שינויים

[[תוחלת החיים]] במדינה עומדת כיום על 79 שנה, במדד התחרותיות בין מדינות היא ממוקמת במקום 4. אחוז ה[[אבטלה]] הוא 7.9%, [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג לנפש]] הוא 50 אלף דולר במונחים מוחלטים ו-40 אלף דולר במונחי [[כוח קנייה]]. [[מדד ג'יני|מדד הג'יני]] הוא 0.26 לעומת 0.38 ב[[כלכלת ישראל|ישראל]].  

[[תוחלת החיים]] במדינה עומדת כיום על 79 שנה, במדד התחרותיות בין מדינות היא ממוקמת במקום 4. אחוז ה[[אבטלה]] הוא 7.9%, [[תוצר מקומי גולמי|התמ"ג לנפש]] הוא 50 אלף דולר במונחים מוחלטים ו-40 אלף דולר במונחי [[כוח קנייה]]. [[מדד ג'יני|מדד הג'יני]] הוא 0.26 לעומת 0.38 ב[[כלכלת ישראל|ישראל]].  

כלכלת פינלנד היתה תלויה בעבר כמעט לחלוטין בכלכלת [[ברית המועצות]], אבל לאחר שזו קרסה, היא הצליחה להשתקם. במדינה יש שילוב של גמישות בשוק העבודה יחד עם רשת בטחון לעובדים.  

כלכלת פינלנד הייתה תלויה בעבר כמעט לחלוטין בכלכלת [[ברית המועצות]], אבל לאחר שזו קרסה, היא הצליחה להשתקם. במדינה יש שילוב של גמישות בשוק העבודה יחד עם רשת בטחון לעובדים.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

למרות מאות שנים של שינויים פוליטיי ומלחמות, הכלכלה הפינית נשארה דומה והסתמכה על [[חקלאות]]. [[המהפכה התעשייתית]] השפיעה על פינלנד רק ב-1850-60 החלו להתקין בה פסי רכבת לחיבור פנים היבשת לחופים וכן נמלים לאוניות. התעוש של כלכלת פינלנד החל ב-1860-70 בעיקר בפיתוח תעשיות עץ. דבר זה הביא לפיתוח של תעשיות אחרות. היבטים אלה חיזקו את התוצר, הביאו לירידה איטית בתמותה ובילודה, וגרמו לעיור. עד אז רק 4% מתושבי פינלנד חיו בערים. <ref name="uscongress88">[http://countrystudies.us/finland/12.htm התפתחות חברתית וכלכלית של פינלנד] Eric Solsten and Sandra W. Meditz, editors. Finland: A Country Study. Washington: GPO for the Library of Congress, 1988.</ref>

למרות מאות שנים של שינויים פוליטיי ומלחמות, הכלכלה הפינית נשארה דומה והסתמכה על [[חקלאות]]. [[המהפכה התעשייתית]] השפיעה על פינלנד רק ב-1850-1960 החלו להתקין בה פסי רכבת לחיבור פנים היבשת לחופים וכן נמלים לאוניות. התיעוש של כלכלת פינלנד החל ב-1860-1970 בעיקר בפיתוח תעשיות עץ. דבר זה הביא לפיתוח של תעשיות אחרות. היבטים אלה חיזקו את התוצר, הביאו לירידה איטית בתמותה ובילודה, וגרמו לעיור. עד אז רק 4% מתושבי פינלנד חיו בערים. <ref name="uscongress88">[http://countrystudies.us/finland/12.htm התפתחות חברתית וכלכלית של פינלנד] Eric Solsten and Sandra W. Meditz, editors. Finland: A Country Study. Washington: GPO for the Library of Congress, 1988.</ref>

עם התפתחות העיור והתעוש החל להתגבש בפינלנד מעמד פועלים שחיו בתנאים קשים. עם זאת בפינלנד לא היו מאבקים עובדים ממושכים וכבר ב 1883 הותרה בה הקמת [[ארגוני עובדים]] ואלו קמו במהירות וצברו כוח כלכלי ופוליטי. ב 1899 קמה מפלגת פועלים שבהמשך הפכה למפלגה [[סוציאל-דמוקרטית]]. זו גדלה במהירות והפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט כבר ב-1907. <ref name="uscongress88"/>

