנית שנכתב בזמן שלימד באוניברסיטת שיקגו היא עבודתו המפורסמת ביותר. הוא טבע את המונחים הנפוצים  [[צריכת ראווה]] (conspicuous consumption), ויריבות כספית (pecuniary emulation).  

אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו הייתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית/אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטוס או [[מעמד חברתי|מעמד]] (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האינסטרומנטליים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל ל[[דיכוטומיה]] (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', הייתה ווריאנט מיוחד של [[תאוריית הערך האינסטרומנטלית]] של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.

אחת התרומות האנליטיות החשובות ביותר שלו הייתה מה שנודע בתור ה"דיכוטומיה הטקסית/אִינְסְטְרוּמֶנְטָלית". ובלן טען כי למרות שכל חברה תלויה בכלים וכישורים כדי לתמוך ב"תהליך החיים", נראה שכל חברה הכילה מבנה מרובד של סטטוס או [[מעמד חברתי|מעמד]] (הפליה לרעה "invidious distinctions"), שעמד בניגוד לצווים של ההיבטים האינסטרומנטליים (כלומר טכנולוגיים) של החיים בקבוצה. דבר זה הוביל ל[[דיכוטומיה]] (או הפרדה חותכת). ההיבט הטקסי התייחס לעבר כלשהו תומך באגדות השבטיות, ההיבט האינסטרומנטלי היה מכוון כלפי הצווים הטכנולוגיים לבצע שיפוט ערך על פי היכולת לשלוט על תוצאות עתידיות. ה'''דיכוטומיה הובלנית''', הייתה ווריאנט מיוחד של [[תאוריית הערך האינסטרומנטלית]] של [[ג'ון דווי]] (John Dewey) שעימו היה לובלן היכרות קצרה באוניברסיטת שיקגו.

'''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה חלופי [[כלכלה נאו-קלאסית|לתאוריות הנאו קלאסיות]] השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.  

'''[[התאוריה של מעמד הפנאי]]''', ו'''[[התאוריה של היוזמה העסקית]]''', הרכיבו יחד מבנה חלופי [[כלכלה נאו-קלאסית|לתאוריות הנאו-קלאסיות]] השוליות של צריכה וייצור בהתאמה. שניהם מבוססים בברור על הדיכוטומיה של ובלן לתבניות תרבותיות. ולכן הם כרוכים באופן עקיף אך בלתי נמנע לעמדה ביקורתית.  

הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה של עבודותיו ובלן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי, אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. ראו בהקשר זה [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]]. פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20.

הדיכוטומיה הינה עקרון ערכי בליבה של עבודותיו ובלן. הדפוסים הטקסיים של הפעילות אינם קשורים לאיזשהו עבר מקרי, אלא לכזה שמבטיח קבוצה מסויימת של יתרונות ושל דעות קדומות שנמצאות בבסיס של המבנה הנוכחי של הכוח והתגמולים. ראו בהקשר זה [[מיתוס]] ו[[סדר חברתי]]. פעולות שיפוט אינסטרומנטליות יוצרות תגמולים על בסיס אמות מידה שונות לחלוטין, והן לכן חתרניות לחלוטין. קו זה של אנליזה פותח באופן מלא וברור יותר על ידי קלרנס אי. איירס (Clarence E. Ayres) מאוניברסיטת טקסס ביוסטון, החל משנות ה-20.