עם התפתחות העיור והתעוש החל להתגבש בפינלנד מעמד פועלים שחיו בתנאים קשים. עם זאת בפינלנד לא היו מאבקים עובדים ממושכים וכבר ב 1883 הותרה בה הקמת [[ארגוני עובדים]] ואלו קמו במהירות וצברו כוח כלכלי ופוליטי. ב-1899 קמה מפלגת פועלים שבהמשך הפכה למפלגה [[סוציאל-דמוקרטית]]. זו גדלה במהירות והפכה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט כבר ב-1907. <ref name="uscongress88"/>

למרות התעוש בתקופה זו רוב התושבים נשארו חקלאים. החקלאות גם היא עברה שינוי של [[תעוש החקלאות]] והכנסת זנים חדשים, וכן שיטות מדעיות שהעלו את הפריון החקלאי. עקב הגידול של האוכלוסייה והגודל המצומצם של התעשייה נוצר גם מעמד של עובדים איכרים חסרי אדמות, שזכויותיהן קופחו ולא זכור לייצוג בם בבית הנבחרים. כתוצאה מכך רבים מהם היגרו ל[[ארצות הברית]]. <ref name="uscongress88"/>  

למרות התעוש בתקופה זו רוב התושבים נשארו חקלאים. החקלאות גם היא עברה שינוי של [[תיעוש החקלאות]] והכנסת זנים חדשים, וכן שיטות מדעיות שהעלו את הפריון החקלאי. עקב הגידול של האוכלוסייה והגודל המצומצם של התעשייה נוצר גם מעמד של עובדים איכרים חסרי אדמות, שזכויותיהן קופחו ולא זכור לייצוג בם בבית הנבחרים. כתוצאה מכך רבים מהם היגרו ל[[ארצות הברית]]. <ref name="uscongress88"/>  

כלכלת פינלנד המשיכה להיחשב כלכלה מפגרת אחרי מדינות אירופה עד לשנות ה-80 של המאה ה-20.  

כלכלת פינלנד המשיכה להיחשב כלכלה מפגרת אחרי מדינות אירופה עד לשנות ה-80 של המאה ה-20.  

==דמוגרפיה==

==דמוגרפיה==

במשך מאות שנים, שורה של מגפות ומלחמות וכן תפוקה חקלאית קבועה שמרו על [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]] בפינלנד, שעמדה בשנת 1811 על 800 אלף עד מיליון בני בני אדם. אוכלוסייה זו גדלה במהלך התעוש הפיני ועקב תעוש החקלאות בה וב 1910 חיו בפינלנד כבר 2.9 מיליון בני אדם. <ref name="uscongress88"/> בתקופה זו היתה גם ירידה בכמות הילדים למשפחה וגם ירידה במקרי התמותה (עליה בתוחלת החיים).[http://phe.rockefeller.edu/poppies/fig5.gif]. היבט זה אינו מובן מאליו שכן באותה תקופה בריטניה שהיתה מתועשת יותר חוותה עליה במקרי התמותה. [http://www.healthsentinel.com/joomla/images/stories/graphs/uk-measles-1838-1978.jpg]

במשך מאות שנים, שורה של מגפות ומלחמות וכן תפוקה חקלאית קבועה שמרו על [[ייצוב אוכלוסין|אוכלוסייה יציבה]] בפינלנד, שעמדה בשנת 1811 על 800 אלף עד מיליון בני בני אדם. אוכלוסייה זו גדלה במהלך התיעוש הפיני ועקב תיעוש החקלאות בה וב 1910 חיו בפינלנד כבר 2.9 מיליון בני אדם. <ref name="uscongress88"/> בתקופה זו הייתה גם ירידה בכמות הילדים למשפחה וגם ירידה במקרי התמותה (עליה בתוחלת החיים).[http://phe.rockefeller.edu/poppies/fig5.gif]. היבט זה אינו מובן מאליו שכן באותה תקופה בריטניה שהייתה מתועשת יותר חוותה עליה במקרי התמותה. [http://www.healthsentinel.com/joomla/images/stories/graphs/uk-measles-1838-1978.jpg]

כיום, [[אוכלוסין|אוכלוסיית]] פינלנד מונה 5.4 מיליון בני אדם, ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] של 17 אנשים לקמ"ר, אחת הנמוכות באירופה לאחר [[נורבגיה]] ו[[איסלנד]]. 64% מהאוכלוסייה גרה בערים. האוכלוסייה הומוגנית מאד ומורכבת רובה מפינים.  

כיום, [[אוכלוסין|אוכלוסיית]] פינלנד מונה 5.4 מיליון בני אדם, ויש בה [[צפיפות אוכלוסין]] של 17 אנשים לקמ"ר, אחת הנמוכות באירופה לאחר [[נורבגיה]] ו[[איסלנד]]. 64% מהאוכלוסייה גרה בערים. האוכלוסייה הומוגנית מאד ומורכבת רובה מפינים.  

כך ש[[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה גדלה]] בכ-25-50 אלף איש לשנה או ב-0.6% אחוז בשנה.  

כך ש[[גידול אוכלוסין|האוכלוסייה גדלה]] בכ-25-50 אלף איש לשנה או ב-0.6% אחוז בשנה.  

לאחר מלחמת העולם השנייה, התרחש שינוי דמוגרפי וכלכלי מהותי במדינה שהקטין גודל המשפחה הממוצע באופן ניכר. מ-3.6 אנשים ל-2.7 אנשים במשפחה בממוצע. מספר הילידם הממוצע למשפחה ירד מ-2.24 בשנת 1950 ל-1.7 ילדים באמצע שנות ה -80. משפחות גדולות הן נדירות - רק 2% מהמשפחות הן בעלות 4 ילדים או יותר. בעוד 51% מהמשפחות הן בעלות ילד אחד. 38% בעלות שני ילדים ו-9% עם 3 ילדים. מספר הפינים מתחת לגיל 18 ירד מ-1.5 מיליון בשנת 1960 ל-1.2 מיליון בשנות 1980. [http://lcweb2.loc.gov/frd/cs/fitoc.html]

לאחר מלחמת העולם השנייה, התרחש שינוי דמוגרפי וכלכלי מהותי במדינה שהקטין גודל המשפחה הממוצע באופן ניכר. מ-3.6 אנשים ל-2.7 אנשים במשפחה בממוצע. מספר הילדים הממוצע למשפחה ירד מ-2.24 בשנת 1950 ל-1.7 ילדים באמצע שנות ה-80. משפחות גדולות הן נדירות - רק 2% מהמשפחות הן בעלות 4 ילדים או יותר. בעוד 51% מהמשפחות הן בעלות ילד אחד. 38% בעלות שני ילדים ו-9% עם 3 ילדים. מספר הפינים מתחת לגיל 18 ירד מ-1.5 מיליון בשנת 1960 ל-1.2 מיליון בשנות ה-80. [http://lcweb2.loc.gov/frd/cs/fitoc.html]

==חינוך==

==חינוך==

פינלנד נחשבת למדינה בעלת אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם. מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות לימוד אחרות בעולם היא מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים, וקשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים [http://hadkeren.co.il/?p=1742] [http://cafe.themarker.com/topic/2493292/]<ref name="rozental">[http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg החינוך בפינלנד - הטוב בעולם] מיקי רוזנטל, דודו בוקר, ערוץ 10, דצמבר, 2011</ref>

פינלנד נחשבת למדינה בעלת אחת ממערכות החינוך הטובות בעולם. מאפיינים ייחודים של המערכת לעומת מערכות לימוד אחרות בעולם היא מעט שעות לימוד, מעט שיעורי בית, דגש על עצמאות גבוהה של התלמידים, וקשר ארוך טווח של המורים עם התלמידים [http://hadkeren.co.il/?p=1742] [http://cafe.themarker.com/topic/2493292/]<ref name="rozental">[http://www.youtube.com/watch?v=mJeSH8ctdpg החינוך בפינלנד - הטוב בעולם] מיקי רוזנטל, דודו בוקר, ערוץ 10, דצמבר, 2011</ref>

במבדקי פיז"ה להשוואת הישגים של תלמידים התלמידים הפינים מדורגים במקום הראשון במתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא. (לעומת זאת התלמיד הישראלי נמצא במקום ה-41, ה-41 וה-36 בהתאמה). הפינים נעזרים במחקרים עדכניים על החינוך ובבסיס נתונים נרחב ומשפרים את ההוראה בהתאם. לדוגמה מחקרים מראים כי בגיל צעיר מספר התלמידים למורה ומספר התלמידים לכיתה הוא נתון חשוב, אבל בגיל מבוגר יותר דבר זה הוא פחות חשוב. בהתאם לכך הכיתות בגיל הרך הן קטנות ויש 15 תלמידים למורה. גודל הכיתות ניתן גם לשינוי בהתאם לצרכי בית הספר. הפינים ראו שהישגי התלמידים יורדים בבתי ספר נוקשים, ומנסים לעדכן את בתי הספר כך שיהיו מעניינים לתלמידים. בהתאם לכך היחס של המורים אינו בהכרח פורמלי, ניתן דגש על התרגעות וסביבה נעימה וזמן רב מוקדש למשחקים בחוץ.<ref name="rozental"/>

במבדקי פיז"ה להשוואת הישגים של תלמידים התלמידים הפינים מדורגים במקום הראשון במתמטיקה, מדעים והבנת הנקרא. (לעומת זאת התלמיד הישראלי נמצא במקום ה-41, ה-41 וה-36 בהתאמה). הפינים נעזרים במחקרים עדכניים על החינוך ובבסיס נתונים נרחב ומשפרים את ההוראה בהתאם. לדוגמה מחקרים מראים כי בגיל צעיר מספר התלמידים למורה ומספר התלמידים לכיתה הוא נתון חשוב, אבל בגיל מבוגר יותר דבר זה הוא פחות חשוב. בהתאם לכך הכיתות בגיל הרך הן קטנות ויש 15 תלמידים למורה. גודל הכיתות ניתן גם לשינוי בהתאם לצורכי בית הספר. הפינים ראו שהישגי התלמידים יורדים בבתי ספר נוקשים, ומנסים לעדכן את בתי הספר כך שיהיו מעניינים לתלמידים. בהתאם לכך היחס של המורים אינו בהכרח פורמלי, ניתן דגש על התרגעות וסביבה נעימה וזמן רב מוקדש למשחקים בחוץ.<ref name="rozental"/>

;פחות עומס ללימוד יסודי יותר:

;פחות עומס ללימוד יסודי יותר:

;אמון בתלמיד ליצירת אחריות:

;אמון בתלמיד ליצירת אחריות:

רוב התרגול העצמי מבוצע בכיתה. אין לחץ לבצע את שיעורי הבית. הרעיון הפדוגגי הוא לתת אמון בתלמיד, ללמד אותו לקחת אחריות על הצלחתו. המורה שואל את התלמידים אם הכינו שיעורי בית, אבל הוא לא בודק אם הכינו אותם, הרעיון הוא לבנות מערכת [[אמון]] בין התלמיד למורה. גם ההורים לא בודקים שיעורים כי הם סומכים על מערכת החינוך.  

רוב התרגול העצמי מבוצע בכיתה. אין לחץ לבצע את שיעורי הבית. הרעיון הפדגוגי הוא לתת אמון בתלמיד, ללמד אותו לקחת אחריות על הצלחתו. המורה שואל את התלמידים אם הכינו שיעורי בית, אבל הוא לא בודק אם הכינו אותם, הרעיון הוא לבנות מערכת [[אמון]] בין התלמיד למורה. גם ההורים לא בודקים שיעורים כי הם סומכים על מערכת החינוך.  

מנהל בית ספר היסודי, וסה ארסיה,  מעיד כי בבית הספר אין בכלל מבחנים, שכן הדבר החשוב ביותר בבית הספר הוא אמון, על כולם לבטוח זה בזה. יש שיטות הערכה אחרות לבדוק שהתלמידים הבינו את החומר ללא מבחנים. בחינות לדעת הפיני היא שיטת הערכת גרועה שכן התלמיד לומד כדי לעבור את הבחינה ולא כדי לדעת ולהבין. <ref name="rozental"/>

מנהל בית ספר היסודי, וסה ארסיה,  מעיד כי בבית הספר אין בכלל מבחנים, שכן הדבר החשוב ביותר בבית הספר הוא אמון, על כולם לבטוח זה בזה. יש שיטות הערכה אחרות לבדוק שהתלמידים הבינו את החומר ללא מבחנים. בחינות לדעת הפיני היא שיטת הערכת גרועה שכן התלמיד לומד כדי לעבור את הבחינה ולא כדי לדעת ולהבין. <ref name="rozental"/>

;חינוך מיוחד ויחס אישי:

;חינוך מיוחד ויחס אישי:

החינוך בגיל הגן מתמקד בהקניית בטחון עצמי, ולפיתוח כישורים חברתיים ולאו דווקא בהכנות לבית הספר.<ref name="rozental"/> המערכת מנסה לזהות בעיות ופערים אצל התלמידים ולספק להם תמיכה כבר בשלב מוקדם של הבעיה. התמיכה נעשית על ידי לימוד בכיתות קטנות עם 2-3 מורות. אין סטיגמה חברתית שכן מחצית מהתלמידים עוברים דרך "חינוך מיוחד" כזה, וגם התלמידים המצטיינים מופנים לקבוצות תגבור. שיטות הוראה יחודיות לפינלנד פותחו בנסיון לסייע לתלמידים להתגבר על קושי חברתי או לימודי. בכיתות מתקדמות יותר הדגש הוא לא על ריצה בחומר אלא על כך שכולם יבינו את החומר ודבר זה מקנה בטחון שחשוב לתלמידים.

החינוך בגיל הגן מתמקד בהקניית בטחון עצמי, ולפיתוח כישורים חברתיים ולאו דווקא בהכנות לבית הספר.<ref name="rozental"/> המערכת מנסה לזהות בעיות ופערים אצל התלמידים ולספק להם תמיכה כבר בשלב מוקדם של הבעיה. התמיכה נעשית על ידי לימוד בכיתות קטנות עם 2-3 מורות. אין סטיגמה חברתית שכן מחצית מהתלמידים עוברים דרך "חינוך מיוחד" כזה, וגם התלמידים המצטיינים מופנים לקבוצות תגבור. שיטות הוראה יחודיות לפינלנד פותחו בניסיון לסייע לתלמידים להתגבר על קושי חברתי או לימודי. בכיתות מתקדמות יותר הדגש הוא לא על ריצה בחומר אלא על כך שכולם יבינו את החומר ודבר זה מקנה בטחון שחשוב לתלמידים.

;חינוך מקצועי:

;חינוך מקצועי:

;איכות המורים:

;איכות המורים:

בניגוד לישראל שבה רוב המורים מגיעים מהשליש התחתון של בוגרי האוניברסיטה, בפינלנד יש תחרות רבה על מקצועות ההוראה, והם נחשבים יוקרתיים. המורים באים מהעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטה ולרובם יש תואר שני. מושם דגש על הישגים אקדמים של המורה, על יכולות תקשורתיות ועל רצון להוראה. בישראל לשם השוואה נערך מחקר שמצא כי רבע מהמורים מצטערים שבחרו במקצוע.<ref name="rozental"/>  מיון המורים קפדני וההכשרה המקצועית שלהם ממושכת ושמה דגש על כישורי הוראה. ההכשרה המקצועית של המורים משלבת נסיון מעשי עם לימוד תאורטי. המורים נהנים משכר הוגן ומעמד חברתי גבוה.<ref name="rozental"/>  

בניגוד לישראל שבה רוב המורים מגיעים מהשליש התחתון של בוגרי האוניברסיטה, בפינלנד יש תחרות רבה על מקצועות ההוראה, והם נחשבים יוקרתיים. המורים באים מהעשירון העליון של בוגרי האוניברסיטה ולרובם יש תואר שני. מושם דגש על הישגים אקדמיים של המורה, על יכולות תקשורתיות ועל רצון להוראה. בישראל לשם השוואה נערך מחקר שמצא כי רבע מהמורים מצטערים שבחרו במקצוע.<ref name="rozental"/>  מיון המורים קפדני וההכשרה המקצועית שלהם ממושכת ושמה דגש על כישורי הוראה. ההכשרה המקצועית של המורים משלבת נסיון מעשי עם לימוד תאורטי. המורים נהנים משכר הוגן ומעמד חברתי גבוה.<ref name="rozental"/>  

;אחריות וחופש למורה:

;אחריות וחופש למורה: